חיה פוליטית

הישגים שהושלמו בכנסת הזו

חיזוק האכיפה

בדצמבר 2013 אושרה סופית הצעת תיקון לחוק צער בעלי-חיים שמטרתה להביא לאכיפה יעילה יותר של החוק. התיקון יאפשר לשירותים הווטרינריים להסמיך מפקחים שיורשו לערוך ביקורות פתע בכל מקום בו מוחזקים בעלי-חיים - כולל משקים חקלאיים, רכבי הובלה, חנויות חיות ופינות חי. הביקורות אינן מותנות בחשד לעבירה על החוק או בצו חיפוש (למעט במקרה של בתי מגורים). כמו כן, התיקון לחוק מאפשר למפקחים לערוך בדיקות ומדידות במקום ולדרוש הזדהות מחשודים, ומקל על הוצאת צווי-מניעה נגד מתעללים, שניתנו קודם לכן באופן זמני בלבד. הצעת התיקון לחוק היא יוזמה של ח"כ דב חנין, ח"כ איתן כבל וח"כ ניצן הורוביץ שהועלתה לראשונה כבר במהלך הכנסת הקודמת, ובכנסת האחרונה הושלם סופית הליך החקיקה שלה [הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 9), התשע"ד-2013].

איסור סחר ומופעי בעלי-חיים שעברו חיתוך, צביעה או קעקוע

ב-2001 נכנס לתוקפו תיקון לחוק צער בעלי-חיים שאוסר על חיתוך איברי גוף למטרות נוי, שנועד למנוע את חיתוך האוזניים והזנבות שלעתים מבצעים בכלבים גזעיים המוצגים בתערוכות. עם זאת, אכיפת החוק נותרה לוקה בחסר, בין היתר משום שלעתים הניתוחים נעשו בתירוץ של צורך רפואי כביכול, ומעט מאוד עבריינים הורשעו. ח"כ איתן כבל הציע לאסור בחוק על הצגה בתערוכות של בעלי-חיים שעברו חיתוך איברים, קעקוע או צביעה, גם ללא צורך להוכיח שהדבר בוצע באופן בלתי-חוקי. בסופו של דבר האיסור הוטמע בחוק לא באמצעות תיקון חקיקה אלא בתקנות מחייבות [תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תערוכות, הופעות ותחרויות של בעלי-חיים) (תיקון), התשע"ד 2014].

בנוסף לכך, בעקבות עתירה של תנו לחיות לחיות, אישרה הכנסת תיקון לתקנות צער בעלי-חיים האוסר להחזיק בעלי-חיים שעברו חיתוך, צביעה או קעקוע בחנויות חיות. בעקבות איסור זה, שבפועל משמעותו איסור על סחר בבעלי-חיים אלו, נאסר גם היבוא של דגים שעברו הליכים של קעקוע או צביעה מלאכותית [תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תערוכות, הופעות ותחרויות של בעלי-חיים) (תיקון), התשע"ד 2014].

סוף לעגלות רתומות לסוסים בכבישי הערים

בנובמבר 2014, לאחר שאושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת, חתם שר התחבורה ישראל כץ על תקנות לאיסור על השימוש בעגלות סוסים בכבישי עירוניים בישראל, המגבילות את תנועתן לתחומי מושב, קיבוץ וכפר בלבד (סעיף 142א' לתקנות התעבורה). בין השיקולים להתקנת התקנות צוינו הן הסיכון הבטיחותי הנגרם כתוצאה מתנועת עגלות בכבישים, והן הפגיעה ברווחת הסוסים, הנאלצים לגרור משאות כבדים תוך הליכה על כבישי אספלט שאינם מתאימים להם, ולעתים קרובות סובלים מהזנחה. במסגרת הדיון בוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, שולב בתקנות חריג המאפשר לרשויות מקומיות להתיר שימוש בעגלות למטרות נופש ופנאי. כך שלמעשה, התקנות אוסרות על שימוש בעגלות משא ברחובות הערים (אלטע-זאכן), אך עדיין מתאפשר השימוש בעגלות סוסים למטרות תיירותיות.

סוף לכליאת חזירות בתאי הריון

באיחור של 20 שנה, ולאחר מאבק ציבורי ממושך, שכלל גם עתירה לבג"ץ, הגיש משרד החקלאות לוועדת החינוך תקנות הקובעות תנאים מינימליים להחזקת חזירים בתעשיית הבשר. התקנות אושרו בוועדת החינוך של הכנסת בקיץ 2014 ונחתמו בינואר 2015. על-אף שהתקנות עדיין מאפשרות מידה רבה של התעללות בחזירים, הן מצמצמות את סבלם ביחס למצב הקיים, ואף כוללות שורה של שיפורים שמהווים הישג בקנה מידה עולמי. כך למשל, עד התקנת התקנות נהוג היה להחזיק חזירות בתאי ריסון במשך כל תקופת ההריון וההנקה, ולמעשה במרבית חייהן. התקנות החדשות אוסרות על כליאת חזירות הרות בתאי ריסון, ומתירות את כליאתן רק לקראת ההמלטה ושבועיים לאחר ההמלטה. למרבה הצער, התקנות אינן אוסרות על חיתוך איברים ללא הרדמה (סירוס, חיתוך זנבות ושיניים). הוועדה תבחן שנית את האיסור על חיתוך האיברים בתוך שנתיים, והורתה למשרד החקלאות להגיש עד אז נתונים מדעיים בסוגיה.

סוף לייצוא קופים לניסויים

ב-2015 נכנס לתוקפו איסור על יצוא קופים למטרות ניסויים שקבע גלעד ארדן, כשכיהן כשר להגנת הסביבה בממשלה הקודמת. השר עמיר פרץ המשיך במדיניות זו, וכך גם השר אופיר אקוניס שמונה לתפקיד עם פיזור הכנסת. בתום 20 שנות מאבק ציבורי, חוות מזור נסגרה. המשרד להגנת הסביבה השקיע 4.5 מיליון ₪ בהעברת הקופים למקלט בבן שמן. 

טבעונות בכנסת ובממשלה

בפברואר 2013 פנתה ח"כ תמר זנדברג במכתב למנכ"ל הכנסת, המסביר על הצורך להרחיב את היצע המזון הטבעוני במזנוני הכנסת, כשהיא מציינת את היתרונות הסביבתיים והבריאותיים של מזון מהצומח. כתוצאה מכך שולבו מנות טבעוניות בשני המזנונים, ואף חלב סויה. ביום זכויות בעלי החיים בכנסת, בפברואר 2014, אנונימוס יזמה אירוע טבעוני במזנון הכנסת שבו הוגשו שלל מנות טבעוניות, בהשתתפות עיתונאית האוכל אורי שביט. 

בנובמבר 2013 השתתפה מיקי חיימוביץ', המובילה את פרויקט "שני צמחוני", בישיבה בנושא שיזם ח"כ דב ליפמן, ומאז היוזמה שולבה בהצלחה במזנוני הכנסת. כמו כן, חיימוביץ' נפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, שהצטרפו לפרויקט. לאחרונה גם מזנוני משרד החוץ הצטרפו ל"שני צמחוני".

_{ביוני 2014 מינתה הכנסת את רובי ריבלין לנשיא העשירי של מדינת ישראל. בכך לראשונה נבחר צמחוני לכהן כנשיא המדינה. בראיון לערוץ הכנסת, מסביר ריבלין על הגורמים שהובילו אותו לעבור לצמחונות}

נעצר מימון כלובי-סוללה ב-350 מיליון ש"ח

ב-2007 קיבלה הממשלה החלטה לבצע רפורמה בענף הלול. במתווה המקורי של הרפורמה אמורים היו להיבנות לולי ענק של כלובי-סוללה, במימון ציבורי חלקי בגובה 350 מיליון ש"ח, בתוך 5 שנים. בעקבות מאבק ציבורי אינטנסיבי שהובילה אנונימוס, שכלל עתירה לבג"ץ, הרפורמה הוקפאה. בג"ץ הורה למשרד החקלאות להתקין תקנות שיקבעו תנאים מינימליים להחזקת התרנגולות בתעשיית הביצים, והכנסת קיימה שמונה דיונים בתקנות. הנושא אף התגלגל לשולחן הממשלה, וביולי 2012 הממשלה הקודמת החליטה לאסור על הקמת כלובי-סוללה חדשים ולחייב הקמת כלובים בתקן האירופי המינימלי, וכן לאסור על הרעבת תרנגולות (הנשרה כפויה) מינואר 2013. משרד החקלאות התעלם מההחלטה, ובדצמבר 2013 השר יאיר שמיר ביקש מהממשלה לדחות את יישומה. המשרד להגנת הסביבה התנגד, אך בסופו של דבר הוחלט לאסור על ההרעבה רק לאחר 3 שנים מיום אישור תקנות בנושא בוועדת החינוך. משרד החקלאות אמור היה להגיש את התקנות לאחר 45 יום, אך לא עשה זאת. בסופו של דבר הרפורמה לא יצאה לפועל שכן פרק הזמן של 5 השנים שהוקצב לביצועה חלף, וכך העברת התקציבים נבלמה. ככל הנראה, המחלוקת על תנאי המחיה של התרנגולות תידון גם בכנסת הבאה.

מאבקים שיימשכו בכנסת ה-20

הצעת חוק להטלת אחריות פלילית על מנהלים

בפברואר 2014 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת תיקון לחוק צער בעלי-חיים, על-פיה תוטל אחריות פלילית על בעלי ומנהלי מפעלים בהם נחשפה התעללות בבעלי-חיים – ולא רק על העובדים הזוטרים. הצעה זו החלה להתגבש בעקבות תחקירי אנונימוס ששודרו בכלבוטק וחשפו את ההתעללות במשחטות "זוגלובק" ו"אדום אדום" (ב"זוגלובק" טרם הוגשו כתבי אישום, וב"אדום אדום" הואשמו עובדים זוטרים בלבד). הצעת החוק הוגשה על-ידי ח"כ דב חנין וח"כ עמרם מצנע. ליוזמה הצטרפו חברי הכנסת ראובן ריבלין, מירי רגב, איתן כבל, דב ליפמן, ישראל חסון, זהבה גלאון, מרב מיכאלי, אחמד טיבי, נחמן שי ותמר זנדברג. ההצעה עברה בקריאה טרומית ביום זכויות בעלי החיים שהתקיים בכנסת בפברואר 2014. עם זאת, ניסיונות להעביר את ההצעה בקריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת נכשלו בשל התנגדות של סיעות ישראל ביתנו, הליכוד, הבית היהודי וש"ס. מאחר שההצעה לא עברה בקריאה ראשונה, לא ניתן יהיה לחדש את הדיונים בה בכנסת הבאה מהנקודה בה נפסקו.

הוצאת סמכויות חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות

משרד החקלאות הוא המשרד המרכז בידיו כיום את מרבית סמכויות האכיפה והתקינה של חוק צער בעלי-חיים – וזאת למרות שהדבר מעמיד אותו בניגוד אינטרסים חריף, בתור המשרד המקורב ביותר לאינטרסים של התעשייה החקלאית. ב-2012 אנונימוס הגישה לכנסת דו"ח הסוקר את מחדליו המתמשכים של משרד החקלאות באכיפת חוק צער בעלי-חיים, ובפרט את השתהותו בהתקנת תקנות לאכיפת החוק. הנושא עלה בדיונים בכנסת מספר פעמים, בפרט לאחר חשיפות בתקשורת על התעללות בבעלי-חיים. בנוסף, חברי הכנסת דב חנין ואיתן כבל הגישו הצעות חוק לאיחוד סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים במשרד להגנת הסביבה. בנובמבר 2013 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרדו הראל לוקר, שיבחן את ההצעה להעביר את סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. הוועדה התכנסה מספר פעמים, ונציגי אנונימוס ותנו לחיות לחיות השתתפו באחד מדיוניה, אך טרם הוגשו מסקנות.

_{תגובות חברי כנסת שונים בדיון שהתקיים בעקבות חשיפת ההתעללות במשחטת "זוגלובק", נובמבר 2013. הצורך להוציא את הטיפול בחוק צער בעלי-חיים בידי משרד החקלאות חזר ועלה מספר פעמים בדיון}

הצעת חוק לאיסור על ציד למטרות "ספורט"

בכנסת היוצאת התחדש הדיון בהצעת החוק הממשלתית, שהוגשה בכנסת הקודמת, לערוך שורה של תיקונים חשובים בחוק הגנת חיית הבר. בין היתר, מבקשת ההצעה לאסור על ציד למטרות "ספורט", מה שהיה הופך את ישראל למדינה הראשונה בעולם לאסור הריגת חיות למטרות שעשוע, וכן לקבוע כללים שיאפשרו מאבק אפקטיבי בהרעלה של חיות בר ובציד לא חוקי. עם זאת, ועדת השרים לחקיקה לא אישרה הפעם לכלול בהצעה איסור על סחר בפרוות, שנכלל בהצעה בכנסת הקודמת. ההצעה עוררה התנגדות עזה בקרב לובי הציידים, וכתבה בוואלה! (קובי דוד, "לאחר הראשים הכרותים: ייאסר ציד בעלי-חיים?", 26.6.2013) דיווחה על שורה של מקרים בהם על-פי החשד ציידים הניחו ראשים כרותים של צבאים במתקני רשות הטבע והגנים. ההצעה הועברה לוועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירי רגב, אשר קיימה דיון ראשוני שעיקרו הוקדש להתנגדות הציידים. לאחר דיון זה לא נקבעו דיונים נוספים וההצעה לא קודמה.

הצעת חוק לאיסור סחר בכבד מפוטם

פיטום אווזים וברווזים נאסר בישראל בשל האכזריות הכרוכה בו, לאחר מאבק ממושך של עמותת אנונימוס. עם זאת, כבד שומני עדיין ממשיך להימכר בישראל כשהוא מיובא ממדינות בהן הפיטום עדיין חוקי. ביוני 2013 הוגשה הצעת חוק לאיסור על הסחר בכבד של אווזים וברווזים שעברו פיטום. את ההצעה יזם ח"כ דב ליפמן והצטרפו אליה חברי כנסת מימין ומשמאל: רות קלדרון, תמר זנדברג, עליזה לביא, סתיו שפיר, מסעוד גנאים, איתן כבל, אחמד טיבי, איציק שמולי, נחמן שי, יפעת קריב, משה מזרחי, חנין זועבי, רינה פרנקל, אמנון כהן, בועז טופורובסקי, משה פייגלין, מרב מיכאלי ושמעון אוחיון. הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה ולאחר מכן בקריאה טרומית בכנסת ברוב עצום, של 59 תומכים מול 10 מתנגדים בלבד, אך הליך החקיקה התעכב כתוצאה מהתנגדות שר החקלאות יאיר שמיר, ובעקבות ערר שהגיש השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. לאחר מכן אהרונוביץ' הסיר את הערר, אך הליך החקיקה לא התקדם.

_{"להגן על אלו שלא יכולים להגן על עצמם". ח"כ דב ליפמן נואם בכנסת על החשיבות של הצעת החוק נגד סחר בכבד מפוטם, מרץ 2013}

חובת עיקור וסירוס

חברי הכנסת איתן כבל, דב חנין, דוד צור וניצן הורוביץ הגישו הצעת חוק במטרה לעודד עיקור וסירוס של כלבים וחתולים חסרי בית. הצעת חוק צער בעלי-חיים (תיקון - חובת עיקור או סירוס של כלבים וחתולים) אוסרת על מכלאות עירוניות ועמותות למסור לאימוץ בעלי-חיים שלא עוקרו או סורסו. ההצעה אושרה בכנסת בקריאה ראשונה, כך שאפשר יהיה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה.

הצעת חוק לאיסור על מלכודות דבק

מלכודות דבק הן אמצעי אכזרי במיוחד להדברת עכברים, חולדות ובעלי-חיים אחרים: בעלי-החיים הנלכדים בהם צפויים לגסוס במשך שעות ארוכות בלי יכולת לנוע – לעתים אפילו במשך ימים שלמים. במקרים רבים בעלי-חיים הנלכדים בהן מכרסמים לעצמם את הרגליים במטרה להשתחרר מהמלכודת. במספר מקומות בעולם השימוש במלכודות אלו אינו חוקי. בדצמבר 2013 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לאיסור על השימוש במלכודות דבק שיזם ח"כ איתן כבל, לצד חברי הכנסת מרב מיכאלי, תמר זנדברג, איציק שמולי, מירי רגב, אלעזר שטרן, אחמד טיבי, דב חנין, נחמן שי, דב ליפמן ורובי ריבלין.

הצעת חוק נגד הימורים על מרוצי סוסים

ביולי 2013 הוגשה הצעת חוק לאיסור על עריכת תחרויות בבעלי-חיים למטרות הימורים. "שימוש בבעלי-חיים למטרות הימורים הוא שימוש נטול תכלית ערכית ואינו מוסרי ביסודו", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, שהגישו ח"כ ישראל חסון, דב ליפמן ואחרים. "בעלי-חיים בתעשיית ההימורים סובלים ממחלות, סימום, פגיעות גופניות שהן עניין שבשגרה, פציעות מתאונות ומוות מוקדם. הם הופכים למכונה הנדחקת עד לקצה גבול יכולתה, בכל דרך אפשרית". ההצעה רלוונטית במיוחד לנוכח הניסיונות שנערכו בכנסת האחרונה למיסוד מירוצי סוסים למטרות הימורים בישראל.

המאבק במשלוחים החיים ובמענקים לתעשיות מתעללות

במאי 2014 התקבלה בממשלה תכנית שגובשה על-ידי צוות משותף למשרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות, לפיה יבוטל המכס על יבוא עגלים חיים מאוסטרליה ומאירופה, וכן יינתן פטור ממכס ליבוא אלפי טונות של בשר בקר טרי ומוצרי חלב. במקביל, יגדל הסבסוד הממשלתי לתעשיית הבשר והחלב המקומית בעשרות מיליוני שקלים. התכנית היא חלק מהמלצות ועדה בין-משרדית למאבק ביוקר המחיה, אף שאינה כוללת התחייבות מצד התעשייה להורדת מחירים לצרכן. ארגוני בעלי החיים הפגינו נגד התכנית, שמעודדת את הרחבת "המשלוחים החיים" מאוסטרליה ומאירופה ונותנת מענקים לתאגידים מתעללים מכספי ציבור. הפגנות נערכו בירושלים, בתל-אביב ומול ביתו של שר האוצר יאיר לפיד. ארגונים סביבתיים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות והתזונה הצטרפו למחאה, וקראו לגיבוש מדיניות מזון ממשלתית בת-קיימא המתחשבת בשיקולים של איכות הסביבה, בריאות הציבור ורווחת בעלי-חיים, ומעודדת הוזלת מזונות מהצומח. בעקבות המחאה ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה למשרד האוצר להיפגש עם ארגוני בעלי החיים, אך לא נעשה שינוי משמעותי במתווה התכנית. המאבק ב"משלוחים החיים" יימשך, והתנועה לזכויות בעלי-חיים תוסיף להתנגד להקצאת תקציבים ציבוריים לתאגידים מתעללים.

איסור על סחר בפרוות

המאבק לאיסור הסחר בפרוות, שהחל בכנסת ה-18, נמשך גם בכנסת הנוכחית. הצעת חוק לאיסור מכירת פרוות (למעט לצורכי דת) הוגשה ע"י ח"כ רות קלדרון וקואליציה של לא פחות מ-40 חברי-כנסת מימין ומשמאל, אך לא קודמה עקב לחצים מצד תאגידי פרווה מחו"ל ששכרו לוביסטים מקומיים. המאבק יימשך בכנסת הבאה.

מנות מהצומח במוסדות ציבור ובמקומות עבודה גדולים

ח"כ תמר זנדברג הגישה הצעת חוק שמטרתה לאפשר בחירה במזון מהצומח למעוניינים בכך - לחייב חדרי אוכל במוסדות ציבור ובמקומות עבודה גדולים להגיש גם מנה טבעונית, שערכה התזונתי דומה לזה של מנות מהחי המוגשות במקום או עולה עליהן. ליוזמה הצטרפו חברי הכנסת אריה דרעי, יוני שטבון, משה פייגלין, מיכל רוזין, זהבה גלאון, אילן גילאון, מרב מיכאלי, אלעזר שטרן, רות קלדרון ודב חנין.

_{יום זכויות בעלי-חיים שהתקיים בכנסת בפברואר 2014}

הצעת חוק לאיסור הטעיית צרכנים

ח"כ דב חנין הגיש הצעת חוק המבקשת לחייב סימון ברור ולאסור על הטעיית צרכנים לגבי רכיבים מהחי במוצרים - כך למשל, יהיה צורך בסימון ברור שיבהיר אם תוספות פרווה במוצרי ביגוד או הנעלה מקורן בפרווה סינתטית או בבעלי-חיים. ליוזמה הצטרפו חברי הכנסת ראובן ריבלין, עמרם מצנע, מירי רגב, איתן כבל, דב ליפמן, ישראל חסון, זהבה גלאון, מרב מיכאלי, אחמד טיבי, נחמן שי ותמר זנדברג.

הצעת חוק לשלילת רישיון מעסקים מתעללים

בנובמבר 2013 הוגשה הצעת חוק שמאפשרת להתנות רישיון עסק בעמידה בדרישות חוק צער בעלי-חיים, ביוזמת חברי הכנסת דב חנין, עמרם מצנע, ראובן ריבלין, מירי רגב, איתן כבל, דב ליפמן, ישראל חסון, זהבה גלאון, מרב מיכאלי, אחמד טיבי, נחמן שי ותמר זנדברג. מטרת ההצעה לוודא שהחוק יאכף בעסקים המחזיקים בעלי-חיים - חנויות חיות, פינות ליטוף או עסקים אחרים - ולתת לרשויות המקומיות סמכות לשלול את רישיון העסק במקרים של הפרות חוק.