אדישות אוסטרלית, אכזריות מצרית

העדות של ד"ר סידהום ( אוגוסט 2003)  המסחר המחודש בקהיר (מרץ 2007) 

העדות של ד"ר סידהום

מסע רצחני אל השחיטה הכשרה

בכתבה אחרת סקרנו חשיפת משלוחים חיים מאוסטרליה למזרח התיכון, שנערכה ב-27.7.2003 בתכנית "60 דקות" האוסטרלית. חשיפה זו כללה תמונות של התאכזרות שיטתית לכבשים בישראל, שצילם צוות אנונימוס. חלק מזעמו של הציבור האוסטרלי מופנה אל שיטות ההרג הפולחניות (המוסלמית והיהודית כאחד) הנהוגות במזרח התיכון, אשר גורמות לחיות סבל רב יותר מן השיטות הנהוגות באוסטרליה. וטרינרית מאנגליה בעלת דרכון מצרי, ד"ר פטרה סידהום, סקרה בשלוש השנים האחרונות מקומות שונים על פני נתיב ההובלה והשחיטה שבין אוסטרליה למצרים, ובכלל זה המשחטה הגדולה ביותר במצרים, הנמצאת בבסאטין שבפרברי קהיר. בתקופת הביקור בשנת 2001 עבדו במשחטה 69 וטרינרים ויותר מארבע מאות שוחטים במשמרת, ושחטו שם מדי יום כשלוש מאות בני-בקר מאוסטרליה. סידהום ראתה שם אכזריות עצומה שאינה קשורה כלל בשחיטה הפולחנית. אנו מצטטים מתוך דברים שפרסמה בכתב-העת הווטרינרי המוביל של אוסטרליה (יוני 2003):

הבטחות ללא פעולה

במרץ 2001, דנה סידהום עם נציג LiveCorp (התאחדות יצואני החיות מאוסטרליה) על שיפור המצב במשחטה, אך השיפורים שתוכננו לא הוצאו אל הפועל. גם המצרים משתפים פעולה בשלבי התכנון בלבד. ב-11-10 בפברואר, 2002, נערך באוניברסיטה המצרית הגדולה אל אזהאר כנס על ההיבטים הדתיים של שחיטת בעלי-חיים. בכנס השתתפו כמה מן הבכירים שבין אנשי הדת, הווטרינריה והאקדמיה במצרים. אחד הנושאים המרכזיים שנדונו בכנס הוא ממצאיה של ד"ר סידהום, אשר עומדים בניגוד חריף לעמדה הרשמית של האיסלאם, כפי שהובעה שם. למרות מעמדם הרם של המשתתפים, ההחלטה העיקרית שדווח עליה בעקבות הכנס היא לגבש תכנית לימודים באוניברסיטת אל אזהאר, שתכלול לימוד שיטות שחיטה מבחינה מעשית ודתית; צעדי מניעה מיידיים לא ננקטו. סידהום טוענת שהמצרים זקוקים לעזרה מבחוץ כדי להביא לשיפורים ממשיים, ומפנה את האחריות בחזרה לאוסטרליה. בחודש יוני, זמן קצר לאחר פרסום הדיווח של סידהום, הוצגו עיקרי דבריה בישיבת הסנאט האוסטרלי, ללא תוצאות מעשיות, ככל הידוע לנו.

פעולות לשיפור, כזה כאילו

ב-LiveCorp מגיבים על חשיפת העובדות בהצהרה שיש להם עניין רב ברווחת בעלי-חיים ושהם השקיעו כסף רב ברווחת בעלי-חיים. הם גם מתאמצים באופן נואש למצוא דופי במבקריהם (למשל, לדבריהם, סידהום ממומנת על-ידי יצואן בעלי-חיים מאירופה) ולטעון שעדותה של סידהום כבר לא מעודכנת. נציג התעשייה, קווין שיל מ-LiveCorp, טוען שבקהיר עובד מטעמם וטרינר על תכנית שיפור. למעשה מדובר בווטרינר אחד הממונה על פעילות LiveCorp במזרח התיכון, לשם נשלחים יותר משישה מיליון כבשים ובני-בקר בשנה (מצרים הייתה בשנים האחרונות היבואנית השנייה בגודלה של בקר – יותר ממאתיים אלף בשנה). שיל מתפאר במיליוני דולרים אוסטרליים המושקעים במחקר הקשור ב"טיפול" בחיות, אך כסף זה מושקע בייעול רווחי ולא ברווחת החיות. אמנם, ב-LiveCorp הקציבו 150,000 דולרים אוסטרליים למיזם של "רווחת בעלי-חיים", אך למעשה זהו סכום סמלי בלבד בתעשייה המגלגלת כמיליארד דולרים אוסטרליים בשנה, והמושתתת על תנאים רצחניים לכל אורך הדרך. בכל מקרה, מעט המאמצים שנעשו מטעם האוסטרלים לא הניבו כל שינוי בשטח, כפי שראתה סידהום בביקורה האחרון בבסאטין, ביוני 2002, וכפי שדיווח במרץ 2003 ראש השירותים הווטרינריים של מצרים, ד"ר חסן איידרוס.

מתקני הריסון

הפעולות שלפני השחיטה מגיעות במצרים לאכזריות רבה עד כדי כך כי השוחטים פוחדים מהחיות. במערב, בדרך-כלל מובילים את הפרים ואת הפרות לתוך תיבות מתכת מסיביות המונעות מהחיה כל יכולת תקיפה לקראת השחיטה. גם שיטה זו גורמת לחיות סבל רב, אך היא "עדיפה" בעליל מול חיתוך הרגליים ועקירת העיניים, הנהוגים בבסאטין. ב-LiveCorp מפרסמים שהם שלחו מתקן ריסון משוכלל לבסאטין; המתקן אכן נשלח, אך משום מה השימוש בו נערך באופן לא סדיר – בימי שבת בלבד. שמונה תיבות ריסון שיש בבסאטין אינן שמישות. מסתבר שאפילו בתקופת ביקורה של סידהום היו במקום ארבע תיבות ריסון לבקר, אך רק לעתים נדירות השתמשו בהן, בגלל אחזקה לקויה ומשום שהשוחטים, המקבלים שכר לפי מספר החיות שהם שוחטים (ולא לפי זמן העבודה), אינם רוצים להאט את עבודתם עם מתקני ריסון; הם נמנעים משימוש בציוד מודרני ואף מחבלים בו. בכל מקרה, בבסאטין עובדים שוחטים עצמאיים שאינם מחויבים להשתמש בשיטות כלשהן. המאמץ של LiveCorp הוא אפוא יותר בגדר מהלך של יחסי ציבור מאשר פעולה משמעותית.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 110, 8.8.2003.

המסחר המחודש בקהיר

8 חודשים ללא משלוחים חיים

בפברואר 2006 עצר שר החקלאות האוסטרלי, פיטר מקגורן, את המשלוחים החיים למצרים. זאת לאחר שחוקרי Animals Australia תיעדו את ההתעללות השיטתית בבקר במשחטת באסאטין בקהיר והביאו את הממצאים לשידור בתכנית "60 דקות". השיטה שהשתמשו בה בבסאטין כדי להשתלט על הבקר כללה חיתוך גידי הרגליים וניקור העיניים של החיות.

ממשלת אוסטרליה חידשה את המשלוחים החיים למצרים באוקטובר 2006, לאחר חתימה משותפת על מזכר הבנה. עם פתיחתו המחודשת של המסחר אמר השר מקגורן: "מצרים סיפקה ביטחונות להגנה על בריאותן ורווחתן של חיות המשק האוסטרליות בהתאמה עם סטנדרטים בינלאומיים מוסכמים." הכוונה היא להנחיות האלמנטריות של הרשות העולמית לבריאות בעלי-חיים (OIE). נציגי Animals Australia והארגון המצרי "הגנת זכויות בעלי-חיים מצרים" (SPARE) פנו לראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון הווארד, והתריעו על כך שבמצרים אין חוקי רווחת בעלי-חיים ותשתית הולמים כדי לאפשר לה לעמוד בדרישות מזכר ההבנה. הממשלה התעלמה מנתונים אלה.

התעללות מחודשת, דצמבר 2006

החקירה האחרונה של Animals Australia נערכה בקהיר בין 26 ל-30 בדצמבר 2006, בימים שלפני חג הקורבן. במהלך ארבעת ימי החקירה בסוף 2006 תועדו הפרות רבות ומהותיות הן של מזכר ההבנה והן של הנחיות OIE. החוקרות תיעדו את הטיפול בכבשים מאוסטרליה בכל נקודות המכירה בקהיר. בכל המקומות גררו הלקוחות את הכבשים שקנו ברגליים, בקרניים, בצמר או בראש, ולאחר מכן הפילו את הכבשים לקרקע וקשרו את רגליהם בחבל. הכבשים הקשורים הונפו בסל ונשקלו. במאות מקרים תועדו כבשים שהוכנסו לתא המטען של רכב פרטי (בתמונה למעלה) – במקרים רבים שניים-שלושה כבשים בתא מטען אחד. נראו גם כבשים שנקשרו לגג של רכב.

החוקרים תיעדו גם שחיטת כבש ופר. לפני השחיטה הפילו השוחטים את הפר לכביש מרכב כשרגליו קשורות. לאחר מכן חתכו את גידי אחת מרגליו וגררו אותו, תוך סיבוב עז של זנבו כדי לגרום לו לשתף פעולה מכאב. ארבעה אנשים הכריעו אותו לקרקע וחתכו את גרונו.

ממשלת אוסטרליה מתעלמת

ב-Animals Australia מציינים 11 הפרות מתועדות של כללי OIE בארבעת ימי החקירה. בינואר נפגשו נציגי הארגון עם השר מקגורן והציגו בפניו את ממצאי החקירה והמלצות של הארגונים הרלוונטיים באוסטרליה ובעולם להפסיק את המסחר. למרות זאת, בפברואר הודיעה ממשלת הווארד שתמשיך לשלוח צאן ובקר למצרים. לדברי הארגון, הממשלה מטעה את החקלאים ואת שאר האזרחים האוסטרליים בטענות שהאוסטרלים מסוגלים לשנות את התנאים במזרח התיכון. בפועל, הדבר בלתי אפשרי.

המצרים והאוסטרלים מגלגלים את האחריות אלה לאלה, כפי שעושים הישראלים והאוסטרלים בעניין ההובלות המחרידות למפרץ אילת. כדי לשנות את המצב, יש חשיבות רבה ללחץ ציבורי מתוך ישראל. חשוב להדגיש שמשלוחי הכבשים למצרים ולמדינות ערביות אחרות אינם עניין פרטי שבין אוסטרליה למדינות אלה. מאחר שכבשים רבים שנשלחים למזרח התיכון מקורם בתעשיית הצמר, צרכני הצמר ברחבי העולם, ובכלל זה ישראל, אחראים להתעללות לא פחות מהמצרים בקהיר.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 296, 3.3.2007.