רפורמה בברגר קינג
גמגומים ראשונים
רשת ברגר קינג מפעילה מעל 11,000 מסעדות בארצות-הברית (66% מכלל מסעדות הרשת) וב-65 מדינות נוספות. בשנת 2000 סיים בהצלחה ארגון זכויות בעלי-החיים הגדול בעולם, PETA, קמפיין נגד רשת המזון המהיר הגדולה ביותר, מקדונלד'ס. הרשת הסכימה לדרוש מהספקים שלה שינויים צנועים מאוד – ועם זאת מהפכניים – לצמצום הפגיעה בחיות במתקנים החקלאיים. ב-PETA התפנו לפתוח במשא-ומתן עם הנהלת ברגר קינג, באוקטובר 2000. הנהלת הרשת הבטיחה שהיא מתייחסת לנושא ברצינות והקימה "מועצה מייעצת". אולם בהיעדר תוצאות של ממש, פתח PETA בינואר 2001 את קמפיין "Murder King", אשר כלל פרסומים פרובוקטיביים נגד הרשת, שימוש בשחקנים מפורסמים נגדה וכ-800 הפגנות מול מסעדות ברגר קינג ברחבי העולם.
ב-2 באפריל הוציאה הנהלת ברגר קינג הודעה לעיתונות, שלפיה אימצה הנחיות "ידידותיות לבעלי-חיים" – בהתאמה עם הנחיות ארגוני הבשר והביצים בכל הנוגע לטיפול בחיות שבמתקנים החקלאיים. PETA מיהרו להשיב: מדובר בתרמית יחסי-ציבור; אלה אינם סטנדרטים לרווחת בעלי-חיים, אלא ההנחיות המקובלות לניצול רווחי: "הם אומרים לחקלאים עם כמה התעללות שהם גורמים אפשר להסתדר לפני שיותר מדי חיות יתמוטטו וימותו מהמצוקה." בברגר קינג שינו כיוון, וב-28.6.2001, בעקבות הצהרת הרשת על שיפורים ביחס למצב המקובל בתעשייה, הופסק קמפיין PETA.
רפורמות 2001-2: במשחטות
אתר ברגר קינג מביא את עיקרי השינויים שערכה החברה בשנים 2002-2001 בארצות-הברית:
● בינואר 2002 עתרה ברגר קינג למשרד החקלאות האמריקאי בבקשה שיאכוף את "חוק השחיטה ההומאנית". החוק מחייב מזעור הסבל במשחטות יונקים וגרימת אובדן הכרה מיידי לפני כל חיתוך בגוף החיה. העתירה באה בתגובה להתעלמות משרד החקלאות מהשכיחות הגבוהה של דקירה, ביתור ושחיטה של חיות בהכרה.
● עד 31.8.2001 השלימו בברגר קינג הכנת עקרונות מנחים לעבודה במשחטות, העומדים בהנחיות המוצהרות של התעשיות. העקרונות כוללים דרישות מזעריות, אך השאלה היא באיזו מידה מתייחסים במשחטות אפילו לעקרונות התעשייה. ניסוח עקרונות של "שחיטה הומאנית" חשוב במיוחד בתעשיית העופות, שחוק השחיטה ההומאנית פוסח עליה.
● ברגר קינג הודיעה לספקי הבשר שהם נדרשים להימנע משימוש בבקר שאינו מסוגל ללכת (יותר משנתיים לאחר מכן, בעקבות "הפרה המשוגעת", הפך זאת משרד החקלאות האמריקאי לכלל מחייב).
● בסוף אוקטובר 2001 החלו מבדקי ניסיון, שנכנסו לשגרה באוגוסט 2002 – במשחטות בקר, חזירים ועופות, המספקות בשר לברגר קינג. ברשת התכוונו להסתמך בעיקר על מבדקי פתע, אבל לאחר פיגועי 2001 סירבו מתקנים חקלאיים לאפשר ביקורות ללא התראה מראש, בגלל "סכנת ביוטרוריזם" – וכך איבדו המבדקים חלק מכוחם. כוונת האכיפה של המבדקים נותרה מעט עמומה: "תאגיד ברגר קינג ינקוט בפעולות ההולמות עם ספקים שלא עומדים בסטנדרטים שלנו לטיפול בחיות."
● ברגר קינג הוסיפה הגבלות בעניין פרוצדורות מכאיבות במיוחד במשק: אין להטיל מומים חמורים בדלדלים (בתרנגולי הודו) ובאוזניים, אין לסמן בקר בפנים, ואין להוביל חיות שלא נרפאו לחלוטין מגדיעת קרניים או מסירוס.
רפורמות 2001-2: תרנגולות בתעשיית הביצים
בתעשיית הביצים, קבעה ברגר קינג עד סוף מרץ 2002 הנחיות לשיפורים משמעותיים:
● שטח הרצפה המזערי עבור כל תרנגולת בכלוב הוא 483.5 סמ"ר (75 אינץ' רבוע). זהו שטח זעיר, אבל תעשיית הביצים דוחסת תרנגולות בצפיפות הרבה יותר גדולה. זהו שיפור אף ביחס לדרישות מקדונלד'ס (464.5 סמ"ר). ב-PETA מציינים פרט חשוב, שלא מופיע כיום באתר ברגר קינג: נקבעה הגבלה עד חמש תרנגולות לכלוב, לעומת מספר לא מוגבל בתעשייה האמריקאית, שם דוחסים לכלובים כאלה 7 ואפילו 12 תרנגולות.
● שינוי נוסף בכלובים הוא הדרישה שהתרנגולות יוכלו לעמוד זקופות – כנגד המגמה להנמיך את הכלובים כדי לדחוס יותר קומות כלובים למבנה. קריטריון זה עשוי להיות קל במיוחד לבדיקה בשטח בעזרת סרגל, אולם מכיוון שלא נקבעה דרישת גובה ברורה, הוא נותר עמום.
● נקבעה דרישה לספק לכל כלוב שני מתקני שתייה. דרישה זו מקלה על הגישה למים בימי שגרה, ועשויה להציל ממוות בהתייבשות במקרה שאחד המתקנים התקלקל.
● החלטה מהפכנית היא הפסקת רכישת ביצים מלולים שנהוגה בהם השרה כפויה (גרימת הלם המביא להפסקת ההטלה במטרה לחדשה ביתר שאת במהירות). פרקטיקה זו, הנהוגה ברוב תעשיית הביצים האמריקאית, כוללת מניעת מזון מהתרנגולות, לחלוטין או באופן חלקי, במשך ימים רבים, עד שישה שבועות.
● דרישה עמומה ובלתי ניתנת לאכיפה בפועל נקבעה בעניין זיהום אוויר בלולים; וכלל עמום נוסף הוא הדרישה שקיטום מקור יתבצע רק על-ידי עובדים שעברו הכשרה לכך ולפני מלאת שבוע לאפרוחות.
עוד בראשית שנות ה-2000
פיתוח ההנחיות נשען על "המועצה המייעצת לרווחת בעלי-חיים של תאגיד ברגר קינג". הרשת שכרה צוות מרשים של מומחים למדע רווחת בעלי-חיים, בעלי ניסיון עצום בחקלאות (טמפל גרנדין, דייויד פרייזר וג'ניס סוונסון); נציגת ארגון המתמחה בסימון מוצרים חקלאיים "הומאניים" (אדל דגלאס); וכן נציגת טייסון פודס, מנהל בכיר בברגר קינג ופרקליט בכיר ברשת. לפי דיווחים מהשנים 2003-4, קבוצה זו נפגשת פעמים אחדות בשנה, בדרך-כלל תוך סיור במתקנים חקלאיים. על המבדקים בשטח אחראי צוות זעיר: בדיווח לשנת 2002, נמסר ששני מנהלים בדקו 75 מתקנים חקלאיים. בדיווח הבא נמסר שנקבעה תוכנית הכשרה לבודקים, והראשון שסיים אותה הוא אחד המנהלים. "מספר קטן של ארגונים" לא עמד בדרישות לפי מבדקי 2003. התגובה איננה הפסקת קשרים מסחריים אלא פעולות שנועדו להביא מתקנים חקלאיים אלה לסטנדרט של הרשת. כל הדרישות והמבדקים שצוינו לעיל, נכנסו לתוקף מלא בקרב כל ספקי הרשת בקנדה בשנת 2003, ובשנה שלאחר מכן גם באוסטרליה ובניו זילנד – תוך שיתוף פעולה של גורמים ממשלתיים במדינות אלה.
עוד בשנת 2001: נפתח יוזמה ליצור סטנדרט אמריקאי אחיד. אנשי ברגר קינג ניסו להוביל את "המועצה הלאומית לרשתות מסעדות" (NCCR) ו"המוסד לשיווק מזון" (FMI) ליצירת הנחיות למבדקים עבור כלל תעשיות בעלי-החיים בארצות-הברית – אולם נראה שעבודה זו לא הושלמה.
רפורמת 2007
"רווחת בעלי-חיים" אינה מתפקדת כמקדם מכירות משמעותי עבור ברגר קינג, כרשת שמרבה לפרסם תדמית מאצ'ואיסטית. אתר החברה אינו כולל עדכונים בנושא לאחר שנת 2004, ואפילו הרפורמה החדשה מוצנעת. במשך השנים עמדו אנשי ברגר קינג בקשר עם PETA, ובשנה האחרונה גם עם הארגון הגדול ביותר לרווחת בעלי-חיים – HSUS. את דבר הרפורמה החדשה פרסם PETA בעקבות מכתבים שקיבל מהרשת באמצע מרץ 2007. במכתבים אלה קובעים בברגר קינג עקרונות נוספים, ההופכים את הרשת למובילה בתחום "רווחת בעלי-חיים" בחקלאות בארצות-הברית. הרפורמה החדשה חלה רק על ארצות-הברית וקנדה, ואלה הם עיקריה:
● 2% מכלל הביצים שרוכשת ברגר קינג, נלקחו מתרנגולות שאינן כלואות בכלובים (בניגוד לידיעות שפורסמו בעיתונות הישראלית, לא מדובר ב"ביצי חופש" אלא בלולים סגורים, אך ללא כלובים). זהו ככל הנראה שיעור דומה לשיעור הביצים ה"מיוצרות" מחוץ לכלובים בארצות-הברית, אולם עד סוף 2007 מתכוונים בברגר קינג להגדיל שיעור זה ל-5%, ובאופן כללי להעניק עדיפות ברכישות לחברות שיספקו ביצים מלולים כאלה. הרשת מתקשה להגדיל את שיעור הביצים יותר מכך בגלל נדירות הלולים נטולי הכלובים בארצות-הברית, ומנהליה מקווים להביא להרחבת השימוש בשיטות אלה. ברגר קינג רוכשת כ-3.2% מכלל הביצים ה"מיוצרות" בצפון אמריקה.
● 10% מכלל בשר החזיר שרוכשת ברגר קינג מגיעים ממשקים, שבהם אין מחזיקים את החזירות בכלובי הריון אלא במכלאות קבוצתיות (שוב, לא מדובר במרעה חופשי). עד סוף שנת 2007 מתכוונים להכפיל שיעור זה עם מתן עדיפות לספקים ממשקים אלטרנטיביים; גם כאן האספקה מוגבלת והיוזמה החדשה צפויה לשנות חלק מהתעשייה. הרשת רוכשת כ-1.3% מכלל בשר החזיר שנמכר בצפון אמריקה.
● ברגר קינג מכריזה על מתן עדיפות לרכישת בשר עופות, שנשחטו לאחר הימום בגז. שיטה זו נדירה מאוד בארצות-הברית (ונפוצה יותר באירופה). בשיטה הרווחת, מושכים את התרנגולים מארגזי ההובלה ותולים אותם ברגליהם בהכרה מלאה – לעתים קרובות תוך שבירת עצמות או נקעים – גורמים להם שיתוק באמצעות זרם חשמלי, ואז חותכים את גרונם בסכין אוטומטי. במקרים רבים הסכין אינו פוגע בצוואר והתרנגולים נשלקים חיים. בגז, לעומת זאת, מכניסים את הכלוב עם התרנגולים בתוכו לחלל עם גז (ארגון או תערובת ארגון ו-CO2) שאמור לגרום אובדן הכרה ברמת מצוקה נמוכה, והציפור אינה בהכרה כשמוציאים אותה מהכלוב והורגים אותה.
לסיכום, יוזמת ברגר קינג כשלעצמה תיצור שינוי קטן מאוד בתעשייה, אבל סביר להניח, שחברות ענק אחרות יצטרפו ליוזמה ויובילו לשינוי של ממש בתעשיות בעלי-החיים בארצות-הברית. אמנם אלה הם שינויים זעירים, המתגמדים מול העינוי וההרג העצומים שגורמות חברות אלה, אולם הרשויות בארצות-הברית מפגרות לחלוטין אחרי החברות המסחריות, והתקווה היחידה שנותרה לחיות היא יוזמות של בקרה עצמית. ברוח זו יש לקוות, שהרפורמות יתפשטו גם לסניפים הרבים של חברות אלה בדרום אמריקה ובמזרח אסיה.
