חברי-הכנסת והעכברים

המכרסמים וטכנולוגיה

הסיור ב"בית החיות" תוכנן זמן רב מראש. מן הסתם, המקום הוכן במיוחד עבור האורחים. חברי-הכנסת שהשתתפו בסיור הם: אילן שלגי (יו"ר ועדת החינוך והתרבות), מלי פולישוק-בלוך (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה), אריה אלדד, אופיר פינס-פז ויוסי שריד. הסיור נפתח באגף המכרסמים (בעיקר עכברים וחולדות). מתוך דברי ההסבר שניתנו במקום:

עוד נאמר למשתתפי הסיור, שנהוג להטיס עכברים במסגרת שיתוף-פעולה עם חוקרים מחו"ל: "יש פחות מאחוז אחד על פני שנים של תמותה בעניין הזה." ביקשנו מענת רפואה, שהשתתפה בסיור כדוברת האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים, להשלים את התמונה. אלה הם דבריה: 

"החיות הגדולות" ומניפולציות

לדברי פרופ' חגי ברגמן, 30-20 חיות גדולות מוחזקות במקום. ברגמן הזמין לביקור ליד כלוב הקופים חולה פרקינסון ואשתו, שדיברה בשבח הניסויים בחיות. למופע תעמולה זה הייתה השפעה על חה"כ פולישוק-בלוך, שאמרה בדיון בכנסת: 

מול כלוב הקופים העירה רפואה, שחלק מהקופים מתים מהצמאת-יתר. פרופ' ברגמן התחמק: 

ברגמן סיפר על שיקום קופים ואמצעי העשרה בכלוביהם, ואז התרגז על התיעוד שנערך במקום: "אני מבקש מכם לשים לב לצורה שבה ענת רפואה מצלמת. אני רוצה שתהיו מודעים לכך שיש כאן ניצול ציני."

ספקנות

הסיור עצמו לא שכנע את חברי-הכנסת. כדברי שריד: 

חברי-הכנסת פולישוק-בלוך ושלגי הסכימו אתו, ש"שווה לראות אותם." 

תירוצים

רוב מובהק של נציגי הממסד המדעי נכח בדיון, ואלה קיבלו את רובו של זמן הדיבור, כשפרופ' אבינעם רכס ופרופ' אלכס צפרירי הם הדוברים הבולטים. דיון זה, כמו קודמיו בכנסת, הוא לקסיקון של תירוצים לטובת ניסויים בבעלי-חיים – אם כי נאמרו גם לא מעט דברי ביקורת ממשיים. סוג אחד של תירוצים שנשמעו בדיון נשען על הצגת נתונים שקריים או מטעים: המדענים כבר למדו כיצד להגן על בעלי-חיים וכעת אפשר לסמוך עליהם שיעשו את העבודה לבד; למדענים יש אינטרס מדעי שהחיות יהיו בריאות ומרוצות; הווטרינרים (מטעם מוסדות הניסוי!) שומרים על האינטרסים של החיות; וכדומה. כמו כן הוצגה גלריה מרשימה של טענות שאינן קשורות לנושא הדיון, אך נשמעות טוב ומסיחות את הדעת מנושאים מביכים: יש חקיקה המגבילה את מספר העכברים בכלוב בזמן שבבתי-החולים הצפיפות היא מעל המותר; יש מדענים ומעבדות שסבלו מהתנכלות; יש אנשים שמתנגדים לניסויים בעוד הם אוכלים בשר; השחיטה הכשרה גרועה יותר; וכו'.

הצלת חיים, כזה כאילו

הגישה הרטורית העיקרית של תומכי הניסויים היא הצגת כל הניסויים בחיות כחזית אחת, בעלת חשיבות זהה ועצומה לבני-אדם. כמה מחברי-הכנסת כבר אינם תמימים בנושא זה. חה"כ שריד ניסה לחשוף את העובדה שהמוסדות שאושר להם לקיים ניסויים הם, בחלקם, מוסדות פרטיים (פרופ' רמי רחמימוב הצליח בתגובתו לטשטש עובדה זו בעזרת מידע לא מדויק, הן על אופי המוסדות הפרטיים הן על מספרם היחסי בקרב המוסדות העורכים ניסויים). בנושא דומה, אמר חה"כ שלגי: 

על כך מיהר להשיב פרופ' רחמימוב תשובה מטעה: "לא בארץ," וד"ר זלינה בן גרשון אף הודיעה שהמועצה לניסויים בבעלי-חיים לא התבקשה מעולם לאשר ניסויים עבור מוצרים קוסמטיים, והיא ממליצה למי שידוע לו על תופעה כזו – לפנות למשטרה.

הפיקוח העצמי

חה"כ יוסי שריד היה הדובר המובהק היחיד מבין חברי-הכנסת שביקר במפורש את הניסויים בחיות. שריד דיבר על החלופות הקיימות לניסויים רבים – למשל למטרת הוראה בכלל וללימוד מיומנויות ניתוח. שריד הרחיב בחריפות בנושא בעיית הפיקוח העצמי במוסדות מחקר: 

דברים אלה קיבלו תשובה חלקית ומקוטעת – על נוכחות של "נציג ציבור" בוועדות הפנימיות, שאף היא לוקה בחסר כיום. חברי-הכנסת שריד ושלגי הביעו תמיכה ברעיון של הסרת החיסיון מעל דיוני המועצה לניסויים בבעלי-חיים. עו"ד אהוד פלג הוסיף שיש לפקח על הניסויים לא רק במוסדות המחקר האזרחיים אלא גם במערכת הביטחון: 

את אוזלת-היד של מנגנון הפיקוח סיכם דרור סלעי: 

תודה לענת רפואה על כתיבת רשמיה מן הסיור

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 113, 29.8.2003.