המאבק נגד הרעבת תרנגולות, יולי 2012

למה מרעיבים תרנגולות?

תרנגולות בתעשיית הביצים מטילות בתכיפות גבוהה מאוד – כמעט ביצה מדי יום. קצב הטלה גבוה זה אינו טבעי לעופות: באופן רגיל,עופות בטבע מטילים ביצים באופן מצומצם בעונת הרבייה בלבד, ולא לאורך כל השנה. הגורם העיקרי לקצב ההטלה הגבוה בתעשייה החקלאית הוא השינויים הגנטיים שעברו תרנגולות, כתוצאה מהרבעה בררנית שבוצעה בהן באופן מכוון במטרה להעלות את תפוקת הביצים שלהן. מלבד ההרבעה הבררנית נהוג להשתמש גם במניפולציות סביבתיות על-מנת להגביר את תפוקת הביצים. אחת מהן היא הארכת שעות האור ביום באופן מלאכותי, דבר היוצר תנאים סביבתיים הדומים יותר לתנאים בעונת ההטלה.

על אף המניפולציות הגנטיות והסביבתיות המופעלות על התרנגולות, תקופת ההטלה שלהן עדיין אינה נמשכת באופן בלתי פוסק. בסביבות גיל 17 חודשים, קצב ההטלה של התרנגולות יורד לרמות נמוכות עד כדי כך שהמשך החזקתן אינו משתלם כלכלית. בשלב זה עומדות ללולנים שתי אפשרויות: להרוג את הלהקה ולקנות להקה אחרת במקומה, או להאיץ את מחזור ההטלה הנוכחי עד לסיומו, על-מנת לפנות את הדרך לתחילתו של מחזור הטלה חדש.

"השרה כפויה" היא התהליך המביא לסיומו המזורז של מחזור ההטלה. במסגרת ההשרה הכפויה מחשיכים את הלולים ומונעים מהתרנגולות מזון לתקופה של עשרה ימים עד שבועיים. בימים הראשונים של תקופת ההשרה נהוג לעתים למנוע מהתרנגולות גם מים. מקץ שבועיים מתחילים להחזיר לתרנגולות את המזון באופן הדרגתי, כשבתחילה הן מקבלות רק כמויות מצומצמות של מזון. השינוי הפתאומי והקיצוני בתנאי התאורה והתזונה מיועד לעורר בתרנגולות את התהליך הורמונלי שבו הן משירות את נוצותיהן ומצמיחות נוצות חדשות, מה שמתרחש באופן טבעי לקראת החורף, עם התקצרות הימים והתמעטות המזון הזמין. אלא שהתהליך שבאופן טבעי אורך כמה חודשים נדחס בתנאים המלאכותיים של המשקים לפרק זמן קצר מאוד על-מנת להביא להתחלתו ולסיומו בהקדם האפשרי.

תרנגולות במהלך השרה כפויה. כל התמונות צולמו בלול ביצים בצפון הארץ, מרץ 2012 

נזקי הרעב: תוקפנות, שברים, ופגיעה במערכת החיסון

תרנגולות רבות מתות כתוצאה מהרעבתן, אבל הדבר לאו דווקא גורם נזק לחקלאים, שהרי התרנגולות הצפויות למות הן גם החלשות יותר והנוטות להטיל פחות ביצים. כך משמשת ההרעבה באופן עקיף גם כאמצעי להיפטר מתרנגולות פחות רווחיות. אבל גם התרנגולות ששורדות את התהליך סובלות ממנו קשות – לא רק מהרעב עצמו אלא גם מההשפעותיו הנלוות, הנוטות להחמיר את הבעיות הקיימות ממילא בכלובים. כך, למשל, בתקופת ההרעבה מחמירה התופעה של תוקפנות המובילה לניקור הדדי בין התרנגולות. ההרעבה פוגעת גם בתפקוד המערכת החיסונית של הציפורים (דבר המעמיד בסיכון לא רק את התרנגולות עצמן, אלא עלול לתרום גם להעברת מחלות זיהומיות לבני-אדם), ומעלה בהרבה את הסיכון של תרנגולות לסבול משברים בעצמות (בעיה נפוצה בלולים, בעיקר בזמן פינוי התרנגולות מכלוביהן שלהן, דבר המתבצע לרוב באלימות ובחוסר זהירות). מחקר מ-2005 מראה כי כשליש מהתרנגולות העוברות השרה כפויה סובלות משברים בעצמות.

המאבק נגד השרה כפויה

עקב הביקורת כלפי הרעבת התרנגולות שהועלתה מצד ארגונים לרווחת בעלי-חיים, פותחה בארצות-הברית שיטה אלטרנטיבית לביצוע ההשרה: במקום למנוע מהתרנגולות מזון לחלוטין מאכילים אותן במזון דל בערכים תזונתיים, המותיר אותן רעבות. עם זאת, אלטרנטיבה זו, כמו במקרים רבים של רפורמות "רווחה" המוצעות למען בעלי-חיים במשקים, היא רפורמה בעיקר למראית-עין, ובפועל מביאה לשיפור זעיר, אם בכלל, בחיי התרנגולות – התרנגולות עדיין מורעבות, ומחקרים שבדקו את השפעותיה של שיטת השרה זו מראים, כי היא אינה מביאה לירידה משמעותית בשיעורי התמותה של התרנגולות או בתסמינים של עקה..

מראה הלול בזמן ההשרה: הפרשות התרנגולות, המצטברות מתחת לכלובים, מכוסות בנוצות הנושרות מהתרנגולות במהלך תקופת ההרעבה שלהן 

באירופה, הרעבת תרנגולות למטרות השרה נאסרה בחוק על-ידי דירקטיבה של הנציבות האירופית מ-1998, האוסרת על הרעבת חיות משק. בארצות הברית, הרעבת תרנגולות היא עדיין חוקית, והמאבק בה התמקד עד כה בעיקר בהפעלת לחץ צרכני על תעשיית הביצים. עם זאת, הצעת חוק חדשה, שגובשה בעקבות משא ומתן בין ארגוני רווחת בעלי-חיים לבין נציגי תעשיית הביצים והועלתה על שולחן הקונגרס בינואר 2012, קובעת תקנים חדשים להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים. תקנים אלה כוללים (לצד הרחבה משמעותית של השטח המינימלי שבו מותר לכלוא תרנגולות) גם סעיף שייאסור על הרעבת התרנגולות בארצות הברית.

בישראל, לעומת זאת, השרה כפויה לא רק שאינה אסורה בחוק, אלא שלמעשה, עד לפני מספר שנים הייתה אפילו מחויבת על-ידי משרד החקלאות. ב-2001 יזם ח"כ אברהם פורז (מנסח חוק צער בעלי-חיים) דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, במטרה לבחון איסור על השרה כפויה בישראל. נציגי משרד החקלאות ומועצת הלול, שנכחו בדיון, התנגדו בתוקף לאיסור על הרעבת תרנגולות. יצחק מלכה, ראש אגף ההטלה בשירותי ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, טען שהרעבת התרנגולות למעשה פועלת לטובתן, מכיוון שהיא נותנת להן הפוגה משגרת ההטלה התכופה השוחקת את גופן – זאת על אף כי מטרתה הסופית של ההרעבה היא בסופו של דבר להאריך את משך תקופת ההטלה של התרנגולות.



הדיון שיזם ח"כ פורז לא נשא תוצאות, והעיסוק בשאלת הרעבת התרנגולות נזנח למשך מספר שנים. הוא התחדש בעקבות המאבק בתכנית הרפורמה בתעשיית הביצים. במסגרת הרפורמה, שאושרה ב-2007, התכוון משרד החקלאות להשקיע כ-300 מיליון ש"ח מכספי הציבור בהקמת לולים חדשים, לולים שבהם יוחזקו תרנגולות בכלובים מיושנים שגודלם אינו מאפשר להן אפילו לפרוש את כנפיהן לרוחב. השימוש בכלובים אלה כבר נאסר באירופה ובמספר מדינות בארצות-הברית. ב-2009 הגישה עמותת אנונימוס, במשותף עם ארגונים נוספים להגנת בעלי-חיים, עתירה לבג"ץ נגד בנייה של לולים חדשים כל עוד לא יותקנו תקנות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים, כפי שמתחייב מחוק צער בעלי-חיים. בעקבות העתירה הוציא בג"ץ צו מניעה זמני להקמת הלולים. מאז מנסה משרד החקלאות להביא לאישורן של תקנות שיתירו את השימוש בכלובים. ועדת החינוך של הכנסת, הוועדה האחראית על אישור התקנות, סירבה מספר פעמים לקבל פעמים את ניסיונות משרד החקלאות להנציח בחוק את השימוש בכלובים. לאור הכישלון להעברת התקנות בוועדת החינוך יתקיים בשבוע הבא דיון בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה. בנוסף לשאלת השטח המינימלי שבו יותר לכלוא תרנגולות יתייחס הדיון גם ל"השרה כפויה". בעוד שמשרד החקלאות מבקש להתירה בחוק, המשרד להגנת הסביבה מקדם את ההצעה לאסור עליה.

עזרו לנו לעצור את ההרעבה: כתבו לשרים!

כדאי לכתוב לשרים חברי הוועדה, ולבקש מהם לקבל את הצעת המשרד להגנת הסביבה לאסור על הרעבת תרנגולות, ולא את עמדת משרד החקלאות:

בנימין נתניהו, ראש הממשלה - pmo.heb@it.pmo.gov.il
יולי אדלשטיין, שר ההסברה והתפוצות - yedelstein@knesset.gov.il
אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון - sar@moch.gov.il
גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה - sar@sviva.gov.il
דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה - minister@most.gov.il
משה כחלון, שר התקשורת והרווחה - mcachlon@knesset.gov.il
עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים - sar@mni.gov.il
סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות - sar@tourism.gov.il
דן מרידור, שר לענייני מודיעין - dmeridor@knesset.gov.il
יעקב נאמן, שר המשפטים - sar@justice.gov.il
גדעון סער, שר החינוך - lishkat_sar@education.gov.il
יובל שטייניץ - שר האוצר - sar@mof.gov.il
סילבן שלום - שר לפיתוח הנגב והגליל - info@ng.pmo.gov.il