תגובת הרשויות לחקירות סמויות

טוחנים את הצדק לאבק  החוק המתעורר 

טוחנים את הצדק לאבק

בין הכיסאות

חקירה סמויה במתקן המנצל בעלי-חיים נועדה לעורר את הציבור להימנע ממימון ההתעללות, ללחוץ על בעלי המתקן לבצע רפורמה, להביא לענישת העבריינים, ובמידת האפשר – לעורר שינוי בחוק. בדרך-כלל, העיתונות והתעשייה מגיבות בזריזות, וגם הרשויות ממהרות להכריז כי "העניין בחקירה". אבל מכאן ואילך מתגלגלים העניינים בעצלתיים. חקירה משטרתית או חקירת משרד החקלאות, הגשת כתב-אישום, משפטים וערעורים, וכמובן גם חקיקה – כל אלה אורכים שנים.

כל החקירות הסמויות שסקרתי (כ-22 חקירות ב-6 מדינות) הניבו ממצאים פליליים לכאורה. אבל אם החקירה הסמויה הייתה מבצע מסובך, מיצוי החוק מתגלה כמסובך עוד יותר. בישראל, למשל, הסמכויות לחקור, לבצע פעולות אכיפה מיידיות, להוציא הוראות מיידיות ולהגיש כתבי-אישום נגד המתעללים בבעלי-חיים – מתחלקות בין המשטרה, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ולעתים גם הרשות המקומית (ולעתים התמונה מסובכת עוד יותר). הפעולה הרשותית עלולה בקלות להתמוסס בין הערכאות השונות עוד בטרם הובאה לבית-המשפט.

ניגוד אינטרסים

ההיגיון הפשוט אומר, שתעשיות בעלי-החיים צריכות לחשוש מהרשויות – ככלות הכל, לחברות המנצלות בעלי-חיים יש אינטרס מסחרי לפגוע בהם, ואילו הרשויות ממונות על אכיפת החוקים שמגבילים את הניצול. אבל בפועל, הקשר ההדוק שבין התעשיינים לבין נציגי הרשויות, בנוסף על חוסר העניין של האחרונים באכיפת חוקי רווחת בעלי-החיים, הופך את בעלי השררה למגונני התעשייה. לא פעם, דווקא המשטרה, התובע המחוזי או בית-המשפט ממוססים את החקירה; זאת כאשר דווקא החברה שנחקרה, טרחה לנקוט צעדי תיקון כלשהם. יש גם לזכור שברוב המדינות, משרד החקלאות הוא שמופקד על היבטים שונים של חוק צער בעלי-חיים, תוך ניגוד האינטרסים ברור.

כך נקברות רוב החקירות הסמויות עוד בטרם הגיעו לבית-המשפט. אמנם, סביר להניח שהמעורבות הרשותית גרמה שיפורים שקטים בשטח, אבל על תוצאות כה צנועות ממעטים לדווח ולכן קשה להתרשם מן התמונה הכוללת.

"הנושא בחקירה"

חקירות סמויות המבוססות על שבועות או חודשים של עבודה במתקן חקלאי, מניבות דו"חות המגיעים לעתים למאות עמודי עדות ומאות שעות צילום. הרשויות אינן ששות להסתמך על שפע החומר הזה ומעדיפות לפתוח בחקירה משלהן – בטענה שזו אמינה יותר.

צפיפות-יתר הביצים Gemperle Enterprises, קליפורניה. מתוך חקירת Mercy for Animals 

למשל, בעקבות החשיפה של תרנגולות מעונות וגוועות בלול הביצים Gemperle Enterprises בקליפורניה, הסביר התובע המחוזי לעיתונות את ההליך המשפטי: "אם יש לנו עדויות של טיפול לקוי בחיות, זה צריך להיחקר על-ידי משרד השריף, ואם יימצא שהעדויות לגיטימיות, צריך להעביר את זה למשרד שלנו." הדברים נאמרו שבועיים לאחר החשיפה (מאי 2008) ומסתבר שבמחוז הנדון זוהי כבר החשיפה השלישית תוך שנים אחדות של הזנחה קטלנית של תרנגולות בכלובי סוללה. בשתי החשיפות הקודמות, לא טרחו הרשויות להגיב. כעת הכל תלוי לכאורה בחוקרי השריף.

"לא נמצאו ליקויים"

כיצד מבצעים חוקרי הרשות את חקירתם – הם אינם מגלים לציבור. אך ניתן להסיק בעקיפין שמדובר בביקורים קצרים במתקן, עם הודעה מראש ושיחות עם עובדי המקום שהתכוננו לחקירה. אין פלא, שרוב החקירות הרשמיות והגלויות הללו אינן מוצאות שריד לעובדות שנחשפו בחקירה הסמויה, אשר נערכה על-ידי אדם שעבד במקום שבועות רצופים.

ערמת חזירים מתים במשק Bell Farms, דקוטה הדרומית. מתוך חקירת Humane Farming Association 

למשל, בנובמבר 2003 הגיש הארגון HFA עתירה נגד משק חזירים שבבעלות Bell Farms בדקוטה הדרומית. העתירה סיכמה שנה של חקירה, אשר כללה עבודה בשטח עם צילומים רבים ועדויות כתובות של קרוב ל-30 עובדים (חקירות HFA חריגות בכך שהן מסתמכות יותר על עדויות עובדים ופחות על עדות סוכן סמוי; בכך הן משיגות מידע מקיף יותר). קשה להתווכח עם חומר כזה? זה לא מה שחשב התובע הכללי המקומי, הוא האדם שבסמכותו לתבוע את המשק. לאחר יותר מחצי שנה הוא הודיע שלא תוגש תביעה, מכיוון שהמפקחים הרשמיים לא ראו הזנחת חזירים או התעללות בהם.

חוק ההתיישנות

תירוצי התובע המחוזי במקרה Bell Farms הם התגובה הנפוצה ביותר של הרשויות לחקירות סמויות. לעתים נוסף לתגובות אלה ממד גרוטסקי יותר. הארגון Global Action Network מקוויבק ערך בשנים האחרונות מספר חקירות סמויות במשקי פיטום ברווזים וחשף שם התעללות סדיסטית – מעבר להתעללות שבעצם הפיטום. המשטרה "חקרה" ולא נעשה דבר. החשיפה שנערכה ביולי 2007, במשק ?levages P?rigord, עוררה תקוות בזכות הצהרת שר החקלאות על פתיחת חקירה רשמית. אולם במרץ 2008 הודיעה העיתונות שדו"ח החקירה עדיין לא הושלם לפני מסירתו לתובע המחוזי. בינתיים, חלק מהעבירות שתועדו כבר התיישנו לפי החוק המקומי ולכן אין עוד אפשרות לתבוע את העבריינים...

לא רק הרשויות

האם ענישת עבריינים במתקנים חקלאיים נדירה כל-כך מכיוון שאנשי הרשויות נוטים לתמוך בייצור בשר, ביצים או חלב – נגד החיות ונגד החוק? קשה מאוד להוכיח זאת, אבל אין ספק שהדרך הארוכה שעוברת החקירה הסמויה בין ערכאות החוק, מגדילה את הסיכוי שמישהו יעצור את המהלך לפני השלמתו.

עובד משחטת Pilgrim's Pride זורק תרנגול חי. מתוך חקירת PETA 

כך קרה בעקבות חקירת PETA במשחטת העופות של חברת Pilgrim's Pride בווירג'יניה המערבית, שם נחשפה התעללות סדיסטית המונית. חוק המדינה אוסר התעללות בבעלי-חיים והרג זדוני שלהם, והחברה עצמה הודתה בחומרת הדברים שנחשפו כאשר פיטרה 11 עובדים. ניתן היה לצפות, אם כן, שהרשויות יגיבו בתקיפות. התובע המחוזי פתח את תגובותיו הציבוריות בהצהרה שלא יסתפק בצילומים של PETA והוא עשוי לבקש חקירה רשותית. באוגוסט 2004, פחות מחודש לאחר החשיפה, הודיע התובע שהוא לא חושב שהעופות עברו עינוי – על אף שהעובדים תועדו בסרט כשהם קופצים על עופות חיים וזורקים אותם בכוח על קירות, בין עינויים נוספים. בראשית שנת 2005 החליט התובע שלא יוגש אישום פלילי נגד איש מהעובדים. הטיפול במקרה עבר לראש ארגון התובעים של המדינה, שהסבירה שאין מקום לאישום פלילי כי "אלה היו תרנגולות במשחטה. צריך לטפל בזה יותר בצד הרגולטורי ופחות בתביעה פלילית של מישהו." לאחר מכן היא שינתה את דעתה, ובעזרת החוקר הסמוי הכינה תיאור מפורט של המקרה להצגה בפני הערכאה המשפטית הבאה – חבר מושבעים. היו אלה המושבעים שסירבו להרשיע את המתעללים, ובכך הסתיימה החקירה. נימוקיהם לא פורסמו.

עזרה למתעלל

רק מעטות מכלל החברות שנערכה בהן חקירה סמויה, מנסות לגייס את הרשויות לטובתן. אולם ההצלחה של כמה מקרים כאלה מטרידה במיוחד. למשל, בחקירת הארגון BUAV במעבדת קובאנס (Covance) שבגרמניה, המתמחה בניסויי הרעלה בקופים עבור חברות תרופות וביוטכנולוגיה. לאחר חמישה חודשי עבודה במעבדה, צבר החוקר הסמוי כמות עצומה של מידע על שיטות ההרעלה הנהוגות במעבדה, ועל האלימות הקשה שנלווית להרעלה ולבדיקות. בדצמבר 2002, בעקבות החשיפה, החל השר המקומי לאיכות הסביבה בסדרה מרשימה של פעולות, שנועדו לנטרל את קובאנס מעריכת ניסויים. אולם החברה הצליחה לבטל אפילו את הוראת הממשלה להתקין מצלמות מעקב במכלאות ובמעבדות. בית-המשפט קיבל את טענת החברה, שהמצלמות יפגעו בזכויות של צוות העובדים! עורכי-הדין של החברה הצליחו להשיג צו-מניעה נגד החוקר הגרמני, שאסר עליו להפיץ את המידע שנאסף בחקירה; ואיום משפטי על ספק האינטרנט של BUAV אילץ את הארגון להסיר חלק מחומר החקירה מאתר האינטרנט שלו. במקביל לכך, התביעה נגד קובאנס נכשלה: מפקחים רשמיים ערכו "ביקורת" במעבדה וכמובן לא מצאו כל עבירה על החוק, והתובע הציבורי החליט שאין מקום להגיש תביעה נגד איש במעבדה. נקודת האור המשפטית היחידה היא הצלחתו של החוקר לבטל את צו-המניעה שהוצא נגדו. תביעות ומשפטים בעניין החקירה המשיכו שנים לאחר מכן.

התעללות בקןף במעבדת Covance, גרמניה. מתוך חקירת BUAV 

לסיכום, מתוך רשימה זו מצטיירת תמונה עגומה, של רשויות אטומות, המגוננות על כל חברה מסחרית גדולה שמתעללת בחיות. חשוב להבהיר שזהו רק חלק מהתמונה. חלק מהשינויים מתקיימים מאחורי הקלעים, וכמה חקירות סמויות הצליחו להביא לשינויים ניכרים וגדולים.

החוק המתעורר

מהפכות בישראל

רוב החקירות הסמויות שנערכו במתקנים המנצלים בעלי-חיים, נתקלו בחוסר מעש מצד הרשויות, אשר גוננו בכך על העבריינים. אולם אחדות מבין החקירות הצליחו לעורר פעולה רשותית – ובמקרים אלה נרשמה השפעה עצומה. נדירה היא דווקא הפעולה הנקודתית. מקרה חריג כזה אירע בבריטניה לאחר חשיפת התעללות סדיסטית בידי עובדי חברת תרנגולי ההודו הגדולה במדינה, Bernard Matthews: בספטמבר 2006, ארבעה וחצי חודשים בלבד ממועד החקירה, גזר-בית-משפט 200 שעות של עבודות שירות על כל אחד מהעבריינים. בכך נסגר העניין.

אולי היינו מצפים שכך יסתיימו רוב החקירות הסמויות, אבל בפועל, אם הן לא נמחקו על-ידי הסחבת הרשותית, הן גרמו לשינוי מערכתי ולא רק לטיפול נקודתי. אנונימוס, למשל, השתמשה בחקירות סמויות בתור חלק אינטגרלי מקמפיין שפנה בו-זמנית לתקשורת, לציבור הרחב, למחוקקים ולבתי-המשפט. שניים מההישגים הגדולים של העמותה, שהם בעלי חשיבות עולמית – הפסקת פיטום עופות המים והרפורמה בתעשיית "עגלי חלב" – הושגו בעזרת חקירות סמויות. אנונימוס החלה לצלם פיטום אווזים בשנת 2001 באופן גלוי, ועם התקדמות המהלך הציבורי-משפטי-תחיקתי, עברה לתיעוד סמוי. הצילומים שנחשפו, השפיעו על הדיונים המכריעים בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. סרט מחקירה סמויה אף הוקרן בדיוני בג"ץ מול סרט תעמולה של משרד החקלאות. אין ספק, שהצילומים מהמפטמות מילאו תפקיד משמעותי עד להחלטת הממשלה על הפסקת הפיטום. אנונימוס המשיכה לבצע חקירות סמויות גם לאחר שהפיטום הפך לבלתי חוקי (באפריל 2006) והעבריינים החלו לבצר את המפטמות. הצילומים, בנוסף על מידע שאוספת העמותה משכני העבריינים או מעובדיהם, משמשים כמרכיב חיוני בעבודת משרד החקלאות בפשיטותיו על המפטמות הלא-חוקיות ובהגשת כתבי-אישום נגד העבריינים.

מפטם אווזים בין אווזים המנסים להימלט ממנו. מתוך חקירת אנונימוס בציפורי, 16.2.2004. 

גם קמפיין אנונימוס נגד תעשיית "עגלי חלב" נפתח בחקירה סמויה במשק פיטום עגלים, ובתלונה שהוגשה בעקבות זאת למשרד החקלאות. המשרד הגיב באיטיות עד ששלח רשימת הוראות לבעלי המשקים. חקירה סמויה נוספת הוכיחה שבעלי אחד המשקים אינם מצייתים להוראות. חשיפת הממצאים עודדה את משרד החקלאות ואת ועדת החינוך והתרבות לקבוע תקנות, האוסרות לבודד עגלים ומחייבות לתת להם מזון משופר ומים ללא הגבלה (נובמבר 2005).

עגלים מנסים לגעת זה בזה מעבר לקיר תאי הבידוד שלהם. מתוך חקירת אנונימוס בכפר יהושע, 11.8.2001. 

אוסטריה: מחקירות סמויות לחוק מהפכני

גם באוסטריה רשמו החקירות הסמויות הישגים גדולים בחקיקה. אולם אי-אפשר להתייחס לנושא מבלי להזכיר, שבימים אלה כלואים עשרה פעילים אוסטריים לרווחת בעלי-חיים, לאחר פשיטה משטרתית ענקית על שישה ארגוני רווחת בעלי-חיים ומעצר אלים ב-21.5.2008. נגד איש מהם לא הוגש כתב-אישום והם מוחזקים כאסירים פוליטיים – נושא הראוי לדיון מפורט בפני עצמו. ארבעה מהאסירים שובתים רעב במחאה על הפגיעה בזכויותיהם. אחד מהם, ד"ר מרטין באלוך, יו"ר הארגון VGT, איבד 21 ק"ג ממשקלו ומצבו הבריאותי גרוע.

היה זה מרטין באלוך שדיווח בהתרגשות לעולם, ארבע שנים ויום לפני המעצר, כיצד הצליח הארגון שלו להשפיע על הפרלמנט האוסטרי לקבל את אחד מחוקי רווחת בעלי-החיים המתקדמים ביותר. גולת הכותרת של החוק היא איסור על החזקת תרנגולות בכלובים – ובכלל זה כלובים "מועשרים" (כלובים מעט יותר גדולים מכלובי סוללה, עם מספר פריטים זעירים בתוך הכלוב מלבד רשת חשופה). שיא הקמפיין היה מבצע שנמשך שבועיים ביולי 2003, כאשר צוותים של VGT ביקרו בלילות ב-48 משקי הביצים הגדולים באוסטריה, וחשפו הפרות שיטתיות של החוק האירופי, ובכלל זה צפיפות-יתר ותרנגולות חולות ומתות בכלובים. המידע המתועד נשלח לרשויות, במקביל לחשיפה תקשורתית עצומה ואוהדת. הירוקים והסוציאל-דמוקרטים מיהרו לתמוך בפומבי באיסור על השימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים, ומפלגת השלטון השמרנית התנגדה. סוגיית השימוש בכלובים הפכה לחלק מסדר-היום של הבחירות לנשיאות בשנת 2004, והשמרנים החלו לסגת. חלק מן הוויכוח עבר לשאלת השימוש בכלובים "מועשרים". נציגי משרד החקלאות ערכו סיור מתוקשר בלול עם כלובים "מועשרים" והציגו לעיתונות תמונה ורודה. בו-בלילה חדרו אנשי VGT לאותו לול ותיעדו בסטילס ובווידיאו ציפורים מתות ונרקבות בכלובים וציפורים חיות שנוצותיהן נשרו. המידע עומת בעיתונות עם שקרי הממשלה. ב-27 במאי אישר הפרלמנט פה-אחד חוק מהפכני, הכולל, בין השאר, הקדמה של האיסור הכלל-אירופי על השימוש בכלובי סוללה, ואיסור על השימוש בכלובים "מועשרים" – שלא נאסרו באיחוד האירופי. (לסקירה מפורטת בנושא)

כלוב סוללה שצולם על-ידי הארגון האוסטרי VGT ביולי 2003 

משחטת AgriProcessors באיווה

חקירת PETA במשחטת AgriProcessors שבאיווה עוררה תגובה רשותית בולטת – ודאי בזכות ההשלכות החברתיות-פוליטיות של חשיפת האכזריות במשחטה כשרה. משחטה זו נמצאת כיום במוקד העניין הציבורי, בעקבות פשיטה שנערכה בה לתפיסת עובדים לא חוקיים (ב-12.5.2008) – הפשיטה הגדולה מסוגה בהיסטוריה האמריקאית.

לאחר החשיפה של PETA בשנת 2004, הצהירה שרת החקלאות של איווה שמדובר במקרה "מטריד" והאיצה במשרדה לפעול אם המפקחים ימצאו בעיות. אבל לדברי ארגון הכשרות OU, השרה ביקרה במשחטה (קרי: צפתה בהצגה שנערכה לכבודה) והתפעלה מהטיפול המצוין בחיות הנשחטות. PETA הגיש תלונה למשרד החקלאות ב-29.11.2004, אולם דו"ח החקירה התעכב קרוב לשנה בטרם פרסומו. איש לא נענש.

למרות זאת, מאחורי הקלעים נערך טיפול משמעותי. כבר ב-23 בדצמבר פורסם מסמך הנחיה פנימי מפורט למפקחי משרד החקלאות. ההנחיות למפקחים כתובות כמעין תסריטים. ה"תסריט" החדש מתאר מפקח המגיע למשחטה כשרה לבקר, ורואה בדיוק את מה שנחשף בחקירה הסמויה של PETA: לאחר השחיטה הפולחנית, מבצע עובד שאיננו רב חיתוך נוסף בגרון הפר, ותולש את הוושט וקנה הנשימה; לאחר מכן הפר נשמט ממתקן הריסון ומפגין סימני הכרה. בשלב זה ב"תסריט" מקבל המפקח הנחיות ברורות: עליו לסמן מיד את מתקן הריסון כפגום (כלומר, לעצור את השחיטה), לרשום למשחטה עבירה ולדווח מיד למטה משרד החקלאות. המסמך גם מספק למפקח את כל המידע המשפטי למקרה של עימות עם הנהלת המשחטה.

במבדקים של משרד החקלאות, שנה או שנה וחצי לאחר החקירה הסמויה, נמצא שהמשחטה תיקנה את כל העבירות שצוינו על-ידי PETA.

משחטת Hallmark/Westland

ודאי אין בהיסטוריה תגובה רשותית להתעללות, שזכתה לסיקור נרחב יותר מהתגובה לחקירת HSUS במשחטת Hallmark/Westland שבקליפורניה, שנחשפה בפברואר 2008. הסיקור הנרחב נובע, כמובן, מהיסטריה ציבורית בעניין סכנת ספגת המוח לאוכלי הבשר, אם כי שר החקלאות הטרי, אד שפר, שעדכן את התקשורת בנושא, אמר שהוא נחרד מההתעללות בחיות. עשרה חברי קונגרס הוציאו הודעות לעיתונות בנושא עד אמצע פברואר. 65 מיליון ק"ג בשר הוסרו מהמדפים והושמדו. משרד החקלאות מיהר לסגור את המשחטה בגלל "חשד להתעללות בבקר שאינו מסוגל ללכת". ועדת החקלאות של הסנאט ערכה ישיבה מיוחדת בעניין, ומדיניות הפיקוח של משרד החקלאות ספגה ביקורת נוקבת. משרד החקלאות פיטר שני מפקחים, ובחודש מרץ קיבלו כל המפקחים בארצות-הברית תזכורת, שטיפול לקוי בחיות הוא עילה לסגירת משחטה. עד 20 במאי, נסגרו באופן זמני 34 משחטות לאחר שפקחי הממשלה נוכחו ב"טיפול לא הומאני בחיות" – פי שלושה ממספר המשחטות שנסגרו מסיבה זו בכל שנת 2007. כל המשחטות חזרו לפעול לאחר שבוצעו תיקונים.

סוגרים את משחטת Hallmark/Westland בצ'ינו, קליפורניה בעקבות החקירה הסמויה של הארגון HSUS. 

התובע המחוזי הגיש כתבי-אישום נגד שני המתעללים שצולמו על-ידי HSUS, תוך הצהרות פומביות על-כך שאין הבדל מבחינת החוק בין התעללות ב"חיית מחמד" להתעללות בפרה במשחטה. נגד הנאשם המרכזי הוגש כתב-אישום חסר תקדים בעניין עובדי משחטה הנאשמים בהתעללות – העונש המרבי הוא 15 שנות מאסר. המשפט לא הסתיים עדיין. על הנאשם המשני נגזרה חצי שנת מאסר (מתוך שנה וחצי מאסר כעונש מרבי).

עובדי Hallmark/Westland שצולמו כשהם גוררים פרות במלגזה, מכים אותן וחונקים אותן במים. חוזה לואיס סנשז (משמאל) נדון לחצי שנת מאסר. משפטו של דניאל אוגרטה נבארו עדיין לא הסתיים. 

החקירה הסמויה מכה הדים גם בחקיקה. ב-15 במאי קיבלה האסיפה של קליפורניה פה-אחד הצעת חוק לאסור כל סחר שהוא בחיות שאינן מסוגלות ללכת – ניסוח הרבה יותר אפקטיבי מהחוק הקיים, אך הוא עדיין צריך לעבור הצבעה בסנאט. ברמה הפדרלית, ב-20 במאי הכריז שר החקלאות שמשרדו מכין תקנות, האוסרות לשחוט למאכל אדם כל פרה או פר שאינם יכולים ללכת. הנוסח המובטח סוגר פרצה בהוראה הנוכחית, שלשונה מעודדת בעקיפין עינוי חיות שקרסו כדי להקימן לאחר בדיקת הווטרינר. אמנם, בניגוד להצעת החוק בקליפורניה, הנוסח הפדרלי אינו מונע סחר בחיות נכות.

גדיעת קרניים בישראל

נסיים בחקירה נוספת של אנונימוס, שגרמה שינוי מיידי בהוראות משרד החקלאות לרפתנים בישראל. החקירה נערכה ב-20.12.2001 ברפת של קיבוץ גת, שם עסקו עובדי חברה קבלנית בגדיעת קרניהן של פרות צעירות באמצעות קאטר ולהביור, וצריבת מספר בגופן בכוויית קור. העובדים צולמו בגלוי, ותוך שבועיים הוצג הסרט בתוכנית כלבוטק. התמונות המחרידות הביכו את משרד החקלאות בתוכנית ובישיבה שזומנה למחרת בוועדת הכלכלה של הכנסת. כבר באותו יום הוציאו השירותים הווטרינריים איסור על גדיעת קרני פרות ללא הרדמה, והמליצו להימנע מגדיעה ותחת זאת להסיר את הקרניים באמצעות צריבה כימית (אמנם, גם שיטה זו עלולה להכאיב מאוד). בזירה המשפטית, קיבוץ גת הורשע בהתעללות בבעלי-חיים ונקנס בסך 4,000 ש"ח. ביוני 2006 זיכתה שופטת בית-משפט השלום בקריית גת את הקבלנים שגדעו קרניים עבור הקיבוץ, בטענה המשונה שבכל הנוגע לחיות המנוצלות במשקים, החוק צריך להיות מפורט "ברחל בתך הקטנה".

ריסון עגלה (פרה צעירה) באמצעות קיבוע ראשה ומשיכת הבשר שבין נחיריה, כחלק מהליך גדיעת קרניים. מתוך חקירת אנונימוס במשק של קיבוץ גת, 20.12.2001. 

סיכום

לבעלי עסקים גדולים לניצול בעלי-חיים יש בעלי ברית רבים במנגנוני השלטון. לעתים מדובר בקשר אישי בין חקלאים לאנשי משרד החקלאות, ולעתים זוהי קרבה אידיאולוגית או סתם עוינות כלפי "קיצונים". אין זה מפתיע אפוא שלעתים קרובות נקברים החוק והמוסר בידי שוטרים, תובעים, שופטים ומחוקקים, מול עבירות שערורייתיות ומתועדות היטב. אולם יש מקרים, שבהם חקירה סמויה נקודתית הצליחה להזיז מנגנונים אדירים במדינה שלמה, ולפעמים השלטונות מקבלים בשתיקה את עבודת החוקרים הסמויים בתור אמצעי-עזר רצוי, כמעין השלמה לכוח האכיפה שחסר להם. ומעבר למקרים המתוקשרים, סביר להניח שגם כאשר נדמה שהחקירה לא עוררה שום תגובה רשותית גלויה, עצם המבוכה שנגרמה לנציגי הרשויות עם חשיפת אוזלת-היד שלהם, עודדה שיפורים כלשהם מאחורי הקלעים.