חקלאות של בית-מרקחת
על ייצור חקלאי של חלבונים למטרות רפואיות
לכתבות נוספות בסדרה על ביוטכנולוגיה: הנדסה גנטית ושיבוט, שימושים חקלאיים, ייצור תרופות, ייצור אברים להשתלה
מרקחלאות
השיטות החדשות לשינוי החומר הגנטי של חיות מאיימות להשתלט על החקלאות המוכרת לנו, וחברות הביוטכנולוגיה יוזמות סוגים חדשים לחלוטין של ניצול מסחרי של חיות ומקוות להביאו לממדי ענק חקלאיים. אחד התחומים החדשים הוא pharming: חיבור המילה farm – משק חקלאי – עם pharm מלשון רוקחות, מעין "מרקחלאות" – מרקחת וחקלאות. ה"מרקחלאות" מבקשת להפיק מתוך נוזלי הגוף של חיות טרנסגניות חלבונים שמקורם בגנים אנושיים, כדי להפיק מאותם חלבונים תרופות.
בתי-חרושת חיים
החלבון המבוקש נוצר בעקבות החדרת גן זר לתוך ה-DNA של החיה – גן הגורם לגוף לייצר את החלבון. הגן, אף על-פי שהוא נמצא בכל תא בגופה של החיה הטרנסגנית, אמור ליצור שינוי נקודתי רק באיברים היוצרים את החלבון – למשל בעטין, כשמדובר בייצור דרך חלב. את החלבון שואבים מגוף החיה עם נוזלי הגוף שבתוכו הוא נמצא – הדם, השתן, הזרע ובעיקר החלב. חלבונים אלה, שנמצאים באחוז נמוך באותם נוזלי גוף, מזוקקים לאחר שאיבת הנוזל מגוף החיה. החיות הופכות, פשוטו כמשמעו, לבתי-חרושת חיים לייצור חלבונים. ה"מרקחלאות" נמצאת עדיין בשלבי הניסוי, אך כבר כיום מחזיקות חברות מסוימות עדרים של אלפי כבשים. אם הניסויים יצליחו, יתחילו יצרני התרופות להחזיק עדרי ענק של בקר, צאן, חזירים ועוד – כולם טרנסגניים. חיות אלה עשויות להיות צאצאיות של זוג הורים שעברו הנדסה גנטית, או שהן יהיו "צאצאיות" משובטות של חיות בודדות שעברו הנדסה גנטית.
חלב מהונדס
החלב (בעיקר של פרות וכבשים, אך גם של חזירות וארנבות), הוא המועמד העיקרי ל"ייצור" מסחרי של חלבונים, מכיוון שהוא מופק בקלות ובכמות גדולה מתוך גוף הפרות והכבשים. חיות אלה אף עברו דורות של ברירה מלאכותית להגברת ייצור החלב, וטכנולוגיית החזקת החיות וחליבתן מפותחת וזמינה ממילא. לדברי חברות העושות ניסויים בתחום, פרות טרנסגניות "מייצרות" בין גרם אחד לארבעים גרם מהחומר המבוקש בתוך ליטר חלב, כלומר בין עשרה קילוגרם ל-400 קילוגרם חומר בשנה לפרה אחת. החיות הקטנות יותר מפיקות פחות חלב, אולם הן מתרבות מהר יותר מפרות ומפיקות חלב בגיל צעיר יותר, ולכן משתמשים גם בהן.
זרע ודם
חזירים, שגופם מפיק באופן טבעי כמות זרע גדולה יחסית (300-200 מ"ל לפליטה) הם המועמדים העיקריים לחליבת זרע. כיום "חולבים" זרע עבור הזרעה מלאכותית פעמיים-שלוש בשבוע, אך ייצור החלבונים ידרוש הגברה של הקצב ל"חליבה" יומיומית. חזירים הם גם הקורבנות של ייצור המוגלובין אנושי, באמצעות הנדסה גנטית. כדי להפיק את ההמוגלובין מדמו של החזיר, הורגים אותו.
רפואה וחלופות
"מרקחלאות" היא תחום חדש. בשנת 1987 "יּוצר" העכבר הראשון שממנו הופקה תרופה לבני-אדם. בשנת 1990 נולדה בבריטניה לראשונה כבשה הנושאת גן אנושי, אשר עם התבגרותה הניבה חלב ובו חלבון אנושי שניתן להשתמש בו למטרות רפואיות. מאז יוצרו חומרים רבים כאלה: חברת Genzyme, למשל, טוענת כי יצרה 65 חלבונים שונים מחיות טרנסגניות, בכמויות שאפשר לעשות בהן שימוש - אם כי רובם הגדול רחוק עדיין מהליכי בדיקה לשימוש רפואי. חלבונים אלה מיועדים לטיפול בשורה ארוכה של מחלות בבני-אדם. יחסי-הציבור של חברות הביוטכנולוגיה מבקשים ליצור את הרושם שאין דרכים אחרות ליצור חלבונים אלה, מלבד הניצול של חיות טרנסגניות. אמנם, במקרים רבים, אין אפשרות לייצר את החלבונים באמצעות סינתזה כימית, ויש צורך להשתמש בתאים חיים. כמה מן החלבונים המופקים מחיות טרנסגניות אמורים להחליף את השימוש בחלבונים שהוצאו בכמויות קטנות מגוויות של בני-אדם ושל חיות שונות. אולם ניתן לייצר רבים מן החלבונים הדרושים (ואולי את כולם) באמצעות תרבית חיידקים או באמצעות רקמת תאים שהופקה מיונקים (שיטה בעייתית כשלעצמה) - שיטות אשר כבר משמשות לצרכים מסחריים, וכן באמצעות צמחים טרנסגניים, כגון תפוחי אדמה וטבק - שיטה בעלת פוטנציאל מסחרי גדול.
השורה התחתונה: כסף
מדוע משתמשים אפוא בחיות טרנסגניות לייצור חלבונים? משום שהייצור ההמוני באמצעות בעלי-חיים, בעיקר כשמדובר בחלבונים מורכבים מסוימים, קל יותר מבחינה טכנית מאשר הייצור באמצעות חלופות. הטענות לטובת ניצול החיות משלבות אפוא יתרון טכנולוגי של השימוש בחיות (במידות שונות ביחס לחלבונים שונים), עם יתרון מסחרי – הייצור באמצעות חיות זול יותר ולכן מעשי, מבחינה כלכלית, בקנה-מידה המוני: משתלם יותר לבנות רפת מאשר לבנות מתקנים להחזקת תרביות תאים. בסופו של דבר, השיקול המסחרי הוא השורה התחתונה: חברות התרופות הן גופים מסחריים לכל דבר, המתחרים ביניהם על ייצור במחירים אטרקטיביים. אף על-פי שעיסוקן של חברות אלה הוא אכן ייצור חומרי מרפא לבני-אדם, השיקול המרכזי לטובת רוב ה"מרקחלאות" הוא כלכלי ולא רפואי.
פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 70, 1.11.2002.
לכתבות נוספות בסדרה על ביוטכנולוגיה: הנדסה גנטית ושיבוט, שימושים חקלאיים, ייצור תרופות, ייצור אברים להשתלה
