איש אחד בהודו

המעבר להודו

ג'ייסון בייקר החל לעבוד ב-PETA ("אנשים למען יחס אתי לבעלי-חיים") לפני כשבע שנים, כשהיה בן 23. הוא טבעוני מגיל 21, צמחוני 3 שנים נוספות, ובבית-הספר התיכון היה פעיל לזכויות האדם ולאיכות הסביבה. לאחר שרכש ניסיון ארגוני בארצות-הברית הוא נשלח לבנות בהודו ארגון בדמות PETA. בהודו הוא מצא מעט ארגונים מקומיים העוסקים ברווחת בעלי-חיים, והוא מתאר אותם כגופים מבוגרים ועייפים בדרך-כלל, שלא פעם "מדברים על המעלות הגדולות של שתיית חלב ועל התועלת שאפשר להפיק מפרות". בנושא החלב, לפחות, מצא ג'ייסון שעליו להתחיל מאפס. הוא העובד המערבי היחיד של PETA הודו, שם מועסקים עמו 6-5 עובדים בשכר, כשרוב התקציב מגיע מארצות-הברית. צוות זעיר זה מנסה לפעול מול מיליארד איש. למרבה ההפתעה, נראה שהוא רושם הצלחות ממשיות.

צמחונות בהודו

אמנם, ההודים צורכים מעט מאוד מוצרים מן החי - ובעיקר מעט בשר - בהשוואה לאנשי המערב, אך מצב זה משתנה במהירות. "התרבות ההודית נוטה כיום לנסות להיות כמו המערב," אומר ג'ייסון. "ליוייס ונייקי בכל מקום. אנשים חושבים שצריך בשר כדי להיות חזקים, ואומרים: 'הרי אוכלים הרבה בשר באמריקה, לא?' פוגשים בהודו הרבה צמחונים מדור ההורים, כשהצעירים כבר אוכלים בשר, וההורים כועסים. כדי להיאבק במגמה הזו צריך להראות לצעירים שצמחונות זה קוּל."

החמלה ההודית

לדברי ג'ייסון, החמלה ההודית המפורסמת מוגבלת מאוד. אפילו קדושתן של הפרות כלל אינה מובנת מאליה. מקורו של חלק ניכר מן החלב ששותים ההודים הוא ממילא מבפאלו ולא מפרות. כמו כן, גם אם פרות עדיין זוכות להגנה מסוימת, פרים נחשבים כחיה אחרת ואין התנגדות לאכילתם. ההגנה על חיות מתמקדת במניעת הרג, ואילו עינוי אינו מעורר ביקורת. בחצרו של אחד המנהיגים הדתיים הגדולים, מספר ג'ייסון, "ראיתי פרות קשורות למקלות בשמש, בחום." במקלטים לחיות, התפיסה היא להציל הרבה ככל האפשר, בתנאים קשים: "ראיתי חיות עם פצעים פתוחים, בלי פרווה, בקושי נושמות. כלאו חיות בתנאים מחרידים, מעין כלובי סוללה, כשאין מספיק אוכל. מקובל לתת לחיות למות לאט, אפילו לגרום להן במתכוון לגווע, אבל לא להרוג אותן."

השחיטה

רמת התיעוש במשק החי בהודו רחוקה מזו הנהוגה במערב, ולכן תנאי החיים של החיות גרועים פחות, בדרך-כלל. אך השחיטה אלימה מאוד. מתוך 36 אלף משחטות הפועלות ברחבי המדינה, רק 7 הן "מסודרות" - בהן מונעים מחיות לראות את חברותיהן נשחטות, ומהממים אותן לפני השחיטה. ג'ייסון ביקר במספר משחטות לצורך תיעוד וחשיפה. הוא מספר: "במנגלור, בחוף המערבי, ביקשתי להצטרף למפקח ממשלתי. הוא שאל כיצד להגיע למקום, וברור שהוא לא היה שם מעולם. השוחטים הם שהטביעו על הגופות את חותמת הפיקוח. קשרו את החיות בארבע הרגליים ושחטו אותן על הקרקע, בלי הימום ולעיני שאר החיות. אחר-כך פתחו אותן והאיברים הפנימיים נשפכו על הרצפה. ההיבט הבריאותי לבדו היה גורם לך להקיא. הדם נשפך לנהר שבו מתרחצים אנשים, ואת הראשים זרקו החוצה. כמובן, המפקח לא עשה דבר. ראש העיר הבטיח שיפעל." עופות אין שוחטים בדרך-כלל במקומות כאלה אלא בחנויות הקצבים, שם עלולים להחזיק אותם בכלובים במשך ימים, כשאלה שגוועו נותרים בכלוב עם העופות החיים.

תעשיית העור

לפני מספר שנים פתחה PETA בקמפיין נגד יצרנית האופנה "גאפ", אשר נהגה לרכוש עור מהודו. תעשיית העור ההודית התגלתה כאכזרית אף יותר מן התעשייה המערבית - הבקר הובל למשחטות במשאיות רעועות ובתנאים מחרידים על-פני מאות קילומטרים, כשהחיות דחוסות זו אל זו וקשורות בחבלים. "גאפ" ויתרה על העור ההודי באפריל 2000 - ויתור ששוויו כשישה מיליון דולר - ובעקבותיה הצטרפו לחרם כשלושים חברות נוספות. בדצמבר 2000 תיעד ג'ייסון במצלמה נסתרת משחטה בבומביי, שבה נמצאו בני-בקר גוססים מתשישות ובעלי אברים שבורים ועיניים מדממות. כדי לזרז אותם שברו את זנבותיהם. החשיפה הביאה לחרם מצד מדינות בחצי האי ערב. התעשיינים המודאגים הבטיחו שיפור יסודי בטיפול בחיות, והחרם הופסק - אך דבר לא השתנה והחרם חודש. לאחרונה שלחו משקיעים גרמניים בתעשיית העור ההודית נציגים למשא-ומתן עם PETA. הם מבקשים לדאוג בעצמם לשיפור תנאי ההובלה והשחיטה במדינה אחת בהודו כניסיון, עם כוונה להרחבת תחומי השיפור בעתיד.

היפים והצמחונים

הפעילות העיקרית של ג'ייסון וצוותו בהודו היא, כמובן, עידוד הצמחונות והטבעונות. מודל הפעולה הוא אמריקאי, בסגנון המוכר של PETA: גיוס כוכבות וכוכבים, צילום מודעות פרסומת מעוצבות היטב ופרובוקטיביות - וחשיפה תקשורתית נרחבת. כשהגיע ג'ייסון להודו, מצא שם רק ידוענים (סלבריטיז) מבוגרים צמחונים, שלא הועילו לתדמית הקוּלית שרצה ליצור לצמחונות. אחד הפתרונות היה לשלוח לידוענים צעירים חומרי הסברה ולהיפגש איתם - עד שכמה כוכבים בולטים הפכו לצמחונים ולטבעונים. דוגמנים ודוגמניות, שחקניות ושחקנים, וגם שחקן קריקט (המשחק הפופולארי ביותר בהודו) - כולם מן השורה הראשונה - התלהבו, הצטמחנו והצטלמו (בתמונה למעלה: מודעה עם הכיתוב ,let vegetarianism grow on you בכיכוב הדוגמן המצליח ביותר בהודו, ודוגמנית שהיא גם רופאה, הממליצה על צמחונות "מטעמי יופי ובריאות גם יחד"). נוסף לאלה, השתמש ג'ייסון בכוכבים האמריקאיים הפועלים עם PETA (כגון פאמלה אנדרסון, פול מקרטני וקים בסינג'ר) שיש להם השפעה רבה על הקהל בהודו. מיטב אנשי המקצוע מצלמים את הכוכבות והכוכבים - לעתים קרובות מעורטלים למדי, לבושים בעלים או בצבעים של חיות בר - ש"מקומן בטבע".

פרסום קל

ג'ייסון מצא שהתקשורת ההודית גמישה יותר מן התקשורת בארצות-הברית: "עיתונים בהודו פחות רגילים לקבל מודעות מעוצבות ברמה גבוהה, והם שמחים לפרסם את החומר שלנו, כי הוא נראה טוב" (משמאל: מודעה עם הכיתוב: (be vegetarian. לא פעם, הפרסום ניתן חינם. מדובר במבצעים בקנה-מידה עצום: המודעות המצולמות מופיעות בשפות רבות (עד 12 שפות), וידיעות לעיתונות נשלחות לכ-350 עיתונים. גם ג'ייסון עצמו מרבה להופיע בתקשורת, למשל - בעיתון למבוגרים המוביל בהודו, עם ציטוט מפיו על הכריכה: "אכילת בשר יכולה להוביל לאימפוטנציה". תוצאות עבודה זו של קומץ אנשים הולכות וניכרות בהודו, לדברי ג'ייסון: "התדמית של הצמחונות משתנה. שומעים הרבה על צמחונים שהתחילו לאכול בשר - וחזרו לצמחונות."