המאבק נגד ניסויים בחיות בתחום הקוסמטיקה

עוד בנושא: מדריכי קניות למוצרי קוסמטיקה שלא נוסו על בעלי-חיים: בארץ ובעולם | מה עושים לחיות בניסויים בתחום הקוסמטיקה? | קשיים בסימון מוצרים שנוסו על בעלי-חיים

ספירא נגד רבלון

מבדקי דרייז הם מבדקי רעילות חומרים. המבדק כולל הכנסת חומר רעיל לתוך עיניהם של ארנבונים ותיעוד של הרס העיניים. הצעד הראשון בקמפיין לביטול מבדקי דרייז החל בספטמבר 1978, כאשר הנרי ספירא, מורה בבית-ספר תיכון בניו-יורק, וליאונרד ראק, פסיכיאטר, שלחו לחברת הקוסמטיקה רבלון מכתב ופירטו בו שיטות מחקר, שיוכלו להחליף את הניסויים הרווחים בבעלי-חיים בתעשיית הקוסמטיקה. החודשים נקפו ללא התייחסות רצינית מצד רבלון.

בסוף 1979 החל ספירא לארגן קואליציה של ארגונים לביטול מבדקי דרייז. מאחוריו כבר היו הישגים חסרי תקדים בארצות-הברית - הפסקת ניסויים בחתולים, שנערכו במוזיאון הטבע של ניו-יורק, וביטול חוק המאפשר הסגרת חתולים וכלבים למעבדות במדינת ניו-יורק. ספירא הצליח לצרף לקואליציה 407 ארגונים מרחבי ארצות-הברית, המייצגים מיליוני אנשים.

באפריל 1980 הופיעה בניו-יורק טיימס מודעה, שפורסמה לאחר מכן גם בעיתונים אחרים: תצלום של ארנבון שעיניו מכוסות בפלסטרים, תחת כותרת בולטת "כמה ארנבונים מעוורת רבלון למען היופי?". המודעה כללה גם הסבר על מבדקי דרייז ובקשה מן הקוראים לכתוב לרבלון מכתבי מחאה.

לאחר מכן התרחש גל של הפגנות נגד רבלון בארצות-הברית וברחבי העולם, במקביל לניסיונות למצוא חלופות למבדקי הדרייז, ולשכנע את שלטונות הבריאות להתנער ממבדקים אלה. רבלון ניסתה להתעלם מן המחאה בתקווה שתיעלם מעצמה, אך בסופו של דבר, בדצמבר 1980, היא נקטה צעד חסר תקדים: היא הקדישה תרומה על סך 750 אלף דולר לאוניברסיטת רוקפלר, לצורך הקמת מרכז לחלופות.

ההישג והשלכותיו

מודעה נגד מבדקי רעילות בחיות 

המאבק ברבלון יצר אמות-מידה חדשות של ניהול קמפיין בתנועה לשחרור בעלי-חיים. ארגוני רווחה, שניסויים בבעלי-חיים לא היו חלק מסדר-היום שלהם, הצטרפו למאבק המצליח. המחלוקות בין ארגונים הונחו בצד. כך הפכה התנועה לשחרור בעלי-חיים, על שלל גווניה, לכוח ציבורי בעל השפעה - לראשונה בארצות-הברית. כאשר פנתה הקואליציה נגד מבדקי הדרייז לחברות קוסמטיקה אחרות, היא כבר לא נזקקה לבצע קמפיין ציבורי מורכב. חברת אבון, ענק קוסמטיקה אחר, תרמה 750 אלף דולר להקמת מרכז חלופות באוניברסיטה יוקרתית נוספת - ג'ון הופקינס. בעקבותיהן תרמו חברות קוסמטיקה אחרות לפרויקטים דומים.

לתרומות אלה הייתה השפעה מכרעת על עתיד הניסויים בבעלי-חיים: כמה מן האוניברסיטאות המוכרות והמכובדות ביותר בעולם בתחום המחקר הביו-רפואי החלו לערוך מחקר בחלופות; זאת לאחר שנים רבות, שבהן נחשב מחקר כזה כעניין שולי ואף תמהוני. בהדרגה התקבלו לשימוש החלופות החדשות, על-ידי חברות קוסמטיקה שונות.

השימוש בחלופות התפשט גם מעבר לתחום הקוסמטיקה, עם הכרה הדרגתית בהן מטעם רשויות הבריאות. השלב הבא היה ללחוץ על חברות קוסמטיקה לבנות תכניות פנימיות לצמצום ולהחלפה של ניסויי LD50 (מבדקי רעילות: מלעיטים מספר גדול של חיות בכמות מסוימת של חומר, ומתעדים מתי מתות מחציתן). חברות רבות הכינו וביצעו תכניות כאלה, במקביל לעידוד ממשלתי גובר להחלפת מבדקי LD50. המדובר בתהליך הנמצא עדיין בעיצומו, ובתחומי מחקר רבים ובמדינות רבות (וביניהן ישראל) הוא עדיין בחיתוליו.

למה קוסמטיקה?

רק חלק זעיר מכלל הניסויים בבעלי-חיים נערך עבור ייצור מוצרי קוסמטיקה. ניסויים אלה היו מיעוט קטן אפילו לפני 20 שנה, כשהחל השינוי. ובכל זאת לא שגתה הקואליציה של ספירא כאשר בחרה ברבלון כמטרה לקמפיין. זאת משום שמוצרי קוסמטיקה רגישים במיוחד לפגיעה בתדמיתם: עיני ארנבונים המכוסות דלקת מרתיעות במיוחד, כשהן מקושרות לאיפור עיניים. בנוסף לכך, מוצרי קוסמטיקה אינם נתפסים כחיוניים לאדם, וקל, באופן יחסי, להמחיש עד כמה מיותר לגרום לחיות סבל עבורן. לארגונים להגנה על בעלי-חיים יש אפוא אפשרות להפעיל כוח כלכלי ממשי על חברות קוסמטיקה. קשה יותר לארגן מחאה ציבורית ביחס למוצרים אחרים למשק הבית, שאינם נמכרים בהתאם לתדמית של יופי וזוהר. הלחץ הציבורי קשה להשגה אף יותר מכך, כשהניסויים הנערכים בבעלי-חיים אינם קשורים ישירות למוצרי צריכה מסוימים: ניסויים לייצור חומרי הדברה, מחקר בסיסי וכדומה (אמנם, מוצרים מן החי למאכל אדם אינם מתקשרים בתודעה הציבורית עם ניסויים, אף על פי שייצורם כרוך בניסויים רבים).

קוסמטיקה היא אפוא החוליה הרגישה ביותר בתעשיות הניסויים, שממנה צפוי השינוי להתפשט לתעשיות העיקריות. זו הייתה גם הסיבה לכך, שספירא דרש מרבלון תרומה לפיתוח חלופות, ולא הפסקה של מבדק הדרייז: אילו הייתה רבלון מפסיקה לערוך מבדקי דרייז, היו ניצלים, אמנם, כאלפיים ארנבונים בשנה, אולם בתעשיות אחרות, שערכו הרבה יותר מבדקים כאלה, לא הייתה לכך השפעה. פיתוח החלופות הפך את הטכנולוגיה החדשה לזמינה עבור תעשיות מסוגים שונים.

מה לעשות?

החברה העיקרית שנגדה מתנהל כיום קמפיין מחאה וחרם צרכנים, בשל סירובה להתחייב שלא לערוך ניסויים בבעלי-חיים בתחום הקוסמטיקה היא פרוקטר אנד גמבל. החרימו את מוצריה, הכוללים בין היתר את שמפו Pantene ו-Head & shoulders, טמפוני טמפקס, תחבושות הגייניות always, החטיף פרינגלס ומוצרי מזון לחיות Eukanuba. פרטים באתר: http://www.pginfo.net/index2.html

עדכון: האיחוד האירופי אוסר על ניסויים בתעשיית הקוסמטיקה

ב-15.1.03 אישר פרלמנט האיחוד האירופי באופן סופי הצעה לאסור מבדקים בבעלי-חיים בתעשיית הקוסמטיקה באירופה, וכן הצעה להחרים מכירת מוצרי קוסמטיקה חדשים שייבדקו בבעלי-חיים. ההחלטה טעונה אישור בקריאה שלישית במועצת השרים של הפרלמנט, הצפוי לעבור בסוף חודש ינואר. בכך תהפוך החלטת הפרלמנט לחוק שיחייב את כל המדינות החברות באיחוד. עיקרי האיסור:
  ●   כל מבדקי מוצרי הקוסמטיקה בבעלי-חיים (החל משנת 2009).
  ●   איסור על ייבוא ומכירה של רוב מוצרי הקוסמטיקה החדשים שנבדקו על בעלי-חיים (החל משנת 2009).
  ●   איסור משלים על ייבוא ומכירת מוצרי הקוסמטיקה שלא נאסרו בסעיף הקודם (החל משנת 2013).

לפרטים נוספים: The British Union for the Abolition of Vivisection, BUAV