תווית ללא כיסוי

"Freedom Foods"

התווית "Freedom Foods" היא תווית המוענקת למוצרי מזון מהחי המגודלים במשקים הנמצאים תחת פיקוח של ארגון רווחת בעלי-החיים הגדול בבריטניה, ה-RSPCA (האגודה המלכותית למניעת התאכזרות כלפי בעלי-חיים). ה-RSPCA הוא הארגון הוותיק ביותר בעולם לרווחת בעלי-חיים, והוא פועל מאז 1824. ב-1840 קיבל הארגון את חסות הכתר הבריטי, ובכך הפך גם לארגון הראשון לרווחת בעלי-חיים הפועל כגוף רשמי של המדינה. התמיכה שהארגון קיבל מצד הממסד אמנם סייעה לו להשיג השפעה רבה יותר ולהגיע ללב הקונצנזוס הבריטי, אך מאידך גרמה גם לכך שהארגון נרתע מנקיטת עמדות מעוררת מחלוקת, מה שמגביל את יכולתו לקדם שינוי משמעותי. במשך שנים רבות, למשל, נמנע הארגון מלפעול נגד ציד, שנתפס כתחביב מקובל בקרב חלקים גדולים מהאצולה הבריטית. תחת זאת העדיפו אנשיו להתמקד בנושאים הנמצאים קרוב לקונצנזוס, כגון מניעת התעללות פרטית או קרבות כלבים.

העיסוק ברווחת בעלי-חיים במשקים נדחק אף הוא הצידה על-ידי הארגון. אף על פי שבשנותיו הראשונות של ה- RSPCA הייתה מניעת התעללות בחיות משק אחד מתחומי העיסוק העיקריים שלו (ובין מייסדיו היו גם צמחונים), מהר מאוד נזנח תחום עיסוק זה, והפעילות הוגבלה רק למקרי התעללות חריגים, קיצוניים ויוצאי-דופן והתעלמה מההתעללות השגרתית והיומיומית שבעלי-חיים עוברים במסגרת פרקטיקות חקלאיות מקובלות.

עניין מחודש בתנאי הגידול של בעלי-חיים במשקים החל להתעורר רק לקראת סוף המאה הקודמת, לאחר שהנושא הועלה יותר ויותר על-ידי ארגונים רדיקליים יותר לזכויות בעלי-חיים, והציבור החל להיחשף למידע רב יותר הנוגע לחומרת הפגיעה ברווחת בעלי-חיים במסגרת החקלאות התעשייתית המודרנית. ב-1994 ה-RSPCA החל בתכנית של פיקוח וולנטרי על משקים חקלאיים, שבמסגרתה אישר למשקים להדפיס על מוצריהם את התווית "Freedom Foods" ("מזונות חופש"), האמורה להבטיח שהמשק עומד בסטנדרטים מינימליים של רווחת בעלי-חיים שאותם דורש הארגון. למרות השם המבטיח, משקים הנמצאים תחת פיקוח התכנית אינם מגדלים בעלי-חיים באופן חופשי, או אפילו תוך שמירה על תנאי רווחה גבוהים. הפיקוח מציב סטנדרטים נמוכים מאוד, שאין בהם אלא למנוע את צורות ההתעללות הקשות ביותר. כך למשל, בגידול תרנגולות בתעשיית הביצים, הסטנדרטים של ה-RSPCA אמנם אוסרים על הכליאה בכלובים, אך אינם מחייבים את המגדלים להעניק לתרנגולות גישה לחצר פתוחה, ומאפשרים להם לגדל אותן במבנים סגורים ומצופפים, שבהם הן זוכות למרחב תנועה גדול רק במעט מזה שניתן לתרנגולות בכלובים.

מכיוון שמדובר בתקן וולנטרי, שהחקלאים אינם מחוייבים לקבל אלא בהסכמתם, הדרישות הנמוכות שהוא מציב הוא מצב בלתי-נמנע: דרישות גבוהות מדי יגרמו לכך שחקלאים רבים יעדיפו שלא לקחת חלק בתכנית. הנכונות להתפשר על דרישות רווחה נמוכות היא תוצאה מתחייבת של הרצון ליישם את התכנית במספר גבוה של משקים.

השימוש בתווית "Freedom Foods" זוכה לעתים קרובות לביקורת מצד ארגונים לזכויות בעלי-חיים, בשל הסטנדרטים הנמוכים יחסית שהללו מציבים. עוד נשמעת הטענה, כי תווית זו יותר משהיא מביאה לשיפור במצב בעלי-החיים משמשת להשקטת מצפונם של הצרכנים, ולהכשרת המשקים התעשייתיים.

(כל התמונות בכתבה: מתוך חקירת Igualdad Animal במשק של East Anglian Pig Company) 

החקירה

East Anglian Pig Company הוא אחד מהמשקים הרבים הנמצאים תחת פיקוח ה-RSPCA, וככזה קיבל רישיון מן הארגון למכור את מוצריו תחת התווית "מזונות חופש". במהלך דצמבר 2011 התקבל לעבודה במשק פעיל סמוי של ארגון Igualdad Animal, ארגון זכויות בעלי-חיים שבסיסו בספרד, המפעיל סניפים גם בבריטניה, פרו, ונצואלה וקולומביה. החקירה פורסמה ב-22.4.2012 בכתבה ששודרה בחדשות BBC. התצלומים שנחשפו מהחקירה סותרים במובהק את מה שניתן לצפות ממשק הנמצא תחת פיקוח של ארגון לרווחת בעלי-חיים: נראו בהם, בין השאר, חזירים מוחזקים בצפיפות, עובדים הנוהגים בחזירים באלימות ובקשיחות, חזירים הנוקטים התנהגות סטיראוטיפית (כגון נשיכה חוזרת ונשנית של סורגים), חזירים שזנבם נחתך (פרקטיקה חקלאית מקובלת במטרה למנוע אלימות בתנאי צפיפות), חזירים שסבלו מפצעים מדממים ומזוהמים מבלי לקבל טיפול הולם, וחזירים חולים שהוכו למוות מכיוון שהיו במצב שבו כבר אין בהם תועלת כלכלית.

אולי הניגוד החריף ביותר בין התווית "מזונות חופש" והציפיות שהיא מעוררת לבין המציאות שנחשפה במשק מצוי בפרקטיקה של החזקת חזירות ב"תאי הנקה" קטנים, שכמעט ואינם מאפשרים להן כל יכולת תנועה. תכנית הפיקוח של ה-RSPCA אמנם קבעה הפסקה הדרגתית של השימוש בתאי הנקה, אך זו צפויה להיכנס לתוקף מלא רק בסוף השנה הבאה. נכון לעכשיו צרכנים בריטיים עדיין ממשיכים לקנות מוצרים ממשקים המגבילים את תנועתן של חזירות, תחת תווית המבטיחה "חופש".

בתגובה לחשיפה שלל ה-RSPCA באופן מיידי את זכות החווה להמשיך להשתמש בתווית "Freedom Foods", והודיע שיפתח בחקירה עצמאית בנושא. לטענת הארגון מדובר במקרה חריג שלא היה באפשרותו לחזות במסגרת הפיקוח; אך העובדה שהיה צורך בחקירה מטעם ארגון חיצוני כדי לחשוף את התנאים במשק, האמור להיות בפיקוח ה-RSPCA, מצביעה על חולשת תכנית הפיקוח: אין אפשרות מעשית לפקחי הארגון להיות מודעים לכל מה שקורה בכל רגע ורגע בכל אחד מהמשקים באחריותם, וכל עוד הדרך הנוחה והקלה ביותר לפועלים לנהוג בבעלי-החיים היא באלימות, לא ניתן למנוע אותה.

ג'ונתן ספרן פויר, בספרו "לאכול בעלי-חיים", היטיב להסביר את הבעייתיות של גישות המבקשות לפקח על רווחת בעלי-חיים במשקים ללא ביקורת על עצם הניצול התעשייתי שלהם:



החקירה הסמויה משמשת תזכורת למיגבלותיהן של תכניות לפיקוח על תנאי בעלי-החיים בגידול מסחרי. גם אם אנו פועלים להגברת הפיקוח (החוקי או הוולנטרי) על תעשיות המזון מהחי, אל לנו לצפות שדבר זה לבדו יחולל שינוי מהפכני ביחס לבעלי-חיים. קיים צורך של ממש גם בפעולה מן הסוג הפופולרי פחות, אך המשמעותי יותר, של קריאה להימנעות מצריכת מוצרים מהחי.