הדברה והשמדה

לא פעם מתעוררים קונפליקטים בין חיות בר לבין בני אדם. רובם - על רקע חוש טעם דומה. ציפורים כמובן לא יודעות ששדות "שייכים" לבני אדם מסוימים, אבל זה לא גורם לרוב בני האדם האלה להפגין סלחנות כלפיהן, אם הן אוכלות מהיבולים שלהם. גם עכברים או חולדות לא יודעים שהם "פולשים" לבית של מישהו כשהם מחפשים בסך הכל אוכל ומחסה, בדיוק כמו שעשו אבות-אבותיהם הרבה לפני שבני האדם חשבו לבנות בתים. ואם רוצים להיות אובייקטיביים, קשה לקבוע מיהו הפולש: האם זהו חזיר-הבר שמפחיד תושבים תמימים בשכונות החדשות של חיפה; או אולי תושבי השכונות האלה, שגרים במקומות שבהם אימהות-אימהותיו של אותו חזיר שכשכו בבוץ מזה יובלות? ומיהי החיה הכי מסוכנת?

פיתרון נפוץ של בני אדם לקונפליקטים כאלה הוא לקטלג את המינים איתם יש קונפליקט בתור "מזיקים" - ופשוט להרוג בהם בלי הבחנה. הרבה פעמים - למשל בניסיונות להרחיק יונים באמצעות ירי, או חתולים באמצעות הרעלות או לכידה והשמדה - מדובר בפיתרון לא יעיל, מעבר להיותו אכזרי ומסוכן. לא פעם ניסיונות ההשמדה עלולים להוביל לתוצאה ההפוכה מהרצוי, או להחרפת הבעיה שמנסים למנוע באמצעותם - כמו באסון הרעב הגדול שנגרם לסין בעקבות לינץ' הדרורים הגדול בהיסטוריה.

אבל יש גם דרכים אחרות, שגם אם לעתים הן דורשות יותר מחשבה ומאמץ - לרוב הן אפקטיביות יותר, ובמיוחד לאורך זמן. ככה למשל אפשר להרחיק עכברים וחולדות מהבית בלי להרוג אותם (או לענות אותם עד מוות במלכודות דבק מחרידות). ככה למשל, פותחו שיטות אפקטיביות ואתיות יותר להרחקת יונים ולצמצום התרבותן מאשר ירי או הרעלות.