הובלת עופות: התקנות
17 שנים לאחר חקיקת חוק צער בעלי-חיים, אושרו תקנות צער בעלי-חיים בעניין הובלת עופות. התקנות כוללות חלק מהמלצות הוועדה שמינה משרד החקלאות בנושא, והן צפויות לסייע מעט בהפחתת סבלם של תרנגולי בית ותרנגולי הודו בדרכם למשחטה.
רקע משאיות וכלובים התנהגות המובילים הטמעת התקנות בתעשייה סיכום
לפי נתונים שמסר רופא המועצה לענף הלול למרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2003, מספר העופות שמתים בישראל במהלך ההובלה מגיע לאחוז אחד מכלל העופות המובלים, בנוסף לחצי אחוז שנפצעים. במספרים של השנים האחרונות, מדובר ב-2.2 מיליון מתים ו-1.1 מיליון פצועים בשנה. מספרים אלה אינם כוללים תרנגולי הודו, עופות מים, תרנגולות בתעשיית הביצים, פרגיות, אפרוחים ועופות ממינים נוספים.
הסחבת הסתיימה ב-19 ביולי 2011, כשוועדת החינוך והתרבות של הכנסת (שבסמכותה לאשר ולדחות תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים) אישרה פה-אחד את גרסת התקנות האחרונה.
כדי שתקנות צער בעלי-חיים יהיו אפקטיביות, רצוי שהן יחייבו להחליף מתקנים מסוג אחד במתקנים מסוג אחר. היתרון בהחלפת מתקנים הוא כפול: המתקן אמור לפעול מעצמו בצורה משופרת – ללא צורך בשינוי התנהגות שיטתי של העובדים, והאכיפה אינה מצריכה לתפוס עובדים בשעת מעשה אלא רק לבדוק את המתקן, בכל עת.
עם זאת, התקנות כוללות מספר הוראות מועילות בעניין מבנה הכלובים, שייכנסו לתוקף רק בעוד 5 שנים (בעוד שהוראות הנוגעות לתקינותם של הכלובים ייכנסו לתוקף תוך 6 חודשים). ההוראות שהתקבלו, מתייחסות לאופן שבו משפיע מבנה הכלוב על נטיית העובדים לזרוק עופות לכלוב, לחבוט אותם בדלת הכלוב או למשוך אותם באלימות בשלב הפריקה:
רבות מהתקנות נוגעות להתנהגות המובילים. תביעה לפי הוראות אלה מחייבת השקעה רבה בפיקוח או תיעוד סמוי של עבריינים בשעת מעשה – ולכן ביצוע ההוראות תלוי בעיקרו בנורמות ההתנהגות בתעשייה.
לאור דברים אלה, נקבע בתקנות איסור למנוע מעופות מזון במשך למעלה מ-6 שעות לפני ההובלה, ואיסור למנוע מהם מים במשך למעלה משעה לפני ההובלה (כלומר, מותרים עד 21 שעות רעב ו-16 שעות צמא). לכאורה מדובר בפשרה עם הנחיית השירותים הווטרינריים "שלא להאכיל עופות המיועדים לשחיטה 12-10 שעות לפני השחיטה" (לפי נתונים שנמסרו לוועדה לעניין רווחת העופות). אולם למעשה התקנות מתירות לשירותים הווטרינריים "לאשר, מטעמי בריאות הציבור, את הארכת פרקי הזמן הקבועים בה [בתקנה המתירה 6 שעות הרעבה ושעת הצמאה לפני ההובלה]."
במילים אחרות: התקנות מתירות להחזיק שישה עופות בו-זמנית, כל אחד ברגל אחת – מתכון בטוח לפחד בלתי נסבל, לשברים ולנקעים.
ההוראה המשמעותית העיקרית שהתקבלה בעניין הלכידה היא שיש לבצע הליך זה תחת תאורה כחולה או מעומעמת – הוראה שכבר מיושמת כיום בחלקה והיא מסייעת להפחית את סבלם של העופות הנלכדים.
התקנות אוסרות שיטות הובלה מאולתרות, שאינן נהוגות בתעשייה, כגון הובלת עופות מסוגים שונים יחד, או הובלתם כשהם "קשורים ברגליהם, בצווארם, בכנפיהם או זה לזה, או בתוך שקים."
הוראה אחרת מתייחסת לתופעה מהותית יותר לתעשייה – אסור להוביל עופות חולים או פצועים, אלא אם מדובר בפגיעה קלה ש"אינה משפיעה על רווחתם בעת ההובלה."
תקנות הובלת עופות מעניקות הגנה משפטית מסוימת לקורבנות תעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר בכמה מהשלבים הקשים ביותר בחייהם. רוב פרטי התקנות נוגעים רק בשוליים של מקורות המצוקה העיקריים בהובלה, ורובם קשים לאכיפה. למעוניינים למנוע התעללות בעופות אין אפוא בתקנות משום בשורה גדולה; המעשה האפקטיבי העיקרי שניתן לעשות למענם הוא עדיין להימנע מצריכת בשרם.
אולם אפילו הקלה קטנה היא הישג במקום שעד כה היה בפועל מחוץ לתחומי חוק צער בעלי-חיים. כעת נותר רק לקוות, שלאחר שנות סחבת רבות יפתיע משרד החקלאות ביישום הוגן של התקנות ויפתח בעולמם של המובילים רגישות למצוקת העופות.
רקע
הובלת עופות
ההובלה מהלול למשחטה היא אחד משיאי המצוקה בתעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר, ולכן היא אחד ממוקדי הסבל הקשים ביותר עלי אדמות. ראשית ההובלה היא לכידה אלימה של העופות בלול ודחיסתם בכלובים זעירים; ההובלה נמשכת ברכב, עם טלטלות עזות של הכלוב ותחת עומס חום קיצוני; לעתים קרובות חל עיכוב של שעות בהמתנה בפתח המשחטה – גם כן תחת עומס חום קשה; וסוף ההובלה הוא עקירה אלימה של העופות מתוך הכלובים לקראת תלייתם על הסרט הנע במשחטה.לפי נתונים שמסר רופא המועצה לענף הלול למרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2003, מספר העופות שמתים בישראל במהלך ההובלה מגיע לאחוז אחד מכלל העופות המובלים, בנוסף לחצי אחוז שנפצעים. במספרים של השנים האחרונות, מדובר ב-2.2 מיליון מתים ו-1.1 מיליון פצועים בשנה. מספרים אלה אינם כוללים תרנגולי הודו, עופות מים, תרנגולות בתעשיית הביצים, פרגיות, אפרוחים ועופות ממינים נוספים.
סוף הסחבת
הובלה ללא סבל קשה אינה אפשרית ללא שינוי יסודי במבנה תעשיית העופות, אולם הקלה מקומית בנקודות מסוימות אינה קשה להשגה. חוק צער בעלי-חיים נחקק ב-1994, והוא מסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות, כלומר הוראות מפורטות ביחס לתחומים ספציפיים, ובכלל זה הובלת עופות. רק בפברואר 2000, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש חבר הכנסת לשעבר, אברהם פורז, מינה משרד החקלאות "ועדה לעניין הובלת עופות." המלצותיה הוגשו לאחר שנה, אך נקברו במשרד החקלאות. המשרד הפיק טיוטות רבות של התקנות, ותחת לחצי תעשיית העופות חלה שחיקה גוברת בהמלצות הוועדה.הסחבת הסתיימה ב-19 ביולי 2011, כשוועדת החינוך והתרבות של הכנסת (שבסמכותה לאשר ולדחות תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים) אישרה פה-אחד את גרסת התקנות האחרונה.
משאיות וכלובים
כדי שתקנות צער בעלי-חיים יהיו אפקטיביות, רצוי שהן יחייבו להחליף מתקנים מסוג אחד במתקנים מסוג אחר. היתרון בהחלפת מתקנים הוא כפול: המתקן אמור לפעול מעצמו בצורה משופרת – ללא צורך בשינוי התנהגות שיטתי של העובדים, והאכיפה אינה מצריכה לתפוס עובדים בשעת מעשה אלא רק לבדוק את המתקן, בכל עת.
אוורור
אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה לעניין הובלת עופות הייתה להתנות הובלת עופות בהכנסת אוורור מכני (כלומר אוורור שאינו תלוי בתנועת כלי הרכב) לכלי ההובלה. הצורך באוורור מכני הוא קריטי בישראל החמה, ולפי נתוני הוועדה גם מדובר בפרויקט מעשי מבחינה מסחרית. למרות זאת, משרד החקלאות נענה ללחצי תעשיית העופות והשמיט את הסעיף המחייב אוורור מכני – ובכך התיר למעשה להמשיך להוביל עופות בטמפרטורה ובלחות קטלניים במרכז הרכב. רק לגבי אפרוחים נקבעה חובה להשתמש במערכת שמווסתת את זרימת האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבתוכו.כלובים
המלצה נוספת של הוועדה היא להחליף את כלובי ההובלה הקיימים. אחת הנקודות שהודגשו היא שהשימוש בכלובים נמוכים מדי כופה על העופות – בעיקר על תרנגולי הודו – יציבה מעוותת. לכן הומלץ לחייב שימוש בכלובים גבוהים מספיק, אך בתקנות אין התייחסות להמלצה זו. בתקנות גם אין התייחסות לטלטלות הקשות שנהוגות כשמעמיסים ידנית כלובים וכן כשמניחים כלובים זה על גבי זה – בעיות שניתן לפתור בהגבלות על מבנה הכלובים המותר.הובלת תרנגולי הודו למשחטה בישראל: התקנות מתירות להמשיך להשתמש בכלובים נמוכים, שאינם מאפשרים עמידה זקופה בתוכם.
עם זאת, התקנות כוללות מספר הוראות מועילות בעניין מבנה הכלובים, שייכנסו לתוקף רק בעוד 5 שנים (בעוד שהוראות הנוגעות לתקינותם של הכלובים ייכנסו לתוקף תוך 6 חודשים). ההוראות שהתקבלו, מתייחסות לאופן שבו משפיע מבנה הכלוב על נטיית העובדים לזרוק עופות לכלוב, לחבוט אותם בדלת הכלוב או למשוך אותם באלימות בשלב הפריקה:
"פתחי הכלובים ואופן סגירתם מאפשרים הכנסה והוצאה של העופות תוך מזעור הפגיעה בעופות;
פתחי הכלובים להובלת תרנגולות ותרנגולי הודו לשחיטה יהיו ממוקמים באופן שניתן יהיה להניח את העופות על רצפת הכלוב על-ידי הושטת היד האוחזת בהם ומבלי שהאדם המעמיס את העופות יצטרך להתכופף לשם כך מעבר לדופן הכלוב."
פתחי הכלובים להובלת תרנגולות ותרנגולי הודו לשחיטה יהיו ממוקמים באופן שניתן יהיה להניח את העופות על רצפת הכלוב על-ידי הושטת היד האוחזת בהם ומבלי שהאדם המעמיס את העופות יצטרך להתכופף לשם כך מעבר לדופן הכלוב."
התנהגות המובילים
רבות מהתקנות נוגעות להתנהגות המובילים. תביעה לפי הוראות אלה מחייבת השקעה רבה בפיקוח או תיעוד סמוי של עבריינים בשעת מעשה – ולכן ביצוע ההוראות תלוי בעיקרו בנורמות ההתנהגות בתעשייה.
שהייה בכלוב
כשההובלה מתארכת – ובכלל זה המתנה ממושכת במתקן של המשחטה – העופות סובלים מרעב, מצמא ומעצם השהייה בצפיפות גדולה בכלוב שאינו מאפשר עמידה זקופה. לכן נקבעה הגבלה על זמן ההובלה המרבי המותר למשלוח עופות לשחיטה – 6 שעות (4 שעות בשעות היום בקיץ). מדובר בפרק זמן ממושך לשהייה בכלובי הובלה, אולם התקנות מתירות להאריכו עוד יותר: "אם מתקיימים במקום ההטענה או הפריקה [...] תנאי הצללה והגנה מפני גשם, זרימת אוויר דרך הכלובים, צינון ובידוד מרעשים חזקים – ניתן להאריך את משך אחזקת העופות." מדובר בתוספת של שעה ליד הלול ו-8 שעות ליד המשחטה. במילים אחרות, התקנות מתירות 15 שעות כליאה בכלובים.הרעבה והצמאה
אחת מהשלכות השהייה הממושכת בכלובים היא רעב וצמא מתמשכים – כלובי ההובלה אינם מכילים מתקני מזון ומים. 15 שעות ללא מזון גורמות לעופות סבל רב, והצמא אף עלול להיות קטלני. אולם הרעב והצמא המותרים ממושכים עוד יותר. לתעשייה יש אינטרס לחסוך במזון שלא יספיק להתעכל, וכן לשלוח לשחיטה עופות שמערכת העיכול שלהם ריקה ככל האפשר כדי לצמצם את כמות ההפרשות שנפלטות על בשר העופות במשחטה.לאור דברים אלה, נקבע בתקנות איסור למנוע מעופות מזון במשך למעלה מ-6 שעות לפני ההובלה, ואיסור למנוע מהם מים במשך למעלה משעה לפני ההובלה (כלומר, מותרים עד 21 שעות רעב ו-16 שעות צמא). לכאורה מדובר בפשרה עם הנחיית השירותים הווטרינריים "שלא להאכיל עופות המיועדים לשחיטה 12-10 שעות לפני השחיטה" (לפי נתונים שנמסרו לוועדה לעניין רווחת העופות). אולם למעשה התקנות מתירות לשירותים הווטרינריים "לאשר, מטעמי בריאות הציבור, את הארכת פרקי הזמן הקבועים בה [בתקנה המתירה 6 שעות הרעבה ושעת הצמאה לפני ההובלה]."
לכידה
לכידת העופות היא לעתים השלב הקשה ביותר לעופות המובלים, משום שלוכדים העובדים תחת לחץ זמן פועלים באלימות רבה עד כדי גרימת שברים ונקעים, ועופות התלויים ברגליים סובלים מפחד עצום. התקנות אינן מסייעות בהפחתת פגיעות אלה. ההוראות המרכזיות שהתקבלו הן:"לא יאחז אדם יותר משלושה עופות בכל יד;
לא יאחז אדם עופות באחד מחלקים אלה בלבד: ראש, צוואר, כנף או זנב."
לא יאחז אדם עופות באחד מחלקים אלה בלבד: ראש, צוואר, כנף או זנב."
במילים אחרות: התקנות מתירות להחזיק שישה עופות בו-זמנית, כל אחד ברגל אחת – מתכון בטוח לפחד בלתי נסבל, לשברים ולנקעים.
ההוראה המשמעותית העיקרית שהתקבלה בעניין הלכידה היא שיש לבצע הליך זה תחת תאורה כחולה או מעומעמת – הוראה שכבר מיושמת כיום בחלקה והיא מסייעת להפחית את סבלם של העופות הנלכדים.
באופן מותר על-פי התקנות: לוכד מחזיק שלושה עופות ביד אחת (ומאחוריו עופות נוספים בידי לוכד אחר). התרנגולים הלכודים כך מוכי אימה, נאבקים להתייצב ולהשתחרר ועצמותיהם נוקעות לעתים ממקומן או נשברות. (צילום: David Harp, ארה"ב)
צפיפות
למובילים יש מניע כלכלי לדחוס עופות רבים ככל האפשר בכל אחד מכלובי ההובלה. בעניין זה נקבעה הוראה חשובה: להגביל את צפיפות העופות באופן המאפשר "לכל העופות, באופן בו זמני, לרבוץ על רצפת התא." הוראה זו, אם תקוים, יכולה לצמצם מאבקים, תשישות ופציעות, אולם לא די בה כדי לפתור את אחת מהבעיות המרכזיות שנובעות מצפיפות בהובלה – עומס חום כבד.הובלת תרנגולים בישראל: התקנות מחייבות שימוש בכלובים שאין בהם בליטות חדות ושאינם מאפשרים יציאת עופות, ואוסרות על העובד לסגור כלובים "אלא אם כן וידא כי כנפי העוף, רגליו וכל חלק גוף אחר נמצא בתוך התא."
התקנות אוסרות שיטות הובלה מאולתרות, שאינן נהוגות בתעשייה, כגון הובלת עופות מסוגים שונים יחד, או הובלתם כשהם "קשורים ברגליהם, בצווארם, בכנפיהם או זה לזה, או בתוך שקים."
הוראה אחרת מתייחסת לתופעה מהותית יותר לתעשייה – אסור להוביל עופות חולים או פצועים, אלא אם מדובר בפגיעה קלה ש"אינה משפיעה על רווחתם בעת ההובלה."
תרנגולות מתעשיית הביצים
יש להזכיר הוראה בתקנות הקובעת באופן רשמי איסור על הובלת תרנגולות מתעשיית הביצים למשחטות: "לא יטעין אדם עופות לכלי רכב לצורך הובלתם – אם הם מיועדים להמתה, למעט לבית שחיטה למאכל אדם." לכאורה, ממילא הורגים כיום את התרנגולות מתעשיית הביצים ליד הלול (גוויותיהן אינן משמשות למאכל אדם) אולם נוסח זה מעגן את הנוהג בתקנות.הובלת תרנגולות מתעשיית הביצים: משאית עמוסה בתרנגולות שנותרה חונה במשך שעות, עד כי רבות מהתרנגולות מתו. הובלה כזו נאסרה בתקנות.
הטמעת התקנות בתעשייה
משגיחים
מכיוון שהתקנות כמעט שלא מחייבות שינוי בציוד החקלאי ורוב ההוראות עוסקות בהתנהגות עובדים שקשה לפקח עליה, יש חשיבות מיוחדת להליכים של הטמעת התקנות בתעשייה. התקנות מתייחסות לסוגיה זו כשהן קובעות שתוך שנתיים תהיה הובלת עופות מותרת רק לאנשים שהוכשרו בתור "משגיחים", או בנוכחות משגיח. תוכנית ההכשרה למשגיחים תכלול לימוד התקנות, "טכניקות הובלה וצורכי רווחה של עופות," ו"שיטות למזעור סבלם של עופות בהובלה." המשגיחים יהיו חייבים להשגיח על העופות "ברציפות או בפרקי זמן קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותם של העופות המובלים," לשמור על ביצוע התקנות, למלא טפסים הכוללים מידע על ההובלה ולדווח לממונה על חוק צער בעלי-חיים על כל הפרה של התקנות. הטפסים, שכוללים בין השאר מידע על שעות השהייה במקום ההטענה ובמקום הפריקה, וכן מידע על התנאים הסביבתיים במקומות אלה, עשויים לשמש לאיתור הפרות של חלק מהתקנות.מנהלים
התקנות מטילות אחריות משפטית משמעותית על המובילים. עם זאת, הן מטילות במפורש אחריות גם על בעלי הלולים, על בעלי המשחטות ועל מנהלי החברות המעורבות בעניין.עונשים
העונשים הקבועים לפי התקנות הם 6 חודשי מאסר על הפרת רוב התקנות, וקנס על הפרת ההוראות המנהליות למשגיחים ולנושאי המשרות הניהוליות. גם את עונש המאסר רשאי בית-המשפט להמיר בקנס מנהלי עד לסכום של 14,400 שקל.סיכום
תקנות הובלת עופות מעניקות הגנה משפטית מסוימת לקורבנות תעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר בכמה מהשלבים הקשים ביותר בחייהם. רוב פרטי התקנות נוגעים רק בשוליים של מקורות המצוקה העיקריים בהובלה, ורובם קשים לאכיפה. למעוניינים למנוע התעללות בעופות אין אפוא בתקנות משום בשורה גדולה; המעשה האפקטיבי העיקרי שניתן לעשות למענם הוא עדיין להימנע מצריכת בשרם.
אולם אפילו הקלה קטנה היא הישג במקום שעד כה היה בפועל מחוץ לתחומי חוק צער בעלי-חיים. כעת נותר רק לקוות, שלאחר שנות סחבת רבות יפתיע משרד החקלאות ביישום הוגן של התקנות ויפתח בעולמם של המובילים רגישות למצוקת העופות.
הובלת תרנגולים בישראל: הובלה ללא סבל קשה אינה אפשרית ללא שינוי יסודי במבנה תעשיית העופות. התקנות נוגעות רק בשוליים של גורמי הסבל.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art783.html
מקורות עיקריים
"ועדת החינוך אישרה פה אחד את תקנות צער בעלי חיים העוסקות בהובלת עופות," ועדת החינוך, התרבות והספורט, 19.7.2011.תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת עופות), התשע"א–2011, טיוטה 17 ביוני 2011.
יפעת שי, מסמך רקע לדיון בנושא: הובלת עופות חיים, הכנסת – מרכז מחקר ומידע, 18 במאי 2003.
הוועדה לתקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (הובלת בעלי-חיים), המלצות הוועדה לעניין הובלת עופות, מרץ 2001.
בעיתונות
ארז ארליכמן, "יוגבר הפיקוח על הובלת עופות לשחיטה," ynet ,19.7.2011.חזקי עזרא, "אושרו תקנות הובלת עופות," תכל'ס ערוץ 7, 19.7.2011.
אריק בינדר, "עד השחיטה: אושרו תקנות הובלת עופות," nrg מעריב, 19.7.2011.