החיים בכלוב באיווה

החוק בארצות-הברית

החקיקה לרווחת בעלי-חיים במשקים בארצות-הברית, מפגרת מאוד ביחס לחקיקה באירופה. בעוד שבאירופה החלו כבר לפני כמה עשורים הליכי חקיקה להפסקת הכליאה של תרנגולות בתעשיית הביצים ב"כלובי סוללה", בארצות-הברית שינוי במגמה זו החל רק ב-2008, כשבקליפורניה התקבל במשאל-עם חוק האוסר כליאת תרנגולות בתנאים שאינם מאפשרים להן לפרוש כנפיים או להסתובב. חוק דומה התקבל גם במישיגן ב-2009. עם זאת, במרבית מדינות ארצות-הברית אין חקיקה המגבילה את כליאת התרנגולות בתעשיית הביצים, והישגי הפעילות לרווחת בעלי-חיים הספיקו לעורר גם תגובת-נגד: באוהיו, הצליח לובי התעשיות החקלאיות לכונן לאחרונה מועצה הנשלטת על-ידי נציגי התעשייה ומחזיקה לפי חוק בסמכות הבלעדית בעניין כל החלטה תחיקתית לגבי הטיפול בחיות. הארגון HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית") מקדם כיום ניסיון לחייב מועצה זו לקבוע סטנדרט לרווחת בעלי-חיים, בדומה לחוק שהתקבל בקליפורניה. הצעת HSUS צפויה לעלות למשאל-עם בנובמבר 2010, אם יצליח הארגון לאסוף מראש חתימות אזרחים במספר מספיק.

פרסום החקירה הסמויה

ב-7.4.2010 פרסם הארגון המוביל את המאבק התחיקתי נגד כלובי הסוללה בארצות-הברית, HSUS, את ממצאי חקירה סמויה שערך בכמה מלולי הביצים הגדולים בארצות-הברית. הפרסום נועד לעורר את דעת-הקהל האמריקאית נגד השימוש בכלובי סוללה.

החקירה הסמויה התבצעה בחודשים פברואר ומרץ 2010, על-ידי פעיל שהתקבל כעובד בארבעה משקי ביצים במדינת איווה. שלושה מהמשקים שייכים ל"חוות רוז אקר" (Rose Acre Farms), חברת הביצים השנייה בגודלה בארצות-הברית, ואחד שייך ל"תעשיות רמברנדט" (Rembrandt Enterprises), חברת הביצים השלישית בגודלה בארצות-הברית. החקירה התקיימה בארבעה משקים בלבד, אולם מדובר במשקים ענקיים (שבכל אחד מהם מספר מבנים) והחקירה חושפת את תנאי חייהן של למעלה מ-9 מיליון תרנגולות – יותר מתעשיית הביצים הישראלית כולה. במתקן המרכזי של "חוות רוז אקר" מוחזקות 2.24 מיליון תרנגולות בשמונה קומות של כלובי סוללה.

תמונה מתוך החקירה, המציגה כלוב באורך כ-51 ס"מ ובו כלואות מספר תרנגולות. כל הצילומים בכתבה זו לקוחים מתוך חקירת HSUS. 

כנפיים שבורות

כחלק מעבודתו, השתתף החוקר בהובלת תרנגולות מ"כלובי פרגיות" – הכלובים שבהם הן כלואות בצעירותן, עד לתחילת תקופת ההטלה שלהן – אל לול ההטלה שבו יוחזקו לשארית חייהן. כלובי ההובלה צפופים אף יותר מכלובי הסוללה. העמסת התרנגולות לכלובים מתבצעת באלימות רבה, כשהעובדים תופסים בכל איבר הזמין להם באותו רגע כדי להרים את התרנגולות. כתוצאה מכך, תרנגולות רבות סובלות משברים בכנפיים וברגליים עוד לפני שהחלו את חייהן כ"מטילות".

גרוע אף יותר מכך הוא היחס לתרנגולות בסוף דרכן, לאחר שקצב ההטלה שלהן ירד – ומוציאים אותן מהכלובים כדי להעבירן למכונת המתה. החוקר הונחה על-ידי הממונה עליו שלא לדאוג בקשר לאופן שבו מוציאים את התרנגולות מהכלובים, גם אם יגרמו להן שברים, כי "הולכים להרוג אותן בין כה וכה."

כלובים המיועדים להובלת תרנגולת צעירות אל משק ההטלה. בכל אחד מהכלובים דוחסים עד 14 תרנגולות. 

נתקעות בין הסורגים

החוקר תיעד תרנגולות שרגליהן הסתבכו בסורגי הכלוב באופן שמנע מהן ללכת בחלל הכלוב. במצב כזה, התרנגולות נידונות למוות – או ברמיסה תחת רגלי שותפותיהן לכלוב, או בהתייבשות למוות בגלל חוסר יכולת להגיע למי השתייה. תרנגולות עלולות להימצא במצב של גסיסה ומוות זמן רב מבלי שצוות העובדים מבחין בכך – בחקירה תועדו מקרים, שבהם גופות של תרנגולות פונו מהכלובים רק כשהיו במצב ריקבון מתקדם, מצב המעיד על כך שהן היו מתות מזה כמה שבועות. פינוי גופות היה עיסוק שתפס לעתים חלק גדול מזמנם של העובדים בלול – אחת הממונות סיפרה שבזמן התפרצות מגיפה, הצוות עסק בפינוי גופות במהלך כל יום העבודה, במשך שבועיים ברציפות, כשמספר הגופות שפונו הגיע ל-5,000 ביום.

תרנגולות שרגליה הסתבכו בסוגרי הכלוב וכתוצאה מכך היא אינה מסוגלת לזוז. תרנגולות במצב כזה צפויות להירמס תחת רגליהן של שותפותיהן לכלוב או להתייבש למוות. 

עסק מלוכלך

המוני העופות המוחזקים בצפיפות פולטים כמויות גדולות של הפרשות, אשר אינן מנוקות לעתים קרובות – על-פי עדות העובדים, באחד המתקנים לא ניקו את צואת התרנגולות מזה שנתיים. אדי האמוניה הרעילים הנפלטים מהפרשות התרנגולות מורגשים באוויר היטב, והחוקר סבל מקשיי נשימה על-אף שצויד (ככל העובדים) במסיכה להגנת דרכי הנשימה. עובדים ידעו לספר שתרנגולות סבלו מעוורון כתוצאה מרמות האמוניה הגבוהות באוויר. תרנגולות שהשתחררו במקרה מהכלובים, נותרו לגווע ברעב בתוך ערימות הצואה.

התעשייה מגיבה

את עיקרי החקירה סיכם צוות HSUS בסרטון בן שלוש וחצי דקות, שהופץ לתקשורת וזכה לחשיפה נרחבת – בין השאר, על-ידי סוכנויות הידיעות רויטרס ו-AP. נציגי "חוות רוז אקר", בתגובה לחשיפה, סירבו לקבל על עצמם אחריות לממצאי החקירה והאשימו את HSUS בבימוי הצילומים. הם טענו שמדיניות החברה היא לדרוש מכל עובד שידווח לממונים עליו על כל מקרה שבו תרנגולת נמצאת במצוקה, ולכן החוקר הסמוי מטעם HSUS הוא-הוא האשם בכך שבחר לפנות לתקשורת עם המידע שחשף, ולא ישירות לממונה בתוך החברה.

ב"תעשיות רמברנדט" הגיבו על הממצאים בפחות זלזול והבטיחו לפתוח בחקירה פנימית, במטרה לנקוט צעדים משמעתיים נגד עובדים שנהגו שלא כשורה. עם זאת, גם תגובה זו מתחמקת מהתמודדות עם הביקורת העיקרית העולה מהחקירה. ראשית כל, עיקר הסבל שעוברות התרנגולות בתעשיית הביצים נובע מעצם ממשק הגידול בכלובים, ואינו קשור כלל להתנהגות העובדים. כמו כן, גם במקרים שבהם יש לעובדים השפעה על מצב התרנגולות – כגון חילוץ תרנגולות שנתקעו בסורגי הכלוב, או פינוי מהיר של גופות מהכלובים – אין זה מציאותי לצפות מצוות מצומצם האחראי על מאות אלפי עופות להקדיש תשומת-לב למצוקות של כל תרנגולת, או אפילו לזהותן. גם אילו היו לעובדי תעשיית הביצים הכוונות הטובות ביותר, אין להם אפשרות ממשית לשיפור מצבן של התרנגולות במסגרת השיטה הקיימת.

פינוי תרנגולות בסוף תקופת ההטלה שלהן מהכלובים.