ח"כים בולטים בכנסת ה-15
לקראת הבחירות
ח"כים שהתבלטו לטובה - ופעילותם ח"כים שהתבלטו לרעה - ופעילותם
ח"כים שהתבלטו לטובה – ופעילותם
שריד והניסויים
יו"ר מרצ, יוסי שריד, התבלט בעמדותיו הפומביות לטובת בעלי-חיים ואף הוביל את רוב מפלגתו לנקוט עמדה חיובית בנושא. ביולי 2001 הניח שריד (עם עוד שבעה חברי מרצ) על שולחן הכנסת הצעת חוק לאיסור על ניסויים בבעלי-חיים שאינם למטרת הצלת חיי אדם. הממסד המדעי יצא מגדרו ופתח במסע יחסי-ציבור ושתדלנות נגד "הרס המדע". קידום הצעת החוק נעצר ושריד עצמו נסוג.
ניסויים, סיבוב שני
שריד התעשת במהירות והגיש עם ח"כ זבולון אורלב הצעת הצעת חוק אחרת - פשרנית, מקצועית וזהירה יותר - המדגישה נקודות-תורפה בולטות במערכת הפיקוח על הניסויים כיום: ניגודי אינטרסים בקרב מי שאמורים לפקח על הניסויים, פיקוח עצמי והיעדר שקיפות של מנגנוני הפיקוח. כמו-כן, הצעת החוק כוללת הגבלה על ניסויים למטרות חינוך, איסור על ניסויים לפיתוח מוצרי קוסמטיקה "שאינם לצורכי בריאות" ואיסור על ייצוא בעלי-חיים לניסויים (דהיינו, סגירת חוות הקופים במזור). הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה, ברוב של 41 תומכים מול שני מתנגדים ושני נמנעים. במהלך הדיונים בנושא הפעיל שריד את מלוא שנינותו ורהיטותו כדי לחשוף את האבסורד שבהגנה בלתי מסויגת על ניסויים בבעלי-חיים (למשל, על ברוריה אגרסט ממשרד החינוך, תומכת נלהבת בנתיחות בעלי-חיים בבתי-הספר: "גב' אגרסט תומכת גם בניסויים של ילדים בני 15-14 בצפרדעים. לא נחה עליה דעתה אלא אם כן ילדים בני 15 מנתחים צפרדעים, וָלא - המדע הישראלי קורס." מתוך ישיבת ועדת החינוך והתרבות, 30.10.02).
שריד והברווזים
שריד הצטרף גם למאבק בפיטום אווזים וברווזים. ביולי 2001, בעקבות חשיפה של תעשיית פיטום האווזים בטלוויזיה (שיזמה אנונימוס) הגיש שריד הצעה לתיקון חוק צער בעלי-חיים, ולפיו תיאסר האכלת אווזים בכפייה. אולם ההצעה לא עלתה לדיון בכנסת. אף על-פי כן, במסגרת המאבק המתמשך בפיטום היה לשריד משקל חשוב. חברת מפלגתו, חוסניה ג'בארה, הצביעה בוועדת החינוך והתרבות (שם נדונו תקנות משרד החקלאות לפיטום אווזים) בעד תקנות משרד החקלאות המאפשרות את המשך הפיטום. שריד נרתם לעניין, החליף את ג'בארה בדיון על פיטום ברווזים (17.7.01) וערך לנוכחים בישיבה שיעור בהבנת הנקרא, כשהוא קורא קטעים מן התקנות. הוא לא התרגש מן המונחים הטכניים הרבים ותוך דקות חשף את העובדה שהתקנות מבקשות להסוות באמצעות המונחים הטכניים את התרתו בחוק של פיטום אלים ללא שינוי. "יש פה דברים שעל פניהם ברור לגמרי שהם מן הפה ולחוץ. הם רק כדי לצאת ידי חובה," סיכם שריד. בתום הישיבה שררו הלכי-רוח חדשים בוועדה. התקנות לא אושרו.
פורז והחקלאות
אברהם פורז, יוזם חוק צער בעלי-חיים (1994), נותר חבר-הכנסת היחיד בכנסת ה-15 שמצטיין בידיעותיו, בהתעניינותו ובפעילותו למען רווחת בעלי-חיים בחקלאות. פורז עתר לבג"ץ כדי לקדם את התקנת תקנות צער בעלי-חיים (כללים בעלי תוקף חוקי, ששר החקלאות חויב להתקין ב-1994) והשתמש בכל כובד משקלו כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת כדי לקדם את הנושא, כפי שאמר בישיבה שכינס בנושא (14.6.00): "אם משרד החקלאות לא ימצא את הכלים ואת המשאבים לטפל בזה בדחיפות אז כל תקנה שלכם שתבוא לפה תמתין עד שהתקנות הללו יהיו מוכנות."
ישיבות פורז
פורז השתתף בכל הדיונים בוועדת החינוך בנושא פיטום אווזים וברווזים, והתנגד לפיטום בקול חד וברור. כיו"ר ועדת הכלכלה יזם פורז דיונים במספר נושאים שוודאי לא היו עולים כלל בכנסת בלעדיו:
- הרעבת תרנגולות בתעשיית הביצים: בשני דיונים (7.5.01, 18.12.01), ניסה פורז לברר אם אפשר, מבחינה כלכלית, לבטל את השיטה המקובלת של הרעבת תרנגולות. מהלך זה לא הניב תוצאות - פורז היסס מול נתונים כלכליים שנויים במחלוקת, והחזיר את הכדור למגרש של הצרכנים.
- הרג תרנגולות בתעשיית הביצים: בעקבות חשיפת כלבוטק של הרג תרנגולות במעיכה ובחנק יזם פורז דיון בנושא (27.3.01) במטרה ללחוץ על נציגי הלולנים לעבור לשיטות פחות אכזריות. הנציגים שיתפו פעולה.
- ביצים אורגניות וביצי "חופש": פורז יזם דיון (11.3.02), שמטרתו לעודד ייצור ביצי "חופש". לדיון לא היו תוצאות משמעותיות בגלל טענת המשווקים שלולנים אינם מעוניינים להמיר משקים רגילים לשיטות הפחות אכזריות.
- קיצוץ קרני עגלות בתעשיית החלב: בעקבות חשיפת כלבוטק (על בסיס עבודת אנונימוס) כינס פורז ב-21.1.02 ישיבה במטרה למנוע קיצוץ קרניים ללא הרדמה. משרד החקלאות שיתף פעולה. בישיבה זו אמר פורז:
פורז וחקיקה
שלושה חוקים למען בעלי-חיים ניסה פורז להעביר בכנסת ה-15:
- הצעת חוק שטרם נדונה בכנסת, ולפיה יוכלו ארגונים להגנה על בעלי-חיים להשתתף כצדדים בכל דיון בבית-משפט, שיש לו רלוונטיות לפגיעה בבעלי-חיים (נובמבר 2000).
- הצעת חוק שלא עברה בקריאה טרומית, ולפיה מותר יהיה לסמן מוצרים (כגון ביצי "חופש") בתווית שממנה משתמע כי בעלי-החיים גדלים בתנאי רווחה רק תחת פיקוח של ארגונים להגנה על בעלי-חיים (דצמבר 2001).
- הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית, ולפיה יוטל עונש מאסר בפועל של ארבעה חודשים לכל הפחות על המורשעים בהתעללות בבעלי-חיים (יוני 2002).
פורז והכלבים
הכתם השחור בעבודתו של פורז בכנסת ה-15 הוא טיפולו בחוק הכלבים שנדון בשמונה ישיבות בוועדת הכלכלה. זהו חוק שיזם משרד החקלאות ואושר בדצמבר 2002, והוא מאפשר פגיעה חסרת תקדים בכלבים ובמי שמטפלים בהם. החוק מחייב לקבל רשיון כדי להחזיק בכלב, ומעניק סמכות רחבה ביותר לווטרינרים הרשותיים למנוע מתן רשיונות, להחרים כלבים ולהרגם. החוק אף מאפשר להטיל על אדם חצי שנת מאסר אם שחרר כלב ללא רצועה. פורז, לא זו בלבד שלא התנגד לסעיפים הדרקוניים שבחוק, אלא תמך בהם והתנגד בתוקף כמעט לכל השינויים שהוצעו על-ידי הארגונים למען בעלי-חיים.
אורלב וחיתוך רקמות
זבולון אורלב (מפד"ל) הצליח להביא להרחבה חיובית ונדירה של חוק צער בעלי-חיים בכנסת האחרונה. התיקון שיזם אורלב לחוק והתקבל במרץ 2000 אוסר על ביצוע חיתוך ברקמה חיה של בעל-חיים למטרות נוי. התיקון רלוונטי לחיתוכים שמבצעים בכלבים גזעיים באוזניהם ובזנבם, אך הוא אינו חל על חיתוכים שמבצעים בבעלי-חיים במשקים תעשייתיים, כי חיתוכים אלה אינם נעשים למטרות נוי. בנוסף ליוזמה זו היה אורלב שותף-יוזם (עם שריד) בהצעה לתיקון חוק הניסויים בבעלי-חיים, שנסקר לעיל.
אורלב בוועדת החינוך והתרבות
תפקידו של אורלב כיו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת העניק לו מעמד מיוחד של השפעה על בעלי-חיים, כי ועדת החינוך היא הגוף שבסמכותו לאשר או לדחות תקנות שמנסח משרד החקלאות מכוח חוק צער בעלי-חיים. אורלב גם כיהן כיו"ר ישיבות משותפות עם הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי. בתפקידיו אלה אִפשר אורלב לנציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים להשמיע היטב את קולם. אורלב הכריז על עצמו בישיבה ב-30.10.02: "אני רואה עצמי כראש הכיפות הירוקות וכאיש טבע וחי וצומח." בישיבות הוא הרבה להדגיש את מחויבותה של היהדות למניעת צער בעלי-חיים. הוא גם השמיע קול נדיר אפילו בקרב מי שנחשבים כמקדמי רווחת בעלי-חיים, כאשר עמד על זכותם של בעלי-חיים לחיות; בדיון על תקנות משרד החקלאות להמתת בעלי-חיים (13.5.02) הוא אף הציע לנציגי משרד החקלאות לעגן זכות זו בחוק. עם זאת, אורלב נטה ללכת עם הקולות החזקים יותר בכנסת, ומכיוון שלעתים קרובות היו אלה הקולות הקוראים לנצל חיות, אורלב תמך בהם מספר פעמים. כך קרה שהוא היה שותף לאישור התקנות המחרידות לפיטום אווזים (2.1.02), אך הוא גם הצטרף לקולות החדשים (ובעיקר לשריד) ונטל חלק חשוב בדחיית התקנות לפיטום ברווזים, תוך שהוא מצהיר על "הלכי רוח חדשים בוועדת החינוך והתרבות" (17.7.01); כך גם התנגד אורלב להצעת החוק של שריד נגד ניסויים בבעלי-חיים שאינם למטרת הצלת חיי אדם, אולם הצטרף אליו להצעת חוק פשרנית שזכתה בתמיכה רחבה.
גלאון ובעלי-חיים במופעי בידור
ביוני 2002 אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק, המהווה תיקון לחוק צער בעלי-חיים, ועוסקת בניצול בעלי-חיים במופעי בידור. ההצעה, שאותה יזמה ח"כ זהבה גלאון (מרצ), כוללת איסור העלאת מופע אם יש יסוד סביר לחשד שעריכתו, ההכנות או האימונים לקראתו, או תנאי החזקתם של בעלי-החיים המשתתפים בו כרוכים בגרימת סבל גופני או נפשי לבעל-החיים (לקריאת כתבה בנושא).
כבל וסימון מוצרי קוסמטיקה
ביוני 2002 עבר בקריאה טרומית בכנסת תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שיזם ח"כ איתן כבל (עבודה), שעניינו סימון מוצרי קוסמטיקה, שלצורך ייצורם נערכו ניסויים בבעלי-חיים. בדברי ההסבר להצעה כתב כבל:
יחזקאל נגד עיקול בעלי-חיים
ביולי 2002 הניח ח"כ אבי יחזקאל (העבודה) על שולחן הכנסת תיקון לחוק ההוצאה לפועל, ולפיו לא תוכל יותר ההוצאה לפועל לעקל בעלי-חיים. כיום מעקלת ההוצאה לפועל גם בעלי-חיים ה"שייכים" לבעלי החוב. בהצעה, שלא עלתה לדיון בכנסת, מכריז יחזקאל:
למרבה הצער, ח"כ יחזקאל גם הגיש ביולי 2002 (בפעם השנייה - לאחר שהגיש הצעה דומה בשנת 1998) הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות, ובה נדרש כי ייקבעו זני כלבים "שעשויים להוות סכנה לציבור", והעיריות לא יספקו רשיונות להחזקת כלבים כאלה.
חזן והכלבים
במהלך הדיון המתמשך בוועדת הכלכלה על חוק הכלבים, הסתמנה הסכמה על הסעיף המאפשר לווטרינרים רשותיים להעביר כלבים מהמכלאות למעבדות ניסויים בתום 30 יום לשהותם במקום. בישיבה שהתקיימה ב-27.11.02 בוטל סעיף זה לאחר שח"כ נעמי חזן (מרצ), חברת הוועדה, הביעה התנגדות לאישור הסעיף. בסיום הדיון אושרה טיוטת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ללא הסעיף האמור.
רז וחיות בכבישים
ביולי 2002 הניח ח"כ מוסי רז (מרצ) על שולחן הכנסת הצעת תיקון לחוק הגנים הלאומיים, ולפיה תתוכנן ותוקם בכבישי ישראל מערכת של גדרות ומעברים שתמנע מחיות בר מלפרוץ לכביש ולהידרס מחד גיסא, ותאפשר להם מעבר ללא סכנה בנקודות מסוימות מאידך גיסא. מתוך דברי ההסבר לחוק: "קיטוע בתי-גידול וסביבות חיים הוא האיום העיקרי של כבישים קיימים ועתידיים על עולם החי. במדינה קטנה כישראל, כשבתי הגידול קטנים ממילא, מהווה כמעט כל כביש איום על אוכלוסיות וחברות טבעיות. הכבישים בישראל אינם מותאמים היום לתת פתרון לבעיה, ואף לא באופן חלקי."
רונן וחיות בר
ביוני 2002 הגישה ח"כ נחמה רונן (המרכז) הצעת תיקון לחוק הגנת חיית הבר, ולפיה יורחב החוק הקיים ביחס לחיות יבשה, ותיאסר העברת בעלי-חיים ימיים ממקומם. רונן גם הייתה מעורבת בהכנת הצעת חוק שנועדה לצמצם את היקף הניסויים בבעלי-חיים.
לנדבר והמכלאות
סופה לנדבר (העבודה), עם קולט אביטל (העבודה) וגנדי ריגר (ישראל בעלייה), הגישו בדצמבר 2001 הצעת תיקון לפקודת הכלבת, ולפיה לא יוכנסו כלבים לבידוד במכלאות פרטיות אלא במכלאות עירוניות בלבד, בהנחה שלמכלאות הפרטיות יש שיקולים מסחריים העלולים לגרום לפגיעת-יתר בכלבים.
צמחונים
כדאי לציין לטובה עוד שני ח"כים שהצהירו בפומבי על בחירתם להיות צמחונים מזה שנים רבות - ותרמו בכך להפיכת הצמחונות לנושא ציבורי מכובד: אברום בורג (העבודה) והשרה ציפי לבני (ליכוד), שאף הגיעה לשתי עצרות אנונימוס כדי להביע הזדהות עם אווזים ועם חיות במשקים בכלל.
ח"כים שהתבלטו לרעה – ופעילותם
להיזהר מתוויות שליליות!
כתבה זו עוסקת בפעילותם של כמה חברי כנסת שהתבלטו בפעילותם נגד בעלי-חיים. הכתבה נחוצה כדי להרחיב ולאזן את המידע שהובא בכתבות הקודמות. עם זאת, אנו מבקשים לקרוא את הנתונים בזהירות: חבר/ת כנסת שפעל נגד בעלי-חיים בעניין אחד, עשוי/ה לפעול לטובת בעלי-חיים בעניין אחר. לכן יש להיזהר מלסמן חברי כנסת לשלילה - ייתכן שבעתיד הם יתמכו או לפחות יימנעו מלהפריע בתחום אחר.
שמחון: לחקלאים בלבד
שר החקלאות הוא באופן מסורתי הפוליטיקאי שמגבה את הפגיעה הנרחבת ביותר בבעלי-חיים. המקרה של שלום שמחון (העבודה) הוא טיפוסי ואולי אף גרוע מכרגיל. שמחון, מזכ"ל תנועת המושבים ובעבר יו"ר הנהלת תנובה, היה באופן מוצהר נציגם הנאמן של החקלאים, ללא כל סימן לאמפתיה כלפי בעלי-חיים. את הגיבוי שלו לחקלאים ולשירותים הווטרינריים (הכפופים למשרד החקלאות) הוא נתן בשקט: פניות הארגונים להגנה על בעלי-חיים אליו לא זכו לתגובה משמעותית, והמאבק התחולל מול הדרגים המקצועיים במשרד החקלאות. הפעילות המתוקשרת ביותר של שמחון נגד בעלי-חיים הייתה הגנתו הנלהבת מאוד על חוות הדגים באילת. עם זאת, על התקנות האומללות לפיטום אווזים חתם שר חקלאות אחר: אהוד ברק, בתקופה שבה כיהן במספר תפקידי שרים בנוסף לתפקידו כראש הממשלה. נראה שהאישור שניתן על-ידי ברק היה אוטומטי. כדאי לזכור שלא כל שר נוהג כך; הרב נסים דהאן (ש"ס), למשל, בכהנו כשר הבריאות ולכן אחראי על תחום הניסויים בבעלי-חיים, הצהיר בפני המועצה לניסויים בבעלי-חיים שיש לצמצם את היקף הניסויים בבעלי-חיים ולמזער את סבלן של החיות בניסויים הנותרים (לכתבה בנושא).
וילן: תמיד חקלאי
אבשלום וילן (מרצ) גונן באופן עיוור על החקלאים בישיבות הכנסת. בישיבת ועדת הכלכלה (21.1.02), שנערכה בעקבות חשיפת קיצוץ קרני עגלות ללא הרדמה בכלבוטק, טען וילן בתקיפות וכנגד ההוכחות המצולמות והמוקלטות, שקיצוץ קרני עגלות ללא הרדמה הוא נדיר ביותר: "בכל המשק יכולות להיות 4-3 עגלות עם קרניים. זה בדרך-כלל קורה לרפתן צעיר שעוד לא למד למרוח את המשחה [המונעת צמיחת קרניים], אבל זה נדיר מאוד". וילן אף הוסיף מדמיונו דברי הגנה על קיבוץ גת, שם צולם קיצוץ הקרניים:
בישיבת ועדת החינוך והתרבות על הצעת החוק של פורז לקביעת עונש מזערי על התעללות בבעלי-חיים (9.7.02) היה וילן ראש המתנגדים להצעה, בטענה שהחוק יאפשר למושבניקים לסגור באמצעותו חשבונות בעזרת האשמות שווא:
ידידי מפטמי האווזים
בישיבה המכריעה בוועדת החינוך והתרבות שהוחלט בה לאשר את התקנות לפיטום אווזים (2.1.01) השתתפו מספר חברי-כנסת שהכריעו לטובת התקנות הדרקוניות. רובי ריבלין (הליכוד) הגיע לישיבה זו במיוחד (הוא אינו חבר הוועדה) כדי להצביע לטובת התקנות. שמואל הלפרט (יהדות התורה) הצהיר שלא רק אווזים סובלים בחקלאות ("לאן נגלוש אם נתחיל עם הנושא הזה, עם המחקר הזה של צער בעלי-חיים?"), וביקש לאשר את התקנות ללא הגבלת זמן כדי למנוע "שחיטה שחורה" ולשמור על פרנסת המפטמים. שלושה חברי כנסת נוספים הרחיבו בדברים על פרנסתם של המפטמים והצביעו לטובת התקנות: מוחמד כנעאן (המפלגה הלאומית הערבית), מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי) וחוסניה ג'בארה (מרצ). אפילו זבולון אורלב (וכן רחמים מלול מש"ס) הצביע בעד התקנות, וקרא להגבלת תוקפן לשלוש שנים "פשרה".
מאור: השתקה בוועדת המדע
ענת מאור (מרצ), במסגרת תפקידה כיו"ר הוועדה לענייני מחקר ופיתוח טכנולוגי, נהגה כאילו הייתה נציגת הלובי המדעי. הישיבות שהתנהלו בוועדה, אשר בכותרתן הובטח דיון ביקורתי ופתוח, הפכו תחת הנהלת מאור לדיונים חד-צדדיים מופגנים. מאור הגבילה הצגת מידע על הפגיעה בבעלי-חיים והבעת דברי התנגדות לניסויים. למשל, בישיבה שכותרתה "האם קידום המחקר והפיתוח מצדיק ניסויים בבעלי-חיים?" (16.11.99) הופתעה מאור לשמוע שקיימת אגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים, ואמרה:
שתי נקודות אור ביחס לקדנציה של מאור בוועדת המדע: ראשית כל, כמה מן הדיונים האחרונים של הוועדה נערכו בשיתוף עם ועדת החינוך והתרבות, כשאורלב מכהן כיו"ר הוגן; שנית, מאור לא תיבחר לכנסת הבאה.
כהן: ברווזים/פטריוטיזם
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי) ראוי לציון לשבח על כך שהחליף את חבר מפלגתו בדיון בוועדת החינוך והתרבות בנושא התקנות לפיטום ברווזים, והצביע נגד אישורן. אולם כהן התנגד להצעת החוק של כבל, הקוראת לסמן מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים (בישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החינוך והתרבות והוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, 18.6.02). הוא קיבל בתמימות רבה כל פיסת מידע שסיפק לו הלובי המדעי ("הציגו בפנינו כמה הם מקפידים לא להרוג בעל-חיים כשלא צריך"), והוסיף:
טל וקליינר נגד כלבים
דוד טל (ש"ס) השתתף בישיבת ועדת הכלכלה בנושא חוק הכלבים (15.10.02), לדבריו, רק כדי לעודד את החוק המאפשר הסגרת כלבים ממכלאות רשותיות למעבדות ניסוי:
תומך נוסף בהסגרת כלבים, מיכאל קליינר (חרות), המציא בדיון מונח חדש - "כלבי הפקר":
לעיון נוסף:
אתר הכנסת, פרוטוקולים: http://www.knesset.gov.il/protocols/search.aspאתר הכנסת, הצעות חוק: http://www.knesset.gov.il/privatelaw/plaw_display.asp?plaw_suggest=1