החרם הבינלאומי על תעשיית הצמר האוסטרלית
בכתבה זו: ראשיתו של קמפיין PETA והחרם הבינלאומי התהדקות החרם העולמי על תעשיית הכבשים האוסטרלית רפורמה במיולסינג ובמשלוחים מאוסטרליה – הסכם ביניים בין PETA לתעשייה
ראשיתו של קמפיין PETA והחרם הבינלאומי
מי נגד מי?
תעשיית הצמר האוסטרלית מענה והורגת מיליוני כבשים מדי שנה, למרות ביקורת חריפה מבית. בסוף שנת 2003 התרחש אסון כשאוניית משא עמוסת כבשים תעתה בים קרוב לשלושה חודשים וכמעט 6,000 כבשים גוועו למוות. בעקבות זאת מינתה ממשלת אוסטרליה ועדת חקירה – אך אימצה מעט מאוד מהמלצותיה. בעניין המיולסינג, כבר לפני כ-15 שנים קראה תת-ועדה של הסנאט להפסיק נוהג זה – ללא תוצאות בשטח. לדברי העיתון The Australian, משלוחי כבשים חיים מתעשיית הצמר לשחיטה בחו"ל מכניסים לאוסטרלים מיליארד דולר אוסטרלי בשנה, וייצוא צמר כבשי מרינו מכניס 880 מיליון דולר אוסטרלי. לכאורה השוק האמריקני אינו מסוגל להשפיע הרבה על התעשייה האוסטרלית. האמריקנים קונים מאוסטרליה צמר בשווי של כ-3.2 מיליון דולר לשנה בלבד, אם כי הם צרכנים גדולים של מוצרי צמר אוסטרליים שעובדו במדינות אחרות, כגון סין. לארגון זכויות בעלי-החיים People for the Ethical Treatment of Animals (להלן: PETA) המשפיע רק על חלק מן השוק האמריקני, צפויה אפוא השפעה מצומצמת ביותר.
לוסי בעקבות הווארד
בפברואר 2004 החל PETA לשלוח מכתבים לממשלה ולתעשיית הצמר באוסטרליה, בתביעה להפסיק את המשלוחים החיים ואת המיולסינג. הממשלה והתעשייה התעלמו מהפניות. בפברואר גייס הארגון את הזמרת כריסי היינד (בתמונה למעלה). בהפגנה ליד בית האופרה של סידני לבשה היינד "מסך גוף" שעליו נערכה הקרנת בכורה של סרט על מיולסינג ועל המשלוחים החיים, אשר צולם במצלמה נסתרת. היינד גם שלחה מכתב לראש הממשלה, ג'ון הווארד, ובו תיאור של פרקטיקות אלה ובקשה להפסיקן. בספטמבר, בתקופת הבחירות הפדרליות באוסטרליה, שלח PETA פעילים בלבוש כבשה בשם לוסי (שמשום מה דומה יותר לכלב) לעקוב אחר שני המועמדים לראשות הממשלה: המנהיג המכהן ג'ון הווארד (שנבחר שוב) וראש הלייבור, מארק לת'אם. הפעיל המחופש הצליח "להעניק חיבוק דוב ידידותי לראש הממשלה המבוהל" וזכה לסיקור נרחב, אך ללא התייחסות רצינית. לוסי הופיעה גם מחוץ לאוסטרליה, בסינגפור, שם שלח פעיל PETA הודעה לעיתונות המכריזה שהוא מצפה להיעצר על-ידי השלטונות שונאי המחאות – ולעבור גירוש; הוא הפגין מול הנציבות האוסטרלית ולא גורש, אך זכה לעניין תקשורתי רב.
המחרימים הראשונים: A&F
בהיעדר שיתוף פעולה מצד האוסטרלים עברו ראשי PETA לחרם צרכנים – לא רק בפנייה למצפונם של צרכנים יחידים אלא גם בלחץ ישיר על חברות מסחריות. אחד היעדים הראשונים היה חברת הענק Abercrombie and Fitch) A&F) המתמחה בביגוד לצעירים. ל-A&F יש 749 חנויות ומחזור כספים בערך 1.2 מיליארד דולר בשנה. הארגון הגיש ל-A&F חומר על המשלוחים החיים והמיולסינג, בצירוף מודעות פרסומת נגד החברה, שנועדו לעיתונות. באחת הפרסומות, ליד דימוי של כבש והכותרת "זרוק את פיטש" (Ditch the Fitch) נכתב:
בהשפעת החשש מפני פרסום מודעות אלה בעיתונות, ותוך הכרה ביחסי הציבור המצוינים שתקבל החברה מ-PETA בתמורה לשיתוף פעולה, ב-15 באוקטובר הודיעה A&F שהיא החברה האמריקנית הראשונה שתחרים את הצמר האוסטרלי. במכתב לארגון מסרה A&F:
האוסטרלים מתעלמים
תגובתם הציבורית של האוסטרלים נפתחה בהתעלמות. התאחדות האיכרים הלאומית לעגה לחרם בטענה שהיבואן ממילא אינו משתמש בצמר מתוצרת אוסטרליה; שר החקלאות, וורן טראס, טען שהחרם הוא תעלול פרסומת של החברה; יו"ר AWI (גוף בבעלות תעשיית הצמר, Australian Wool Innovation Ltd) טען שממילא אי אפשר לרצות את PETA מכיוון שמטרתם היא חיסול כל תעשיות בעלי-החיים.
האוסטרלים מבטיחים
עד מהרה התעשתו ראשי התעשייה והבינו שהאיום על פרנסתם ממשי. ב-8 בנובמבר נערכה בסידני ישיבה של ראשי תעשיית הצמר, ובה הוחלט על הפסקת המיולסינג, החל משנת 2010. תוך כמה ימים גם נמסר לעיתונות שנחתם חוזה בין AWI ובין חברה שתפתח חלופה יעילה ובלתי מכאיבה למיולסינג. בהודעה גם נמסר שהוקצב מימון נכבד לתוכנית מחקר על גנום הזבוב שתוקף את הכבשים. בעניין המשלוחים החיים לא נמסרה כל הודעה רשמית. מנהל PETA באסיה ובאזור האוקיינוס השקט, ג'ייסון בייקר, הודיע בתגובה שהחרם ימשיך:
איומים וגמגומים
במקביל לכך פתחה AWI מאבק ישיר ב-PETA והכינה חומרי הסברה עבור היבואנים בארצות-הברית ובאירופה, בניסיון למנוע התרחבות של החרם. AWI גם הכריזה על צעדים משפטיים נגד הארגון, החל מ-3 בדצמבר, בניסיון להשיג צו-מניעה (לפי חוק המסחר האוסטרלי) שיאסור על PETA ללחוץ על סוחרים להפסיק את הייבוא. AWI מתכוונת גם לדרוש מ-PETA "פרסום מתקן" בארצות-הברית – כאשר למעשה ספק אם יש לבית-המשפט האוסטרלי סמכות לכפות את דינו מעבר לים. ג'ייסון בייקר כבר הודיע בשם PETA:
התנגדות לצעד המשפטי הנואש נשמעת גם מתוך תעשיית הצמר האוסטרלית. צ'יק אולסון, יו"ר איחוד מגדלי הצמר האוסטרליים, מכיר בכוחם של PETA ושל השוק האמריקני, ובמכתב ל-Weekly Times האוסטרלי הוא הבהיר:
"היעדר ההתקדמות עד היום בשינוי הפרקטיקות של התעשייה אינו נובע מהיעדר חלופות כלכליות למיולסינג, אלא מאי-רצון להפריע לשמרנות מבוצרת מול פניו של איום חיצוני אמיתי ומתגבר לשגשוג שלנו."
אוסטרליה, אמריקה, ישראל
התחייבות ראשי התעשייה להחליף את המיולסינג בשיטות אחרות היא הישג עצום ל-PETA. כל מה שנדרש כדי לכופף את תעשיית הצמר האוסטרלית הוא לארגן הפגנות מסוקרות במספר מדינות בעולם ולשכנע חברה מסחרית גדולה אחת להחרים את הצמר האוסטרלי. נכון לנובמבר 2004, תעשיית הצמר סיפקה הבטחה בלבד, אך הסיכויים להפסקת המיולסינג בפועל נראים טובים, משום שיש באופק חלופות שיהיו נוחות יותר לשימוש החקלאים ואולי אף משתלמות יותר. אולם בכל הנוגע למשלוחים החיים, הסיכויים נראים עגומים הרבה יותר. משלוח כבשים חיים שאינם "מייצרים" עוד צמר רב, לשחיטה במדינות רחוקות, הוא עסק רווחי ביותר. דרוש הרבה יותר מחרם של חברת בגדים אחת כדי להכניע תעשייה זו. לישראלים עשוי להיות תפקיד חשוב במערכה, משום שסוחרים ישראלים מייבאים מאוסטרליה כמאה אלף כבשים חיים בשנה. עצירת המשלוחים החיים לישראל עשויה להשפיע על המהלכים הגלובליים.
התהדקות החרם העולמי על תעשיית הכבשים האוסטרלית
תזכורת: ראשית המאבק
בנובמבר 2004 הבאנו את סיפור תחילת המאבק של ארגון זכויות בעלי-החיים PETA נגד תעשיית הצמר האוסטרלית: מניסיונות כושלים להידבר עם ממשלת אוסטרליה ועם נציגי התעשייה האוסטרלית, ועד להכרזה על חרם בינלאומי. PETA יצא נגד שתי פרקטיקות: המשלוחים החיים והמיולסינג. אוסטרליה ייצאה בשנת 2004 כ-3.5 מיליון כבשים, כמעט כולם למזרח התיכון (וגם לישראל). המסע אורך כשלושה שבועות וקשור בהכרח בעינוי ובמוות המוניים מהתייבשות, מחלות, רעב והסבל הכרוך בשהות בצפיפות קיצונית בלב ים. זוהי ירידה של קרוב ל-50% בהיקף המשלוחים החיים מאז שנת 2001. "מיולסינג" (בתמונה) הוא פשיטת עורם של כבשים חיים באזור גדול סביב פי-הטבעת, ללא הרדמה, כשיטה מסורתית למנוע גדילת צמר וזיהומו באזור זה, אשר עלולים להפוך למקום הטלה לזבובים. למיולסינג יש חלופות נוחות, וכבר בנובמבר 2004 הכריזו נציגי תעשיית הצמר באוסטרליה על הפסקת המיולסינג – אמנם רק בשנת 2010. הכרזה זו הייתה ההישג היחיד במגעים עם הרשויות והתעשייה באוסטרליה, ומכאן פנה PETA אל יבואני הצמר בניסיון לשכנעם להחרים את הצמר מאוסטרליה כל עוד מתקיימים המיולסינג והמשלוחים החיים. השיטה המקובלת ב-PETA היא פנייה לחברות הביגוד על רקע מוסרי, עם חומרי הסברה (וביניהם סרטון) על המיולסינג ועל המשלוחים החיים, ובמקביל לכך אזהרה בקמפיין הפונה לציבור להחרים את החברה על רקע תרומתה להתאכזרות. בנוסף לכך, רכש PETA מניות של מספר חברות גדולות המשווקות מוצרי צמר, לאחר סירובן להצטרף לחרם. הבעלות על המניות מאפשרת לנציגי PETA להשתתף באסיפות השנתיות של בעלי המניות ולהציג שם את הנושא.
חברות מצטרפות לחרם
ענק האופנה Abercrombie & Fitch (היקף מכירות לשנת 2004: כשני מיליארד דולר) היה הראשון שהצטרף לחרם, ושורה של חברות ענק בינלאומיות הצטרפה בחצי השנה שחלפה מאז. לפי פרסומי PETA מדובר במספר לא גדול של חברות, אולם הן ענקיות, ובבעלות כל אחת מהן יש בדרך-כלל מספר מותגים. בין המצטרפים הבולטים לחרם, שבסיסם בארצות-הברית ובבריטניה: Timberland (מכירות: 152 מיליון דולר בשנה, 200 חנויות בעולם); George (מיליארד דולר, 250 חנויות); J.Crew (מכירות: 800 מיליון דולר, 159 חנויות); New Look (מיליארד דולר, 700 חנויות); והתאגיד Limited Brands (מכירות: 9.4 מיליארד דולר, 3,800 חנויות). החרם נותן את אותותיו גם בהודו ובפקיסטן. Bonanza Garment Industries, אחת מחברות הביגוד הגדולות בפקיסטן ויצואנית למערב, הצטרפה לחרם, וכך גם החברה ההודית Mohini Exports, שהיא יצואנית הסריגים הגדולה במדינה.
הישגים נוספים
סניף PETA הודו הצליח להביא הישגים נוספים. חברת הפרלמנט ההודי מאנקה גאנדי (לשעבר השרה לצדק חברתי) שלחה מכתבים ל-250 חברות הודיות בבקשה שיחרימו את הצמר האוסטרלי, מעשה שעורר תגובות בהלה בתעשייה ובמשרד החקלאות באוסטרליה. הבהלה נובעת מכך שהודו היא עדיין שוק ייצוא הצמר האוסטרלי השלישי בגודלו בעולם. בחודש מרץ צץ איום נוסף על התעשייה האוסטרלית בהודו, כאשר שישה מעצבי צמרת הודיים הכריזו שלא ישתמשו בצמר שמקורו באוסטרליה. אחד מהם, ג'אטין קוצ'אר, אף הכריז שיפסיק להשתמש בצמר ובעור בכלל, מטעמי מוסר. התפתחות אופטימית של הימים האחרונים אירעה בניו זילנד. ב-20.5.2005 הודיע תאגיד SmartWool, שהוא רוכש צמר המרינו הגדול בניו זילנד, על הקצבת 30 מיליון דולר למשך שבע השנים הקרובות לחוואים שיפסיקו לבצע מיולסינג עוד השנה. PETA יצר קשר עם SmartWool בדצמבר 2004, מאחר שמיולסינג מתבצע גם בניו זילנד. PETA מנסה כעת להשפיע גם על שוק הכבשים הערבי – ללא הצלחה, בינתיים. ב-3.6.2005 הודיעה רשת הטלוויזיה "אל ג'זירה" שלא תשדר סרטוני הסברה בני 30 שניות מטעם PETA. התשדירים מראים מיולסינג והתעללות בכבשים במהלך ההעמסה למזרח התיכון ולקראת השחיטה. לקריינות בתשדיר גויס אימאם ידוע מאנגליה, חאפז אל-מצרי, והבסיס לקמפיין בעולם המוסלמי הוא מוסרי-דתי: חיות שסבלו מהתאכזרות במהלך גידולן, הובלתן ושחיטתן, נחשבות בלתי טהורות ובלתי ראויות למאכל (חראם) לפי חוקי האיסלאם; שחיטה לפי דרישות הדת אינה יכולה להפוך את בשרן לכשר.
מחרימים את בנטון
חברת ענק שסירבה לחלוטין לפניות PETA היא בנטון. כבר בדצמבר 2004 החלו מחאה נגד בנטון באמצעות שלטי חוצות בטמפה, פלורידה, ומשם התפשטה המחאה למדינות רבות, באמצעות משמרות מחאה ומיצגים (בתמונה) מול חנויות החברה. כדאי לקיים את החרם על בנטון גם בישראל.
רפורמה במיולסינג ובמשלוחים מאוסטרליה – הסכם ביניים בין PETA לתעשייה
היסטוריה
באוגוסט 2003 החל מסע אימים של 58,000 כבשים למזרח התיכון, שתעו וגססו בים במשך קרוב לשלושה חודשים לאחר שנדחו על-ידי הקניינים. התקשורת העולמית עקבה בסלידה אחר טיפול ממשלת אוסטרליה במשבר. בעקבות הביקורת מינתה הממשלה ועדת חקירה, שהגישה בינואר 2004 המלצות לרפורמה בתעשייה. הממשלה התעלמה מרוב ההמלצות. בפברואר יזם ארגון PETA מגעים עם הממשלה ועם התעשייה בעניין רפורמה, הן במשלוחים החיים והן בניתוחי המיולסינג. לאחר כישלון ההידברות פתח PETA חרם עולמי על תעשיית הצמר האוסטרלית והתמקד ביבואני צמר מאוסטרליה. בנובמבר 2004 הכריזה חברת ענק ראשונה (A&F) על הצטרפותה לחרם, וכבר ב-8 בנובמבר הודיעה תעשיית הצמר האוסטרלית על ביטול הדרגתי של המיולסינג עד שנת 2010. PETA לא הסתפק בהתחייבות, המשיך בקמפיין ובהדרגה הצטרפו לחרם כמה מחברות הביגוד הגדולות בעולם.
משא ומתן
הגוף העיקרי שמייצג את תעשיית הצמר האוסטרלית, AWI, מסרב ללכת לקראת PETA. תחת זאת מנהל AWI תביעה נגד נשיאת PETA, אינגריד ניוקרק, בבית-הדין הפדרלי של אוסטרליה. התביעה הוגשה בחמש גרסאות שונות ונדחתה; התעשייה אף חויבה לשלם את הוצאות המשפט של ניוקרק. ב-19.8.2005 שמע בית-המשפט את דברי ההגנה של ניוקרק מול הגרסה האחרונה של התביעה. לעומת הנוקשות של AWI מציג ארגון לא גדול של חוואי כבשים, AWGA, רגישות ללחץ הצרכנים. ביוני 2005 נפתח בניו יורק משא ומתן בין נציגי AWGA ובין צוות PETA בשיתוף עם ארגונים אוסטרליים. הסכם ראשוני בין הצדדים נחתם ב-8.8.2005. ההסכם כולל פשרות משמעותיות בשני הצדדים, ואף-על-פי-כן הוא מבטיח צמצום בהיקף העינויים של חלק מהכבשים באוסטרליה. כעת האתגר הוא להרחיב את ההסכם לכל תעשיית הכבשים האוסטרלית.
אלה הם עיקרי ההסכם:
הפסקת המיולסינג
- עד להפסקת המיולסינג בשנת 2010 (בהתאם להתחייבות התעשייה) אין לבצע מיולסינג ללא משככי כאבים. אולם:
- כאשר יוחלט על הליך זמין ורשום לשיכוך כאבים במיולסינג, יש להשתמש בו בכל הטלאים המנותחים, נוסף על מתן משככי כאבים לטלאים לאחר הניתוח. מניסוח סעיף זה משתמע שכיום אפשר לתת לטלאים משככי כאבים לאחר הניתוח בלבד.
- מספר הטלאים שיעברו מיולסינג יפחת באופן הדרגתי בשיעורים מוגדרים: 10% בשנת 2005, 20% ב-2006, 25% ב-2007, 25% ב-2008, ולבסוף 20% ב-2009. נתוני ההפחתה חייבים להיות מוסכמים על שני הצדדים, וכעת מוסכם שמספר הטלאים הנדון הוא 40 מיליון. חוואים המעורבים בהפסקת המיולסינג חייבים לקיים תוכנית למניעת מתקפות זבובים (הסיבה לביצוע הניתוח מלכתחילה) על גוף הכבשים שלא עברו מיולסינג. החוואים צריכים להסכים לפיקוח סדיר שיתבסס על מדגמים סטטיסטיים.
- AWGA וארגונים המצטרפים להסכם יפעלו כדי להבטיח תיקוני חקיקה, שיעניקו תוקף חוקי לאיסור על מיולסינג עד 2010.
רפורמה במשלוחים החיים
- אם תעשיית הצמר תגיע להסכם עם PETA, שני הצדדים יבחרו מומחים להובלת בעלי-חיים, לטיפול בהם ולשחיטתם. מומחים אלה, בצירוף נציגי שני הצדדים, יכינו עד ספטמבר 2006 דו"ח שיקבע אילו יעדי משלוח עומדים בסטנדרטים האוסטרליים להובלה, לטיפול ולשחיטה. לשון ההסכם אינה מרמזת באילו יעדים מדובר: האם המזרח התיכון נמצא מחוץ לתחום או שהמשלוחים לשם פתוחים למשא ומתן?
- אם תעשיית הצמר לא תגיע להסכם עם PETA, חברי AWGA וקבוצות יצרני צמר שהצטרפו להסכם יפחיתו את שיעור הכבשים המיוצאים מתוך עדריהם לכל יעד בחצי הכדור הצפונ, שאין בו סטנדרטים של רווחת בעלי-חיים הדומים לאלה הנהוגים באוסטרליה. הפחתת הייצוא תיערך בהדרגתיות, כמו הפחתת המיולסינג, עד להפסקה מוחלטת בסוף שנת 2009.
התחייבויות PETA
- PETA מסכים להימנע מקמפיין נגד משלוחי כבשים חיים מאוסטרליה, בתנאי שאפשר יהיה להראות שמשלוחים אלה מבוצעים לפי הסטנדרטים האוסטרליים להובלה, לטיפול ולשחיטה, ובתנאי שהכבשים הנשלחים לא יתנסו בתנאים או בטיפול הפוגעים ברווחתם יותר ממה שהיו עוברים באוסטרליה. זהו סעיף מוזר למדי, כי עצם המסע הממושך באוניה גורם בהכרח סבל החורג ממה שמקובל בתוך אוסטרליה.
- אם ההסכם עם PETA ייערך עם התעשייה כולה, PETA מתחייב: א. לא לפעול נגד תעשיית הצמר האוסטרלית במשך עשר שנים. ב. לעודד סוחרים להעדיף רכישת צמר שסומן על-ידי AWGA. ג. כל עוד עומדת תעשיית הצמר בהסכם, לא ינהל PETA קמפיין נגד סוחרים המייבאים צמר מאוסטרליה.
- עם חתימת ההסכם על-ידי PETA ו-AWGA מתחייב PETA להפסיק למשך 45 יום (8 באוגוסט עד 23 בספטמבר) את הקמפיין נגד הצמר האוסטרלי כדי לאפשר לראשי התעשייה לבחון את עמדתם בנושא.
- אם שאר התעשייה תחליט להיכנס למשא ומתן עם PETA במהלך 45 הימים, ימשיך PETA בהשעיית הקמפיין ל-45 יום נוספים כדי לאפשר דיונים.
- אם ייכשל המשא ומתן עם התעשייה בכללותה ימשיך PETA לעודד את המותג של AWGA בקרב סוחרים, אולם יחדש את החרם על שאר תעשיית הצמר.
- AWGA מתחייב לספק לסוחרי הבגדים בעולם מותג מסומן, שיאפשר לזהות את הצמר שיוצר בתנאים שלעיל.
תגובות
ראשי תעשיית הצמר האוסטרלית הגיבו להסכם בעוינות. לפי PETA, סיבה אפשרית לעוינות היא אינטרסים אישיים של ראשי AWI בעסקי הרבעת כבשי המרינו – עסקים שייפגעו כאשר תתפשט הרבעת כבשים חסרי פרווה על אחוריהם (ולכן ללא צורך במיולסינג). תגובת יו"ר AWI: "איש לא יסכים לשינוים כלשהם בסידורים לייצוא בעלי-חיים. הם נשלטים על-ידי תקנות מטעם ממשלת אוסטרליה, שיצואני בעלי-החיים פועלים לפיהן, וזוהי פשוט טעות פוליטית רעה מאוד." ראש אחד מארגוני החוואים אמר ש"ההיסטוריה מלמדת שאין לבטוח ב-PETA", וראש ארגון אחר אמר ש"זוהי בסך הכל אסטרטגיה לפלג אותנו". עם זאת, ב-17 באוגוסט פורסם שסוכן צמר אוסטרלי גדול, West Coast Wools, פרש מהשתתפותו בתביעה נגד אינגריד ניוקרק. גם תגובתם של יבואני הצמר מעוררת תקוות: עד 17 באוגוסט הודיעו שלוש חברות אופנה בינלאומיות (Nordstrom, Talbot's ו-H&M), אשר ברשותן כ-2,300 חנויות בלמעלה מ-20 מדינות והיקף המכירות השנתי שלהן הוא 16 מיליארד דולר, שהן יעניקו עדיפות לרכישת צמר מהמותג החדש של AWGA. הצהרות כאלה מהוות כעת את אמצעי הלחץ העיקרי על התעשייה האוסטרלית.
מבט לעתיד
PETA מבסס את מעמדו כקבוצת לחץ בינלאומית המסוגלת להטיל מצור כלכלי על תעשייה לאומית, לנהל משא ומתן ענייני ולהגיע לפשרה שהתעשייה יכולה לספוג ושגם מבטיחה הקלה לחיות. קמפיין הצמר האוסטרלי מהווה עד כה מופת של מאבק לשיפור תנאים בתעשייה (שכיום היא גדולה מכדי שיהיה טעם לנסות למוטטה כליל). עצם הביקורת על תעשיית הצמר מביאה לעידוד התחליפים הסינתטיים והצמחיים. הארגון התמקד בהמחשת הניצול האלים של חיות באופן המעורר דחייה מפני רכישת מוצר מן החי; PETA נמנע מלהציג תעשיית בעלי-חיים חלופית, מעט "הומאנית" יותר, בתור "חלופה אידיאלית", כפי שעושים לא מעט ארגונים לרווחת בעלי-חיים (למשל, ביחס לביצי "חופש"). עם זאת, יצירת המותג של AWGA ותנאי ההסכם עלולים לגרור את PETA לעודד את הציבור לרכישת צמר "הומאני". יש גם לזכור שההסכם עם AWGA כולל פשרות ראשוניות בלבד, ואם יסכימו ראשי התעשייה לקיים משא ומתן עם PETA, קרוב לוודאי שצפויים שינויים בהסכם הסופי, שיגבילו עוד יותר את היקף ההגנות לכבשים תוך כבילת ידי PETA ממאבק נוסף. אולם יהא היקף הפשרות אשר יהא, המאבק צפוי לצמצם במשך השנים את היקף הפגיעה במיליונים רבים של כבשים.
פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 178, 205, 216, 26.11.2004, 3.6.2005, 19.8.2005.
