רשויות נגד תעשיות בעלי-החיים

אוסטרליה: המשחטות משלמות

בנובמבר 2011 קיבלה ממשלת אוסטרליה החלטה על גביית "מס פחמן" ממזהמי האוויר הגדולים ביבשת. החברות החייבות במס הן אלה הפולטות לאטמוספירה למעלה מ-25,000 טון פחמן בשנה. בשלב הראשון של מימוש החוק, החל מ-1.7.2012, ישלמו המזהמים 23 דולר אוסטרליים (89 ש"ח) על כל טון פחמן שהם פולטים. למרות הזיהום העצום שגורמות תעשיות בעלי-החיים בכל היבטיהן, הן הצליחו להשיג פטור מלא מתשלום המס בכל שלבי הגידול. עם זאת, המשחטות הגדולות נכללות בין החייבים במס ודרכן מושפעת כל תעשיית הבשר האוסטרלית.

זיהום שנגרם על-ידי רפת חלב: תעשיות בעלי-החיים האוסטרליות קיבלו פטור ממס הפחמן בשלב הגידול, אולם המשחטות נכללות בין החייבים במס. (צולם בארה"ב על-ידי מפקח ISDA בפברואר 2008; מקור: IdahoCare) 

המס יוטל על חמש חברות בשר גדולות המחזיקות משחטות רבות, ומאז החקיקה מתלוננת תעשיית הבשר האוסטרלית בקול גדול שהמס שמוטל עליה כבד במיוחד יחסית למזהמים אחרים. ארגוני חקלאים פרסמו בראשית יוני מחקר, הקובע כי "יצרני" בשר כבש האוסטרליים יספגו הפסדים בשיעור 16% עקב הטלת המס. בין אם הערכה זו מדויקת ובין אם היא נופחה כדי לסחוט מהממשלה ויתורים, אין ספק שמדובר במחיר כלכלי ממשי שתעשיית הבשר תשלם על זיהום האוויר שהיא גורמת.

בעיתונות הפנימית של התעשייה בתחילת השנה נכתב, שהמשחטות ייאלצו להפסיק לפעול במשך מספר שבועות כדי לקצץ בהוצאות. כיום שוקלות המשחטות אם לשלם את המס או להשקיע את הכסף בייעול שיפחית את הזיהום שהן גורמות. הממשלה מוכנה לממן רבע מעלות המתקנים המשופרים במשחטות הגדולות, וחלק גדול יותר במשחטות הקטנות; התעשייה לוחצת כעת להגדלת ההשתתפות הממשלתית.

הודו: סימון מוצרים

אחוז הצמחונים באוכלוסייה ההודית גדול פי כמה מהמקובל בארצות המערב: ככל הנראה כ-30%. באוגוסט 2011 חיזקה הממשלה את הצמחונות בהודו, כשהתקינה תקנות אריזה וסימון, הכוללות סעיף מפורט על סימון מוצרי מזון צמחוניים ולא-צמחוניים. התקנות מעניקות תוקף של חוק להנחיות שפרסם המשרד לבריאות ולרווחת המשפחה כבר בספטמבר 2001, ביוזמת השרה והפעילה הטבעונית לזכויות בעלי-חיים, מאנקה גנדי. רוב היצרנים בהודו מיהרו לעמוד בהנחיות של גאנדי, שהתמקדו בתחילה בסימון מוצרים לא-צמחוניים בלבד – ובכלל זה מוצרים שאינם מוצרי מזון, מתרופות ועד לקונדומים.

סימון "לא צמחוני" מימין ו"צמחוני" משמאל לפי התקנות ההודיות 

המושג "צמחוני" בתקנות ההודיות מתייחס למוצר שאין בו חלקי גוף של "בעל-חיים כלשהו ובכלל זה עופות, חיות של מים מתוקים או חיות ימיות, או מוצרים ממקור חייתי כלשהו;" אולם מוצרי חלב מוחרגים במפורש מהגדרה זו. הסימון ההודי נועד לאפשר לצמחונים להימנע בקלות מצריכת מוצרי מזון המכילים כמות קטנה של ביצים, ג'לטין העשוי מעצמות, שומן בעלי-חיים וכדומה. תקנות הסימון ההודיות אינן מסתפקות בפנייה למיעוט (הגדול) הצמחוני, כמקובל בסימונים וולונטריים שמוטבעים על מוצרים צמחוניים בלבד, אלא מחייב סימון של כל מוצרי המזון הארוזים – על אריזות פנימיות וחיצוניות וכן על כל פרסומת למוצר. מוצרים לא-צמחוניים מחויבים בסימון של עיגול חום וריבוע חום מסביבו, ומוצרים צמחוניים מסומנים בדגם זהה שצבעו ירוק. התקנות כוללות הוראות בדבר גודלו של הסימון, כדי להבטיח שיהיה בולט לעין.

באוקטובר 2011 פרסמה הרשות ההודית לבטיחות ולסטנדרטים במזון הנחיות המחייבות שהסימון "צמחוני" ו"לא-צמחוני" יוטבע גם על אריזות כל מוצרי המזון המיובאים. מאחר שהסימון אינו נהוג במדינות אחרות בעולם, הרשות מתירה לבצע את סימון המוצרים המיובאים בהודו עצמה. בכל מקרה, אין לשווק מוצר מזון ארוז ללא סימון כזה.

סימון מזון במערב: הסימון הוא וולונטרי ומתייחס רק לפריטים צמחוניים. (צילום: Kimberly Ann) 

צרפת: מגמות סותרות

בכל הנוגע לקידום זכויות בעלי-חיים וצמחונות, צרפת היא אחת המדינות החלשות באירופה. באוקטובר 2011 החמירה הממשלה את המצב כשפרסמה הוראות חדשות למזנוני בתי-ספר, הקובעות דרישות תזונתיות שכוללות במפורש "מנת חלבון" מן החי. ההוראה מונעת מצמחונים לאכול בבתי-הספר, או מאלצת אותם להרכיב לעצמם ארוחה לא מזינה. רשויות מקומיות שבתי-הספר שבהן מגישים "תחליפים", יכולות לקבל אישור רק על בסיס פרטני.

על רקע מצב חמור זה, צומחת בצרפת במהירות תנועה של צמחונות חלקית בחסות רשותית. כבר בראשית שנת 2009 החלו בתי-הספר ברובע השני של פריז (שבו מעל 20,000 תושבים) להגיש מנה צמחונית אחת לשבוע. מגמה זו התפשטה, וכיום מציעים בתי-הספר בשטרסבורג (מעל 450,000 תושבים) ארוחה צמחונית מדי יום כאפשרות בחירה בין ארבעה סוגי ארוחות, ואחת לרבעון אף מוגשת שם ארוחה צמחונית בלבד. גם בבתי-הספר בסן אטיין (כ-179,000 תושבים) עומדת בפני התלמידים אפשרות יומיומית לבחור ארוחה צמחונית.

בבתי-הספר בליון, העיר השלישית בגודלה בצרפת, מגישים מדי יום אפשרות בחירה בארוחה ללא בשר עופות ויונקים, אך ללא הגבלה על בשר דגים. עיריית מרסיי, העיר השנייה בגודלה בצרפת, מפתחת בימים אלה מערכת של ארוחות צמחוניות מזינות להגשה יומיומית בבתי-הספר, ובמקרה זה מודגש הרקע הדתי של הדרישה למזון מן הצומח בקרב אוכלוסיות מסוימות. בתי-הספר בפריז מדשדשים מאחור, אם כי בספטמבר 2011 החלה עיריית פריז להציע לכל עובדיה מנה צמחונית מדי יום. במקומות אחרים, מסתפקים בהגשת ארוחה צמחונית בבתי-הספר בתכיפות נמוכה יותר, שאמנם אינה מספיקה כדי לבסס הרגלי אכילה חדשים, אך עדיין מדובר במהפכה, במושגים צרפתיים. בשנתיים האחרונות, החלו בתי-הספר ברובע העשירי של פריז (כ-90,000 תושבים) ובדיז'ון (כ-150,000 תושבים) להגיש ארוחה צמחונית אחת לחודש, ובמץ (כ-123,000 תושבים) אחת לשלושה שבועות.

מסעדה צמחונית בפריז (צילום: Ted Drake) 

סין: מגמות סותרות

מעשי ההתאכזרות הפומביים כלפי חיות בסין, כמו גם הניצול החקלאי של חיות ממינים שזוכים להגנה יחסית במערב, הפכו את סין לסמל של אכזריות כלפי חיות, בעיניים מערביות. בפועל, צריכת המוצרים מן החי בסין קטנה במידה ניכרת מזו המקובלת במערב, והאיום הגדול על החיות בסין הוא האמריקניזציה של התפריט. צריכת הבשר בסין גדלה במהירות, וכך גם צריכת חלב פרה. אף על-פי שרגישות ללקטוז (סוכר החלב) נפוצה בקרב רוב האוכלוסייה הסינית, ראש הממשלה, וון ג'יבאו, מעודד מזה שנים את תעשיית החלב הקטנה-יחסית בארצו, על בסיס ייבוא פרות וטכנולוגיה מהמערב (כולל ישראל).

על רקע זה, מעודדת יוזמתן המשולבת של שלוש סוכנויות ממשלתיות, החל ממרץ 2010, להפיץ בכל רחבי סין המלצות המעודדות "סגנון חיים משפחתי דל-פחמן" (כלומר, רמה נמוכה של זיהום אוויר). אחת מ-15 ההמלצות היא הפחתה בצריכת הבשר. ראש הממשלה עצמו מיהר להצטרף למאמץ, והציג בוועידה לאומית חמש המלצות ל"סגנון חיים דל-פחמן." בין ההמלצות: "שני צמחוני" (כלומר, יום צמחוני בשבוע) בכל רחבי סין, במטרה להפחית את פליטת הפחמן במדינה; הקצאת משאבים לחינוך הציבור באמצעות התקשורת בעניין שינוי האקלים ותפריט בריא; הטלת הגבלות כלכליות על תעשיות בעלי-החיים, ובכלל זה ביטול הסובסידיות לתעשיות וגביית מס מחקלאים על פליטת מתאן; ועידוד מיזמים לקידום הצמחונות, כגון ירידים צמחוניים, הכשרת טבחים צמחונים, הרצאות על צמחונות ועוד. המדובר בהצהרה מהפכנית במונחים בינלאומיים, אולם בשנתיים שחלפו מאז לא היו בתקשורת העולמית הדים ליישום שלה.

טייוואן: צמחונות בבתי-הספר

במרץ 2010, במקביל להתפתחויות בסין, הכריז משרד החינוך הטייוואני שבתי-הספר בכל המדינה, שבה חיים למעלה מ-23 מיליון איש, צריכים לספק ארוחה עיקרית צמחונית אחת מדי שבוע לכל התלמידים, בעיקר מטעמים אקולוגיים. יום צמחוני בשבוע בקרב כלל האוכלוסייה יכול לחסוך, לפי משרד החינוך, פליטת 161,000 טונות פחמן. ההוראה ניתנה גם על רקע מגיפת ההשמנה של ילדים בטייוואן – תוצאת האמריקניזציה של הרגלי התזונה. משרד החינוך הודיע שאין בכוונתו לאכוף את ההוראה, אולם בעת ההכרזה כבר פעלו תוכניות של הגשת תפריט צמחוני בבתי-ספר, ורובם הגדול של בתי-הספר במדינה נענו ליוזמת משרד החינוך לאחר מכן.

באמצע אוקטובר 2010 דיווח משרד החינוך הטייוואני כי מבין 3,517 בתי-הספר הציבוריים שבמדינה, 2,328 מגישים ארוחה צמחונית אחת לשבוע, בנוסף על 676 בתי-ספר שמגישים ארוחה צמחונית בתדירות נמוכה יותר ו-49 שמגישים בתדירות גבוהה יותר. נתונים אלה מרשימים במיוחד על רקע סקר שערך המשרד שמונה חודשים בלבד קודם לכן: שיעור בתי-הספר המציעים ארוחות צמחוניות זינק מ-34% ל-86%. בשנת 2011 הגיע שיעור זה ל-93%.

הפצת הארוחות הצמחוניות בטייוואן מהווה מופת עולמי למדיניות סביבתית. בפברואר השנה קיבל יוזם המדיניות ומקדמה הנמרץ, סגן שר החינוך הטבעוני לין טסונג-מינג (בתמונה משמאל), פרס מיוחד מהאו"ם בהוקרה על תרומתו להפחתת פליטות מזהמים לאטמוספירה.