יום זכויות בעלי-חיים בכנסת 2010
ב-28.12.2010 צוין בכנסת יום זכויות בעלי-החיים, כחלק מאירועי יום זכויות בעלי-החיים הבינלאומי. זוהי הפעם השנייה שבה מתקיים אירוע מסוג זה, מאז יום זכויות בעלי-החיים הראשון שצוין בכנסת בתחילת 2008. האירוע, פרי יוזמתו של ראש השדולה למען בעלי-חיים, ח"כ איתן כבל, אמנם לא כלל עבודת חקיקה, אך הוא שימש כהזדמנות לארגונים למען בעלי-חיים ולחברי כנסת האוהדים לנושא לקדם את המודעות לסוגיות של הגנה על בעלי-חיים.
ח"כ כבל הוא אחד מחברי הכנסת הפעילים ביותר למען בעלי-חיים. בין השאר, הוא יזם בעבר הצעת חוק הדורשת סימון מוצרים שנוסו על בעלי-חיים, ולאחרונה הוא השתתף בהגשת הצעת חוק שתאסור על ייבוא מוצרים שנוסו על בעלי-חיים, בדומה לתקן האירופי בנושא. הצעה זו, שאושרה בקריאה שנייה ושלישית שבוע לפני יום זכויות בעלי-החיים, היא אחד מההישגים המשמעותיים של הפעילות הפרלמנטרית בתחום ההגנה על בעלי-חיים.
שני נושאים נוספים עמדו ברקע יום זכויות בעלי-החיים בכנסת: הדיון בתנאי ההחזקה של התרנגולות בתעשיית הביצים והדיון בהצעת החוק של ח"כ רונית תירוש, להגבלת הייבוא והסחר במוצרי פרווה. דיונים אלו הבטיחו שיום זכויות בעלי-החיים לא יתמקד אך ורק במצוקות של כלבים וחתולים ברחוב, הנפגעים מידי מתעללים אקראיים, אלא שתינתן בו גם תזכורת לכך שהתעללות בבעלי-חיים מתקיימת גם (ובעיקר!) במסגרת תעשיות ממוסדות, המנצלות בעלי-חיים למטרות רווח כלכלי.
בנוסף לכך, התייחס השר ארדן גם לנושא הסחר הבינלאומי בבעלי-חיים למטרות ניסויים, והצהיר על כוונתו לפרסם בקרוב הגבלות על ייבוא קופים לניסויים. להחלטות אלו צפוית להיות השלכות משמעותיות לגבי המשך פעילותה של חוות מזור, המשמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שנחטפו במאוריציוס, בדרכם לניסויים באירופה ובארצות-הברית.
ביקורת נוקבת על תפקודו הלקוי של משרד החקלאות באכיפת חוק צער בעלי-חיים, נשמעה בנאומו של עו"ד יוסי וולפסון מאנונימוס:
על אף דברים אלו, יש לציין שגם ביחס להתעללות פרטית בבעלי-חיים, אכיפת החוק לרוב לוקה בחסר: מהנתונים שהוצגו בפני הכנסת, עולה כי מתוך 270 תיקים משפטיים שנפתחו בנושא התעללות בבעלי-חיים, רק ב-30 מהם הוגש כתב אישום. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שהשתתף גם הוא באירוע, דיבר על הצורך באכיפה נמרצת יותר של החוק, ובהחמרת הענישה כלפי מתעללים בבעלי-חיים.
ברוח דומה כותבת גם אורנה רינת, בטור "דמעותיו של התאו" שהתפרסם בעיתון "הארץ":
עידן סייר, "יום זכויות בעלי החיים בכנסת", וואלה! 28.12.2010.
ארז ארליכמן, "רק 11% מתיקי התעללות בחיות הגיעו לכתב אישום", ynet, 28.12.2010.
"בקרוב: הגבלות על ייבוא קופים לניסויים", nrg מעריב, 28.12.2010.
טל לאור, "אנחנו לא חיות", nrg מעריב, 28.12.2010.
אילן ליאור, "90% מתיקי ההתעללויות בחיות נסגרים ללא אישום", הארץ, 28.12.2010.
ארז ארליכמן, "כבל: מי שיתעלל בבעלי חיים – יילך לכלא", ynet, 27.12.2010.
"חיים בזבל: המצב הקשה של חתולי הרחוב", nrg מעריב, 27.12.2010.
לירון שומם, "חזקים על חלשים: עלייה של 100% בשנה האחרונה במקרי ההתעללות בבעלי חיים", נענע 10, 23.12.2010.

שני נושאים נוספים עמדו ברקע יום זכויות בעלי-החיים בכנסת: הדיון בתנאי ההחזקה של התרנגולות בתעשיית הביצים והדיון בהצעת החוק של ח"כ רונית תירוש, להגבלת הייבוא והסחר במוצרי פרווה. דיונים אלו הבטיחו שיום זכויות בעלי-החיים לא יתמקד אך ורק במצוקות של כלבים וחתולים ברחוב, הנפגעים מידי מתעללים אקראיים, אלא שתינתן בו גם תזכורת לכך שהתעללות בבעלי-חיים מתקיימת גם (ובעיקר!) במסגרת תעשיות ממוסדות, המנצלות בעלי-חיים למטרות רווח כלכלי.
ניגוד אינטרסים באכיפת החוק
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מתח ביקורת על הבעייתיות בכך שהמשרד האחראי על אכיפת חוק צער בעלי-חיים הוא גם המשרד המקורב ביותר לאינטרסים של תעשיות המנצלות בעלי-חיים:
"קיים ניגוד עניינים מובנה בכך שהמשרד המעודד את התעשייה החקלאית הוא גם המשרד שצריך להטמיע ערכים של הגנה על רווחתם של בעלי-חיים. הקונפליקט הזה הוצג בצורה מאוד ברורה במאבק של אנונימוס נגד כלובי התרנגולות, שבו אנו תומכים. בשלב מסוים, חוק צער בעלי-חיים צריך לעבור לסמכות המשרד להגנת הסביבה."
בנוסף לכך, התייחס השר ארדן גם לנושא הסחר הבינלאומי בבעלי-חיים למטרות ניסויים, והצהיר על כוונתו לפרסם בקרוב הגבלות על ייבוא קופים לניסויים. להחלטות אלו צפוית להיות השלכות משמעותיות לגבי המשך פעילותה של חוות מזור, המשמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שנחטפו במאוריציוס, בדרכם לניסויים באירופה ובארצות-הברית.

צילום: רונן מחלב
ביקורת נוקבת על תפקודו הלקוי של משרד החקלאות באכיפת חוק צער בעלי-חיים, נשמעה בנאומו של עו"ד יוסי וולפסון מאנונימוס:
"לפני כמה שבועות נחשפו בכלבוטק צילומי התעללות בחזירים, שזעזעו את הציבור. הארגונים הגישו תלונות למשטרה ולמשרד החקלאות, והתשובה שקיבלו הייתה, שכדי להעמיד לדין את המתעללים בחזירים יש צורך בתקנות לחוק צער בעלי-חיים, שיקבעו מה מותר ומה אסור לעשות לחזירים. הצעה לתקנות כאלה מונחת על שולחן משרד החקלאות משנת 2003, ומאז דבר לא נעשה כדי לקדמה.
בני-אדם הצליחו לפענח בהצלחה רבה יותר משלושים קולות שתרנגולות משמיעות, ביניהם קולות של חיזור, של תקשורת עם אפרוחים, של מצוקה. אבל כשכולאים תרנגולות בכלובי-סוללה, הופכים אותן למכונות הטלה. אנחנו נותנים לכל אחת מהן שטח בגודל של נייר משרדי. ליתר דיוק, משרד החקלאות מציע שניתן לכל אחת מהן ב-2022 שטח בגודל הדף שאני מחזיק בתוספת משהו כמו כף היד שלי. בכלובים האלו התרנגולת לא יכולה לא לנקר בקרקע, לא ללכת, לא לעשות את אמבטיות החול שהיא כל-כך אוהבת. אפילו לא למתוח כנף. סיפרתי שאנחנו מזהים יותר משלושים קריאות של תרנגולות. בדקו איזה קולות הן משמיעות בכלובים. אלה קולות של מצוקה."
בני-אדם הצליחו לפענח בהצלחה רבה יותר משלושים קולות שתרנגולות משמיעות, ביניהם קולות של חיזור, של תקשורת עם אפרוחים, של מצוקה. אבל כשכולאים תרנגולות בכלובי-סוללה, הופכים אותן למכונות הטלה. אנחנו נותנים לכל אחת מהן שטח בגודל של נייר משרדי. ליתר דיוק, משרד החקלאות מציע שניתן לכל אחת מהן ב-2022 שטח בגודל הדף שאני מחזיק בתוספת משהו כמו כף היד שלי. בכלובים האלו התרנגולת לא יכולה לא לנקר בקרקע, לא ללכת, לא לעשות את אמבטיות החול שהיא כל-כך אוהבת. אפילו לא למתוח כנף. סיפרתי שאנחנו מזהים יותר משלושים קריאות של תרנגולות. בדקו איזה קולות הן משמיעות בכלובים. אלה קולות של מצוקה."
התעללות פרטית, התעללות ממוסדת
את נאומו סיים וולפסון בהצבעה על חוסר העקביות שהחברה שלנו מגלה בגינוי ההתעללות בבעלי-חיים כשהיא מתבצעת בידי פרטים בודדים לעומת הפסיביות שננקטת בטיפול בהתעללות ממוסדת:"שמענו היום סיפורי זוועה על עבריינים שפצעו והרגו ושחטו כלבים וחתולים. דיברנו על כך שיש להעניש אותם בחומרה. ובהחלט יש לשלוח את העבריינים האלו לכלא לתקופות ארוכות. אנשים נבחנים ביחסם לבעלי-חיים – אבל לא רק מידותיהם של אנשים פרטיים נבחנות כך, גם החברה כולה.
הזכירו כאן את הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש, לאסור סחר בפרוות בישראל. גם לח"כ ניצן הורוביץ הייתה הצעה דומה. הצעת החוק הזו זכתה לתמיכת הממשלה אבל היא לא מתקדמת. כשההצעה לאסור סחר בפרוות לא מתקדמת, כשאנחנו ממשיכים לתכנן תאי צינוק לתרנגולות – האם אנחנו יכולים להסתכל בעיניים של העבריינים האלו כשאנחנו שולחים אותם לכלא? האם, כחברה, אנחנו יכולים לומר שאנחנו בעמדה מוסרית לעשות זאת?"
הזכירו כאן את הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש, לאסור סחר בפרוות בישראל. גם לח"כ ניצן הורוביץ הייתה הצעה דומה. הצעת החוק הזו זכתה לתמיכת הממשלה אבל היא לא מתקדמת. כשההצעה לאסור סחר בפרוות לא מתקדמת, כשאנחנו ממשיכים לתכנן תאי צינוק לתרנגולות – האם אנחנו יכולים להסתכל בעיניים של העבריינים האלו כשאנחנו שולחים אותם לכלא? האם, כחברה, אנחנו יכולים לומר שאנחנו בעמדה מוסרית לעשות זאת?"
על אף דברים אלו, יש לציין שגם ביחס להתעללות פרטית בבעלי-חיים, אכיפת החוק לרוב לוקה בחסר: מהנתונים שהוצגו בפני הכנסת, עולה כי מתוך 270 תיקים משפטיים שנפתחו בנושא התעללות בבעלי-חיים, רק ב-30 מהם הוגש כתב אישום. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שהשתתף גם הוא באירוע, דיבר על הצורך באכיפה נמרצת יותר של החוק, ובהחמרת הענישה כלפי מתעללים בבעלי-חיים.

צילום: רונן מחלב
גם בתקשורת
יום זכויות בעלי-החיים עורר התייחסות תקשורתית נרחבת. בנוסף לכתבות הסוקרות את האירוע בכנסת, פורסמו באותו יום גם מספר טורי דעה העוסקים בזכויות בעלי-חיים. בטור של פעיל אנונימוס, חגי כהן, "שונים מאיתנו – אך לא נחותים: לבע"ח יש זכויות?" שהתפרסם ב-ynet נמתחת ביקורת נגד השרירותיות שבהתעלמות מוסרית מבעלי-חיים רק על רקע השתייכותם למין ביולוגי שונה. כהן מדגיש את הצורך בהכרה בהתעללות שעוברים בעלי-חיים בתעשיית המזון ואת החשיבות של בחירה בתזונה צמחונית:"דרושים מאמץ ותעוזה כדי לגלות, שהדימוי הפסטורלי של משקי-החי שהפנמנו מספרי ילדותנו – רחוק מאוד מהמציאות. דרושה חשיבה מוסרית עצמאית כדי להכיר בכך שהעובדה שבעל-החיים הוא אחר מאיתנו, אינה עושה אותו נחות. נדרשת אחריות גם כדי להכיר בכוחן של הבחירות הצרכניות שלנו על זולת רחוק, חסר-אונים ואנונימי."
ברוח דומה כותבת גם אורנה רינת, בטור "דמעותיו של התאו" שהתפרסם בעיתון "הארץ":
"כשבני אדם אוכלים שניצל הם לא חושבים על המתקנים הסגורים שבהם בעלי חיים נולדים ומתים ללא הרף במעין דמדומי-חיים, שאליהם נכנסים אנשים במסיכות גז בשל אדי האמוניה הגורמים לחיות לעיוורון ולקשיי נשימה, ושבהם התנועה היחידה היא ניסיונות של אפרוחים שפוטמו לגרור את גופם שרגליהם אינן יכולות לשאתו. ביקום המקביל הזה כל מה שהוא של בעלי החיים נשלל מהם, אבל מכיוון שהם אינם חכמים כמונו ואינם יודעים זאת, ימשיכו גורי החזירים לנסות לכשכש בזנבם שנכרת (ללא הרדמה) כדי למנוע מהם תקשורת, ו"עגל החלב" הכלוא בכלוב בגודל גופו, ימשיך לנסות לשווא ללקק את הברגים כדי להחזיר לגופו מעט מהברזל שנמנע ממנו [...] האם העובדה שהם אינם שייכים למין שלנו יכולה להצדיק זאת? מה יכול להיות יותר חשוב מהיכולת להרגיש? האם התירוץ "ככה זה בטבע" יכול לכסות על העובדה שניצבת לפנינו בחירה פשוטה – עונג לעומת סבל ומוות?"
עוד בתקשורת
עידן סייר, "יום זכויות בעלי החיים בכנסת", וואלה! 28.12.2010.
ארז ארליכמן, "רק 11% מתיקי התעללות בחיות הגיעו לכתב אישום", ynet, 28.12.2010.
"בקרוב: הגבלות על ייבוא קופים לניסויים", nrg מעריב, 28.12.2010.
טל לאור, "אנחנו לא חיות", nrg מעריב, 28.12.2010.
אילן ליאור, "90% מתיקי ההתעללויות בחיות נסגרים ללא אישום", הארץ, 28.12.2010.
ארז ארליכמן, "כבל: מי שיתעלל בבעלי חיים – יילך לכלא", ynet, 27.12.2010.
"חיים בזבל: המצב הקשה של חתולי הרחוב", nrg מעריב, 27.12.2010.
לירון שומם, "חזקים על חלשים: עלייה של 100% בשנה האחרונה במקרי ההתעללות בבעלי חיים", נענע 10, 23.12.2010.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art748.html