שחרור החזירות: פלורידה תחילה

ארצות-הברית מול אירופה

מי שהתרשמו שהחקיקה בתחום רווחת בעלי-החיים בארצות-הברית נמצאת בפיגור גדול ביחס לאירופה אינם טועים. אולם הקיפאון בחקיקה האמריקאית בתחום זה אינו מוחלט. אמנם, ברמה הפדרלית (כלומר חוקים המחייבים את כל ארצות-הברית) הדברים זזים לאט מאוד – לעומת מהפכת החקיקה שעורך האיחוד האירופי בשנים האחרונות. בארצות-הברית אין חוקים המגינים על חיות המנוצלות בחקלאות (מלבד חוק לשחיטה "הומאנית") וכן על הרוב המוחלט של חיות המנוצלות במעבדות. אולם מאחר שהמדינות בתוך ארצות-הברית גדולות בפני עצמן, יש חשיבות למתרחש בהן; ואמנם, בחלק מהן מקדימים חוקי רווחת בעלי-החיים את החקיקה הפדרלית. הצעות החוק עולות מטעם חברי פרלמנט או מטעם הציבור: כדי להעלות הצעת חוק ציבורית, שתאושר או תידחה במשאל עם במסגרת הבחירות, יש להחתים על עצומה אחוז מסוים מן הציבור במדינה.

הקמפיין בפלורידה

החל משנת 2000 נערכו ניסיונות לקבוע בחוק איסור על "תאי הריון" (gestation crates, ראו הסבר להלן) בפלורידה, אך "הוועדה לחקלאות הפנים" סירבה אף להעלות את ההצעה לדיון. לכן פנו ארגונים שונים לשיטה החלופית – החתמת הציבור על עצומה, כדי להעלות את הצעת החוק למשאל עם. לקמפיין חברו ארגונים רבים – רק בחלקם ארגונים להגנה על בעלי-חיים – והם התארגנו תחת השם "תושבי פלורידה לחקלאות הומאנית" (Floridians for Humane Farms). במשך שנתיים הם ערכו החתמות במקומות ציבוריים ברחבי מדינה, ועד לבחירות אספו כ-790,000 (מספר החתימות הנדרש כדי להביא את הנושא למשאל עם היה 489,000 בלבד). ב-5.11.02 התקיים משאל העם, ומצביעי פלורידה הכריעו: 55% תמכו בחוק לעומת 45% מתנגדים.

החוק החדש

"תיקון 10 לחוק ההתאכזרות לבעלי-חיים בפלורידה" אוסר על כליאת חזירות בהריון או על קשירתן באופן המונע מהן לזוז. לפי החוק החדש, לעבריינים צפוי עונש – עד שנת מאסר אחת או עד 5,000 דולר קנס. החוק ייכנס לתוקפו בעוד שש שנים. זהו האיסור הראשון בארצות-הברית על תנאי גידול מסוימים במשקים מתועשים. תאי הריון לחזירות כבר אסורים בבריטניה ובשבדיה, ואיסור על החזקת חזירות בתאים כאלה ייכנס לתוקפו בכל האיחוד האירופי בשנת 2013. בנוסף לכך, כתוצאה מלחץ צרכנים הודיעה חברת ברגר קינג ביולי 2001 שתתחיל לרכוש בשר חזיר רק מספקים הנוהגים להחזיק חזירים בשיטות חלופיות.

תאי הריון

חזירים הם חיות אינטליגנטיות וחברותיות באופן מיוחד. הם סקרנים מאוד, ובתנאי חופש הם נוהגים לבלות זמן רב בחיפוש אחר מזון. בניגוד לתדמית שהדביקו להם, הם נקיים מטבעם ונוהגים להטיל את הפרשותיהם הרחק ממקום המנוחה שלהם. כל הצרכים הטבעיים שלהם מדוכאים במשק המתועש. תאי ההריון, שהחזירות כלואות בהם במשך שלוש-ארבע שנים (כ-80% מחייהן), הם כלובי מתכת עבי-סורגים הערוכים בשורות ארוכות בתוך מבנה שכלואות בתוכו אלפי חזירות (עד 12,000 במבנה אחד ועד מיליון חזירים במשק אחד). כל חזירה כלואה בתא נפרד שממדיו כה קטנים, עד שהחזירות אינן מסוגלות להסתובב ולבצע תנועות טבעיות אחרות במשך כל ארבעת חודשי הריונן.

השפעות הכליאה

כתוצאה מן הכליאה סובלות החזירות משורה של בעיות נפשיות וגופניות: פגיעה במפרקים, צליעה וחולשת שרירים, פצעים כרוניים משפשוף ברצפת הבטון המזוהמת ובסורגים, עצמות שבורות כתוצאה מניסיונות עזים לנוע, רעב, ציסטות, עקה כרונית ודיכאון. את ההפרעות הנפשיות הנגרמות לחזירות ניתן לזהות בקלות לפי "התנהגות סטריאוטיפית": נשיכת הסורגים, תנועות לעיסה באוויר או טלטול הראש מצד לצד במשך שעות. בצפיפות קיצונית נוהגות החזירות לתקוף זו את זו, והכליאה בתאים נפרדים נועדה, בין השאר, למנוע תקיפות ולמנוע הרחקת חזירות חלשות מהמזון. באופן מעשי, איסור על החזקת חזירות בתאים נפרדים מחייב להפחית את הצפיפות.

עם הגורים

לאחר הלידה מוציאים את החזירות ל"תאי הנקה" (farrowing crates) – קטנים מאוד אף הם (האיסור בחוק החדש אינו חל תאי הנקה; כדי לאסור זאת מבלי לגרום לאמהות למעוך את הגורים, יש צורך במקום רב ולכן גם בכסף רב; המחוקקים נמנעו מלהסתבך בסוגיה זו). את הגורים גומלים בכוח מהר מאוד – יש העושים זאת לאחר שבוע, בעוד שהגורים זקוקים ל-20-9 שבועות של יניקה. משם שולחים אותם למכלאות צפופות ביותר ולפיטום. את האם מעברים מיד ומחזירים אותה לתא ההריון. כל חזירה עוברת כעשרה מחזורים כאלה בחייה, אם היא מצליחה לשרוד, ואז היא נשלחת לשחיטה.

חזירים בארצות-הברית

בשנת 2000 נשחטו בארצות-הברית כמאה מיליון חזירים שהוחזקו ב-80,000 משקים. כ-64% מהמשקים משתמשים בתאי ההריון. הקמפיין נגד "מפעלי החזירים" בפלורידה הוא חלק מקמפיין בכל ארצות-הברית, שמנהלים ארגונים רבים ובראשם HSUS ("האגודה ההומאנית של ארצות-הברית"). למאבק זה שותפים גם ארגונים לאיכות הסביבה וארגונים חברתיים – משקי החזירים נחשבים כאחד מן הגורמים המזהמים ביותר – הפרשות החזירים נאספות בבריכות פתוחות ומזהמות את האוויר, את הקרקע, ואת מי התהום, והן נוטות לגלוש לנחלים בעת שטפונות. תושבים בסביבת המשקים התעשייתיים לחזירים, ובעיקר חקלאים המנהלים משקים קטנים, נאבקים בהם או מנסים לברוח.

השפעת החוק

התיקון לחוק בפלורידה יציל ברבות השנים מיליוני חזירות מסבל עצום. אולם תעשיית החזירים בפלורידה היא קטנה, באופן יחסי (במקום ה-31 בארצות-הברית) – במדינה יש רק עשרה משקים תעשייתיים גדולים ה"מייצרים" כ-120,000 חזירים בשנה. רק שניים מתוכם משתמשים בתאי ההריון, ואחד מהם יפסיק לפעול בדצמבר מטעמים כלכליים שאינם קשורים באיסור. החוק יחול אפוא על משק תעשייתי גדול אחד, אך הוא גם ימנע הקמת משקים גדולים נוספים בפלורידה. הארגונים מקווים כי החוק החדש בפלורידה מבשר חקיקה שתתפשט בהדרגה ותשנה את פני תעשיית החזירים בארצות-הברית כולה.