קולות מצוקה
קולות, חיות במצוקה וניסויים הגורמים מצוקה
חיות במצוקה משמיעות קולות ומדענים מנסים להגדיר באופן חד-משמעי את הקשר בין הקולות לבין רגשותיהן של החיות - לכאורה במטרה להפחית ממצוקתן של חיות בתנאי ניצול חקלאי. אולם כיצד משיגים את הידע הדרוש? התשובה, לפי מאמר מקיף של קבוצת חוקרים מגרמניה, חושפת את הבעייתיות שבמדע רווחת בעלי-חיים.
אינטואיציה ומדע

קולות כתקשורת
נראה שקולות מעידים על מצבה הפנימי של החיה והם משפיעים על חיות אחרות ממין ביולוגי זה - מושכים, מזהירים, מרתיעים וכדומה. הקולות התפתחו בהקשרים אבולוציוניים מסוימים, עובדה המקשה על השימוש בהם כמדד לרווחה במציאות החקלאית, השונה מן ההקשר הטבעי. עם זאת, מניחים שהקולות לא השתנו באופן ניכר במהלך הביות, ושקיים דמיון בין ההקשר המקורי של הקול לבין משמעותו בתנאי ניצול. למשל, פרה הגועה כשעטיניה מלאים, עשויה עדיין להשתמש בקולה - לשווא - למשיכת העגל; ובדומה לכך, פרות הגועות מרעב, עשויות להשתמש בקול למשיכת האדם המאכיל אותן, כמו עגלים הקוראים לאמם.מהו קול?

- הזרקת תרופות המעוררות פעולות עצביות המעורבות ברגשות ובמצבי רוח, גרמה עלייה ברמת הקולניות
- גירוי חשמלי ישיר של אזורים במוח, המקושרים עם רגשות מסוימים, גרם לקופים להשמיע קולות
- השמעת קולות אימהיים למכרסמים, גרמה עלייה ניכרת בפעילות מטבולית באזורי מוח המקושרים לרגשות מסוימים
חזירים
חזירים משמיעים לפחות 14 טיפוסי קולות מובחנים. באופן כללי, קולות נמוכים כגון נחירות נועדו לשמור על קשר בין חברי הקבוצה, ואילו קולות גבוהים כגון צווחות קשורים בהתרגשות ובמצוקה. חוקרים בדקו קולות בתדרים גבוהים הקשורים בבידוד חברתי, בסירוס ובגמילה. התוצאות הכלליות (אשר ודאי אינן דורשות מכשירים וכלים סטטיסטיים כדי לזהותן!) מעידות על כך שהקולות חזקים יותר ככל ש"גורם העקה" חזק יותר. עם זאת, בכמה מצבים חשובים, כגון בגורים שנמנע מהם אוכל, הקולות לא היו חזקים יותר. מסקנת הצוות הגרמני היא, שהשימוש בקולות חזירים כמדד לרווחתם מצריך הבנה של משמעותם ולא רק מדידת משתנים. המידע הדרוש כאן הוא התנהגותי גרידא, אולם נערכו גם מחקרים פיסיולוגיים, הכרוכים בהכרח בפגיעה בחזירים. מחקר אחד לא מצא התאמה בין קולות מצוקה לתגובות מצוקה פיסיולוגיות, ומחקר אחר הראה שתגובות מצוקה גופניות כגון הפרשת אדרנלין ועלייה בקצב פעימות הלב, קשור בשינויי קולות מטיפוס מסוים. במחקר נוסף, הזריקו לחזירים הורמון שמעורר פעלתנות, וגילו שהדבר מגביר גם את תדירות קריאותיהם.בקר

תרנגולות

יישומים מפוקפקים
החלום המהפכני של מנטופה, פופל ושן הוא מערכת אוטומטית לזיהוי בעיות רווחה של חיות. קולות של תרנגולים, למשל, יהיו מקודדים וממוינים לפי משמעותם במחשב. מכשירים המפוזרים בלול יקלטו את הקולות, וזיהוי קולות המצוקה ייערך באופן אוטומטי במחשב. אם יומצא פטנט כזה, הוא ישמש למניעת אסונות בעלי משמעות כלכלית ולא לשינוי מהותי במצב העופות. בכל מקרה, חזון מתקן השליטה-רווחה הקולי עדיין רחוק. קיימים הבדלים בין קולותיהם של חיות בנות מין אחד - בגיל, בזוויג, בסטטוס החברתי, בנסיבות הייחודיות וכן הבדלים אישיים יותר. כל אלה מקשים על יצירת מפתח קולות אחיד. לעתים משמעות הקולות אינה מובנת אף כשצופים בחיה בפועל. הצוות הגרמני רואה מחסור זה בידע כהצדקה להסתער על החיות עם ניסויים רבים יותר ומבוקרים יותר, בדגש על מחקרי מוח: הכנסת חיות למכונות המספקות תמונות של המוח בפעולה, גירוי חשמלי של אזורי מוח מסוימים, הזרקת כימיקלים למוח ועוד. המוטיבציה הכללית של המחקר היא לכאורה עניין בהפחתת עינוין של חיות במשקים, בהובלה ובמשחטות, אך קשה לחשוב על שיטות הרחוקות יותר ממטרה מוצהרת זו.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art345.html
מקור
Gerhard Manteuffel, Birger Puppe and Peter C. Schon, "Vocalization of Farm Animals as a Measure of Welfare", Applied Animal Behaviour Science 88, no. 1-2, September 2004, pp. 163-182.
ההקלטה מתוך
Patrick Zimmerman, "'Say What?': Vocalisation as an Indicator of Welfare in the Domestic Laying Hen", Wageningen University dissertation no. 2702 (abstract), 16.11.1999.
תחקירים » תעשיות מזון מהחי » משקים תעשייתיים » חשיפת ההתעללות: מחקרי רווחה וחקירות סמויות » קולות מצוקה