בניגוד לפרווה, אשר ברור לכל כי היא נלקחה באכזריות מבעליה המקוריים, תעשיית הצמר נהנית מתדמית ידידותית: רבים מאמינים בטעות כי גז הצמר מקל על כבשים. אולם בפועל, הגז מתבצע באלימות, פוצע את הכבשים, בחורף מותיר אותן ללא כל הגנה מהקור ובקיץ חושף את עורן לפגיעת השמש הקופחת. אך הגז הוא רק קצה הקרחון של הפגיעה בכבשים בתעשיית הצמר.

זן הכבשים הנפוץ ביותר בתעשיית הצמר הוא המרינו. זן זה עבר מניפולציות גנטיות (ברירה מלאכותית) שנועדו לפתח כבשים בעלות עור מקומט על מנת להגדיל את כמות הצמר בגופן. הפרשות ולכלוכים מצטברים בין קפלי העור וגורמים לזיהומים קשים, המושכים כמויות אדירות של זבובים המטילים רימות שאוכלות את עורן.

חשוב להיאבק בתדמית השקרית של תעשיית הצמר ולהימנע מרכישת מוצרים המכילים צמר. כמו כל תעשייה חקלאית, כך גם תעשיית הצמר מתבססת על נכונותם של אנשים לקנות את תוצרתה מבלי להתעניין באילו דרכים הופקה וכמה סבל גרמה לבעלי-חיים. כבשים אינן צריכות לסבול מעינויים בשביל סוודרים, כשאפשר לרכוש בזול בגדים העשויים ממגוון גדול של בדים טבעיים או סיבים סינתטיים (אקרילן, פוליאסטר וכדומה). מומלץ במיוחד לנסות אריגי פליז, המיוצרים מחומרים ממוחזרים ומצטיינים בשמירה על חום הגוף. למידע נוסף על ביגוד צמחוני