סיכוי לחורפנים בלבאקולה
מבצע פתיחת כלובים במשק גדול של תעשיית הפרוות בספרד
ב-8.7.2005 שוחררו 36,000 חורפנים מכלוביהם במשק של תעשיית הפרווה בגאליסיה, ספרד. נרדפים וללא כישורי הישרדות מפותחים, רק מעט מבין חורפנים אלה יזכו לחיים חופשיים, אולם הגורל הצפוי להם במשק גרוע עוד יותר.
השחרור
לפנות בוקר ביום ו', 8.7.2005, חדרו פעילים לתוך משק גדול בשם "חורפני ברמודז" בלבאקולה (Lavacolla), כ-8 קילומטרים מזרחית לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שבגאליסיה, בצפון-מערב ספרד. הפעילים ניצלו פרצה בחומת הבלוקים המקיפה את המשק, שנחסמה באופן ארעי. הם הסירו את הגדר הארעית ופתחו את כל הכלובים, שבהם היו כלואים כ-36,000 חורפנים (מינקים). הפעילים הסתלקו כשהם מותירים להמוני החורפנים סיכוי חד-פעמי להציל את עצמם.הבריחה
בבוקר, מצאו עובדי המשק את הכלובים פתוחים ואת החורפנים בחוץ. מדיווחי העיתונות הספרדית, לא ניתן ללמוד כמה מהחורפנים יצאו מתחום המשק. אולי מחציתם נותרו מחוץ לכלובים אך עדיין בין החומות, אולי הרבה יותר. מבלי להכיר נתיבי בריחה אפשריים, חורפנים רבים נותרו בקרבת מקום, וככל הנראה רק מיעוט קטן הצליח להתרחק לעומק אזור היערות והשדות המקיף את המשק. בעיתונות דווח על חורפנים רבים (ללא ציון מספר) שנדרסו ועל חורפנים שנמצאו מספר קילומטרים מהמשק. 16 שעות לאחר מועד השחרור המשוער, נמצאו חורפנים דרוסים קרוב למרכז סנטיאגו. במבצע שחרור קודם, שנערך בשנת 2004 במקום אחר בגאליסיה, דווח על חורפנים שנמצאו 20 קילומטרים ממקום השחרור לאחר 15 יום.המצוד
עם גילוי הבריחה, החלו עובדי המשק ללכוד את החורפנים ולהחזירם לכלובים. למשימה גויסו עשרות שוטרים, כבאים, יערנים ואנשי המשמר האזרחי. הלוכדים השתמשו במספר שיטות: התנפלות על החורפן בידיים המוגנות בכפפות עבות; תפיסה ברשתות; וחבטות באתים מגומי להפחדת החורפנים אל הרשתות. באחד הדיווחים מוזכר, שפשוט חבטו בחורפנים באתים (לא מוסבר אם מדובר בניסיון להרוג אותם או להבריחם). מן התמונות שצולמו במצוד עולה, שהלוכדים מעדיפים להחזיק את החורפנים תלויים בזנבם לפני השלכתם לכלוב. על כל פנים, מטרת הלוכדים היא להשאיר את החורפנים בחיים כדי שניתן יהיה להרוג אותם מאוחר יותר באופן תעשייתי: "כל פריט שווה 35-30 אירו", כדברי בעל המשק. המוני חורפנים הועמסו בכלובים גדולים והוחזרו לכלאם. לא מצאנו כל הערכה, כמה חורפנים הצליחו לחמוק מן המצוד: מאות? אלפים?אקולוגיה נגד קורבנות התעשייה
בפרסום מבצע השחרור ברשת הדואר האלקטרוני AR-News, ניתן לתמונה העליונה הכיתוב "בדרכם הביתה...". אלא שהחורפנים לא בדיוק בדרכם הביתה: רבים מהם נלכדו במהירות, וממילא מדובר במין שמוצאו באמריקה. הכנסת חורפנים אמריקאיים לאירופה על-ידי תעשיית הפרוות, הביאה להתפשטות המין ביבשת, ומבצעי שחרור תורמים להתפשטות זו. המין האמריקאי דוחק את המין האירופי, שנמצא בסכנת הכחדה בספרד. שחרורם המרוכז של טורפים רבים בנקודה אחת, מביא לטריפת המוני חיות בר ועופות מבויתים (כבר למחרת השחרור, נמסר על תרנגולות שהותקפו). לכן מהווים החורפנים ניצולי המשקים מטרה לחיסול בידי ארגונים סביבתיים. שלושת הארגונים הסביבתיים העיקריים בגאליסיה, גינו בנחרצות את שחרור החורפנים, אמנם תוך הזכרת התנגדותם להחזקת חורפנים במשקים. כמו "אקולוגיסטים" בישראל, המתירים את דמן של חיות שבויות שנמלטו, כך גם בספרד נראה שמקובל להציג את הנמלטים בתור "פולשים", שצריך להשמידם. זאת תוך התייחסות שטחית בלבד לאחריות סוחרי החיות לעצם נוכחותו של המין הזר, ותוך התעלמות מזכויותיהן של החיות הנמלטות. בצל הקונפליקט שבין יציבות המערכת האקולוגית לבין חייהם ורווחתם של קורבנות התעשייה, הארגונים הסביבתיים מתגייסים בעקיפין לטובת תעשיית הפרוות. אחד מדוברי הארגונים, למשל, הבהיר שממילא רק אחד ממאה חורפנים יצליח לשרוד בטבע הספרדי, וראש עיריית סנטיאגו חזר בעיתונים רבים על נתון זה. לא ברור, על אילו נתונים מבוססת הערכה פסימית זו; קשה שלא לחשוד, שמדובר יותר בניסיון דמגוגי להביס את המשחררים בעזרת מושגיהם שלהם, ופחות בהערכה מבוססת. בכל מקרה, בעובדה אחת אין ספק: בתוך המשק, אף לא אחד מבין 36,000 החורפנים היה שורד.סיקור תקשורתי עגום
באינטרנט ניתן למצוא למעלה מ-20 סקירות לשחרור ולמצוד בעיתונים ספרדיים. מי שהורגלו בהתלהמות הנפוצה בעיתונות האמריקאית נגד משחררי חיות טרוריסטים") – עשויים להתרשם שהעיתונות הספרדית מאופקת ועניינית. אף על-פי כן, ראש עיריית סנטיאגו צוטט בהרחבה כשהכריז, שמדובר ב"פשע אקולוגי חמור, התקפה סביבתית אבסורדית" – מונחים שגם ארגונים סביבתיים השתמשו בהם לגינוי השחרור; המשחררים אמנם מכונים לעתים "פעילים", אך גם "תוקפים" ו"קיצוניים". חשאיות המבצע והיעדר דברור הביאו לכך, שהעיתונים כלל לא הסבירו מדוע התבצעה הפעולה. כל מה שנמסר על מבצעי הפעולה הוא, שמדובר ב- Frente de Liberaci?n Animal (החזית לשחרור החיות) ושסיסמאות כגון "שחרור בעלי-חיים עכשיו" רוססו על חומות המשק. אין בעיתונים הסבר על תנאי הכליאה המחרידים, על שיגעונם של החורפנים משעמום, מחוסר תנועה ומלחץ חברתי, על המומים שהם מטילים בייאושם זה בזה ובעצמם, על סבלן של חיות מים אלה מחום בהיעדר מים לרחצה, על המגפות הקוטלות אותם, או על השימוש בחישמול או בהרעלת גז להרג. בתצלומים המעטים שהתפרסמו, לא נראים החורפנים נושכים סורגים בייאושם, מוחזקים בין אלקטרודות לחישמול, או מדממים לאחר שהפרווה נפשטה מעליהם. רק ציטוטים מעטים מפי אנשי הארגונים הסביבתיים, מזכירים שהחורפנים במשקים עוברים "חיים אומללים ומוות", שהם כלואים כל חייהם ושהמצב שבו הם מוחזקים "אינו מוסרי". מי שאינם מצויים בנושא עלולים אפוא לחשוב, ששחרור החורפנים הוא "חבלה" ללא סיבה משמעותית. עם זאת, ציטוטים מפי ראש העירייה, כהקדמה לגינוי החריף שלו נגד המשחררים, מעידים שיש בציבור הספרדי אהדה למבצעים כאלה: "ייתכן שרבים מהאזרחים נוטים להפחית מערכו של האירוע והם רואים זאת בחיבה מסוימת, או לפחות בסובלנות מסוימת".השלכות לעתיד
פתיחת הכלובים במשקי פרווה היא פעולת השחרור היחידה, כמעט, שניתן לבצע באופן אפקטיבי בחיות כלואות. מכיוון שאלה הן חיות בר קטנות וחשאיות, שכמעט לא עוותו באמצעות ברירה מלאכותית, יש להן סיכוי כלשהו לשרוד בכוחות עצמן – לעומת חיות מבויתות, שלא יוכלו לשרוד לבד אם יפתחו להן את דלתות הכלובים. זוהי המוטיבציה הראשונה של משחררי החורפנים – גם כאשר ברור מראש, שכותרת הרואית כגון "30,000 חורפנים שוחררו", רחוקה מהמציאות משום שרבים מהחורפנים נתפסים מיד ורבים אחרים נהרגים. היבט משמעותי אחר של השחרורים הוא הלחץ הכלכלי על התעשייה – מההפסד הכלכלי המיידי ועד לנזקים מתמשכים, המצטברים ככל שמבצעי השחרור תכופים יותר: עלייה בהוצאות הגידור, האבטחה והביטוח. ואולי גם לשכנים יימאס מהטורפים המשוחררים בשטחם והם יקשו על עסקי הפרוונים. פתיחת הכלובים היא אפוא מוצא עגום, מול תעשייה האחראית בעצם קיומה למציאות קשה עוד יותר, ובכלל זה לכל הנזקים שמיוחסים לחורפנים.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art252.html
מקורות עיקריים
David Gippini, “Miles de visones causan el caos al escapar de una granja en Santiago”, La Voz de Galicia, 9.7.2005.
"Radicales liberan a 35.000 visones y siembran la alarma en Lavacolla”, El Correo Gallego.es, 9.7.2005.
"Radicales liberan a 35.000 visones y siembran la alarma en Lavacolla”, El Correo Gallego.es, 9.7.2005.