"רווחה" לחיות של מקדונלד'ס?

תאגיד תחת לחצים  עקרונות לחיים כואבים פחות  מעבר לעקרונות: המצב בשטח 

רפורמות בפרופורציה

להנהלת מקדונלד’ס יש הישגים חלוציים לטובת בעלי-חיים, שאינם תוצאה פשוטה של לחצים: החברה הייתה יכולה לעמוד במחאה אינטנסיבית יותר מזו שהופעלה נגדה – אילו בכך חפצה ההנהלה. אולם נדרשות הסתייגויות נחרצות מהערכה למקדונלד'ס למרות יוזמותיה החיוביות:

1. רפורמות "רווחת בעלי-חיים" בכללן מתמקדות בסך הכל בצמצום של כמה מהפרקטיקות האלימות הקיצוניות ביותר. הניצול, הסבל וההתעלמות מצרכי החיות יימשכו, ברובם הגדול, אפילו ברפורמת רווחה מקיפה הרבה יותר מזו של מקדונלד’ס.
   

1. מקדונלד’ס גרמה וממשיכה לגרום לחיות הרבה יותר נזק מתועלת. התאגיד הוא אחד מקנייני הבשר הגדולים בעולם ולכן הוא אחראי ישיר לפגיעה בחיות בהיקף אדיר. בנוסף לכך, הוא אחראי לעידוד אפקטיבי ביותר של צריכת בשר (כפי שהראו אריק שלוסר וצ'ארלס ווילסון בספר "פאסט פוד") ולהגברת התיעוש של חקלאות בעלי-החיים.
   

1. יש להתייחס לחלק מהרפורמות של מקדונלד’ס כאילו הן קיימות על הנייר בלבד – כל עוד לא הוכח אחרת. החברה אינה מוסרת לציבור – ולעתים אין באפשרותה למסור – נתונים המוכיחים שהספקים פועלים לפי הנחיות החברה. זאת משום שחלק משמעותי מאכיפת כללי הרווחה שלה נערך באמצעות מבדקים נדירים עם התראה מראש – שאמינותם מוטלת בספק גדול.
   

תאגיד תחת לחצים

ספירה: מגעים ידידותיים ללא תוצאות

הפילוסוף פיטר סינגר , שחיבר ביוגרפיה על הפעיל הגדול לזכויות בעלי-חיים, הנרי ספירה (Spira, 1927-1998 בתמונה), מתאר את צעדי מקדונלד’ס הראשונים בתחום רווחת בעלי-חיים. שנים לאחר שספירה רכש לעצמו שם כמנהל קמפיינים מצליחים להגנת בעלי-חיים, הוא פנה למקדונלד’ס בבקשה לחקור את ההשפעה של משקים תעשייתיים על החיות שמהן מיוצרים בשר וביצים, ולהשתמש בממצאים לצמצום הסבל. דונלד הורביץ, סגן נשיא ופרקליט ראשי בחברה, נפגש עם ספירה לראשונה בפברואר 1989 באווירה ידידותית ועניינית. במשך שנים אחדות נמשכו המגעים בין ספירה להורביץ וליורשו, שלבי יאסטרו, ברוח חיובית אך תוך התחמקות שיטתית של מקדונלד’ס מהתחייבות כלשהי. מנהלי מקדונלד’ס דיברו על "הבנה" בינם לבין הספקים, ועל כך שהספקים פועלים "תוך ציות לחוקים לתקנות ולכללי התעשייה" – הצהרה ריקה מתוכן בארצות-הברית, שאין בה לא חקיקה משמעותית ולא תרבות חוק של הגנה על חיות המנוצלות בחקלאות.

הצהרה פומבית ראשונה

בפברואר 1993 כתב ספירה ליאסטרו, שרווחת בעלי-החיים היא בעיה שהזנחתה "תחמיר במהירות ותהפוך לסיוט יח"צני עולמי ורב-פנים עבור מקדונלד’ס" (עמ' 168). ספירה רכש 65 מניות של החברה וגיבש הצעה עבור ישיבת בעלי המניות ב-1994. עיקר ההצעה הוא תיאור הפגיעה בחיות המשמשות את מקדונלד’ס ודרישה מהוועד המנהל לקבוע רשימה של חלופות לפרקטיקות קיימות הכוללות כליאה אינטנסיבית, לחייב מתן טיפול רפואי יחידני לחיות לפי הצורך ולפתח שיטות ל"שחיטה הומאנית". ההנהלה התנגדה לעצם העלאת הנושא בפני בעלי המניות. תמורת גניזת ההצעה, הסכימה ההנהלה לשלוח לכל ספקי הבשר של החברה הצהרת מדיניות; המדובר בהצהרה על מחויבות מוסרית של החברה לטיפול הומאני בחיות במשק בהובלה ובשחיטה. הספקים חויבו להגיש למקדונלד'ס התחייבות שנתית, המאשרת שהם עומדים בהצהרה. ספירה ידע שמדובר בהצהרות באוויר, ובמשך שלוש השנים הבאות ניסה, כמעט ללא הצלחה, לברר אם חל שינוי כלשהו בשטח. ד"ר טמפל גרנדין, שהפכה ליועצת "רווחת בעלי-החיים" הראשית והבודקת הראשית של מקדונלד’ס וחברות ענק אחרות, טענה שבתקופה זו היא הבחינה בתחזוקה משופרת ובהימנעות מטלטול בקר במצב קשה במיוחד (חוקרת המשחטות, גייל אייזניץ, חולקת על כך).

ד"ר טמפל גרנדין על רקע מתקן שתכננה במשחטת בקר 

מקלייבל

במקביל להתפתחויות אלה, ספגה מקדונלד’ס מכה קשה במשפט "מקלייבל". לאחר שבמשך שנות ה-80 איימה החברה בהצלחה בתביעות דיבה על ארגונים שפעלו נגדה, העיזו שני פעילי הארגון גרינפיס לונדון, הלן סטיל ודייב מוריס, להתייצב מול האיום, שהופנה נגדם לאחר שהפיצו את העלון "מה לא בסדר במקדונלד’ס?". ב-19.6.1997 פסק בית-המשפט העליון הבריטי באופן טכני נגד סטיל ומוריס, אולם למקדונלד’ס נגרם נזק תדמיתי עצום. השופט בל פסק (בין השאר) שמקדונלד’ס אחראית ואשמה בהתאכזרות בלתי הכרחית לבעלי-חיים. בהתייחסו להצהרת הרווחה הפומבית של מקדונלד’ס, קבע השופט: "הצהרה זו כללית ביותר. היא נראית יותר כמו עלון יחסי-ציבור מאשר הצהרת מדיניות רצינית [...]" (מצוטט בעמ' 171 אצל סינגר).

דייב מוריס והלן סטיל עם עלון "מה לא בסדר במקדונלד'ס?" 

ספירה מיהר ליצור קשר עם יאסטרו ורמז על תוכניות לפתיחת קמפיין ענק נגד מקדונלד'ס. כצפוי, יאסטרו גילה בשלב זה נכונות חסרת תקדים לפעול – הוא הסכים לפגוש את גרנדין, ועד מהרה היא נשכרה לבצע סקירת רווחת בעלי-חיים בקרב ספקי התאגיד. הנהלת מקדונלד’ס מינתה ממונה לענייני רווחת בעלי-חיים, במשרה מלאה, תחת פיקוחו הישיר של בוב לנגרט (Langert, בתמונה), מנהל החברה לעניינים סביבתיים. באוקטובר 1997 התחייב לנגרט בפני ספירה לקבוע עד סוף השנה תוכנית פעולה הכוללת: פיתוח שיטה למבדקי רווחת בעלי-חיים בניהול גרנדין; יישום כמה שיפורים פשוטים במהלך 1998; הגדרת מטרות ארוכות טווח; וקביעת הליכים לעבודה עם ספקים, להבטחת השינוי בשטח.

דיונים עם PETA

ספירה נפטר בספטמבר 1998, אולם הצלחת משפט מקלייבל הפנתה נגד מקדונלד’ס את ארגון PETA. ב-29.7.1997 שלח הארגון למנהל מקדונלד’ס מכתב ובו בקשה לבצע שיפורים בחמש נקודות, שלגביהן ציין השופט בל שמדובר באכזריות שבאחריות מקדונלד'ס: ציפוף-יתר בלולים לבשר, שימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים, תנאי הובלה ושחיטה ירודים לעופות, נכויות בעופות לבשר כתוצאה מברירה מלאכותית אינטנסיבית וכליאת חזירות בתאי הריון. PETA הוסיף בקשה שהעלה בעבר גם ספירה: הוספת המבורגר צמחוני לתפריט מקדונלד’ס. המכתב הניב סדרת פגישות בין לנגרט, גרנדין וד"ר סטיב גרוס מ-PETA. באתר הארגון מובאים סיכומיו של גרוס למפגשים אלה. נראה שהם נפתחו ברוח טובה ועניינית, אך נציגי מקדונלד’ס סירבו לכל התחייבות פומבית שהיא. PETA רכש מניות במקדונלד’ס ובמאי 1999 הציג באסיפת בעלי המניות את הנקודות שהעלה הארגון במכתב הראשון להנהלה.

ביוני שב גרוס להיפגש עם לנגרט וגרנדין, והפעם דיווח נציג PETA על התחמקויות מהותיות. למשל, גרנדין העידה שאת שחיטת הבקר בהכרה ניתן למנוע על-ידי הקצאת אדם נוסף לביצוע ההימום; תגובת לנגרט: מקדונלד’ס לא תדרוש זאת מספקי הבשר כי הם "משפחה מורחבת" של מקדונלד’ס. לנגרט סירב להתחייב לכל פעולה ממשית נגד אחת מהמשחטות המספקות בשר למקדונלד’ס, שנכשלה במבדק של גרנדין. הוא גם הבהיר, שהתאגיד יתמקד במשחטות ולא יטפל בשלב זה במצב החיות במשקים, וסירב להצעה לבצע במשחטות מבדקים ללא התראה מראש. ב-PETA נמאס מדיבורים ללא תוצאות. ב-12.8.1999 הודיע גרוס למנהל החברה על הפסקת הקשר ביניהם, בנימוק שהיא לא נקטה אפילו צעד אחד שבא לידי ביטוי בשטח, והיא התחמקה מכל המלצותיה של יועצת מקדונלד’ס, ד"ר גרנדין. תוך חודשיים נפתח קמפיין "McCruelty" (מק'אכזריות).

קמפיין McCruelty

ב-16.10.1999 החל "חודש נכנסים במקדונלד’ס" (Slam McDonald’s Month) עם כ-300 הפגנות מול מסעדות החברה ברחבי העולם. מודעות בעיתונים ועל שלטי חוצות הציגו, בין השאר: הליצן שמשמש כסמל מסחרי למקדונלד’ס עם "ארוחה שמחה" שהפכה לארוחת זוועה (בתמונה); הליצן בתור "הרוצח הסדרתי מס' 1 של אמריקה"; וראש פרה שחוטה, לאחר שהעור נפשט מעליה, בתוספת הכיתוב "רוצה צ'יפס עם זה?". מאוחר יותר החלו פעילי PETA המחופשים לחיות להפיץ ליד הסניפים קופסת "ארוחה לא שמחה" הדומה לאריזה שמשווק מקדונלד’ס לילדים – ובתוכה מידע על מצב החיות בידי ספקי מקדונלד’ס, בנוסף לחיות פלסטיק עם "דם".



במקביל לכך המשיך מאבק פחות ססגוני. באסיפת בעלי המניות לשנת 2000, ציין נציג PETA שההנהלה סירבה לפעול בעניין רווחת בעלי-חיים, והציג בפניה שלוש בקשות בלבד: תוכנית לביטול כלובי סוללה בקרב ספקי הביצים; תוכנית לביטול כלובי הריון לחזירות; וקביעת מבדקי משחטות ללא התראה מראש. ביוני יצאה ההנהלה בהצהרה על מדיניות רווחת בעלי-חיים חדשה. ב-PETA ביטלו את ההצהרה בטענה שזהו תרגיל ביחסי ציבור, אולם ברוס פרידריך מ-PETA כתב אישית למנכ"ל מקדונלד’ס, ג'ק גרינברג, והודה לו על מספר צעדים קטנים שהתאגיד כבר נקט בהם: הפעלת תוכנית מבדקי משחטות החל מפברואר 1999; ירידת שיעור המשחטות שנכשלו במבדקי גרנדין בין 1996 ל-1999 מ-70% ל-36%; ונקיטת מאמצים לתת ללוכדי תרנגולים תמריץ לטפל בעופות באופן פחות אלים. פרידריך מציג במכתבו עשר דרישות, ומפרט את תוכניות PETA להחריף את הקמפיין ברחבי העולם בסתיו הקרוב. בו-בזמן הוא מציע שהקמפיין יופסק אם התאגיד יעמוד בשלוש הדרישות הראשונות בלבד, שעניינן קביעת מועד להפסקת הרכישה של מוצרים אלה: ביצים מכלובי סוללה; ביצים מלולים שקוטמים בהם את מקור התרנגולות (מדובר בכריתה עמוקה); ובשר חזיר שמקורו במשקים שבהם כולאים חזירות הרות בכלובים.

באנר של PETA מקמפיין McCruelty 

ההכרזה על הרפורמה

ב-5.9.2000, בעקבות הכרזה מפורטת וחסרת תקדים מאת מקדונלד’ס (שנפרט בכתבה הבאה), הכריז PETA על הפסקת הקמפיין נגד החברה למשך שנה אחת. מטעמים מובנים, במקדונלד’ס נזהרים שלא להודות כי נכנעו ללחץ; בראיון ל- American Radioworks ביוני 2002, אמר לנגרט שמקדונלד’ס הייתה מכריזה על מדיניות חדשה גם ללא מחאת PETA, וש"הטקטיקות האלה לא אפקטיביות מול ציבור משכיל." לנגרט טוען, שההנהלה "למדה את הנושא" במשך שש שנים קודם לכן. אולי יש בכך מידה של אמת. גם אין ספק, שהמשא-ומתן הישיר והמקצועי השפיע לא פחות מההפגנות והמודעות הססגוניות. אולם מובן מאליו, שגם הכוח הציבורי שהופעל על הנהלת התאגיד עשה את שלו.

עקרונות לחיים כואבים פחות

רשימת העקרונות

המהלך המתוקשר הראשון שביצעה מקדונלד’ס להפחתת הפגיעה בחיות הוא הצהרת עקרונות. כך ב-1999 פורסמו "עקרונות מנחים לרווחת בעלי-חיים", שבמרכזם ארבע נקודות:

• חיות צריכות לחיות חופשיות מהתאכזרות, מעינוי ומהזנחה, ולקבל טיפול הולם תוך התחשבות בענייני רווחת בעלי-חיים. יחס של דאגה וכבוד כלפי החיות מהווה חלק מתפיסה של הבטחת איכות. עד כאן תמצית ההצהרה; אך כל עוד לא נפרטו הדברים לפרטים טכניים, העיקרון נראה כמו הצהרת יחסי-ציבור ולא כהחלטה ביצועית, מטעם חברה שאחראית לעינוי ולהרג בהיקף מפלצתי.
  
• מקדונלד’ס תבצע מבדקי ביקורת אצל ספקים כדי לוודא ציות להנחיות החברה.
  
• העקרונות חלים על עסקי מקדונלד’ס בכל העולם.
  
• מקדונלד’ס תהיה מובילה בתעשייה בתחום של רווחת בעלי-חיים. יש להעיר שמקדונלד’ס איבדה את ההובלה בתעשייה לברגר קינג במרץ 2007, כשהחברה המתחרה הכריזה על תוכנית חלוצית לרכישת ביצים מלולים ללא כלובים ובשר חזיר מדירים ללא כלובי הריון.
  

לול ביצים. מקדונלד'ס דרשה מספקיה להגדיל ב-50% את השטח המוקצב לכל תרנגולת בכלוב, בהשוואה לממוצע האמריקאי. (צולם בלול במרילנד בפברואר 2005 על-ידי Compassion Over Killing) 

מועצת המומחים

כמו כל רפורמה חקלאית שעניינה שיפורים מקומיים במצב החיות תוך שמירה על המערכת הנצלנית, גם הרפורמה של מקדונלד’ס מבוססת על פרטים טכניים קטנים. לכן היא נשענת באופן מכריע לא על עקרונות אלא על ידע טכני-מדעי. בשנת 2000 ייסדה החברה "מועצת רווחת בעלי-החיים" של 6 מומחים חיצוניים, לייעוץ בעניין השינויים הנחוצים. עד מהרה הפכה המועצה למודל עבור חברות-ענק אחרות, לעתים תוך שימוש באותם מומחים. חברת המועצה הבולטת היא ד"ר טמפל גרנדין, שלפני הפיכתה למובילה העולמית בעריכת מבדקי משחטות, היא התפרסמה כמתכננת משחטות הבקר הבולטת בעולם, בדגש על הפחתת הפחד בחיות בדרך למותן. ארבעה חברים נוספים במועצה (כמו גם גרנדין) הם חברי מחלקות למדע בעלי-החיים באוניברסיטאות אמריקאיות. מחלקות אלה עוסקות בניצול יעיל של חיות תוך אדישות מוחלטת לגורלן, אולם שלושה מבין המומחים – ג'וי מנץ', אדמונד פז'ור וג'ניס סוונסון – הם דמויות מובילות במדע רווחת בעלי-החיים. במועצה חברה גם דיאן הלבורסן מ-Animal Welfare Institute, שהוא ארגון ותיק לרווחת בעלי-חיים (החבר הנוסף הוא איש מובהק של התעשייה). המדובר אפוא בצוות הולם לתכנון פרטני של שינויים קטנים.

השרה כפויה עם קורבנות טיפוסיים: תרנגולות שמתו בעקבות הרעב. ניתן להבחין בשוקת המזון הריקה בתחתית התמונה. זוהי אחת הפרקטיקות שנאסרו על ספקי מקדונלד'ס. (צילום: Compassionate Action for Animals) 

הרפורמה: ההנחיות

ב-22.8.2000 הכריזה מקדונלד’ס על דרישות מעשיות מספקי הבשר והביצים שלה. למרבה ההפתעה, החברה אינה מפרסמת כיום את הנחיותיה אלא עקרונות כלליים בלבד, תוך הפניה לאתר של גרנדין ולמוסד האמריקאי לבשר (AMI) – שאינם מספקים מידע ברור על מקדונלד’ס. את ההתחייבויות שלהלן מטעם מקדונלד’ס, מאוגוסט 2000, פרסם הארגון PETA:

• להפסיק לרכוש ביצים מספקים אשר מקצים שטח קטן יותר מ-464.5 סמ"ר לכל תרנגולת בכלוב. החברה תמשיך לקנות ביצים שמקורן בתרנגולות הכלואות בכלובי סוללה, אולם ממוצע הצפיפות בתעשייה האמריקאית הוא 309.7 סמ"ר לתרנגולת – כלומר, מקדונלד’ס דורשת הרחבה של 50% ביחס לממוצע. יש להדגיש, שמקדונלד’ס היא קניין הביצים הגדול באמריקה.
  
• להפסיק לרכוש ביצים מספקים אשר מרעיבים תרנגולות במהלך השרה כפויה (מניעת מזון במשך 14-5 יום מבוצעת בלהקות שקצב ההטלה בהן ירד; הלם הרעב גורם להפסקת הטלה, ועם התחדשותה עולה קצב ההטלה בשנית). מניעת מזון הייתה נהוגה ב-75% לפחות מתעשיית הביצים האמריקאית (ביוני 2005 הודיעה "התאחדות יצרני הביצים" על איסור למנוע מזון, ותחת זאת הותר לתת לתרנגולות מזון דל בערכים תזונתיים).
  
• לכונן שיטות תפיסה הומאניות יותר לתרנגולים כדי להפחית מקרים של פציעה, וליצור תמריץ כלכלי לעובדים העובדים בזהירות ולא שוברים עצמות. השיטה המקובלת ל"פינוי" תרנגולים מלולי תעשיית הבשר היא תפיסה ידנית. תחת לחץ עבודה, ה"מפנים" אוחזים ברגליהם כמה עופות בכל יד ומרבים לשבור עצמות.
  
• לפתוח במבדקי משחטות ולהפסיק לקנות ממספר ספקים שלא עומדים בהנחיות לשחיטה הומאנית. המדובר בהנחיות הקבועות בחוק אולם כמעט שלא נאכפותבפועל על-ידי משרד החקלאות.
  

במסמך שמציג את מועמדות מקדונלד’ס לפרס ניהול, ציינה החברה שתי התחייבויות נוספות:

• לאסור קיטום עמוק של מקור התרנגולות. בתעשיית הביצים האמריקאית נוהגים לכרות חלק ניכר מהמקור כדי לצמצם את נזקי הנקירות האופייניות לחיי מצוקה בצפיפות גדולה. הקיטום מכאיב ביותר, כולל כאבים כרוניים, תוך שלילת האבר שבאמצעותו חוקרות התרנגולות את סביבתן הדלה. מקדונלד’ס אסרה כריתה עמוקה ומתירה רק חיתוך של קצה המקור.
  
• לדרוש מהספקים לעבור הכשרה בתחום רווחת בעלי-החיים.
  

לפי PETA, הנחיות אלה חלו תחילה רק על ספקים בצפון אמריקה, ומועד כניסתן לתוקף נקבע ל-1.1.2002; הספקים קיבלו התראה של 18 חודשים מראש. בהשוואה לחקיקה לרווחת בעלי-חיים באיחוד האירופי, מדובר בתקופת הסתגלות קצרה בהחלט.

ב-19.6.2003 הכריזה מקדונלד’ס על רפורמה נוספת: עד סוף שנת 2004 ייאסר השימוש באנטיביוטיקה בתור זרז גדילה בכל הלולים שמספקים בשר עופות לחברה בעולם. אנטיביוטיקה במינונים קטנים ניתנת כתוסף מזון המאיץ את גדילת העופות, שהיא אחד הגורמים המרכזיים לסבלם בלולים מודרניים. קצב הגדילה המהיר הוא בעיקרו תוצאה של ברירה מלאכותית, אך יש תועלת גם באיסור על זרזי גדילה.

כריתת מקור עמוקה – אחת מהפרקטיקות שאסרה מקדונלד'ס בקרב ספקי הביצים שלה. הותר קיטום קצה המקור בלבד. (צולם בקיץ 2004 בלול של Wegmans Egg Farm על-ידי Compassionate Consumers) 

"נקודות בקרה קריטיות"

הנהלת מקדונלד’ס שומרת על עמימות בכל הנוגע לכללים המדויקים שקבעה לספקים, ולכן לא ברור עד כמה מבדקי הביקורת שנערכים עבור מקדונלד’ס, אכן נצמדים לעקרונות הביקורת המפורטים שמפרסמת גרנדין. עם זאת, מאחר שהביקורות העיקריות נערכות במשחטות, וההתמחות העיקרית של גרנדין היא במשחטות בקר, כדאי להזכיר כאן את הפירוט שקבעה גרנדין למבדקי משחטות בקר – "נקודות בקרה קריטיות":

• לפחות 95% מהחיות איבדו הכרה בניסיון ההימום הראשון.
  
• לפחות 99.8% מהחיות אינן מסוגלות לחוש באופן חלקי או מלא על קו השחיטה (כלומר, כשהן תלויות על הסרט הנע).
  
• עד 1% מהחיות לכל היותר מחליקות, ו-3% נופלות, בכל מקום שהוא במשחטה.
  
• שיעור הפרות שגועות במהלך הטיפול בהן ובמהלך ההימום אינו עולה על 3%.
  
• שיעור החיות שסופגות זירוז בשוקר חשמלי אינו עולה על 25%.
  
• העובדים לא מנסים לגרור אף חיה (0%) שאינה מסוגלות ללכת בכוחות עצמה, כל עוד היא בהכרה.
  

בנוסף לכך נבדקים: פריקת חיות מהמשאית ללא נפילות, מי שתייה במכלאה, גדרות ללא בליטות חדות, רצפה ללא סכנת החלקה, צפיפות במכלאה, המצב הבריאותי של החיות, ניקיון החיות, מקרי התאכזרות, ציוד הימום תקין, תוכנית הכשרת העובדים במשחטה, ובשחיטה פולחנית יהודית ומוסלמית – החיות צריכות לעמוד זקופות ובנוחות בזמן החיתוך.

חוסר אחידות

ככלל, תדמית האחידות העולמית של מקדונלד’ס לא מתממשת ב"תוכנית רווחת בעלי-החיים" שלה. במקומות שבהם ביצוע התוכנית קשה יותר, היא מתקיימת באופן חלקי או איטי יותר. עם זאת, מסמך ממרץ 2003 שמפרסמת החברה מגלה, שלאחר קשיים במימוש התוכנית בקנדה עקב שליטה ממשלתית בשוק הביצים, החליטה מקדונלד’ס לשלם לספקים שם יותר מאשר בארצות-הברית (חלק מההנחיות גוררות השקעה כספית, במימון מקדונלד'ס). במקביל לכך, ברבות ממדינות באירופה נהוגים ממילא תנאים פחות גרועים מאלה שנדרשו ברפורמה של מקדונלד’ס; לכן האחראים על "הבטחת איכות" במקדונלד’ס אירופה מצטרפים לתשתית קיימת של תוכניות מקומיות פעילות. למשל, לפי הארגון PETA (יוני 2002) הנחיות מקדונלד’ס בבריטניה כוללות הסתמכות על מבדקים בלולי ביצים בביצוע ארגון רווחת בעלי-החיים RSPCA, ואיסור על רכישת בשר חזירים ממשקים שיש בהם כלובי הריון. אולם כפי שהתלוננו ב-PETA באותה תקופה, מקדונלד’ס טענה שהתוכנית פועלת באופן עולמי, אך דיווחה על פעילות רק בצפון אמריקה, בבריטניה ובאוסטרליה, ואף זאת באופן לא אחיד. כיום מדווח אתר מקדונלד’ס גם על פעילות באירופה ובאמריקה הלטינית, אולם ככל הנראה מימוש התוכנית שם חלקי, ולא מוזכרת פעילות באסיה.

הרחבה עתידית של התוכנית?

הארגון PETA ניסה לנצל את מעמדו כבעל מניות במקדונלד’ס לקידום רפורמה בשיטות הנהוגות להרג עופות. ברוב משחטות העופות בעולם, העופות נתלים על סרט נע כשהם בהכרה מלאה ואמורים לעבור הימום חשמלי, שלעתים קרובות אינו יעיל. הימום בגז – ש-PETA ביקש לקדם – אמור לגרום אובדן הכרה תוך טשטוש, כשתליית העופות וההרג מתבצעים כשהם כבר חסרי הכרה. ב-30.6.2005 הגישה הנהלת מקדונלד’ס דו"ח מומחים על שיטות ההימום של עופות, ובו נטען שאמנם רוב החוקרים בתחום מסכימים שהימום בגז גורם פחות סבל מהימום חשמלי, אבל השיטה עדיין ניסיונית וחסר מידע מהותי על הפעלתה ביעילות. שינוי שיטות ההימום נדחה.

מקדונלד’ס לא מפרסמת התחייבויות ספציפיות להרחבת "תוכנית רווחת בעלי-החיים" שלה. אם החברה תדרוש שינויים נוספים בתעשייה, ניתן לנחש שהם יבואו ממועצת המומחים שלה. גרנדין, בראיון המופיע באתר החברה, אמרה שתפיסת תרנגולים (מהלול לכלובי ההובלה למשחטה) טעונה שיפור, וכן שיש צורך במערכת מבדקים טובה יותר לרפתות חלב, מפטמות בקר, וחוות. אפשר לשער עוד, שהאתגר שהציגה החברה המתחרה, ברגר קינג, יביא להגברת הרכישות של ביצים מלולים נטולי כלובים ובשר חזיר ממשקים ללא כלובי הריון.

ד"ר טמפל גרנדין במשחטת בקר, מדגימה שימוש בדגל צבעוני לזירוז בקר במקום שוקר חשמלי. 

מעבר לעקרונות: המצב בשטח

גרנדין בשירות מקדונלד'ס

אכיפת הנחיות מקדונלד'ס לצמצום הפגיעה בחיות נערכת בעיקר באמצעות מבדקים תקופתיים. המבדקים העיקריים נערכים במשחטות, ומרכזת אותם ד"ר טמפל גרנדין. ב-1999, שנתיים לאחר שנשכרה על-ידי מקדונלד'ס כיועצת, החלה גרנדין לבצע מבדקים אצל ספקי בשר הבקר של החברה בארצות-הברית. בראיון שנערך עמה ב-2003 ופורסם באתר מקדונלד'ס, נמסר שבשנת 2002 היא ביקרה עבור החברה במתקני ספקים בברזיל, בניו זילנד, בסין, בתאילנד ובארצות-הברית, והיא עבדה עם ספקי מקדונלד'ס גם באוסטרליה, בנורבגיה, בגרמניה, בקנדה ובבריטניה. לדבריה 70% מעבודתה נערכת במשחטות בקר, ומלבד זאת היא ביקרה גם במפטמות בקר, בלולי ביצים, בלולי תרנגולים ובמשחטות תרנגולים. בראיון אחר מ-2003 נמסר שהיא ביקרה באוסטרליה שלוש פעמים, למשך 10-7 ימים בכל ביקור, וערכה מבדקים אצל ספקי בשר חזיר, ביצים, בשר עופות ובקר.

היקף המבדקים

הנתונים שמספקים במקדונלד'ס על היקף המבדקים הם חלקיים ועמומים. לפי אתר החברה, בשנת 2005 הושלמו כ-520 מבדקים במתקנים המספקים למקדונלד'ס מוצרי בשר בכל אזורי העסקים העיקריים בעולם. לפי נתון מיוני 2005, בשנה הקודמת נערכו מבדקים ב-140 משחטות עופות, שהן רוב המשחטות המשמשות את ספקי מקדונלד'ס בעולם. נתונים אלה אינם מגלים מהי תדירות המבדקים בכל מתקן, ומי עורך את המבדקים – הספקים עצמם, עובדי מקדונלד'ס או שכירים חיצוניים? רק בפירוט בעניין אוסטרליה, נמסר שהספקים שם קבעו "מבדקי צד שלישי בלתי תלוי" בנוסף למבדקים שעורכים שם עובדי מקדונלד'ס.

הכשרת עובדים

מבדקי גרנדין אינם החלק המרכזי בעבודתה עבור מקדונלד'ס. סיוריה בעולם מאורגנים בתור אירוע בתעשיית בעלי-החיים המקומית. ב-2003 היא סיפרה, שבכל אחד מסיוריה בשנה הקודמת התלוו אליה 10-6 אנשי צוות ממקדונלד'ס, שאותם היא הכשירה לבצע מבדקים באופן עצמאי. בנוסף להם, עוברים הכשרה גם אנשי המתקנים החקלאיים עצמם. למשל, באתר מקדונלד'ס מתפרסם ראיון עם מנהלת בסניף מקסיקני של חברת משחטות גדולה (OSI) שבילתה עם משלחת מ-8 מדינות מאמריקה הלטינית במשך שבוע לימודים אינטנסיבי עם גרנדין. המנהלת מונה את היתרונות של שיפורי רווחה, כפי שלמדה אותם: איכות בשר, בטיחות, יעילות, תדמית ורווחת החיות. כלומר, מקדונלד'ס מנסה לשכנע את בעלי המשחטות שצמצום סבלן של החיות הוא כלכלי. באוסטרליה כולל כל ביקור של גרנדין יום הכשרה רשמי לספקים, כולל ההנהלה במשחטות; לבקשת התאחדויות הספקים באוסטרליה, היא ערכה הרצאות גם לחברות שאינן ספקיות של מקדונלד'ס ולסטודנטים.

כך זה אמור להיראות לאחר הרפורמה: זירוז פרות אל מותן באמצעות דגל במקום שוקר חשמלי (טמפל גרנדין) 

תוצאות בשטח: משחטות בקר

לדברי גרנדין בראיון המופיע באתר מקדונלד'ס,



שיפורי ציוד כאלה הם צנועים אך הם מעידים על שינוי גישה מתמשך, שאינו ניתן להסבר כהכנות בזק לקראת ביקורת.

גרנדין מדווחת בדו"חות שלה גם על שיפור ניכר בביצועים לפי "נקודות בקרה קריטיות" – צמצום ההתעללות שנובעת בעיקר מעבודה מהירה מדי במשחטה. זו נחשבת הבעיה המרכזית במשחטות, ודווקא בתחום זה הביקורת פחות אמינה, כי קל להאט את קצב השחיטה בזמן המבדק בלבד. על כל פנים, במבדקים שערכה גרנדין עבור מקדונלד'ס במשחטות בקר באוסטרליה ובניו זילנד, היא ראתה התייעלות קלה בהימום לאחר שנת 2002, וירידה ניכרת בשימוש בשוקרים חשמליים. לדבריה, ב-2005 נכשלו במבדקים חמש משחטות (מתוך 38 שנבדקו), לעומת שתיים (מתוך 27) בשנת 2006.

גם את המבדקים שערכה גרנדין עבור מסעדות (לא רק מקדונלד'ס) בארצות-הברית בשנת 2006 עברו בהצלחה כמעט כל המשחטות. היא מציינת שמתוך 49 משחטות בקר, בשתיים היא זיהתה חיות שחוזרות להכרה לאחר ההימום. שתי משחטות נכשלו בגלל געיות תכופות מדי, באחת השימוש בשוקר חשמלי עבר את הגבול המותר, ובשתיים היו חיות שנפלו. בעיות נוספות שזיהתה גרנדין בשנת 2006 קשורות בטיפול בשלבים מוקדמים יותר: חזירים המתקשים ללכת, בקר שסובל מעומס חום ובקר המפגין כאבי רגליים.

תוצאות נוספות בשטח

מנהלת האספקה של מקדונלד'ס באוסטרליה מדווחת על "שיפור ברווחת החזירים", בחברה הגדולה באוסטרליה ל"ייצור" חזירים; לא נמסר מהו השיפור. ובכל הנוגע לעופות, פרופ' ג'וי מנץ', מומחית נודעת לרווחת בעלי-חיים, מצטרפת לגרנדין בתשבחות. בראיון לכתב American Radioworks שנערך ביוני 2002, היא העידה על רקע 20 שנות הניסיון שיש לה בעבודה עם תרנגולות בלולים: "לא היה כל שינוי ב-18 השנים הקודמות. כולם התרחשו בשנתיים האחרונות."

מכלאה לחזירים בכניסה למשחטה 

בכל הנוגע להפעלת לחץ על הספקים, בראיון שלעיל מוזכר כי "מקדונלד'ס ניתקה את הקשרים המסחריים עם "לפחות ספק אחד" בעקבות כישלון במבדק של גרנדין; מעבר לכך נהוגות אזהרות וביקורות חוזרות. למשל, מנהלת האספקה של מקדונלד'ס באוסטרליה מצהירה "אנו נשעה או לא נאשר ספקים שלא עמדו בסטנדרטים שלנו לרווחת בעלי-חיים." אולם מכיוון שהחברה לא מספקת נתונים ספציפיים, אין אפשרות להעריך עד כמה האזהרות רציניות ומהי חשיבות הספק שנפסל.

האם הרפורמה חסרת ערך?

כל ניסיון להעריך את האפקט הממשי של הנחיות מקדונלד'ס חייב להסתיים בהדגשה: מקור המידע בנושא הוא החברה ושכיריה, ולכן אמינות המידע מוגבלת. חקירות סמויות על מערכת מקדונלד'ס לא פורסמו. גייל אייזניץ מהארגון HFA, שחקרה משחטות ברחבי ארצות-הברית באמצעות ראיונות עם מאות עובדים זוטרים, כתבה בקיץ 2002 דברים נחרצים מאוד נגד מבדקי המשחטות של מקדונלד'ס. היא מזכירה שמדובר במבדקים נדירים – אחד או שניים בשנה – בעוד שרק פיקוח יומיומי צמוד ורציף יכול להבטיח ציות לכללים. אייזניץ מניחה שהשיפור אשר מצטייר מתוצאות המבדקים איננו אמיתי אלא תוצאה של התנהגות מבוימת עבור הבודקים. הנחה זו מבוססת בעיקרה על ניסיון רב משנים קודמות, ואייזניץ מציינת רק מקרה קונקרטי אחד הקשור במקדונלד'ס:

השערה זהירה: שיפור קל

המידע של HFA כרגיל מגובה בהמוני עדויות מהשטח, והוא אמין לאין ערוך יותר מהמידע של מקדונלד'ס, כמו גם מידע מטעם משרד החקלאות או הנהלת המשחטות. מאחר שיש קושי טכני גדול בהשגת מידע כזה, סביר ביותר להניח שהזוועות שנחשפו במשחטת IBP הן רק קצה הקרחון. למרות כל זאת, כדאי לזכור שיתכן כי חלו שינויים במהלך חמש השנים שחלפו מאז הפרסומים האחרונים של אייזניץ. גם לא כל רפורמה קל כל-כך לפברק. מובן שקל לעשות לבודק הצגה של שחיטה איטית וזהירה מהרגיל, אבל אחזקת ציוד תקין מחייבת הכנה ממושכת, וכך גם כמה רפורמות אחרות במקדונלד'ס, כגון מידת הצפיפות המותרת בכלובים בתעשיית הביצים. מעבר לכך, קשה להאמין שאין כל השפעה לחשיפה השיטתית שעברו מנהלי המתקנים החקלאיים לטכניקות פחות פוגעניות ולמושגים של רווחת בעלי-חיים. בשורה התחתונה, סביר אפוא להניח שהשפעת הרפורמה בשטח קטנה, אולם היא לא מבוטלת לחלוטין.

פרה ממשק חלב שאינה מסוגלת עוד לקום, נטושה במכלאה של משחטה אמריקאית (מתוך הסרט Peaceable Kingdom)