הידרדרות חסרת תקדים
הרב שלמה אבינר, מהרבנים הבולטים ביותר בציונות הדתית, פרסם באתר "כיפה" מאמר דעה שזועק את זעקתם הלא נשמעת של בעלי החיים בתעשיות המזון מהחי. הוא פותח את המאמר בגילוי נאות לפיו הוא עצמו אוכל בשר, אך הדבר לא מונע ממנו לכנות את התעשייה שמייצרת אותו "מפלצתית", ולנתח בבהירות את הגורמים שהביאו לאכזריות חסרת התקדים שהיא נוהגת בקורבנותיה:
"יש לדעת שיש הידרדרות קשה ביחס לבעלי חיים
במאתיים השנים האחרונות. בעבר, אף ציביליזציה לא גרמה ייסורים כה גדולים, בגלל הנימוק של הורדת עלויות, למיליארדים של בעלי חיים, הנאנקים תחת סבל נורא, מרגע הלידה ועד המות, בעינוי של כל רגע ורגע.
האלימות התעשייתית, המכנית, הכימית, ההורמונלית, יצאה מכל פרופורציה, ללא תקדים. וכמובן, מושקע מאמץ אדיר להסתיר את האכזריות הזאת. כאמור, הבעיה אינה רצח בעלי חיים, אלא אותו גיהינום ללא הפסק, בתנאים שבעבר היו מחשיבים אותם כמפלצתיים, הפוכים לגמרי מהחיים הטבעיים של בעלי החיים. איפה הרחמנות?!"
"הופכים יצור חי לחפץ"
הרב אבינר קובע ש"כולם יודעים" על האכזריות התעשייתית לבעלי חיים, שכולם "יודעים שלתרנגולות, חותכים את המקור בברזל מלובן, וכולאים אותן בצינוק קטן, בו אי אפשר לישון, אי אפשר לפרוש כנפיים", "יודעים שעגל המיועד לתת חלב הוא יצור רגיש הזקוק לאור, לתנועה, למרחב - וכל אלה מנועים ממנו. יודעים שמאות מיליוני אפרוחים נהרגים על ידי כתישה או על ידי גז". למרבה הצער, גם אם "כולם יודעים" את הדברים האלה, מרבית האנשים, וביניהם מרבית הרבנים, מעדיפים להתנהג כאילו אינם יודעים. הרב אבינר קורע את המסכה ומחייב את הקוראים להתמודד עם המציאות.
המאמר מתאר ברגישות את העובר על העגלים והכבשים במשלוחים החיים מאוסטרליה וקובע בצורה יפה ומדויקת שתנאי הובלה כאלה הם "לא רק בלתי אנושיים אלא גם בלתי בהמיים."
לבסוף, הוא מבקר את הפיכת בעלי החיים, שנפש להם - למכונות ייצור - וקורא במשתמע לצרוך פחות בשר:
"...הופכים יצור חי, לחפץ, למוצר, למכונה. המצב נעשה יותר בלתי נסבל מיום ליום. כדי שנוכל לאכול בשר, אנו מארגנים לידה, חיים ומות לבהמה בצורה של התעללות מתמדת, של עיוות טבע בעלי החיים.
בעל החיים חדל מטבעיותו. כשמו, הוא בעל חיים, אך חומסים ממנו את החיים. גוזלים ממנו את מהותו. מכבידים עליו בטיפולים תעשייתיים, רפואיים, הורמונליים כאילו הוא חומר גלם. הפכו אותו למכונה: בהמה-מכונה או מכונה-בהמה. מאבדים ממנו את צלם הבהמה.
זו המכה החמישית של עשר המכות: וימת כל המקנה. אמנם עתה הוא לא מת. אלא גרוע ממת. הוא חי-מת. גוויה גוססת. פגר בחיים. לו ידע להתפלל, היה מאחל למותו. ואולי הוא כן מתפלל באיזוהי דרך. והאדם אוכל אותו בשר מת, אותה מעבדת ניסויים מתהלכת, אותו יצור שהפך למזון תעשייתי. [...] האמת חייבת להיאמר שאף פעם לא אכלו כל כך הרבה בשר.
[...] אותה אכזריות גם הפכה את בעלי החיים לפראיים. [...] תרנגולות פגועות במין שיגעון, בהרגשה רעה מתמשכת, לכן הן מנקרות אחת את השנייה, ויש צורך לחתוך להן את המקור באופן מאוד מכאיב. וזאת לדעת, בעל חיים סובל מפחדים, לפעמים פחדים נוראים.
שמע, בן אדם, שמע את הזעקה האילמת העולה מעולם הדממה של היצורים החיים."
לחשיפה ששודרה ב"כאן" (בשיתוף אנונימוס) על בעיות נוספות עם כשרות הבשר התעשייתי:
