האמת יצאה לאור, החיות יצאו לחופשי

החקירה

חקירות סמויות במתקנים המנצלים בעלי-חיים הם לעתים קרובות הדרך היחידה שבה ניתן להוציא מידע על המתרחש במתקן ולהביא לצמצום הניצול או להפסקתו בידי החברה האחראית לכך או על-ידי הרשויות. מעבדת Professional Laboratory and Research Services (להלן: PLRS) בצפון קרוליינה, ארצות-הברית, היא מטרה מתבקשת לחקירה סמויה. במעבדה נערכים מבדקי רעילות בכלבים, בחתולים ובארנבונים. במסגרת מבדקים אלה, מלעיטים את בעלי-החיים או מורחים את עורם בחומרים רעילים בכמויות הולכות וגדלות, במטרה למצוא את הנקודה שבה המינון נעשה קטלני.

בדצמבר 2009 התקבלה לעבודה ב-PLRS פעילת הארגון PETA (אנשים למען יחס מוסרי לבעלי-חיים) ועבדה שם עד אוגוסט 2010. תוך שמירה על זהות סמויה, תיעדה הפעילה את ההתעללות בבעלי-החיים הן במסגרת הניסויים עצמם, והן בתנאי השבי הקשים וביחס הפוגעני ששל עובדי המעבדה כלפי חיות.

החיים בין ניסוי לניסוי

הכלבים שבהם נערכו ניסויים, הוחזקו דרך קבע במכלאה המחולקת למספר כלובים נפרדים ומבודדים, ללא כל גירוי סביבתי או הזדמנות לבוא במגע עם כלבים אחרים. התסכול והעקה שסבלו מהם כתוצאה מתנאים אלו ניכרו היטב בהתנהגותם – הכלבים הסתובבו במעגלים סביב עצמם במשך זמן רב, ונבחו באופן מחריש אוזניים. באחד הקטעים בסרטון המסכם את ממצאי החקירה משתמשת החוקרת במד-דציבלים כדי למדוד את רמת הרעש במכלאה, העולה על 100 דציבלים – רעש בעוצמה המקבילה לזו של מקדחה או מסור חשמלי.

מכלאת הכלבים. כלבים הוחזקו בכלובים קטנים, ריקים כמעט מכל גירוי סביבתי, במשך מספר שנים. (צילום: PETA) 

הכלבים לא זכו לצאת מכלוביהם אלא כשהוצאו לניסוי. את צורכיהם נאלצו אפוא הכלבים לעשות על רצפת הכלוב, והעובדים ניקו אותה מדי פעם על-ידי השפרצת מים מצינור וניקוזם דרך חור בקיר – פעולה שבוצעה כשהכלבים שוהים בכלוב! שיטת ניקוי זו לא יעילה, ורצפת המכלאה נותרה מטונפת גם לאחר מכן. פצעים פתוחים, שהיו נפוצים בקרב הכלבים במכלאה, הזדהמו עקב רמת הסניטציה הנמוכה. האופן שבו נוקו כלובי הארנבונים היה אלים אף יותר – עובדים ניערו בפראות את רצפות הכלובים, בעוד הארנבונים מוחזקים בתוכם. הארנבונים סבלו מפגיעות גופניות כתוצאה מכך.

כלבים רבים ניסו להידחס דרך החורים בקיר, שנועדו לניקוז שפכים, בניסיון נואש לצאת מכלוביהם. (צילום: PETA) 

רשלנות וסדיזם

העבודה בתחום הכרוך מטבעו בהתעללות בבעלי-חיים, אינה צפויה לעודד רגישות גבוהה לצורכיהם. סרטון החקירה מתעד עובדים צועקים על בעלי-החיים הנתונים תחת חסותם ונוהגים בהם באלימות בוטה – למשל, כשהם אוחזים באגרסיביות את בעלי-החיים באופן הגורם להם מצוקה, טורקים דלת של כלוב על חתול המנסה לצאת ממנו, או תולשים בכוח חתול הנאחז בסורגי הכלוב באופן הגורם לשבירת ציפורניו.

עובדת PLRS אוחזת חתול בעורפו. (צילום: PETA) 

אבל מעבר למקרים של סדיזם מכוון, בעלי-החיים סבלו גם מיחס של אדישות, הזנחה ורשלנות בביצוע הפעולות המעטות שננקטו כדי לצמצם את סבלן. כך למשל, מתועדת עקירת שן לכלב תוך שימוש בחומר הרדמה שתאריך תפוגתו חלף ב-2007. חומר ההרדמה איבד לחלוטין מיעילותו, והכלב התפתל מכאבים.

דוגמה נוספת לנזקי רשלנות, ניכרת במקרה שבו הודבקה קבוצת כלבים במכוון בטפילים, לצורך בדיקה של טיפול ניסיוני. עקב תנאי ההיגיינה הלקויים במעבדה, נדבקו בטפילים גם כלבים שכלל לא יועדו להשתתף בניסוי – וכלבים אלו לא זכו לשום טיפול.

במסגרת אחד הניסויים, נמרח על עורפם של חתולים חומר שגרם להם באופן מיידי לפרכוסים, אובדן ראייה ודימומים מהאף ומהפה. למרות זאת, החומר נמרח על החתולים פעם נוספת, עוד באותו היום. (צילום: PETA) 

תוצאות החקירה: המעבדה נסגרת!

ב-9 לספטמבר 2010 פורסמו ממצאי החקירה וזכו לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת. PETA הגיש תלונות נגד המעבדה למספר רשויות שונות במקביל, ביניהן למנהלת הבריאות והביטחון התעסוקתי, למשרד החקלאות ולרשויות אכיפת חוק מקומיות ופדרליות.

החשיפה והתלונות הביאו לתוצאות מפתיעות לטובה במהירות ובאפקטיביות שלהן: לאחר שבוע, הודיעה המעבדה על הפסקת פעילותה ועל העברתם של מעל 200 בעלי-חיים לבתי-מחסה, במטרה למצוא עבורם בתים מאמצים שבהם יוכלו להתחיל בחיים חדשים וטובים יותר.

סגירת PLRS היא הישג מעודד במיוחד במאבק להגנה על בעלי-חיים מפני אלימות ממוסדת. אולם PLRS היא רק מעבדה אחת מני רבות, שממשיכות לפעול ללא התערבות חיצונית. לכן חשיבותה של חקירת PETA אינה רק בהצלת קורבנות הניסויים, אלא גם, ואולי בעיקר, בהעלאת המודעות הציבורית לסבלם של בעלי-חיים במעבדות, אשר מערערת את הלגיטימיות של שימוש בבעלי-חיים למטרות מחקר.