אווזים בוועדת החינוך והתרבות

אישור מחדש להחלטת בג"ץ (מרץ 2004)  סחבת לאווזים(יולי 2004)  ניצחון לאווזים בוועדה (ינואר 2005)  ציטוטים מפרוטוקול הניצחון (ינואר 2005) 

דחיית פיטום הברווזים (יולי 2001)

בינואר 2001 אישרה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תקנות המתירות פיטום אווזים. בזכות מאמצי אנונימוס ותמיכתם של חברי-כנסת מסורים השתנו הלכי הרוח בוועדה תוך מספר חודשים. ב-17.7.2001 התקיים בוועדה דיון בנושא תקנות חדשות שביקש משרד החקלאות להעביר – תקנות שיתירו פיטום ברווזים (מולארדים). נושא זה נשמט מהתקנות הקיימות, שהזכירו אווזים בלבד. בפני חברי הוועדה הוקרן סרט המתעד פיטום ברווזים ופיטום אווזים, מספר חודשים לאחר התקנות. ח"כ יוסי שריד ערך לנוכחים בישיבה שיעור בהבנת הנקרא, כשהוא קורא קטעים מהתקנות. הוא לא התרגש מהמונחים הטכניים הרבים ותוך דקות חשף את העובדה שהתקנות מבקשות להסוות באמצעות המונחים הטכניים את התרתו בחוק של פיטום אלים, ללא שינוי בהשוואה לפיטום המתקיים באותה עת. "יש פה דברים שעל פניהם ברור לגמרי שהם מן הפה ולחוץ. הם רק כדי לצאת ידי חובה," סיכם שריד. יו"ר ועדת החינוך והתרבות, ח"כ זבולון אורלב, שהצביע בינואר לטובת התקנות לפיטום אוווזים, הצטרף הפעם לקולות החדשים בהנהגת שריד ונטל חלק חשוב בדחיית התקנות שביקש משרד החקלאות להעביר. אורלב הציע להורות למשרד החקלאות להתקין תקנות שיאסרו תוך שנה פיטום ברווזים. ההצעה התקבלה פה-אחד. אורלב הוסיף שהוא מבקש להביא לידיעת משרד החקלאות שיש בוועדת החינוך והתרבות הלכי רוח חדשים גם לגבי פיטום אווזים, ולפיכך הוא מבקש ממשרד החקלאות להביא לדיון מחודש גם נושא זה.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 5, 3.8.2001; זכויות בעלי-חיים השבוע 77, 20.12.2002.

אישור מחדש להחלטת בג"ץ (מרץ 2004)

תרגיל משרד החקלאות

משרד החקלאות מתעקש להמשיך לקיים פרקטיקה אלימה, שרוב הציבור מתנגד לה ושבית-המשפט והכנסת כבר הכריזו שעליה לחלוף מן העולם. כזכור, בג"ץ השעה את פסק-הדין שלו (11.8.2003) למשך שנה וחצי, כדי לאפשר למפטמים להסתגל לסגירת הענף. משרד החקלאות ביקש להאריך את התקנות עד סוף אותה תקופה. המשרד גם הקים ועדת מומחים שאמורה להציע תקנות בדבר פיטום אווזים ומולרדים. התקנות אמורות לעמוד בכללים שקבע בג"ץ, אף על-פי שהפיטום נאסר בבירור. משרד החקלאות מנסה לנצל משפט אחד בפסק-הדין, ובו היתר לרשויות להחליט על המשך קיומו של הענף, אם ייקבעו אמצעים שיפחיתו באופן משמעותי את סבלם של האווזים. בית-המשפט מדגיש שאמצעים כאלה אינם קיימים כיום, אך הוועדה המדעית האירופית המליצה לערוך מחקרים בכיוון זה, ובית-המשפט הותיר פתח למקרה שהמחקרים יניבו אמצעים חדשים. האמצעים שעשויה הוועדה להמליץ עליהם לא יהיו אלא אחיזת עיניים: שינוי מבנה הצינור, קיצור-מה במספר ימי הפיטום וכדומה, וזאת בעת שגרימת מחלת כבד סופנית תמשיך להיות הבסיס לפיטום.

משיכות זמן

הארכת התקנות הנוכחיות בשנה – צעד תמים כביכול, שהתבטא במסמך קצר וטכני למראה – היא כיסוי למהלך עוקף בג"ץ. הארכה תעניק למשרד החקלאות זמן נוסף להכנת התקנות עוקפות הבג"ץ. תקופה זו הייתה עלולה להסתיים לאחר שהמפטמים פעלו מתוך הנחה שהתקנות יתקבלו, ולכן לא התארגנו לסגירת הענף. מצב זה היה עלול לשמש רקע לתרגילים נוספים למשיכת זמן, בכנסת או בבית-המשפט. כדי למנוע זאת יש צורך להעביר למשרד החקלאות ולתעשייה מסר ברור מאוד, שלפיו תרגילים מעין אלה לא יצלחו, וכי מוטב להם להפנים את המסר של בית-המשפט ושל הכנסת.

שלגי: יש להגיע להפסקת הפיטום

ישיבת ועדת החינוך והתרבות התנהלה בטון שנקבע בראשיתה כשהיו"ר, ח"כ אילן שלגי (שינוי), הכריז על עמדתו שלפיה המטרה היא להגיע להפסקת פיטום האווזים – גם אם באופן הדרגתי. ח"כ שלגי הציע להאריך את התקנות של משרד החקלאות בחצי שנה בלבד. הוא ביקש לשמוע ממשרד החקלאות על הדברים שנעשו ליישום פסק-הדין. יצחק בן-דוד, סמנכ"ל משרד החקלאות, אמר שהוא מלווה את הענף במשך שנים, וד"ר דגנית בן דב, הממונה על חוק צער בעלי-חיים, מסרה על הוועדה שהקים משרד החקלאות, שאמורה להגיש את המלצותיה עד תחילת אפריל. הם לא נשמעו משכנעים, ואולי אף לא משוכנעים. אחריהם החלו חברי הכנסת לדבר.

שריד: תקנות אורווליאניות

ח"כ יוסי שריד (מרצ) הבהיר שאילו הייתה ההחלטה תלויה בו, הוא היה "מעביר את הענף מנוף העיסוק החקלאי לפני שנים רבות, או לפחות מחר בבוקר". הוא כינה את התקנות "תקנות אורווליות", שג'ורג' אורוול עצמו היה מתקנא בהן. כדוגמה לכך הקריא מהתקנות את הסעיף הקובע, שהמפטמות תעסקנה עובדים ש"יש להם כישורים להעריך את בריאות האווזים". על כך שאל שריד בהשתוממות: "הרי הפרקטיקה של פיטום אווזים נועדה להחלות את האווזים, הכיצד דואגים לפתע לבריאותם?" (יו"ר הוועדה, ח"כ שלגי, הוסיף ואמר שהתקנות "אורווליות" כבר במבוא, שהרי נטען בו שמטרתן היא "למנוע סבל").

אריאל: תשתית לסגירה

ח"כ אריאל (האיחוד הלאומי–ישראל ביתנו) נקט עמדה חד-משמעית: פיטום האווזים חייב להיפסק. הוא ביקר את משרד החקלאות על הקמת ועדה שנועדה לחפש שיטות של "פיטום הומאני". לדבריו, הוועדה שצריכה הייתה לקום היא ועדה אחרת – שתטפל בהמרת הפרנסה של המגדלים ותחפש עבורם תחליפים של תעסוקה ושל פרנסה. ח"כ אריאל גם התייחס לטענות כי פיטום האווזים איננו הפרקטיקה האכזרית היחידה בחקלאות. הוא הבטיח שכל פרקטיקה אכזרית תזכה לטיפול.

נהרי: אף לא יום נוסף

ח"כ משולם נהרי (ש"ס) הודיע שקיבל פניות רבות בנושא, והתרגש במיוחד ממכתבי התלמידים שהתייחסו לצער בעלי-חיים. הוא אמר כי התייעץ עם הרב עובדיה יוסף, שהורה לו לפעול להפסקת הפיטום. ח"כ נהרי סיפר על שאלה שהגיעה לרב עובדיה יוסף לפני 28 שנים מאב בית-דין בפריס לגבי כשרות כבד האווז. הרב קרא לאב בית-הדין לפעול בכל כוחו כדי להפסיק הגשת כבד אווז במסעדות כשרות, גם בשל חשש הטרפה וגם בשל האכזריות שיש בכך כלפי העופות. נהרי הכריז שלדעתו ראוי לאסור את הפיטום כבר מחר.

כבל: די להארכות חוזרות

ח"כ איתן כבל (עבודה) טען שהוועדה צריכה להבהיר בהחלטתה באופן חד-משמעי שיש להפסיק לפטם אווזים. הוא קבע שאין מקום לוועדה שקמה לבחון את הנושא, שהרי אי אפשר להקל על סבלם של האווזים המפוטמים. הוא קרא להקים ועדה שתבדוק פתרונות למשפחות שפרנסתן על הפיטום, אך הבהיר חד-משמעית שאין ליפול בפח של ארכה רודפת ארכה בעניין הפסקה מוחלטת של הפיטום.

ללמוד לקח

אנשי התעשייה חזרו על טיעונים מוכרים להגנת הענף, אבל עמדת הוועדה הייתה כבר ברורה להם. מספר שגיאות שהם עשו ראויות לציון, כי גם פעילים לזכויות בעלי-חיים נכשלים לעתים באופן דומה. משה בנישתי, מפטם אווזים, הקדיש את שתי הדקות שניתנו לו להתקפה חזיתית על הרב עובדיה יוסף (מצד אחד) ועל אימוצו על-ידי הסיעה החילונית שינוי (מצד שני). במקום לעורר אמפתיה לעניינו, הוא קומם את חברי-הכנסת כנגדו. עו"ד טומי מנור ממועצת הלול הטיל ספק ביסודיות של עבודת הוועדה, וקומם את חברי-הכנסת - בייחוד את ח"כ ברכה (חד"ש) שאמנם הזדהה עם איסור הפיטום אבל נטה להאריך את התקנות לשנה שלמה כמלוא האפשרות שהעניק בג"ץ. התקפה על חברי-הכנסת איננה, כנראה, הכלי הטוב ביותר לקדם החלטות...

ההחלטה

בסיום הדיון לא נענתה הוועדה לבקשת משרד החקלאות להאריך את התקנות בשנה אלא האריכה אותן בחצי שנה, עד 10.9.2004. הוועדה קבעה (וזו הנקודה החשובה ביותר בהחלטתה) כי יש להגיע להפסקה מוחלטת של פיטום האווזים, וכי גם אם תוצענה תקנות חדשות שמטרתן לצמצם את הסבל, אין לקבלן. הוועדה קראה לשר החקלאות למנות ועדה שתבדוק אפשרויות של הסבה מקצועית, מתן תעסוקה ופיצוי הולם לחקלאים. אם התקדמות עבודתן של שתי ועדות משרד החקלאות תהיה לשביעות רצונה של ועדת החינוך, היא תשקול הארכת תוקף התקנות בחצי שנה נוספת. ואם לא כן, התקנות לא תוארכנה וחברי הוועדה ייזמו חקיקה לביטול מוחלט של כל אפשרות לפיטום אווזים. נקווה שהחלטה זו תקבע את סדר היום של הממשלה והתעשייה: לא עוד מלחמת מאסף להשיג זמן שאול נוסף אלא היערכות כלכלית לתקופה שלאחר סיום הפיטום.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 140, 5.3.2004.

סחבת לאווזים (יולי 2004)

כבד מפוטם לעומת כבד נורמלי 

תקציר הפרקים הקודמים

ב-11.8.2003 קבע בג"ץ שפיטום האווזים מנוגד לחוק צער בעלי-חיים, ושהתקנות שהתירו אותו בטלות. כדי שלא לשלול את פרנסת המפטמים באופן מיידי, בג"ץ הורה שפסק-הדין ייכנס לתוקף רק בסוף מרץ 2005. בתקופת-ביניים זו התיר בג"ץ להאריך את תוקפן של התקנות הבלתי חוקיות, שנקבעו מלכתחילה לתקופה מוגבלת, ובתום התקופה (מרץ 2004) ביקש משרד החקלאות מוועדת החינוך של הכנסת, הממונה על הנושא, להאריך את התקנות בשנה נוספת – הזמן המרבי שהתיר בג"ץ. ועדת החינוך הסכימה להארכה עד ספטמבר 2004 בלבד וקבעה שיש להגיע להפסקה מוחלטת של פיטום האווזים בישראל, בהדגישה שגם תקנות חדשות, המבטיחות הפחתה מסבלם של האווזים, יעמדו בסתירה לחוק צער בעלי-חיים. במקביל לכך קראה הוועדה לשר החקלאות למנות לאלתר ועדה שתקבע הליכי הסבה מקצועית, מתן תעסוקה ופיצוי כספי למפטמי האווזים. בדיון האחרון ביקש משרד החקלאות ארכה נוספת – עד המקסימום שהתיר בג"ץ.

משחק הוגן?

משרד החקלאות ביקש לשבור הקונצנזוס שנוצר בוועדת החינוך נגד פיטום האווזים. הקלה עליו העובדה שלוועדה מונתה יו"ר חדשה, מלי פולישוק-בלוך (שינוי), שלא השתתפה בדיונים הקודמים. כיוזם הדיון, משרד החקלאות ביצע עבודת לובי יסודית בין חברי-הכנסת, ואילו לארגונים להגנת בעלי-חיים נודע על הדיון ועל הטקטיקה של משרד החקלאות בו רק יומיים לפני הדיון, כשערב הדיון שבתה הכנסת לרגל תשעה באב.

הטעיות

במקום להפסיק את הפיטום מנסה משרד החקלאות להמשיכו בצורה אחרת. המשרד מינה ועדה לאתר שיטות פיטום "שיעמדו במבחן בג"ץ". הוועדה קבעה ששיטות כאלה אינן בנמצא, ובעקבות זאת הוצגו בפניה רעיונות לפטנטים חדשים שטרם נבדקו – והוועדה הסכימה שיש מקום לבדיקה מדעית שלהם. משרד החקלאות הגיע לדיון עם מכתב, לכאורה מטעם ועדה זו, המבקש ארכה לעריכת הבדיקות. מסתבר שהמכתב מעולם לא נדון בוועדה! נציגי משרד החקלאות ידעו שעליהם להציג פעולה כלשהי בעניין דרישת ועדת החינוך להקים ועדה לעניין עתידם של המפטמים. תחילה טען המשרד ש"בוצעה הערכה כלכלית ראשונית" של הפיצויים שיהיה צורך לשלם אם ייסגר הענף. אחר-כך הכריז משרד החקלאות על קיומה של ועדה הפועלת בעניין מזה כארבעה חודשים – ושדבר קיומה לא היה ידוע עד היום. מנכ"ל המשרד טען שגובה הפיצויים שיצטרכו המפטמים לקבל יעלה על 50 מיליון ₪. בחלל החדר ריחף איום על מאות עובדים קשי-יום ומשפחותיהם שיושלכו לרחוב אם תיעצר ההתעללות באווזים (אף-על-פי שלפי נתוניח המשרד יש רק 25 מפטמים). טענת המחץ של המשרד הייתה שכל בקשתם היא רק קצת יותר זמן להשלים את העבודה.

הדיון

למרות כל זאת נפתח הדיון בנימה חיובית.

• יו"ר הוועדה, פולישוק-בלוך, ציינה שהעניין נמשך יותר מדי זמן. היא ביקשה לשמוע מה עשה משרד החקלאות מאז מרץ, כדי לברר אם תהיה תועלת כלשהי במתן ארכה נוספת או שחבל על הזמן שיעבור.
• יוסי שריד (יחד), חזר על עמדתו העקבית נגד הפיטום. שריד ציין שמשרד החקלאות לא עשה דבר מאז הדיון בחודש מרץ, ואין הצדקה להאריך את התקנות שוב. ח"כ שריד אמר שמשרד החקלאות לא שכנע אותו שהמשרד שותף לעמדת הוועדה ולעמדת בג"ץ, שלפיה יש להעביר את פיטום האווזים מן העולם.
• מנכ"ל משרד החקלאות הבהיר שמשרד החקלאות אכן אינו שותף למטרה. המשרד מבקש למצוא דרך שתאפשר את המשך הפיטום, ורק אם זו לא תימצא, ייסגר הענף. המנכ"ל עסק בעיקר בשיטות הפיטום החלופיות שהוצעו תוך שהוא טועה טעויות גסות, אפילו במספר ימי הפיטום המותרים כיום. נראה היה שמבחינתו כבר ברור שהשיטות החלופיות גורמות סבל קל ביותר לאווזים, במקרה הרע.
• ד"ר חגי אלמגור, לשעבר הממונה על חוק צער בעלי-חיים, השיב באופן משכנע לאשליית הפיטום ההומאני. "אי-אפשר לפטם אווז בלי לפטם אווז", אמר אלמגור. כל שיטה שתומצא מחייבת להאכיל את האווז בכפייה במנת-יתר; כל שיטה תהיה מיועדת לגרום לאווז למחלה המוכרת בספרות בשם "ניוון שומני של הכבד". ההאבסה, בין אם תתבצע דרך צינור מתכת ובין אם המזון יותז בעוצמה לתוך הוושט או בכל דרך שהיא – היא תמיד האבסת-יתר בכפייה, שמיועדת לפיתוח איבר חולה.
• ח"כ מגלי והבה (ליכוד) הוביל את קו התמיכה בפיטום. הוא הגדיר את השאלה כקונפליקט בין בני-אדם לבין חיות, והדגיש את עדיפות האדם. כתושב בית ג'אן, הוא יצר זיהוי בין האיסור על פיטום האווזים ובין ההגבלות על הכפר לטובת שמורת הר מירון. הוא טען שיש ללכת לכיוון של הקלה על האווזים, ואף טען שזה כבר נעשה ("אפילו ריווחו את התאים שלהם"). הוא שלל לחלוטין את סגירת הענף, אפילו אם העוסקים בו יזכו בתמיכה. לדבריו, סגירת הענף שקולה להפיכת המפטמים לחיות שצריך מעתה לטפל בהן.
• ח"כ טאלב אלסאנע (רע"מ) טען גם הוא באופן מבולבל שנעשו שיפורים בגידול האווזים – בנושאים כגון המזון והצנרת. הוא לא שלל איסור על הפיטום, אבל הדגיש שיש לשאוף לשיפור ולא לאיסור.
• ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) ביקר את עמדתו של ח"כ והבה. בהתייחסו לדברי והבה על הקונפליקט שבין חיות לבני-אדם ועל הפיכת האנשים לחיות, ברכה אמר שלא יתאר את שיטת פיטום האווזים הנהוגה כ"חייתית" אלא כ"בלתי-אנושית".
• היו"ר, פולישוק-בלוך, ביקשה שמשרד החקלאות יעביר לידיה את כל הפרוטוקולים והדו"חות של הוועדות שמונו לבחון את הנושא, והודיעה שעוד שלושה חודשים תתקיים ישיבת מעקב אחר פעילותו של משרד החקלאות. היא הודיעה שברצונה לראות מעשים ולא רק הצהרות כוונות. שלושה חברי-כנסת שהגיעו לדיון – מרינה סולודקין (ליכוד), אורי אריאל (האיחוד הלאומי) ויולי תמיר (עבודה) – לא הביעו את עמדתם בדיון.

הצבעה בחשאי

בעת ההצבעה על ההחלטה התבקש הקהל לצאת מהחדר. ככל הנראה, חלק מהח"כים לא רצו שהצבעתם תצולם על-ידי צוות הטלוויזיה שנכח במקום: הם לא שכחו את סקר דעת הקהל, שלפיו 72% מהציבור רוצים איסור על פיטום האווזים. הם גם לא יכלו להתעלם ממשמרת המחאה שקיבלה את פניהם בהגיעם לכנסת, ושגם הוזכרה בדבריהם. בדיעבד, מסתבר שרק יוסי שריד התנגד להארכת התקנות. שאר חברי-הכנסת תמכו בהצעה להאריך את התקנות בשישה חודשים בלבד, שייספרו החל מיום הדיון.

להמשיך וללחוץ!

בפועל, התוצאה לא רעה. ועדת החינוך שלחה לנשרד החקלאות איתות של חוסר אמון. הדיון עורר מחדש את ההתעניינות התקשורתית, והסיקור היה אוהד לעניינם של האווזים. עם זאת, יש מקום לדאגה נוכח הסדקים בעמדה החד-משמעית מקיר לקיר שאפיינה את הוועדה בשנים האחרונות, ולפיה יש להביא לסיום מוחלט של פיטום האווזים. סדקים אלה מחייבים מאמצים נוספים מצד הארגונים ומצד פעילי השטח כדי להשפיע על ההחלטות המכריעות שעודן לפנינו. לא די בעבודת לובי – על חברי-הכנסת לשמוע את קולם של האווזים בכל מקום ומקום.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 161, 30.7.2004.

ניצחון לאווזים בוועדה (ינואר 2005)

הרקע לדיון: תקנות הפיטום

תקנות צער בעלי-חיים (הלעטת אווזים) הן תקנות המתירות החדרה כפויה של מזון בכמויות עצומות לגרון האווז עד לקריסת מערכות גופו ולהתנוונות הכבד שלו. תקנות אלה, כמו כל התקנות הקשורות לחוק צער בעלי-חיים, נכנסו לתוקף רק לאחר אישורה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, המופקדת על אכיפת חוק זה. ועדת החינוך אישרה את התקנות בינואר 2001 לבקשת שר החקלאות, משום שהוטעתה על-ידי משרד החקלאות, שנציגיו טענו כי התקנות יפחיתו במידה ניכרת את סבלם של האווזים בתעשיית הפיטום. אולם עוד בדיון שקיימה הוועדה ביולי 2001 הבינו חברי הוועדה, בין היתר לאחר שהוצגו בפניהם תמונות ממשקי פיטום שצילמה אנונימוס, כי התקנות אינן מפחיתות מסבלם של האווזים, וכי הפיטום נשאר אכזרי כשהיה. לאור הממצאים סירבה הוועדה לאשר תקנות דומות לפיטום ברווזים.

הרקע לדיון: פסיקת בג"ץ

באוגוסט 2003 קיבלו שופטי בגץ בפסק-דין את עתירת נח, ארגון הגג של הארגונים למען בעלי-חיים, וקבעו כי תקנות הלעטת אווזים אינן חוקיות כי הן סותרות את חוק צער בעלי-חיים, האוסר התעללות בבעלי-חיים. בג"ץ קבע כי תקנות אלה לא יוארכו לאחר 31.3.2005, אז ייפסק הפיטום. עם זאת, בג"ץ השאיר פתח – למקרה שתימצא שיטת פיטום שאכן מפחיתה באופן ניכר את סבלם של האווזים – להתקין תקנות חדשות שיאפשרו פיטום. מאז פסיקת בג"ץ מנסה משרד החקלאות להאריך שוב ושוב את תקנות הפיטום הקיימות, בטענה המופרכת שבקרוב תימצא שיטה ל"פיטום הומאני". יש לציין כי הוועדה המקצועית שמינה משרד החקלאות למצוא שיטה לפיטום אווזים שתעמוד במבחן בג"ץ, לא מצאה שיטה כזו. מאז פסיקת בג"ץ התקיימו בוועדת החינוך שלושה דיונים בבקשות של משרד החקלאות להאריך את תקנות הפיטום. בשני הדיונים הראשונים, במרץ 2004 וביולי 2004, נענתה הוועדה באופן חלקי בלבד לבקשת משרד החקלאות – היא האריכה את התקנות בפרק זמן קצר מכפי שביקש המשרד. הדיון השלישי נערך ב-3.1.2005 ולהלן דיווח על התנהלותו ותוצאותיו.

הדיון: משמעת סיעתית בליכוד

בוועדת החינוך חברים 15 חברים, כולל יו"ר הוועדה. לדיוני ועדות הכנסת מגיעים בדרך-כלל רק חלק קטן מהחברים, אולם הפעם המצב היה יוצא-דופן – ההתעניינות בדיון הייתה עצומה. רק חבר ועדה אחד (מוחמד ברכה מחד"ש) לא נכח בדיון עקב שהותו בחו"ל, ואילו שאר החברים הגיעו או שלחו נציג אחר ממפלגתם שיחליף אותם. למעשה, מספר חברי-כנסת שהשתתפו בדיון עלה על מספר חברי הוועדה – חברי-כנסת אחדים הגיעו כדי לנסות לשכנע את הוועדה לפעול להפסקת הפיטום, אף על-פי שלא הייתה להם זכות הצבעה. חמישה חברי ועדת החינוך, המהווים שליש מכלל חבריה, הם מהליכוד. שר החקלאות, התומך בהמשך הפיטום, הוא חבר הליכוד, ועקב כך הופעל על חברי הליכוד לחץ חסר תקדים, גם בהשוואה לדיונים אחרים בנושא, להגיע לדיון ולתמוך בהמשך הפיטום. יו"ר הקואליציה, ח"כ גדעון סער, הגיע אישית לדיון ווידא שכל חמשת נציגי הליכוד שנכחו בדיון יצביעו בעד הארכת התקנות. נציגי אנונימוס שהשתתפו בדיון מדווחים שח"כ עוזי לנדאו (ליכוד), שהגיע לדיון במטרה לייצג עמדה המצדדת בהפסקת הפיטום – הושתק על-ידי ח"כ סער.

הדיון: קונצנזוס בשאר המפלגות נגד הפיטום

בעוד שכל נציגי הליכוד שהשתתפו בדיון (חברי הכנסת רוני בראון, ענבל גבריאלי, מגלי והבה, גדעון סער וחיים כץ) תמכו בהמשך הפיטום, כל שאר המשתתפים התנגדו להארכת התקנות וצידדו בהפסקת הפיטום. מדובר בקונצנזוס נדיר בין כל קצוות הקשת הפוליטית: ימין ושמאל, חילונים ודתיים, יהודים וערבים. להלן ציטוטים מהדיון, כפי שהתפרסמו בהודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט (3.1.2005) תחת הכותרת "סוף לפיטום האווזים":

• ח”כ מלי פולישוק-בלוך (שינוי), יו”ר הוועדה: "הגיעה העת לשים סוף לסחבת ארוכת שנים במהלכה ממשיכים להתעלל באווזים."
• ח”כ יוסי שריד (יחד): "כל תכלית הפיטום היא להפוך האווז לחולה. בוודאי זה כרוך בסבל. מזה שנים המצב אינו משתנה ואחת דתו של ענף פיטום אווזים, לעבור מן העולם תוך מציאת תחליף פרנסה למגדלים."
• ח”כ אורי אריאל (איחוד לאומי): "משרד החקלאות לדורותיו לא נקט צעדים מספיקים לשינוי התקנות ולמציאת תחליפי עבודה לחקלאים. גם הרבנים סבורים שיש איסור צער בעלי-חיים. אין להאריך התקנות ויש למצוא פתרונות כלכליים מהירים למגדלים."
• ח”כ זבולון אורלב (מפד"ל): "לולא הדאגה למשפחות המגדלים היתה ועדת החינוך מחליטה כבר לפני מספר שנים לסגור ענף פיטום אווזים. אז, ניתנה ארכה כדי למצוא פתרון למגדלים. כיוון שתוך 3 חודשים לא יימצא פתרון, אין להאריך תוקף התקנות."
• ח”כ ראלב מג'אדלה (העבודה-מימד): "אמנם מדובר בפרנסה של אנשים אבל זו כבר שיטה של 5 שנים של סחבת מתוכננת. לכן, אין להאריך התקנות."
• ח”כ משולם נהרי (ש”ס): "כבר לפני 25 שנים פסק הרב עובדיה יוסף שאין לאכול כבד של אווז שהלעיטו אותו כיון שיש איסור צער בעלי-חיים מהתורה. כיוון שהדברים לא השתנו אני נגד המשך הפיטום."
• ח”כ רשף חן (שינוי): "חברה מתקדמת נמדדת בין השאר ביחס שלה כלפי בעלי חיים. בענין זה ראוי שמדינת ישראל תלך בעקבות ההלכה היהודית ותאסור פיטום אווזים שהוא צער בעלי-חיים."
• ח”כ טאלב אלסנע (רשימה ערבית מאוחדת): "אין להמשיך הסחבת ולכן אין סיבה להאריך התקנות."
• ח”כ גילה פינקלשטיין (מפד"ל): "חייבים לשים קץ לסאגה המתמשכת של פיטום אווזים."

תוצאות הדיון והשלכותיו

ועדת החינוך של הכנסת דחתה את בקשת משרד החקלאות להאריך את תקנות הפיטום ברוב של 8 נגד 5, ודרשה ממשרד החקלאות להיערך לסגירת הענף ב-31.3.2005. בכך הוכיחה הוועדה כי היא נחושה ליישם את פסיקת בג"ץ וכי היא קצה בניסיונות הסחבת של משרד החקלאות. משרד החקלאות כשל אפוא בניסיונו להונות את חברי הוועדה בטענה שניתן לפטם אווזים ולייצר כבד אווז מבלי להתעלל באווזים. לאור החלטת הוועדה, הפיטום אכן צפוי להיפסק בסוף מרץ 2005. עם זאת, יש לזכור כי עד לפירוק המפטמות תמיד קיימת סכנה שמשרד החקלאות ימצא פרצה לעקוף את החלטת בג"ץ וועדת החינוך, ולכן המאבק טרם הוכרע.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 184, 7.1.2005.

ציטוטים מפרוטוקול הניצחון (ינואר 2005)

ב-3.1.2005 קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא תקנות פיטום האווזים. כפי שציינו בסיכום שהבאנו לדיון, משרד החקלאות ביקש – שוב – להאריך את תוקף התקנות (המתירות פיטום אווזים) לכאורה כדי לסיים ניסוי בפיטום ללא סבל. בישיבה נכחו חברי כנסת רבים באופן חריג; חברי הליכוד הגיעו כדי להצביע לטובת משרד החקלאות תחת משמעת סיעתית, בפיקוחו של יו"ר הקואליציה, גדעון סער; שאר חברי הכנסת לא השתכנעו – ובקשת משרד החקלאות נדחתה. בעקבות פרסום פרוטוקול הישיבה, אנו מביאים ציטוטים נבחרים מתוכה, הממחישים את האבסורד של התנהלות משרד החקלאות בנושא.

משרד החקלאות מסתיר נתונים

יוסי ישי (מנכ"ל משרד החקלאות): אנחנו פועלים בשלושה מישורים: המישור הראשון הוא המישור המקצועי בניסיון לבחון טכניקות שפוגעות פחות בבעלי-חיים בהליך הפיטום. בראש הצוות הזה עומד פרופ' נחום סנפיר. [...] בשיחה שקיימתי אתמול עם פרופ' סנפיר הוא אמר: "ישנם סימנים טובים מהניסויים שכבר נעשו בעניין". [...]
ח"כ מלי פולישוק-בלוך (יו"ר הוועדה, שינוי; בתמונה): למה פרופ' סנפיר לא הגיע?
ישי: פרופ' סנפיר לא יכול היה להגיע היום מסיבות טכניות. [...]
המישור השני שבו אנחנו עוסקים הוא הוועדה להסבה מקצועית [של העובדים בפיטום] בתיאום מנכ"ל משרד התמ"ת. הקמנו צוות בראשותה של גברת שרה חורש, מנהלת האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם. [...]
פולישוק-בלוך: שרה חורש פה?
ישי: לא יודע. [...]
פולישוק-בלוך: אני רוצה לשמוע עדויות מהצוות עצמו.
ישי: הצוות הזה התחיל רק עכשיו, הוא מונה לפני שבוע.
פולישוק-בלוך: לפני שבוע? הישיבה שלנו הייתה ביולי.
ח"כ אורי אריאל (איחוד לאומי): זה לא הולך מתי הייתה הישיבה, זה הולך מתי תהיה הישיבה הבאה.
[...]
עו"ד אהוד פלג (יועץ משפטי, ארגון "נח"): בישיבה הקודמת שבה הוועדה האריכה את תוקף התקנות לבקשת משרד החקלאות, היא התבססה על הצגת דברים מפי דוברי משרד החקלאות בהרכב פחות או יותר דומה, שנעדרה ממנה ההחלטה או הנתון החשוב ביותר הרלוונטי לנושא ההארכה: ההחלטה של חברי ועדת משרד החקלאות עצמו הייתה שלא ניתן לכתוב תקנות שיסדירו הלעטת אווזים מחד, ויעמדו ברוח פסיקת בג"ץ מאידך; ההחלטה הזאת של ועדת המומחים של משרד החקלאות הוסתרה מן הוועדה. על סמך המידע החסר הזה קיבלה הוועדה החלטה להאריך את תוקף התקנות, כך שכבר לפני חצי שנה הוועדה הייתה אמורה לדחות את בקשת משרד החקלאות. [...] עכשיו אנחנו עומדים בפני מצב דברים דומה. [...] יושב פה חבר הוועדה [ד"ר גבריהו] שמינה משרד החקלאות, שהגיע על-פי הזמנתנו משום שחשבו להסתיר גם אותו –
ח"כ יוסי שריד (יחד): אלא מה? ואומרים שזו לא קנוניה. מה זה הדבר הזה אם לא קנוניה שמנכ"ל משרד החקלאות שותף לה?

2. מה הערך של מדידת קורטיקוסטרון?

משרד החקלאות מנסה לכאורה להמציא שיטת פיטום שלא גורמת לאווזים סבל, ולשם כך מסתמך רק על בדיקה של רמת הורמון מסוים בדם – בניגוד לבדיקות המסתמכות על שילוב של מדדים שונים ומגוונים, כנהוג במדע רווחת בעלי-החיים.
ד"ר פנחס מליס (מרכז הניסויים בצוות פרופ' סנפיר, משרד החקלאות): [מדווח על הניסוי ה"מהפכני"] ערכי הקורטיקוסטרון לאחר הלעטה במשפך באורך 10 סנטימטר מסיליקון שמאושר לרפואה הומנית, היו נמוכים מאוד לעומת אווזים שהולעטו במשפכים שאורכם 10 סנטימטר. זאת אומרת, היה דגם הונגרי, שהוא לא רלוונטי בכלל לפיטום אווזים. [...]
החיסרון של הניסוי האחרון הוא שבקבוצת הביקורת התוצאות לא היו בכיוון הנכון. הביקורת הייתה כל-כך גרועה בקורטיקוסטרון עד שאי-אפשר היה להשוות משפך סיליקון לקבוצת הביקורת; הסיליקון היה יותר נמוך מהביקורת. [...]
פולישוק-בלוך: אני מציעה שתיתן לנו את המסקנות. [...]
מליס: מכיוון שהערכים היו כל-כך גבוהים והמובהקות הייתה רק בכמה נקודות זמן תהליך הפיטום, וביום האחרון שבו בדרך-כלל האווזים מתרגלים לפיטום והערכים נמוכים, אצלנו הם היו גבוהים. אנחנו לא יודעים למה: אולי לא לקחנו בדיקת דם בזמן ביום האחרון או אולי חל שינוי במזג-האוויר; קרה משהו לאווזים שאין לו הסבר. [...]
ד"ר גדי גבריהו (חבר ועדה לתקנות האווזים, משרד החקלאות): לצערי, במדינת ישראל אין אפילו תא אקדמי שעוסק ברווחת חיות בכלל וחיות משק בפרט. [...] לכן כל אחד יכול לקום ולספר סיפורים על קורטיקוסטרון ועל אווזים סובלים ולא סובלים, כל אחד מדבר פתאום "אווזית". הוועדה ישבה במשך שנה ולא הצליחה לעשות את שהתבקשה לעשות: להתקין תקנות שיקטינו בצורה ניכרת את סבל האווזים המפוטמים, ולא בכדי [...]
לפני כמה חודשים הגיע לוועדה ד"ר מליס [...] ואמר שיש לו פריצת דרך מדעית בינלאומית שיכולה להקטין את סבלם של האווזים. אנחנו פקפקנו בעניין, אבל נתנו לו. אמרנו שאם יש אכן פטנט שאנחנו לא מכירים, שיכול להקטין בצורה ניכרת את הסבל: גם לפטם את האווז, גם להכניס לו צינור לתוך הוושט, גם לגרום לו לכבד חולני, ובכל זאת לא לגרום לו סבל – זה פטנט בינלאומי שראוי לבדוק אותו. [...] על-פניו התוצאות שהוצגו עד היום לא מראות שום מובהקות סטטיסטית. [...] לכן כל מי שקצת מבין, יודע שלא ראוי לקבוע מהתוצאות האלה שיש כאן התחלה או עוד מעט פריצת דרך. הסיכוי שהוועדה תיתן בעוד 3 חודשים תקנות שיקטינו באופן מובהק את סבל האווזים הוא אפסי, אין שום סיכוי.
[...]
שריד: יש תמיד ועדות שחוקרות; יש מחקרים, שספק רב מה ערכם ומה משקלם. [...] בכל מקרה הרעיון של פיטום אווזים הוא רעיון מפלצתי. הרי כל תכלית הפיטום היא להפוך את האווז לחולה. כל הפרוצדורה מכוונת לכך. [פונה למליס] מה אתה מדבר על "אין סבל", "יש סבל"? מה זה בכלל מעלה או מוריד? תבין פעם אחת לעומק ולא כאיזה ביורוקרט, כל תכלית העניין מכוונת לכך שהאווז יהיה חולה. [...] אני שואל אותך כבוד החוקר הנכבד, אתה בכלל מדמה לעצמך שאפשר להגדיל את הכבד שלך או את הכבד שלי פי 10 וכל זה לא יהיה כרוך בסבל?

3. שיעורים במוסר

פולישוק-בלוך: כמות המכתבים שחברי הכנסת מקבלים בנושא של פיטום אווזים מעידה על כך שיש סיכוי לחינוך לאזרחות במדינת ישראל. מדהים לכמה אנשים זה אכפת.
ח"כ טלב אלסאנע (רשימה ערבית מאוחדת): היו שני שיקולים: גם צער בעלי-חיים וגם השיקול הכלכלי שזה מקור פרנסתם של אנשים. הוועדה באה לקראת מגדלי האווזים בכך שהאריכה ואפשרה להם גם הסבה וגם הכשרה וגם פרק זמן ארוך. לדעתי, המשך הסחבת הזאת הופך את הוועדה למשתפת פעולה עם העניין הזה, לאחר שכבר לפני שנים היא קיבלה החלטה להפסיק אותו. לכן אין שום סיבה להאריך את תוקף התקנות מעבר לסוף חודש מרס הבא. זה האיזון הסביר בין שני השיקולים.
ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל): אנחנו אומרים פעמיים בקריאת שמע: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת". מכאן למדו את ההלכה, שקודם נותנים את האוכל לבהמות, ואחרי זה האדם הולך לאכול. הדאגה לצער בעלי-חיים היא עניין מוסרי, ולכן המשך התקנות הוא בעיניי כתם מוסרי. לא יכולה להיות טענה לאף מגדל ולא למשרד החקלאות, שהוועדה הזאת לא התריעה לפני 3 שנים ובכל הזדמנות שעליכם למצוא פתרונות חלופיים לחקלאות, ואל תבואו אלינו כל פעם ותאמרו לנו שיש משפחות. [...] הרי מה יקרה? אם יאריכו עד מרס, עד אז יקרה נס?
[...]
ח"כ משולם נהרי (ש"ס): אני רוצה לחזור על פסק הלכה של הרב עובדיה יוסף בנושא הזה: לפני 29 שנים פנה אליו אב בית-דין בפריס בשאלה בדבר האווזים המפוטמים בישראל כי סוחרי בשר מהארץ רוצים לשלוח כבדי אווז מפוטמים בתור מעדן. [...] התשובה של הרב עובדיה יוסף: "לכן מעלת כבוד תורתו כי הגיבור ירצה למנוע את המסעדות הכשרות בפריס לקבל מוצרי בשר מן האווזות אשר הלעיטו אותם בארץ ושלא לעודד את אלה המתנהגים באכזריות כלפי בעלי-חיים למען בצוע בצע; וקאי מלן שיישאו את צער בעלי-החיים מדאורייתא, שהתורה דרכיה דרכי נועם, וכל נסיבותיה שלום, ושכרו כפול מן השמים". [...] מה שאמר פה הדוקטור לגבי הצינור הקצר ולגבי האוכל הזה, הוא [הרב יוסף] אומר: "הן אמת, שמעתי לאחרונה שיש דברים כאלה וכאלה, אבל עדיין לא יצאנו מידי ספק".
[...]
שריד:יש לי ידיעות שטומי [לפיד] הפסיק לאכול כבד.
פולישוק-בלוך: אני יכולה לומר לך שאני הפסקתי לאכול כבד בגלל זה.
ח"כ מגלי והבה (ליכוד): מה הצבעת בפעם הקודמת?
פולישוק-בלוך: שקט בבקשה.
והבה: אכלת אווזים או לא?
פולישוק-בלוך: לא.
ח"כ גדעון סער (ליכוד): תלוי אם היא בקואליציה או באופוזיציה.
פולישוק-בלוך: לא נכון, שום דבר לא השתנה .
סער: בכל דבר אתם צבועים. [...]
שריד: חבר הכנסת סער, אולי את חופש העמדה שלך בעניין ההתנתקות תנצל גם לעניין פיטום האווזים.
סער: איך זה קשור? [...]
שריד: אני אגיד לך: פה אתה נורא ממושמע, למה אתה לא ממושמע שם? זה עניין מצפוני? אתה מדבר על צביעות. אתה הכי צבוע.
פולישוק-בלוך: זה נכון.
שריד: במרכז הליכוד האווזים לא חשובים, ההתנתקות כן חשובה. [...]
ח"כ רשף חן (שינוי): קדמה תרבותית של חברה נמדדת בין השאר באמפתיה שהיא מעניקה לבעלי-חיים. היהדות בעניין הזה מגלה קדמה רבה, ומן הראוי שמדינת ישראל –
ח"כ משה גפני (דגל התורה): אתה יכול לחזור שנית?
חן: מן הראוי שבעניין הזה מדינת ישראל תלך בעקבות ההלכה היהודית ותנהג אמפתיה לבעלי-החיים –
ח"כ ענבל גבריאלי(ליכוד): מה? מה זה צריך להיות?
פולישוק-בלוך: