סיכום פעילות הכנסת ה-18 בענייני בעלי-חיים
איסור על יבוא מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים
הישג החקיקה המשמעותי ביותר של הכנסת היוצאת בתחום ההגנה על בעלי-חיים הוא בתיקון לפקודת חוק הרוקחים, שהתקבל בדצמבר 2010 בעקבות הצעת חוק של ח"כ איתן כבל (עבודה), דב חנין (חד"ש), יואל חסון (התנועה) וניצן הורוביץ (מרצ). מטרתו של התיקון החדש היא למנוע יבוא ומכירה של מוצרי קוסמטיקה, שבמהלך ייצורם או ייצור מרכיביהם נערכו ניסויים בבבעלי-חיים.
עם זאת, בשלב זה התיקון לחוק תקף רק לגבי חומרים שמשרד הבריאות אישר שיטות חלופיות לבדיקתם. מכיוון שמשרד הבריאות טרם אישר חלופות כאלו, כרגע החוק למעשה חסר כל השפעה. בסיום תקופת המעבר (שצפויה להימשך כשנה, אם כי למשרד הבריאות יש אפשרות להאריך אותה בשנתיים נוספות), החוק צפוי לחול גם על מוצרים בהם נערכו ניסויים שלא אושרו לגביהם שיטות חלופיות.
על אף שכרגע החוק עדיין לא מונע מכירת מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים, משרד הבריאות מיהר להשתמש בו כהצדקה לביטול השימוש בסמל הארנב, בו מסומנים מוצרים של חברות שאינן עורכות ניסויים בבעלי-חיים בפיתוח מוצרי הקוסמטיקה שלהן. עמותת "תנו לחיות לחיות" והאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים עתרו לבג"ץ נגד החלטת משרד הבריאות, ובדרישה לאפשר את השימוש בסמל הארנב לחברות שלא עורכות ניסויים בבעלי-חיים.
יש לציין, שגם בסיום תקופת המעבר, כאשר החוק ייכנס לתוקפו המלא, עדיין יהיה צורך במערכת לסימון מוצרים, מכיוון שהחוק, בכל מקרה, אינו אוסר על מכירת מוצרים של חברות העורכות ניסויים בבעלי-חיים, אלא על מוצרים שנוסו בעצמם בלבד. חברה שתשיק קו מוצרים שאינו מנוסה על בעלי-חיים, תוכל להמשיך לשווק את מוצריה, ובמקביל לבצע ניסויים עבור מוצרים אחרים.
איסור על עקירת ציפורני חתולים
חקיקה נוספת להגנת בעלי-חיים, גם היא יוזמה של אותם ארבעה חברי כנסת – כבל, חנין, חסון והורוביץ – התקבלה בנובמבר 2010, ואוסרת על ביצוע ניתוחים לעקירת ציפורני חתולים שלא למטרות רפואיות.
בעוד שניתוחים לכריתת איברי בעלי-חיים למטרות "נוי" נאסרו בחוק כבר בשנת 2001, ניתוחים לעקירת ציפורני חתולים המשיכו להתבצע במטרה למנוע מחתולים את האפשרות לשרוט ולגרום נזק לריהוט.
ניתוחים מסוג זה כרוכים לא רק בהסרת הרקמה הלא-עצבית של הציפורניים (שאינה רגישה לכאב) אלא גם בעקירת קצה פרק היד של החתול, המכיל עצבים ורגיש לכאב, וזאת על מנת למנוע מהציפורניים לצמוח מחדש. הדבר גורם לחתול לכאבים עזים הנמשכים לאורך תקופת החלמה של מספר שבועות, שבמהלכה על כפותיו להישאר חבושות. גם לאחר תקופת ההחלמה עשויים חתולים שעברו את הניתוח להמשיך לסבול מכאבי פנטום (כאבים הנגרמים מפעילות מערכת העצבים של איבר קטוע). חתול שציפורניו נעקרו יתקשה מאוד לשרוד מחוץ לבית, משום שהציפורניים חיוניות לאחיזה ותפיסה (של מזון למשל), לטיפוס ולהתגוננות.
עידוד סירוס ועיקור
חקיקה נוספת שהתקבלה בכנסת הנוכחית היא תיקון להסדרת חוק הפיקוח על כלבים, שמטרתו לעודד עיקור וסירוס של כלבים, במטרה לצמצם ריבוי יתר שלהם, ולמנוע את המתתם במכלאות. גם על חקיקה זו אחראים חברי הכנסת כבל, חנין והורוביץ, הפעם בשיתוף ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו). על-פי התיקון החדש, מחזיקי כלבים שיבחרו לא לסרס את כלביהם, יחויבו באגרה חורגת של 300 ש"ח, נוסף על אגרת הרישום הרגילה.
נוסח החוק מכיל אפשרות לבקש פטור מתוספת האגרה לכלבים קשישים או כלבים שהניתוח עלול לסכן את בריאותם, אבל למרבה הצער, גם לכלבים "גזעיים".
הקלה בתנאי כליאת התרנגולות
בכנסת הקודמת אישרה הממשלה תכנית הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה צפויים להיבנות מחדש כ-60% מהלולים במדינת ישראל. עם זאת, התכנית לא כללה שום התייחסות רצינית לרווחת התרנגולות בתעשיית הביצים (למעשה, דו"ח ועדה ממשלתית לבחינת התנהלות השירותים הווטרינריים חשף כי במהלך גיבוש תכנית הרפורמה, לא טרחו אפילו לשאול לחוות דעתה של הממונה על חוק צער בעלי-חיים, אלא רק לאחר שתכנית הרפורמה כבר אושרה!)
ב-2009 עתרה אנונימוס לבג"ץ (בשיתוף נח וחי-משק), בדרישה שלא לאפשר לתכנית הרפורמה בתעשיית הביצים לצאת לפועל כל עוד לא הותקנו תקנות המסדירות את תנאי ההחזקה של תרנגולות בתעשיית הביצים. שופטי בג"ץ הוציאו צו המקבל את דרישת העמותות. בעקבות כך, נאלץ משרד החקלאות לגבש הצעה לתקנות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים. התקנות אותן ניסה לקדם משרד החקלאות היו תקנות חסרות כל משמעות כמעט, שביקשו להנציח את המצב הקיים, בו תרנגולות מוחזקות בכלובים קטנים במידה כזו שאינה מאפשרת להן אפילו לפרוש את הכנפיים. ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת – הוועדה האחראית על אישור התקנות – סירבה לאשר את התקנות, כאשר חברי הוועדה הדגישו את הצורך לגבש תקנות המקנות הגנה משמעותית לתרנגולות מאכזריות כלובי הסוללה. בין חברי הכנסת שהובילו את ההתנגדות בוועדה ניתן למנות את דב חנין, מסעוד גנאים, איתן כבל, אלכס מילר, רונית תירוש, אחמד טיבי ואחרים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הגיע אף הוא לאחד הדיונים, והתנגד לאישור תקנות המתירות כלובי-סוללה.
לאחר שניסיונות להביא לאישור התקנות בוועדת החינוך של הכנסת נכשלו בפעם השביעית ברציפות, הועבר הנושא לדיון בקבינט הכלכלי-חברתי של הממשלה. השר גלעד ארדן התנגד לעמדת משרד החקלאות והוביל לפשרה לפיה לולים חדשים שיוקמו במסגרת הרפורמה יעמדו בתוך ארבע שנים לפחות בתקן המינימאלי של "כלובים מאובזרים" שנוסח באיחוד האירופי בשנת 1999, וכלל הלולים בישראל יחויבו לעמוד בו תוך שבע שנים. הארגונים להגנת בעלי-חיים דורשים לאסור את כל שיטות הכלובים (כפי שכבר נעשה במספר מדינות), ודרישה זו זוכה לגיבוי משורה של חברי-כנסת. כמו כן, החליט הקבינט הכלכלי-חברתי, כי החל מ-2013 תיאסר הרעבת תרנגולות לצורך הגברת תפוקת הביצים. למרות החלטה זו, הודיע משרד החקלאות לאחרונה כי אין בכוונתו לכבד את החלטת הממשלה, וכי ידרוש לעכב את איסור ההרעבה בארבע שנים.
הקבינט החברתי-כלכלי אמור לקיים דיון נוסף בנושא, וכך גם ועדת החינוך של הכנסת, אשר אמורה לאשר את התקנות. התקנות נתונות גם לביקורת של בית-המשפט. ככל הנראה, הסוגיה תוכרע רק בכנסת הבאה.
הגבלות על יצוא בעלי-חיים לניסויים
לאחר שנים בהם חוות מזור ייצאה קופים לניסויים מבלי שהתקיים פיקוח על מטרות הניסויים, קבע בדצמבר 2011 השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מדיניות מגבילה ביחס לסחר בקופים. מדיניות זו אסרה על החווה לייצא קופים לניסויים שאינם למטרות הצלת חיים. כמו כן, נאסר עליה לחטוף קופים נוספים מהטבע, כפי שנהגה עד אז. בעקבות התקנות החדשות, נמנע מחוות מזור לייצא קופים ללקוח העיקרי שלה, מעבדת SNBL (מעבדת רעילות מסחרית בארה"ב, שהורשעה בעבר בהתעללות בבעלי-חיים).
בינואר 2013 הודיע השר ארדן על כוונתו לאסור כליל על ייצוא בעלי-חיים לניסויים, לאחר שקיבל לכך את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. החלטה זו צפויה להיכנס לתוקף תוך שנתיים, ולהביא לסיומו של המאבק הממושך של ארגוני הגנת בעלי-חיים נגד חוות מזור. עם זאת, במהלך שנתיים אלו צפויה לחול הקלה בתקנות הקודמות שנקבעו, ויתאפשר יצוא בעלי-חיים לניסויים רפואיים גם שלא למטרות "הצלת חיים".
סרטון החושף את ההתעללות בקופים במעבדות SNBL, הלקוח העיקרי של חוות מזור. התקנות החדשות שקבע השר ארדן להגבלת יצוא בעלי-חיים לניסויים, מנעו מחוות מזור לייצא קופים למעבדה זו.
המאבק על חוק הפרוות
החל מ-2009 פועלים ארגונים להגנת בעלי-חיים לקידומו של חוק למניעת סחר בפרוות בישראל. ארבע הצעות חוק שונות נוסחו בנושא במהלך כהונת הכנסת הנוכחית, כשהבולטת בהן היא הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (קדימה), שהועלתה באפריל 2009. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, אך לאחר שהועברה לדיון ועדת החינוך, התרבות והספורט, כהכנה להצבעה לקריאה שנייה ושלישית, נקבר הדיון בהצעה. בלחץ המפלגות החרדיות, הוחלט להכניס לנוסח ההצעה החרגה שתאפשר יבוא פרוות "לצרכי דת" (על-מנת לאפשר יבוא של שטריימלים). למרות פשרה זו, נמנע יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), מלהעלות אותה להצבעה, והחקיקה בנושא נבלמה.
הצעת חוק לאיסור ציד למטרות שעשוע
בפברואר 2010 העלה השר ארדן הצעת לתיקון חוק חיות הבר, שגובשה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים. ההצעה מבקשת לאסור סחר בפרוות של חיות בר וציד למטרות ספורט, ומשפרת את ההגנה על חיות בר בשורה של נושאים אחרים. ההצעה כוללת הוראות שנועדו להיאבק בתופעה של פיזור רעל בשטחים פתוחים, ובתופעה של הפקרת בעלי-חיים ביתיים בשטחי טבע. בנוסף, מעדכנת ההצעה את ההוראות בדבר שיטות ציד אסורות, משפרת את הכלים לאכיפת החוק ועוד.
ההצעה מעוררת התנגדות בקרב ציידים, ועמותת הציידים בישראל פנתה למשרד החקלאות במטרה לגייסו נגד החוק, בטענה שהציד משרת אינטרסים חקלאיים. עוד פעלו נגד ההצעה סוחרי הפרוות והלובי של הנסיינים בבעלי-חיים, שדרשו לנצל את ההזדמנות וליטול מידיו של המשרד להגנת הסביבה את הסמכות להסדיר את הסחר בחיות בר, ככל שייעודן הוא ניסויים.
על-אף שההצעה אושרה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, והייתה צפויה לעבור בכנסת (בתור הצעת חוק הנתמכת על-ידי הממשלה) היא נקברה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת (בראשות אמנון כהן (ש"ס)), והחוק לא עבר בכנסת הנוכחית.
כלבים בהסגר
נושא נוסף שנידון בכנסת זו הוא תיקון לפקודת הכלבת. על-פי פקודת הכלבת, על כלב שנשך אדם להיות מוחזק בהסגר במשך עשרה ימים, על-מנת לוודא שהוא אינו נגוע בכלבת. הצעת חוק שהעלה ח"כ אורלב ביקשה לעגן בחוק פסיקת בית-משפט על-פיה עשרת הימים יספרו מיום הנשיכה, ולא מיום הסגרת הכלב, ובכך למנוע החזקה של כלבים בבידוד מעבר לצורך.
הצעתו של אורלב הועלתה מחדש, בנוסח אחר, כהצעת חוק ממשלתית, אך הנוסח המחודש כלל גם היבט שלילי, מכיוון שביקש גם לבטל את האפשרות שנפתחה על-ידי פסיקת בתי-המשפט להחזיק את הכלב בהסגר במרפאה וטרינרית או בבית, במקום במכלאות הרשותיות המוזנחות. סיעת חד"ש הגישה הסתייגות לתוספת זו, ולאחר שהסתייגותה התקבלה במליאת הכנסת, משך יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס את ההצעה.
הצעת חוק להוצאת סמכויות חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות
בשנים האחרונות הלכה וגברה הביקורת על משרד החקלאות בשל טיפולו הלקוי בחוק צער בעלי-חיים, ובשל ניגוד האינטרסים המובנה בכך שהמשרד המרכז בידיו את מרבית הסמכויות על חוק צער בעלי-חיים הוא דווקא המשרד המקורב ביותר לאינטרסים של התעשייה החקלאית (המנוגדים לאלו של בעלי-החיים שהיא מנצלת).
שני שרי החקלאות שכיהנו בכנסת הנוכחית – שלום שמחון (העצמאות) ואורית נוקד (העצמאות) – הגיעו כנציגי הלובי החקלאי (מושבים וקיבוצים). שמחון אף כיהן בעבר כיו"ר הנהלת תנובה. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2010 מתח ביקורת חריפה על מעורבותו בגיבוש הרפורמה בתעשיית הביצים – ששני אחיו, המחזיקים בלולי ביצים, היו צפויים להיות בין הנהנים הראשונים ממנה.
ביוני 2012 פרסמה אנונימוס דו"ח לרגל 18 שנה לחוק צער בעלי-חיים, המפרט את הליקויים ביישום החוק. המסקנה המרכזית העולה מן הדו"ח היא שיש להעביר את סמכויות האכיפה לידי המשרד להגנת הסביבה. בעקבות הדו"ח יזם חבר הכנסת אלכס מילר (ישראל ביתנו) הצעת חוק על-פיה יוצאו סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות, ויועברו לידי המשרד להגנת הסביבה – גוף המושפע פחות מהאינטרסים של תעשיות המזון וצפוי לדאוג לאכיפה משמעותית יותר של החוק. להצעה הצטרפו חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה-הכהן, איתן כבל, דוד רותם, חמד עמאר, ליה שמטוב, זבולון אורלב וגאלב מג'אדלה. הצעת החוק אושרה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ברוב גדול של 10 תומכים מול שלושה מתנגדים. אולם ערעור שהגישה שרת החקלאות, אורית נוקד (במשולב עם הקדמת הבחירות ופיזור הכנסת) הביאו להצלחת משרד החקלאות לסכל את הצבעת הממשלה והכנסת על הצעת החוק בכנסת הנוכחית.
תקנות להובלת עופות
ביולי 2011 אישרה ועדת החינוך של הכנסת תקנות לחוק צער בעלי-חיים להסדרת הובלת עופות בחקלאות. תנאי ההובלה הם אחד מגורמי המצוקה הקשים ביותר של עופות בתעשיית המזון: לפי נתונים שמסר רופא המועצה לענף הלול למרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2003, כ-2.2 מיליון עופות בשנה מתים במהלך ההובלה, וכ-1.1 מיליון נפצעים.
ועדה מקצועית שמונתה על-ידי משרד החקלאות הגישה בשנת 2001 טיוטה לתקנות האמורות להפחית את הסבל הכרוך בהובלת עופות, אך אישור התקנות עוכב על-ידי משרד החקלאות. גם כאשר בסופו של דבר התקבלו התקנות, רבות מההמלצות המקוריות שהוצעו בטיוטה הוסרו על-ידי משרד החקלאות, או שתוכנן שונה באופן הפוגע במידת השפעתו. כך, למשל, התקנות שאושרו לא כוללות איסור על שימוש בכלובים נמוכים מדי, הכופים על העופות יציבה מעוותת.
תקנות להחזקת בעלי-חיים שלא לצרכים חקלאיים
תחום נוסף בו אושרו על-ידי ועדת החינוך תקנות לחוק צער בעלי-חיים – שוב, לאחר שנים ארוכות של עיכוב – הוא החזקת בעלי-חיים שלא לצרכים חקלאיים, כגון חנויות חיות או פינות חי. התקנות אושרו על-ידי משרד החקלאות באוגוסט 2009. מכיוון שתחום זה פחות מושפע מאינטרסים כלכליים ביחס לתעשיות המזון, התקנות שהציע משרד החקלאות משמעותיות הרבה יותר בהגנה שהן מעניקות לבעלי-חיים: לדוגמה, המרחב שבו הציע משרד החקלאות להחזיק תרנגולות בתעשיית הביצים קטן פי 37.6 מגודל המרחב המינימלי בו מותר, באופן חוקי, להחזיק עופות בלי שהדבר יחשב כהתעללות על-פי התקנות החדשות – כל עוד מדובר בהחזקה שאינה לצרכים חקלאיים.
עידוד יבוא מוצרים מהחי
בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 הקים שר האוצר יובל שטייניץ (הליכוד) ועדה לבחינת התחרותיות בענף המזון, בראשות שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת. המלצות הוועדה – שאת רובן אימצה הממשלה – קראו לשורה של הקלות בגובה המכסים לתעשיות המזון מהחי, אך לא הקדישו עניין רב לצורך בהורדת מחירי הפירות והירקות (שזינקו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות).
בין המלצות הוועדה גם המלצה להוריד את המכסים על עגלים חיים, המובלים לישראל מאוסטרליה. המלצה זו לא רק מעודדת צריכת בשר, אלא גם את הייבוא של עגלים במסע ימי מפרך, הנמשך לאורך שבועות, וכרוך בהכרח בהתעללות.
מספר ארגונים סביבתיים מתחו ביקורת על החלטת משרד האוצר לאמץ מדיניות כלכלית המעודדת צריכה של יותר מזון מהחי ופחות מזון מהצומח, ופתחו בקמפיין הקורא לאימוץ מדיניות מזון אחראית יותר, תוך כדי אזכור הנזקים הסביבתיים של תעשיות המזון מהחי. גם השר להגנת הסביבה, ארדן, הצטרף למחאה זו, ופנה במכתב אישי לשר האוצר בנושא. נכון לעכשיו, הוקפאה היוזמה להורדת המכסים על ייבוא עגלים, אולם הופחתו המכסים על ייבוא בשר קפוא ודגים.
סיכום
ספירת השתתפויות בדיונים והצעות חוק מגלה שחברי הכנסת הפעילים ביותר למען בעלי-חיים בכנסת האחרונה, הן בתחום החקיקה והן בהשתתפות בדיוני ועדות הכנסת, היו: איתן כבל, דב חנין וניצן הורוביץ. בתוך הממשלה, בלט לטובה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בעיקר בשל פעילותו למניעת ייצוא בעלי-חיים לניסויים, אך גם בתחומים אחרים: פעילות (שלא הושלמה) נגד ציד ספורטיבי וייבוא פרוות, בלימת ניסיונות משרד החקלאות להנציח את ההתעללות בתרנגולות בתעשיית הביצים, ופעילותו לקידום ההצעה להוצאת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות.
