שיגעון בעידן הסטייק וההמבורגר

השמדת כבשים בישראל

במאי 2002 השמידו השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות יותר מאלף כבשים בצפון הארץ, לאחר שהתגלתה בשלושה עדרים מחלת הסקרייפי. המחלה התגלתה בכבשים בארץ בתחילת חודש מרץ, ומעריכים כי היא הופיעה כבר בסוף שנת 2001, אולם זיהוי מעבדתי התקבל רק במאי 2002, ממוחותיהם של שמונה כבשים. סקרייפי היא מחלה הדומה לספגת המוח (מחלת "הפרה המשוגעת"), והיא תוקפת כבשים ועזים.

ייבוא עגלים לישראל

בתחילת מאי 2002 מסרו השירותים הווטרינריים כי הופסק ייבוא עגלים חיים מפולין עקב גילוי ספגת המוח בבקר שם. בעבר יובאו עגלים גם מצ'כיה ומסלובקיה, אך הייבוא הופסק עקב גילוי המחלה שם. בשנים האחרונות החלה ישראל לייבא עגלים חיים מפולין, והמספרים מגיעים עד 50 אלף בשנה. הפסקת הייבוא מפולין אינה בגדר חדשות טובות לעגלים: כעת צופים כי יוגבר הייבוא מאוסטרליה, אם כי המחלה נתגלתה גם שם. המסע מאוסטרליה אורך כחודש, ובמהלך רובו כלואים העגלים בבטן אונייה, בצפיפות קשה. רבים מהם אינם שורדים עד הגיעם לנמל עקבה, משם הם מועברים לישראל, לרשות הפלסטינית ולירדן.

המחלה בבקר ובצאן

ספגת המוח (BSE: Bovine Spongiform Encephalopathy) היא מחלה נוירולוגית בבקר. הגורם למחלה הוא, ככל הנראה, התפשטות של חלבונים פגומים (prion) המשכפלים את עצמם בחוט השדרה ובמוח, והתוצאה היא הפיכת רקמת המוח למחוררת וספוגית. בתקופת המחלה הופכות הפרות לחששניות, מהוססות ורגישות ביותר לקולות ולמגע. הן מניעות את גופן בצורה חריגה, מתנודדות ונעות באופן מוגזם בהליכה, רועדות ונופלות, ומלקקות את עצמן באופן מוגזם במהלך החליבה. בשלבים האחרונים הן רובצות, ותוך כשבועיים עד חצי שנה מפרוץ המחלה, הן מתות. למחלה תקופת דגירה ממושכת: ארבע עד חמש שנים, והיא כמעט שלא נמצאה בפרות שגילן צעיר מ-30 חודשים. ספגת המוח התגלתה לראשונה בבריטניה בשנת 1985, ובשנות התשעים נתגלו שם אלפי מקרים של המחלה מדי חודש - יותר מ-180 אלף מקרים שזוהו עד כה. צורות אחרות של המחלה מופיעות במינים שונים - כגון הסקרייפי בכבשים ובעזים - והיא תוקפת אפילו מינקים, וככל הנראה גם עופות. בקנדה הושמדו אלפי איילים המנוצלים למאכל אדם, אשר נדבקו במחלה דומה. במעבדה הדביקו במחלה עכברים שהוחדרו לגופם גנים אנושיים.

הגורמים

מקורה של ספגת המוח אינו ידוע בוודאות. ההנחה הרווחת היא שהמחלה עברה לפרות כתוצאה מאכילת שרידי גופן של חיות נגועות, כגון כבשים, או אולי משרידי פרה שסבלה ממוטציה. האבסת בעלי-חיים - כולל בעלי-חיים שהם צמחוניים בטבע - בשרידי גופם הטחונים והמיובשים של בעלי-חיים אחרים, הייתה נפוצה במשך שנים רבות ברחבי העולם. השערות אחרות, חושפות אף הן את הפגיעה הקיצונית בחיות במשק המתועש: לפי אחת ההשערות, נדבקו הפרות מבני-אדם החולים במחלת קרויצפלד-יאקוב, כתוצאה מהחדרת הורמונים אנושיים לגופן, כדי שייצרו בגופן נוגדנים, לצורך ניסויים. השערה אחרת היא שהמגיפה פרצה בעקבות הורמונים שהוזרקו לפרות במטרה לעורר בגופן ייצור מוגבר של ביציות. מקור ההורמונים הוא בקר שנשחט. השערה נוספת היא שהחלבון המוטאנט נוצר בגלל מחסור בנחושת ועודף זרחן במזונן של הפרות, כתוצאה מהאבסתן בחומרי הדברה ובהפרשות של תרנגולות. קיימות השערות נוספות.

ה"טיפול"

טיפול רפואי לספגת המוח לא נמצא, והפתרון שמצאו השירותים הווטרינריים בכל העולם למניעת התפשטות המחלה הוא השמדת כל החיות החשודות כנגועות, וכן הפסקת האבסתם של יונקים בקמחים העשויים ממעלי-גירה מתים. קרוב ל-5 מיליון בעלי-חיים נשחטו בבריטניה בלבד בעקבות המגיפה. בישראל, גילוי הסקרייפי בכבשים והחשש מפיזור חלקי גופותיהם וזיהום הסביבה בגורמי המחלה הביא להחלטה להרוג אותם באמצעות הרדמה במקום שחיטה. יש לציין, כי שלא כמו בבקר, שם מתרכזת המחלה במערכת העצבים המרכזית, בצאן היא מתפשטת בחלקי גוף שונים.

המחלה בבני-אדם

העניין העצום בספגת המוח נובע מן העובדה שהמחלה עוברת לבני-אדם האוכלים את בשרן של החיות הנגועות, וכך גורמת להם מחלה דומה וסופנית - סוג חדש של מחלת קרויצפלד-יאקוב (CJD: variant Creutzfeldt-Jakob disease) שקטלה עד כה קרוב למאה איש בבריטניה (מרכז התפוצה של המחלה), ואף התפשטה במדינות שונות ברחבי העולם, בעיקר כתוצאה מאכילת בשר שמקורו בבריטניה. למחלה סימפטומים של דיכאון וחרדה בשלבים המוקדמים, ולאחר מכן היא גורמת הפרעות נוירולוגיות, כגון תנועות לא רצוניות. זמן קצר לפני מותם סובלים החולים משיתוק ומחירשות. תקופת המחלה הממוצעת היא 14 חודשים, וגיל החולים הממוצע הוא 29. תקופת הדגירה של המחלה עשויה להגיע עד 20 שנה, וסביר להניח שהיא נמצאת בתקופת דגירה בגופם של אנשים רבים; ההערכות הרשמיות, שלא פעם ניכר בהן כי נועדו להרגיע את הציבור, מזכירות בין מאות למאות-אלפי חולים בעתיד. אין יודעים כיום איך לרפא את המחלה. הגורם למחלה עמיד בפני הקפאה, חימום בישול וטיפולים דומים.

בהלת "הפרה המשוגעת"

הסוג החדש של מחלת קרויצפלד-יאקוב התגלה בשנת 1996. בעקבות זאת הטילה אירופה חרם על ייבוא בשר בקר מבריטניה. החרם הוסר על-ידי האיחוד האירופי ב-1999, אולם הצרפתים והגרמנים סירבו להסיר את החרם במשך תקופה ארוכה. מדינות אירופה השקיעו הון עצום בהשמדת בקר, החקלאים הזדעקו, וצריכת הבשר ירדה בחדות. בארצות-הברית, הביאה הערה על אפשרות הדבקת בני-אדם במחלה בתוכנית של אופרה ווינפרי לשפל במכירת בשר הבקר, שלא היה כמותו זה עשר שנים. הרשויות החקלאיות ורשויות הבריאות בעולם, כמו גם בישראל, מנסות לשכנע את הציבור שהסכנה חלפה או שלא הייתה מעולם. אולם מאחר שמעורבים בעניין אינטרסים כלכליים גדולים, מגלה הציבור ספקנות.

השלכות חיוביות?!

מגפת ספגת המוח הביאה לירידה חסרת תקדים בצריכת בשר בקר בכל מדינה שבה התגלתה. ענף גידול הבקר (אשר בבריטניה נפגע כלכלית במיוחד גם ממחלת הפה והטלפיים), הופך להיות בגדר סיכון כלכלי לעוסקים בו. בתחילת 2001, חודשיים לאחר שהתגלתה הפרה החולה הראשונה בגרמניה, ירדה צריכת הבשר שם בשבעים אחוזים, וגם בצרפת נרשמה ירידה של יותר מחמישים אחוזים בצריכת הבשר. המדובר, ככל הנראה, בבשר בקר בלבד - המקורות אינם מציינים, האם הייתה למגפה השפעה על צריכת בשר חזירים ועופות. עדיין מוקדם לקבוע אם תהיה למגפה השפעה על עליית שיעור הצמחונים באוכלוסייה לטווח ארוך, אך נראה שזוהי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות.