קופים בכנסת: דיון ציבורי
דיון תקדימי בין התומכים בניסויים בקופים לבין המתנגדים לניסויים כאלה נערך ב-5.6.2007 במעמד חברי כנסת. באופק: חקיקה שתגביל ניסויים כאלה.
מאליש, אחד מקורבנות המחקר בישראל. צילום: האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים
ב-5.6.2007 נערך במשכן הכנסת דיון ציבורי בנושא "ניסויים בקופים בישראל", ביוזמת תנו לחיות לחיות ובחסות השדולה לזכויות בעלי-חיים בכנסת. בדיון השתתפו תומכי הניסויים ומתנגדיהם, ושני הצדדים טענו טענות מוסריות ומדעיות לחיזוק עמדתם. תומכי הניסויים הרבו לדבר בזלזול על יריביהם, ובכלל זה התקפות אישיות. מתנגדי הניסויים הציגו חזית עניינית יותר, וכאשר הוזכרה מעורבותו של אחד הנוכחים בניסוי קשה במיוחד – קמה באולם סערה. אולם למרות ההד התקשורתי של "הפיצוץ", חשיבותו של הדיון אינה בהסכמה בין הצדדים אלא במעורבות של חברי הכנסת בנושא, בתקווה שיקדמו בקרוב חקיקה שתביא לצמצום הפגיעה בחיות במעבדות. למפגש הגיעו שישה חברי כנסת: יואל חסון, גדעון סער, זהבה גלאון, דב חנין, שלי יחימוביץ` וגלעד ארדן. רוב תיאור הדברים התמציתי שלהלן מבוסס על דיווח מפורט מאת מאזינה מן הקהל.
דבר התומכים בניסויים בקופים
פרופ' חגי ברגמן, מנהל המח' לפיזיולוגיה, ביה"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית והדסה, הביע זלזול ברמת הטיעונים של מתנגדי הניסויים בחיות, קבע שלאדם יש ערך מוסרי עליון המצדיק פגיעה בחיות אחרות, וטען שניסויים בקופים הביאו לפיתוח ניתוח המקל על חייהם של בני-אדם חולי פרקינסון.פרופ' בני גייגר, דיקאן הפקולטה לביולוגיה במכון וייצמן, טען שהניסויים בחיות מוצדקים מבחינה מוסרית, ושקביעת מין החיה המתאימה לניסוי היא החלטה מקצועית, הדורשת ידע שאין לציבור ואין להעביר את ההחלטה לידי הציבור או גוף מחוקק. הוא טען שהחוקרים מחויבים לרווחת החיות ושיש לפתח חלופות לניסויים בחיות.
פרופ' אבי רכס מהסתדרות הרופאים טען שהמדענים מדברים מדע ואילו מתנגדי הניסויים נשענים רק על רגש, ולאחר מכן ניסה לפרוט על רגשות הנוכחים בעזרת לעג כלפי חוקים להגנה על חיות, יוסי שריד, האומה ההודית וסטודנטים לרפואה, תוך אזכור של חולי פרקינסון וטענות כלליות, מדעיות לכאורה.
דבר המתנגדים לניסויים בקופים
ד"ר תמר רון, פרימטולוגית, דיברה על חיי הקופים והדגישה את הדמיון בינם לבין בני-אדם ואת הרצף הביולוגי בין הקבוצות.ד"ר אלעד פייגין, רופא כירורג ונציג "נוח" במועצה לניסויים בבעלי-חיים, ניתח באופן ביקורתי את הדוֹגמה שלפיה ניסויים בקופים מועילים לרפואה אנושית, ופירט לגבי מקרים שבהם נצברו נתונים קליניים רלוונטיים מבני-אדם לפני הניסויים בקופים, מבלי שנעשה שימוש בנתונים אלה. פייגין הזכיר גם את הניסוי בקופים שעליו דיבר ברגמן, ואמר שהטכניקה החדשנית כביכול שהזכיר ברגמן, הייתה קיימת כבר ב-1947 אך לא נעשה בה שימוש.
ד"ר אנדריי מנשה, וטרינר ששימש כנציג "נוח" במועצה, התמקד בהבדלים בין בני-אדם למינים אחרים, שהם רלוונטיים לניסויים רפואיים, והזכיר את החולשות של תרופות שנבדקו על חיות.
מנשה פינה מספר דקות מהזמן שהוקצב לו עבור ענת רפואה מתנו לחיות לחיות. היא התמקדה בתיאור סבלם של הקופים במעבדות, ודיברה על הבריונות וההפקרות במעבדות. בין השאר היא הזכירה כי פרופ' גייגר השתתף בניסוי אשר כלל עקירת עיני קופים. בתגובה, כפי שהגדירה זאת כתבת מעריב, בילי פרנקל, "המדענים פוצצו את הדיון על ניסויים בקופים". גייגר עזב את האולם, ותומכי הניסויים בחיות נעמדו, תבעו התנצלות ולבסוף עזבו ברובם את האולם. אחר-כך חזרו. רפואה מגיבה: "העובדה שהנסיינים בוחרים לברוח במקום להתמודד עם טענותינו באופן ענייני, מעידה על חששם מחשיפת האמת בפני הציבור. אין ספק שיש צורך אמיתי להגביר את הפיקוח ולהחמיר במתן היתרים לניסויים בקופים. אסור לנו להפקיר את הקופים להחלטותיהם ולשיקול דעתם של נסיינים אשר מכחישים את סבלם של הקופים במעבדות." רפואה מניחה שקהל תומכי הניסויים לא ידע קיומו של הניסוי שאליו התייחסה בעניין גייגר, והיא מציעה למתעניינים לעיין במאמר שבו פורסם הניסוי:
Ilana Sabanay, Baohe Tian, B’ann T. Gabelt, Benjamin Geiger and Paul L. Kaufman, "Functional and Structural Reversibility of H-7 Effects on the Conventional Aqueous Outflow Pathway in Monkeys", Experimental Eye Research 78 (2004), pp. 137-150.
חברי הכנסת
שלושת חברי הכנסת שנשאו דברים באירוע, הפגינו מודעות גבוהה לליקויים הקיימים במערכת הפיקוח על הניסויים בחיות, שהם תולדה של חוק בעייתי. ח"כ יואל חסון (קדימה), יו"ר השדולה לזכויות בעלי-חיים בכנסת, הוא שפתח את הדיון ואמר שיש ניסויים נחוצים וניסויים בלתי נחוצים ולא מוסריים. חסון הדגיש את הצורך בפיקוח אמיתי על הנעשה במעבדות.
ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר (לפי פרנקל, מעריב): "אין מחלוקת על כך שקופים חשים סבל, השאלה היא אם זה נשקל מספיק." אולם, לדבריו, השאלה היא האם הניסויים נעשים רק כשאין חלופה ורק למען הצלת חיי אדם. חנין הביע תמיכה בהרחבת הפיקוח על הנעשה במעבדות ובקביעת הרכב מאוזן בוועדות הממונות על אישור הניסויים.
ח"כ גלעד ארדן מהליכוד אמר שאין הבדל בין התעללות בבעלי-חיים להתעללות בבני-אדם. עם זאת, לדבריו יש יתרונות בניסויים בחיות אך יש לדאוג שסבלן יהיה מזערי. ארדן קבע שיש לשנות את הרכב הוועדות והמועצה לניסויים בבעלי-חיים, ולהכניס לתוכן פעילי זכויות בעלי-החיים. ח"כ ארדן יוזם הצעת חוק, שאלה הם עיקריה:1. הקמת ועדה אתית מיוחדת לאישור כל הניסויים בקופים בישראל, לרבות הניסויים במערכת הביטחון.
2. איסור הצמאת ו/או הרעבת קופים.
3. הטלת חובה להעביר קופים לשיקום לאחר גמר הניסוי בהם.
4. איסור ביצוע יותר מניסוי אחד בקוף אחד.
ח"כ חסון סיכם את האירוע בהבעת מחויבות לשינוי (לפי ארז ארליכמן, ynet): "בשורה התחתונה אנחנו מבקשים להשיג פיקוח רחב יותר על ניסויים בבעלי-חיים בכלל ובקופים בפרט. השינוי במעבדות יכול להיקבע רק בבית הזה, ורק באמצעות הידברות ועבודת חקיקה רצינית."
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art549.html
מקורות
ארז ארליכמן, "כך פוצץ הדיון הציבורי בכנסת על ניסויים בקופים", ynet, 6.6.2007.haleth, "הדיון בכנסת על הניסויים בקופים – כל הפרטים, כל האקשן" (הודעה), פורום צמחונות וטבעונות בנענע, 5.6.2007.
בילי פרנקל, "המדענים פוצצו את הדיון על ניסויים בקופים", nrg מעריב, 5.6.2007.
ארז ארליכמן, "לקראת דיון בכנסת: האם ניסויים בקופים הכרחיים?", ynet, 4.6.2007.
"קוף לפני האדם", nrg מעריב, 4.6.2007.
הדר פרבר, "הכנסת תדון בניסויים בקופים", Nfc, 3.6.2007.
