שבדיה – צמחונות ואקטיביזם

צמחונות ונוער

כמה צמחונים וטבעונים יש במדינה? שיעור גבוה של צמחונות וטבעונות באוכלוסייה מרמז על גרעין גדול של התנגדות מוסרית לפגיעה בחיות. מצב זה נכון גם לגבי שבדיה.

בשנת 2001 פרסמה קריסטל לארסון, חוקרת תזונה מאוניברסיטת אומאה, מחקר מקיף על צמחונות בקרב נוער בשבדיה. לדבריה, הסיבה הנפוצה ביותר לצמחונות בקרב נוער היא מוסרית, בדומה למצב במדינות מערביות אחרות. לארסון טוענת שהצמחונות בשבדיה (כמו במדינות אחרות) נפוצה בקרב נוער (בגילאים 18-15) יותר מאשר בכל קבוצה אחרת באוכלוסייה. לפי הסקר המקיף, שנערך ב-1996, 5% מהנוער בגילאי 20-16 בשבדיה הם צמחונים או כמעט צמחונים: 2% אינם צמחונים ממש אך קרובים לכך, 2.9% אינם אוכלים בשר כלל, ו-0.1% בלבד טבעונים – אינם אוכלים בשר, מוצרי חלב וביצים.

צמחונות מקומית

אם כן, שיעורי הצמחונות בשבדיה אינם נמוכים אך גם לא מרשימים. אולם ביישובים מסוימים הצמחונות נפוצה הרבה יותר. למשל, באומאה, עיר צפונית ובה 100,000 תושבים ושתי אוניברסיטאות, מצאה לארסון 11 אחוזי צמחונות או כמעט-צמחונות בקרב נוער לעומת 5% באוכלוסייה הכללית. שיעור הצמחונות שם היה גבוה פי שלושה בהשוואה למצב בסטוקהולם, ופי ארבעה בהשוואה למצב בברגן, נורבגיה.

לארסון מסבירה את התפשטות הצמחונות במספר ערים, כמו אומאה, בעניין תקשורתי מקומי בנושא רווחת בעלי-חיים, אך היא שבה ומדגישה שלפופולריות הגוברת של להקות מוסיקה straight edge יש תפקיד מכריע בהתפשטות הצמחונות. חברי הלהקות הם צמחונים וטבעונים, והם מפיצים באופן פעיל את המסר – ומשפיעים. גורם השפעה ייחודי זה אינו משנה את העובדה המוכרת, ששיעור הצמחונות גבוה יותר בקרב נערות שבדיות בהשוואה לנערים.

המדינה מכירה בצמחונות

גישת המדינה לצמחונות בקרב הנוער מרשימה יותר משיעורי הצמחונות עצמם. בתי-הספר התיכוניים בשבדיה מספקים ארוחות צוהריים לתלמידים. ב-1996 הייתה ברוב בתי-הספר דרישה להגיש לאם-הבית מדי יום אישור מההורים, מרופא או מאחות כדי לקבל ארוחה צמחונית. לאחר כמה שנים נותר נוהל זה רק במחצית מכלל בתי-הספר, וארוחות צמחוניות המוגשות בחופשיות נהפכו לנפוצות יותר.

מצב חדש זה מאפשר לנוער לבחור ארוחה ההולמת יותר את העדפותיו. ואכן, סקר שנערך בשנת 2001 מצא ש-11% מהנוער בוחרים בארוחה צמחונית – לעומת 5% בלבד חמש שנים קודם לכן. אולם כמה מבתי-הספר מכבדים את נוכחותם של הצמחוניות והצמחונים שבו? ב-2001 כבר הגישו 98% מכלל בתי-הספר ארוחה צמחונית; ומרשים עוד יותר – 64% מכלל בתי-הספר מגישים ארוחה טבעונית! הכרה נרחבת זו של מערכת החינוך בצמחונות ובטבעונות היא תופעה המתבססת במהירות בשנים האחרונות.

מחאה ציבורית

מצמחונות – לאקטיביזם. בשבדיה פועלים ארגונים רבים להגנה על בעלי-חיים – רובם התארגנויות מקומיות, נוסף על כמה ארגוני צמחונות וטבעונות. "זכויות בעלי-חיים שבדיה" (Forbundet djurens ratt) הוא ארגון ההגנה על חיות הוותיק והגדול בסקנדינביה. הוא נוסד ב-1882 ומונה כיום כ-41,000 חברים (מתוך תשעה מיליון תושבים בשבדיה) ויש לו קרוב למאתיים סניפים מקומיים ברחבי המדינה. במקורו זהו ארגון למאבק בניסויים בבעלי-חיים, אך בשנות השבעים הוא החל לעסוק גם בתעשיות המזון והפרווה.

בשנים האחרונות מקדישים כמה ארגונים מאמץ מיוחד לסגירת תעשיית הפרווה בשבדיה. התעשייה עוברת מיתון הדרגתי, אך היא עדיין הורגת כמיליון חיות בשנה. השימוש במלכודות רגל נאסר כבר ב-1967, לכידת חיות חופשיות למטרות מסחריות אסורה, ונותרו רק משקים, שמספרם הצטמצם מ-700 ב-1987 ל-140 בשנת 2003. לפי "זכויות בעלי-חיים שבדיה", האיסור על משקים לפרוות הוא מטרה ריאלית ולא רחוקה. ב-13.2.2004 הגיש הארגון לשרת החקלאות, אן-קריסטין ניקוויסט, חבילה גדולה של עצומות ובה יותר ממאה אלף חתימות לאיסור על משקים לפרוות (בתמונה).

פעילות ממוקדת

ארגונים מסוימים מעדיפים פעילות ממוקדת. למשל, לפי פרסומי ההתארגנות "הצילו את החתולים!" (Radda Katterna) ההתארגנות הביאה במרץ 2003 לסגירת המשק האחרון בשבדיה לגידול חתולים לניסויים (300 בשנה). זאת לאחר שהם הודיעו על תחילת הקמפיין רק בינואר, בעזרת מעורבות גדולה של פעילים מכל צפון אירופה. הקמפיין החל זמן קצר לאחר ניסיון כושל להיכנס למשק באופן בלתי חוקי ולשחרר את כל החתולים.

לאחר הצלחת הקמפיין נגד משק החתולים פתחה הקבוצה קמפיין נגד משק הצ'ינצ'ילות הגדול בשבדיה (הצ'ינצ'ילות מוחזקות בתנאים קשים כדי לייצר מהן פרווה). לדברי הארגון, פעולה משולבת של הפגנות ממוקדות, הסברה בקרב האוכלוסייה שבאזור המשק ופשיטות על המשק לשחרור חיות ולהשחתת ציוד הביאה לצמצום מספר המשקים לצ'ינצ'ילות מ-17 לחמישה.

התנגדות אזרחית

בשבדיה נפוצות פעולות של התנגדות אזרחית לפגיעה בחיות – תוך הפרת חוק והסתכנות אישית. מדובר לא רק בשחרור חורפנים ממשקים לפרווה אלא גם בפעולות המכוונות נגד תעשיית הבשר. למשל, באוגוסט 2002 יצאו שני גברים ואישה למשחטה בעיר Skovde ופירקו שם ציוד שנועד להרג פרות וחזירים. הם השאירו לעובדים מכתב הסברה ידידותי וביסקוויטים – וטלפנו למשטרה, תוך הסתכנות בארבע שנות מאסר. לדבריהם, לא די במחאה ובחרם, ויש צורך להגן על החיות באמצעות התנגדות ישירה יותר. ההד התקשורתי שהפעולה זכתה לו היה משמעותי לא פחות מהשפעת הפעולה בשטח. שניים מהשותפים נידונו לעבודות שירות ולתשלום קנס למשחטה – שהם סירבו לשלם. שותפם, פלה סטרינדלונד, בן 31, נידון לשמונה חודשי מאסר עקב הרשעות קודמות במסגרת מאבקו למען בעלי-חיים.

ראוי לציין כאן שהמשטר השבדי הוא שמאפשר את הצלחתן של פעולות ישירות אלה לא פחות מאומץ-הלב והמסירות של הפעילים. אומנם העימות עם המשטרה ניכר היטב (למשל, בתצלומי הפגנות מטעם התארגנות לסגירת משק הצ'ינצ'ילות, המארגנים מטשטשים את פני המפגינים כדי למנוע זיהוי משטרתי). אולם במדינות כמו ארצות-הברית, שבהן אפילו הסגת גבול למטרת תיעוד נחשבת ל"טרוריזם" הנושא עונשים כבדים מאוד, המשטר מצליח לדכא את ההתנגדות האזרחית באמצעות האלימות שהוא מפעיל.

החקלאים

תחת לחץ ציבורי יעיל, החקלאים נאלצים לשתף פעולה. למשל, ההתאחדות השבדית לבשר עוף פיתחה תוכנית רשמית לרווחת בעלי-חיים, בשיתוף עם הממשלה, עם חוקרים ועם נציגי צרכנים, ובפיקוח הממשלה (התכנית פורסמה עד כה רק בשבדית).

אולם כשהדברים מגיעים להכרעות חד-משמעיות, כמו ויתור על כלובים, התעשייה מתנגדת. בתחילת 1999 נאסרה בשבדיה החזקת תרנגולות בכלובי סוללה (בתעשיית הביצים). החזקתן בכלובים "מועשרים" עדיין מותרת, בתקווה שהתעשייה תוותר בהדרגה על השימוש בכלובים, כפי שקרה בשוויץ. אולם עד כה הלולנים מתנגדים לשינוי בכל כוחם. בתחילת שנות האלפיים, עדיין רק כ-15% מכלל התרנגולות בתעשיית הביצים בשבדיה חיות ללא כלובים. זהו שיעור מרשים בהשוואה לרוב המדינות המתועשות, אך עדיין מדובר במיעוט קטן, המעיד על הקושי להשיג שינוי משמעותי במדיניות רווחת בעלי-החיים, אפילו בשבדיה.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 150, 14.5.2004.