כבד שומני ומכס בישראל

המצב בעולם

פיטום עופות מים כולל החדרת כמויות אדירות של מזון באמצעות צינור לוושט האווז, במטרה לגרום לניפוח הכבד וליצירת מחלה באווז. פרקטיקה זו נאסרה ברוב מדינות אירופה, באוסטרליה ובקליפורניה. קליפורניה ושיקאגו אסרו בנוסף לכך גם מכירה של כבד שומני בשטחן. באוגוסט 2003 פסק בג"ץ כי פיטום האווזים מנוגד לחוק צער בעלי-חיים, והאיסור נכנס לתוקף באמצע אפריל 2006. אף על-פי כן, ממשיך הפיטום במספר משקים; נגד חלק מהעבריינים כבר הוגשו כתבי אישום והוצאו צווי-מניעה, אך הללו ממשיכים לענות אווזים ולרמוס את החוק.

ערכו הציבורי של המכס

האיסור על פיטום עופות מים הוא קביעה ערכית של בג"ץ, ועדת החינוך והממשלה. כל שלוש הערכאות האלה היו שותפות לגיבוש האיסור, תוך שיקוף של דעת הקהל בישראל. אמנם שלוש הערכאות לא טיפלו בסוגיית המכס על מוצרים שמקורם בעופות שעברו פיטום בכפייה, אולם המכס מגן בהכרח על קביעתם הערכית של בג"ץ, ועדת החינוך והממשלה. המכס מונע הצפה של השוק הישראלי במוצרים, שהאיסור על ייצורם בישראל בא למנוע התעללות בבעלי-חיים; ואילו הסרת המכס תביא להצפת השוק במוצרים אלה ותגרום בכך לחידושה של ההתעללות שנאסרה. במילים אחרות: ביטול המכס מנוגד לרוח החלטות בג"ץ, ועדת החינוך והממשלה, והיוזמה להסיר את המכס היא ניסיון לעקוף את החלטותיהן של הרשויות המרכזיות במדינת ישראל. למה הדברים דומים? לכך שרשות מנהלית ישראלית תיתן היתרים הנחוצים כדי להעביר מפעל הפוגע בזכויות יוצרים למדינה שבה ההגנה על זכויות יוצרים פחותה, או להעביר מפעל שמפיק פרסומי הסתה לגזענות או לטרור למדינה שבה החוקים בעניינים אלו מקלים יותר.

בעלי-חיים בחו"ל

ההתחשבות בגורלם של בעלי-חיים גם בהיותם בחו"ל אינה זרה לשיקול הדעת של הכנסת ושל רשויות כגון השירותים הווטרינריים או רשות הטבע והגנים. כך, למשל, אסור לקיים בישראל מופעים המשתמשים בבעלי-חיים, אם בהכנות לקראת המופע (גם אם נעשו בחו"ל) נגרם לבעל-החיים סבל. כמו כן, קיימים בישראל איסורים נרחבים על הסחר בחיות שמקורן מחוץ למדינה, תוך התחשבות במידת הנדירות של מין של בעל-חיים בארץ המקור שלו.

מכספי משלם המסים

תעשיית הפיטום הישראלית בהונגריה – אם אכן מדובר בתופעה ממשית ולא בהצהרה או תוכנית גרידא – מוקמת על-ידי גורמים שקיבלו סיוע מהממשלה בגין סגירת ענף הפיטום. מדובר אפוא בשימוש ציני בכספי משלם המסים – אם לא בהוצאת דבר במרמה ממש: אדם שקיבל סיוע כדי להסב את עיסוקו ממשיך הלכה למעשה באותו עיסוק אסור. יש לשים לב, שאדם כזה הוא הנהנה היחיד מהמידע המסולף שמופיע בעיתונות, על העברתה המוצלחת לכאורה של התעשייה הישראלית להונגריה, ועל הסרת המכסים על ייבוא מוצרי הפיטום.

ההחלטה שלא הייתה

ב-29.5.2007 פרסם עיתון הארץ TheMarker כתבה מאת עמירם כהן, הכוללת תיאורים תמוהים לטובת המפטמים ונגד האיסור על הפיטום, תוך הימנעות מהבאת תגובת אנונימוס. בכתבה בולטת הטענה, "ההתעללות רק עברה למדינה אחרת, ומשם היא תיובא לישראל בהיתר ובעידוד הממשלה ובלי מכס." למחרת כבר דיווח כהן כי "באחרונה הסירה הממשלה את מכס על יבוא בשר אווז מפוטם והתירה ליבואנים לייבא בשר זה ללא מכס מפני שאין מדובר יותר ביבוא מתחרה." פנייה למשרד החקלאות לאחר פרסום דברים אלה העלתה תמונה שונה לחלוטין: נמסר שבמשרד עדיין מקווים להעביר בממשלה את הסרת המכס בעוד שבועיים-שלושה (לתקופת ניסיון: שנה עד שנה וחצי). לדברי מנהל מחלקת הייבוא, המכס על בשר אווזים הוא עדיין 50%, ועל כבד – 10%. אם כן, אין בסיס במציאות לדברים שפורסמו בעיתון, המשרתים את האינטרס הכלכלי של בעל ההון שמעוניין בייבוא כבד שומני מהונגריה לישראל.

קריאה לפעולה!

למדינת ישראל אין אפשרות לאכוף את ערכיה במדינה אחרת, אך עליה להימנע מסיוע ישיר ועקיף לאכזריות במדינות אחרות. סבלם של העופות, אשר היווה את הבסיס להחלטת הרשויות לסגור את ענף עופות המים בישראל, אינו שונה כאשר הוא מתקיים בשטח מדינת ישראל או בשטחה של מדינה אחרת. אין אפוא כל הצדקה לשקול הצעה, אשר לפיה מדינה שהחליטה לאסור פרקטיקה מסוימת מתוך קביעה ערכית של כל רשויותיה – תעודד פרקטיקה זו במדינה אחרת.

כדאי לכתוב לכל שרי הממשלה בבקשה לבלום את המהלך המיותר, ולהדגיש:

• יש להעלות את המכס על מוצרי פיטום ולא להורידו, ועדיף – לאסור ייבוא ומכירה של כבד שומני, כמו בשיקאגו.
  
• יש להטיל הגבלות אלה לא רק על כבד שומני אלא גם על בשר מעופות שהולעטו בכפייה – זהו מוצר שמקורו באותה התעללות עצמה שנאסרה בישראל.
  

רשימת חברי הממשלה וכתובותיהם
טיפים לכתיבת מכתבים