משימות לכנסת ה-18

הסיכוי של הצעות אלה להתקבל תלוי במידה מכרעת בלחץ הציבורי על הכנסת. אתם מוזמנים לכתוב לח"כים, לוועדות ולממשלה, בניסיון לקדם את רשימת ההצעות.

1. הרפורמה בתעשיית הביצים

ב-24.6.2007 קיבלה ממשלת אולמרט ללא דיון בכנסת החלטה בדבר חלוקת מענקים בסך 300 מיליון ₪ ללולנים עבור בניית לולי ביצים גדולים, תוך קביעת דרישות ייעול שיביאו לסגירת הלולים הקטנים, עד שנת 2012. ההחלטה מתעלמת מחוק צער בעלי-חיים ומהעובדה שהשימוש בכלובים זעירים (כלובי סוללה) בתעשיית הביצים נאסר באיחוד האירופי ובמדינות נוספות. אם הרפורמה תבוצע כלשונה, היא תחמיר את פגעי התיעוש בחיי התרנגולות ותקבֵּע את השימוש בכלובי סוללה בישראל, במימון כספי ציבור. בינתיים, בעקבות לחצי אנונימוס, הקים מנכ"ל משרד החקלאות ב-1.2.2009 "ועדה לבחינת נושא רווחת תרנגולות ההטלה". אנו מצפים שהכנסת ה-18 תפעל לשינוי החלטת הממשלה המקורית, ותבטיח שלא יינתן כל מימון מכספי ציבור לבניית לולים עם כלובים; דהיינו, שהממשלה תתקצב אך ורק לולים נטולי כלובים.

תקנות

חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) התשנ"ד-1994, הסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות לשם ביצועו והשגת מטרותיו של החוק, "בהתחשב בצרכי החקלאות". משרד החקלאות מעכב כמה תקנות אלמנטריות זה קרוב ל-15 שנים. אפילו טיוטות מתקדמות לתקנות, שנוסחו על-ידי ועדות מקצועיות שמינה משרד החקלאות עצמו, מתעכבות שנים. התקנות צריכות לעבור אישור בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנו מצפים שהוועדה החדשה והשר החדש יאיצו את ההליכים וישלימו את התקנת ארבע התקנות שלהלן.

2. הובלת עופות

טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת עופות), התשס"ו-2006, מתייחסת לתעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר, והיא כוללת הוראות צנועות שישפיעו על חייהם של כ-200 מיליון בעלי-חיים בשנה, בשעות שהן לעתים קרובות הקשות בחייהם: הלכידה, ההובלה והפריקה בלול או במשחטה. בין ההוראות: חובת השגחה והכשרת משגיחים על הובלת העופות, הגבלה על שיטות ההובלה ומתקני ההובלה המותרים, איסור על הובלה ממושכת (עד שש שעות בתרנגולים) ואיסור הרעבה ממושכת (עד שש שעות לפני תחילת ההובלה).

3. החזקת חזירים

בישראל פועלת תעשיית חזירים גדולה, ביישובים ערביים נוצריים ובקיבוץ להב. טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של חזירים), התשס"ג-2003, קובעת הוראות הדומות לדירקטיבה של האיחוד האירופי בנושא זה. בטיוטה נקבעות הגבלות על גודל המתחם המותר לכליאת חזירים, תוך איסור למעשה על כליאת חזירות במשך חודשים ושנים בכלובים שסורגיהם כמעט צמודים לגופן – השיטה המקובלת בישראל. עוד בתקנות: חובה לספק לחזירים (שידועים כחיות אינטליגנטיות לא פחות מכלבים) גירויים סביבתיים אלמנטריים, והגבלה על ברירה מלאכותית הרסנית.

4. החזקת בעלי-חיים

טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס"ח-2008, מתייחסת לתנאי ההחזקה של חיות בגני חיות ובפינות חי, בחנויות בעלי-חיים, בפינות ליטוף, במכלאות של עמותות ושל רשויות, וכן להעבדת בעלי-חיים. הטיוטה כוללת הוראות שנועדו למזער את הפגיעה בבעלי-חיים, "בהיותם בעלי צרכים גופניים, בריאותיים, התנהגותיים, מנטליים וחברתיים". בהתאם לכך, נקבעו גודל מזערי למתקני הכליאה, אביזרי חובה ותנאים הכרחיים במתקן, טיפולי חובה וכן הגבלות על העומס שניתן להטיל על חיות בפינות ליטוף ועל חיות המנוצלות לסחיבת משאות.

5. המתת בעלי-חיים

טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (מניעת סבל בהמתה), התשס"ב-2002, נועדה לאסור על המתת בעלי-חיים בשיטות איטיות ולמזער את הכאב, החרדה והפחד הנלווים להרג. הטיוטה כוללת הוראות על חומרים, מתקנים ושיטות המותרים לשימוש לפי קבוצות בעלי-חיים ספציפיות. הטיוטה מתייחסת לחקלאות ולכל מוסד אחר שהמתה מותרת בו לפי חוק, ואין בה כל התערבות בכללי השחיטה הפולחנית.

6. סימון ביצים

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון ביצים), התשס"ט-2009, נועדה לאפשר לצרכני הביצים לבחור ביצים לפי התנאים שבהם הוחזקו התרנגולות. ההצעה באה למנוע את המצב הנפוץ, שבו צרכנים בוחרים לקנות ביצים שמקורן בכלובים משום שחשבו שמקור הביצים הוא לול פתוח – בגלל מידע חזותי ומילולי מטעה שמופיע על האריזה. לפי הצעת החוק, הביצים ואריזותיהם יסומנו לפי הקטגוריות "חופש" (ללא כלובים, עם גישה לחצר), "סככה" (ללא כלובים וללא גישה לחצר), "אורגני" (ללא כלובים, עם גישה לחצר ועם אישור של גוף פיקוח מוכר) ו"כלוב". הצעת החוק כוללת הוראות בעניין מידת הצפיפות המותרת בלול, תיבות הטלה וגישה למזון ולמים, בנוסף להוראות בעניין הסימון עצמו. ההצעה מבוססת על חוק שנכנס לתוקף באיחוד האירופי בשנת 2004.

7. הזכות לתנועות גוף

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – תנועות גוף שאין למנוע מבעלי-חיים), התשס"ט-2009, נועדה לעגן בחוק את החובה להעניק לבעלי-חיים מרחב מחיה מזערי, שיאפשר להם לבצע לכל הפחות תנועות בסיסיות: להסתובב במקום, להישכב ולהיעמד, לשכב בתנוחה טבעית ולמתוח גפיים, לרבות כנפיים – והכל מבלי לבוא במגע עם בעלי-חיים אחרים או עם דפנות המתחם שבו מוחזק בעל-החיים. ההצעה מבקשת למנוע תנאי כליאה המהווים התעללות מתמדת. החובה לספק לבעלי-חיים מרחב מחיה המאפשר להם לבטא התנהגות טבעית ולממש את צרכיהם הגופניים, מעוגנת באמנה של מועצת אירופה מ-1976. לאחרונה חוקקה קליפורניה במשאל-עם חוק דומה להצעה שלעיל.

8. בחירת מזון מהצומח

הצעת חוק חופש הבחירה (מזון מהצומח), התשס"ט-2009, מבקשת לחייב מוסדות ציבוריים ומקומות עבודה המעסיקים 20 עובדים ומעלה, להציע לפחות מנה אחת מן הצומח, מכל סוג מאכל המוגש במקום (כגון מנה עיקרית, כריך, מאפה מלוח וכו'). מנהלי המוסד יוחזקו כאחראים למימוש החוק. ההצעה באה לאפשר לציבור לאכול ארוחות מלאות המבוססות על מזון מהצומח, לעומת המצב הרווח כיום במוסדות ציבור ובמקומות עבודה, שבהם נאלץ הציבור לאכול מזון מהחי, לעבור הליכים מסורבלים כדי לזכות בארוחה צמחית, או לוותר על הארוחה.

9. איסור ייבוא כבד שומני

הצעת חוק איסור יבוא ומכירת כבד של בעלי חיים שעברו התעללות, התשס"ח-2007: המדובר באיסור על ייבוא כבד שומני (foie gras) ומוצרים המכילים כבד שומני, ואיסור מכירתם בישראל. הצעה זו נועדה למנוע את החלפת תעשיית הפיטום הישראלית שנסגרה – בתעשייה שפועלת בחו"ל. בכך מבקשים המציעים למנוע את עינוי העופות בחו"ל עבור צרכנים ישראלים, ובו-בזמן למנוע "תחרות מצד יצרנים זרים, שאינם כפופים בארצותיהם לסטנדרטים דומים". ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי הח"כים יואל חסון, גדעון סער, יעקב מרגי ונאדיה חילו, והצטרפו יולי יואל אדלשטיין, זבולון אורלב, גלעד ארדן, אלחנן גלזר, דב חנין, רן כהן, מיכאל מלכיאור ורונית תירוש.

10. פיקוח על ניסויים

הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – הגברת הפיקוח על ניסויים), התשס"ז-2007: לפי הצעה זו, יוכפל מספר נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים במועצה לניסויים בבעלי-חיים (מ-3 ל-6, מבין 23); את הוויוויסקטור העומד בראש המועצה מאז היווסדה יחליף שופט בדימוס; וכן "כל ועדה פנימית [שתפקידה לאשר או לדחות בקשות לעריכת ניסויים בחיות במוסדות ספציפיים] תכלול נציג של המועצה שימונה על-ידי המועצה מתוך קבוצת וטרינרים שיוכשרו במזעור סבל ובמניעת עריכתם של ניסויים מיותרים; המועצה תשלם את שכרו של נציגה בוועדה הפנימית." ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי הח"כים דוב חנין, זבולון אורלב ומיכאל מלכיאור, והצטרפו שלי יחימוביץ, יוסי ביילין, אחמד טיבי, גדעון סער וחנא סוייד.

11. איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה

הצעת חוק הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים), התשס"ז-2006: לפי ההצעה, "לא ייבא אדם מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי-חיים." ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי גדעון סער, אושרה בקריאה טרומית ברוב גדול ב-31.1.2007 והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה ראשונה.

12. פיטום והרעבה

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור פגיעה באמצעות פיטום או מניעת מזון), התשס"ח-2007: ההצעה כוללת איסור להרעיב חיות ולמנוע מהן שתייה, איסור על פיטום חיות בכפייה ואיסור להזין חיות במזון הפוגע או העלול לפגוע בבריאותן. ההצעה נועדה בראש ובראשונה למנוע פיטום עופות מים והרעבה של תרנגולות (פרקטיקה נפוצה בתעשיית הביצים). ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי ח"כ דוב חנין, והצטרפו מוחמד ברכה וחנא סוייד.

13. עיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי חיים), התשס"ח-2008||, מקנה לשר החקלאות סמכות לקבוע הגבלות ותנאים בעניין החופש לעסוק בעיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים – החזקתם בחנויות ל"חיות מחמד", הובלת חיות, המתה (למעט הרג למטרות מאכל) אילוף, והצגת חיות בתערוכות, בהצגות ובתחרויות. ההצעה נועדה לאפשר פסילת אנשים מסוימים מעיסוק בבעלי-חיים (למשל, במקרה של הפרה חוזרת של הוראות הנוגעות לטיפול בחיות) וזאת מבלי ליצור קונפליקט עם חוק יסוד: חופש העיסוק. ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי ח"כ גדעון סער.

14. סמכויות פיקוח

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – סמכויות פיקוח), התשס"ח-2008: ההצעה נועדה לחזק את מנגנון האכיפה של חוק צער בעלי-חיים על-ידי מתן רשות לפקחים ולשוטרים לבצע ביקורות פתע במתקנים המחזיקים חיות – גם במקרה שאין חשד כי נעברה עבירה על החוק; זאת לעומת המצב כיום, שבו יש צורך בחשד סביר לעבירה על חוק צער בעלי-חיים כדי לבצע חיפוש. ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי ח"כ גדעון סער ועברה בקריאה ראשונה ב-29.7.2008.

15. התייעצות ומסירת מידע

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת התייעצות ומסירת מידע), התשס"ז-2007: לפי הצעה זו, "גוף ציבורי יתייעץ עם ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים [...] במהלך גיבוש החלטה או מדיניות, שעל פניה נראה שכרוכה בה, במישרין או בעקיפין, פגיעה בבעלי-חיים." כמו כן, "גוף ציבורי יעמיד לרשות ההתאחדות, על פי דרישתה, כל מידע בעניין בעלי-חיים המצוי ברשותו." ההצעה נועדה לאפשר לארגונים להגן על בעלי-החיים בשלב עיצוב מדיניות במקום להיאבק לאחר שכבר התקבלו החלטות, כנהוג כיום. ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי הח"כים יואל חסון ודוב חנין.

16. מעברים בכבישים

הצעת חוק מעבר בעלי חיים (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008: לפי תיקון זה לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע ולחוק התכנון והבנייה, רשות הטבע והגנים תכין תוך חצי שנה תכנית עקרונות להקמת מעברי בעלי-חיים בכבישים. בתוכנית: הנחיות קבועות באשר לסוג מעברי בעלי-החיים הדרושים בכביש, לגודלם, למרחקם זה מזה, ולסדרי תחזוקתם; וכן באשר לגידור הכבישים הנחוץ באזורים השונים, לפי הרכב מערכת החי באותו אזור, לרבות סוג הגדר, גובהה ואורכה. חוק כזה יציל חיות רבות מדריסה ומהתנוונות גנטית כתוצאה מקיטוע בתי גידול על-ידי כבישים. ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי הח"כים דוב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד.