ניצחון: הסוף לבידוד והצמאת עגלי החלב

תוכן הכתבה: ראשית המאבק והדחייה בוועדת החינוך (2005-2001)  משרד החקלאות מחייב לספק לעגלים מים (אוגוסט 2005)  ההוראה אינה נאכפת (אוקטובר 2005)  מסע מחאה ארצי (אוקטובר 2005)  ביטול הצינוק: התקנות שהתקבלו (נובמבר 2005) 

יוני 2005: גורל העגלים נדחה

המאבק למען "עגלי חלב" עד להתעוררות בכנסת נגד האכזריות

התעללות ממוסדת

“עגלי חלב” הם גורים בני חודש עד חמישה חודשים, החיים בצינוק. במשק “עגלי חלב” כלוא כל עגל בתא נפרד עד להוצאתו לשחיטה. קירות התא מונעים מהעגל לגעת בשכניו, בתקופה בחייו שבה הוא זקוק נואשות למגע. התא כה קטן, עד שהעגל אינו יכול להסתובב בו או לרבוץ בתנוחה סבירה. פעמיים ביום פותחים בקדמת התא רווח, שדרכו מוציא העגל את ראשו כדי לגמוע תחליף חלב. העגלים מסתערים זה על זה בליקוקים. במשך שאר היום הם מפגינים סימני מצוקה בבצעם פעולות חסרות מטרה, החוזרות על עצמן לאורך זמן. לא רק מצבם הנפשי נורא, אלא גם מצבם הגופני. כדי לפתח יכולת עיכול נורמאלית, עליהם לקבל מזון סיבי מוצק, אך הם מקבלים רק תחליף חלב, ללא סיבים וללא נוזלים נוספים. כמו בעלי-חיים אחרים, הם זקוקים לברזל, המסייע להובלת חמצן בדם. אולם החקלאים מונעים מהם ברזל. העגלים מנסים ללקק ברגים ואת הפרשותיהם בניסיון נואש להשיג ברזל, והם מתקשים לנשום. כל זה נעשה לעגלים רק כדי להפיק מגופם המת בשר בהיר ורך.

החוק באירופה

באיחוד האירופי התקבל ב-1991 חוק (עם תיקונים מאוחרים יותר), האוסר להחזיק עגלים בתנאים כאלה (לקריאת החוק האירופי). החוק אסר לכלוא עגלים מגיל שמונה שבועות ואילך בתאי יחיד (בתוך מתקנים חדשים החל מ-1998, ובכל המתקנים החל מ-2007). החוק גם מחייב לאפשר לכל עגל לרבוץ ולהסתובב בנוחיות, לספק לעגלים מזון ההולם את צורכיהם, כולל ברזל וסיבים, ולספק להם מים לשתייה ללא הגבלה.

ראשית המאבק בישראל

בישראל פעלו בשנים האחרונות ארבעה משקים ל”עגלי חלב”, שפיטמו כ-10,200 עגלים בשנה. בחודש מאי 2001 החלה אנונימוס לנהל מאבק לביטול התעשייה. פעילי הארגון תיעדו את המתרחש בשני משקים (שם צולמו שתי התמונות שלפניכם): צפיפות קיצונית בתאי הפיטום, שלשול המכסה את רגליהם האחוריות של העגלים ואת רצפת התא, צמא רב למים, השתוקקות למגע, וכן טלטולי ראש וגלגולי לשון מתמשכים – עדות למצוקה קשה. הסרט שצולם במשקים, נשלח לפרופ' דונלד ברום (שכיהן כראש ועדה של האיחוד האירופי לרווחת בעלי-חיים) אשר מסר עמדת מומחה ביחס לסבלם של העגלים.

דו"ח אלמגור

בחודש יוני 2001 הגישה אנונימוס לממונה לפי חוק צער בעלי-חיים דאז, ד"ר חגי אלמגור, תלונה על התעללות בעגלים התלונה כללה את תוצאות התחקיר וביקשה מד"ר אלמגור לבדוק את מצב "עגלי החלב" בישראל. באוגוסט 2001 גם הגישה אנונימוס תלונה במשטרהנגד שני המשקים, שבהם תועדו העגלים הפגועים. התלונה לא הניבה תוצאות, אולם ד"ר אלמגור בדק את כל משקי "עגלי החלב" בישראל ובאפריל 2002 השלים כתיבת דו"ח בנושא. מסקנתו העיקרית הייתה, ששיטות גידול העגלים אינן עולות בקנה אחד עם חוק צער בעלי-חיים: תנאי הגידול גורמים לעגלים אנמיה חמורה; כליאתם בתאי יחיד גורמת להם הגבלה בלתי סבירה של התנועה ובידוד חברתי; והיעדר מזון סיבי מונע מהם התפתחות תקינה של מערכת העיכול. הדו"ח נחתם בהמלצה, לאמץ את דרישות האיחוד האירופי בעניין.

דו"ח הוועדה המקצועית

באפריל 2002, בעקבות דו"ח אלמגור, מינה מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ועדה לבדיקת “עגלי חלב” בישראל. הוועדה, בראשות ד"ר פלמנבוים, מנהל האגף לבעלי-חיים בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, כללה גם נציג אנונימוס. הוועדה השלימה את בדיקתה עד יוני 2002, ומסרה המלצות ברוח החוק האירופי. ביניהן נקבע, כי יש לאפשר לעגלים שתייה חופשית, למנוע את בידודם בתאי יחיד ולהתקין מערכת אוורור ברפתות. עוד הוצע, להקפיד שרמת ההמוגלובין בדמו של כל אחד מן העגלים לא תרד מ-4.5 mml/l (אלפית מול לליטר). רמת ההמוגלובין הנורמאלית בבקר היא שבעה mml/l בממוצע, וכל ירידה מכך משמעותה אנמיה; 4.5 mml/l הוא ערך שמתחתיו אין ספק, שהעגלים נוטים לחלות במחלות שונות. יש להדגיש, כי הוועדה המליצה שרמת ההמוגלובין בכל העגלים – ולא בממוצע בין העגלים – תהיה מעל 4.5 mml/l. המלצה זו חשובה ביותר, כי כדי לקבל ממוצע של 4.5 mml/l במשק, יכולים החקלאים להחזיק המוני עגלים הרחק מתחת לממוצע – עגלים חולים קשה. כמו כן, המלצת הוועדה מאפשרת לכל בדיקת דם אשר בה נמצא ערך נמוך מן הנדרש, לשמש כעילה לתביעה על התעללות; זאת לעומת הדרישה לערך ממוצע, אשר חושפת כל בדיקת דם לוויכוח עקר על תקפותו הסטטיסטית של המדגם. הוועדה המליצה עוד, לאכוף את דרישת ההזנה בברזל בעזרת בדיקות דם תקופתיות. כמו כן הומלץ, שהוראת התקנות תחול תוך שנתיים מיום אישור ההמלצות.

משרד החקלאות: סחבת ועיוותים

בעלי אחד מן המשקים הביעו נכונות לאמץ את המלצות הוועדה המקצועית באופן וולונטרי, וכיום פועלים רק שני משקים המחזיקים "עגלי חלב". למרות הקלות שבה ניתן לאמץ את ההמלצות מבחינה טכנית וארגונית, המלצות הוועדה נקברו במשרד החקלאות. בספטמבר 2003, במחאה על הסחבת, הפגינה אנונימוס במשק “עגלי חלב”, והמפגינים סיפקו מים לעגלים המיובשים. ההפגנה סוקרה בהרחבה בכלי התקשורת ויו"ר ועדת החינוך דאז, ח"כ אילן שלגי, פעל רבות לזירוז התקנות. שלוש שנים חלפו מאז הוגשו ההמלצות, עד שהמשרד הגיש טיוטה של תקנות לאישור ועדת החינוך של הכנסת. בטיוטה נשמרו כמה מהמלצות הוועדה, וביניהן (לפי מה שפורסם בעיתונות): איסור על החזקת עגלים בתאי יחיד והוראה שעגלים בריאים יוחזקו בקבוצות של 4 לפחות בני אותו גיל; שטח המחיה יאפשר לכל עגל לשכב ולנוע בנוחות; חובה לספק לעגלים מים באופן חופשי; ורמת ההמוגלובין הממוצעת בדם לא תפחת מ- 4.5 mml/l. עם זאת, בהצעת משרד החקלאות שונו לרעה סעיפים חשובים ביותר, שעליהם המליצה הוועדה: ערכי ההמוגלובין הדרושים בדם הם ממוצעים בלבד, והתקנות החדשות נועדו להיכנס לתוקף תוך 10 שנים בלבד, במקום שנתיים. דחייה זו מעקרת את התקנות מתוכן ולמעשה נועדה לספק למפרי חוק צער בעלי-חיים הגנה מפני החוק – במקום לספק לעגלים את ההגנה שהם זכאים לה על-פי חוק זה.

ועדת החינוך נגד עשר שנות התעללות

ב-6.6.2005 התכנסה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לדון בתקנות שהציע משרד החקלאות – ודחתה אותן בגלל הפגיעות הנרחבות שהן מתירות בעגלים. הוועדה שלחה את משרד החקלאות לבצע שיפורים בתקנות, וביניהן הגבלת תקופת המעבר לשלוש שנים (במקום עשר, אך אמנם לא לשנתיים). הוועדה לא קיבלה את בקשת ארגוני ההגנה על בעלי-החיים, להכניס לתקנות שתי דרישות נוספות: איסור על כך שרמת ההמוגלובין בדמם של כל העגלים (ולא הממוצע בלבד) תרד מתחת ל-4.5 mml/l, וביטול הדרישה כי במקרה שנמצא חקלאי שהפר את התקנות, תובעיו יהיו חייבים להוכיח כי הוא היה מודע בפועל לכל פרטי הסטייה מהתקנות (דרישה בלתי הגיונית, המאפשרת לחקלאי להימנע מבדיקת מצבם של העגלים – וכך הוא יוצא פטור כי "לא ידע" שהתקנות הופרו). למרות הפשרה בסעיפים אלה, דחיית התקנות המעוותות היא הישג. אין ספק, שאפילו המלצות הוועדה המקצועית מתירות פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בעגלים – כמו תעשיית הבשר בכללה. אולם במסגרת החוק, איסור מפורש על פרקטיקות פוגעניות כלשהן הוא הישג – ולכך שואפת ועדת החינוך. הוועדה אמורה להתכנס שוב בחודש הקרוב לדון בגרסת התקנות המתוקנת.

סיקור ומכתבים

בדיון ניכרה היטב תרומתם של שני התומכים הבולטים בזכויות בעלי-חיים מבין חברי הכנסת: אברהם פורז, שגם מכהן כיו"ר הוועדה, ויוסי שריד. גם נציג ש"ס, ח"כ משולם נהרי, תרם תרומה חשובה ביותר לדיון, בהסתמכו על פסק הלכה בנושא מאת הרב עובדיה יוסף. לדברי הרב יוסף, "צער בעלי חיים הוא מדאורייתא ועל-כן כל דבר שיש בו צער לבעלי החיים צריך להתנגד לו בתוקף. גידול “עגלי חלב” בתנאים הקיימים היום, יש בהם צער בעלי-חיים ויש להתנגד לכך." (צוטט ב-Nfc).
המלצנו לכתוב לחברי הכנסת פורז, שריד ונהרי, להודות להם על תמיכתם בעגלים ולבקשם לוודא, שיתקבלו תקנות לפי המלצות הוועדה המקצועית, ללא פשרות ודחיות.

"עגלי חלב": לגימות מים ראשונות

הוראת משרד החקלאות, אוגוסט 2005

עגלים מתנפלים על דלי המים הראשון שקיבלו במהלך הפגנת אנונימוס נגד הצמאת עגלים. מושב בצרה, 30.9.2003. 

בין שיפור תנאים לדחיית הכרעה

ב-6.6.2005 דחתה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת את טיוטת התקנות שניסח משרד החקלאות בעניין החזקת עגלים. הוועדה שלחה את המשרד לבצע בתקנות שיפורים מסוימים לטובת העגלים. למרות הכוונות הטובות בוועדת החינוך והתרבות, עלה החשש, שדחיית התקנות תביא בפועל לדחייתם של שיפורים, אשר אינם שנויים במחלוקת משמעותית. אנונימוס פנתה לעו"ד מיכל סגן-כהן מהמחלקה המשפטית של משרד החקלאות, והעלתה את נושא הצמאתם של "עגלי-חלב", דהיינו, המנהג לספק להם דייסה נוזלית לפיטום ללא מי שתייה. עו"ד סגן-כהן הבטיחה, שבעלי המשקים יקבלו בהקדם הבהרה בנוגע לחובתם לספק לעגלים מים ללא הגבלה. אנונימוס פנתה בנושא גם לממונה לפי חוק צער בעלי-חיים, ד"ר דגנית בן דב, ושלחה מכתב (27.7.2005) למנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ. מתוך המכתב:

השירותים הווטרינריים פועלים

במכתב לאנונימוס (29.8.2005) מסרה ד"ר דגנית בן דוב, שכבר ב-1.8.2005 נשלחה אל שני בעלי משקי "עגלי חלב" (קיימים בישראל רק שני משקים כאלה) הנחיה כתובה, לקיים את סעיפים 8-7 בתקנות שנפסלו על-ידי ועדת החינוך של הכנסת. סעיף 7:

הנחיות אלה רחוקות מלהבטיח לעגלים מזון מוצק בכמות הנחוצה להם, אולם מדובר בשיפור בהשוואה להזנה בנוזל בלבד. המזון המוצק יספק להם אפשרות ללעוס, להפיג מעט את השעמום בתאי הצינוק שבהם הם כלואים וייתכן שגם להעלות גירה. וסעיף 8:

מכתבה של ד"ר בן-דוב כולל התחייבות חשובה נוספת:

מתוך הפגנת אנונימוס נגד הצמאת עגלים:
עגל יונק מים מבקבוק ושי אביבי עושה לעגל היכרות: "קוראים לזה מים וזה אחלה".

מה הלאה?

הנחיות השירותים הווטרינריים הן צעד קטן בלבד למיתון אחת התעשיות האכזריות ביותר. התקנות עצמן אמורות גם להפחית מבדידות העגלים, מהגבלת התנועה הקיצונית שנכפית עליהם ומהאנמיה הקשה שגורמים להם כדי ששריריהם החולים יהיו רכים ובהירים. ואפילו במקרה שיתקבלו תקנות משופרות, עדיין מדובר בגורים שמופרדים מאמם, נכלאים בצפיפות וללא פעילות סבירה, מקבלים מזון שאינו כולל רכיבים החיוניים לבריאותם ומטולטלים במשאיות דחוסות למקום שבו חותכים את גרונם. למרות כל זאת, ההנחיה החדשה היא נקודת אור במסגרת התנהלותן האיטית והאדישה בדרך-כלל של הרשויות בעניין רווחת בעלי-חיים. המלצנו לכתוב בהוקרת תודה לד"ר בן דב ולד"ר חיימוביץ', ולהעלות את הנקודות הבאות:

• תודה רבה על הטיפול המהיר בפנייה בנושא הצמאה ומניעת מזון מוצק.
• אנא דאגו לאכוף את ההנחיות החדשות בשני המשקים.
• אנא קדמו במהירות: איסור על כליאת עגלים בתאי יחיד; חיוב לספק להם חלל מספיק לנוע בו בחופשיות; ואיסור על גרימת אנמיה.

עדכון, אוקטובר 2005: תלונה לרשויות

ב-3.10.2005 הגישה אנונימוס תלונה לרשויות החוק נגד משק לייכט במושב בצרה בגין התעללות בבעלי-חיים. זאת לאחר שבתחקיר שערך צוות העמותה במשק, נחשף כי העגלים מוצמאים בניגוד לחוק. האיסור להצמיא עגלים נכנס לתוקף ב-1.8.2005, בעקבות פניית אנונימוס למשרד החקלאות, והתחקיר במשק נערך יותר מחודש לאחר מכן. העמותה פנתה עם ממצאי התחקיר לתקשורת, וצילומי הווידאו של העגלים המלקקים כאחוזי אמוק את הדליים הריקים, פורסמו בחדשות ערוץ 2 ובמקומות נוספים. לצפייה בסרט שצילם צוות אנונימוס, החושף את הצמאת העגלים. בסרט נראים העגלים לועסים ומלקקים כאחוזי אמוק את הדליים הריקים (התמונות לקוחות מתוך הסרט).

עגלים על גלגלים

מסע מחאה ארצי נגד תעשיית "עגלי החלב"

ביום א', 23.10.2005, פתחה אנונימוס מסע מחאה ארצי נגד תעשיית "עגלי החלב". המחאה מתקיימת עקב הסחבת שנוקט משרד החקלאות בטיפול בתקנות, שנועדו לבטל בהדרגה את התעשייה. ביוני 2005 התחייב משרד החקלאות בפני ועדת החינוך להגיש תוך חודש אחד טיוטה מתוקנת של התקנות. מאז חלפו חמישה חודשים, ומשרד החקלאות אינו עושה דבר לעצירת ההתעללות בעגלים, חרף התחייבותו. בנוסף לכך, באוגוסט נאסרה הצמאת העגלים, הנהוגה בתעשייה, אולם עד עתה לא נעשה דבר כדי לאכוף את החוק ולעצור את סבלם של העגלים. זאת למרות התלונה, המגובה בצילומים מהשטח, שהגישה אנונימוס נגד משק במושב בצרה, שממשיך להצמיא עגלים תוך התעלמות מהאיסור.

במסגרת מסע המחאה, נערכו הפגנות בארבע ערים שבהן חנה אוטובוס אנונימוס: אשדוד, רחובות, תל-אביב ורעננה. ההפגנות אורגנו בשיתוף עם גרעיני פעילות של העמותה בכל אחד מהיישובים, ובין ההפגנות נערכו ארוחת צהרים טבעונית ופעילות עיונית בנושא זכויות בעלי-חיים. במהלך יום המחאה חולקו אלפי עלוני הסברה, הוחתמו עשרות דפי עצומות ונערכה פנייה נרחבת לכלי תקשורת מקומיים וארציים (עיתונות, רדיו וטלוויזיה). ראיונות עם נציגי אנונימוס נערכו ברדיו ובטלוויזיה מקומית (HOT), ובתוכנית הבוקר של ערוץ 10.

"עגלי החלב" ישוחררו מהצינוק

על התקנות החדשות שהתקבלו בעניין החזקת עגלים

אנונימוס נגד הסחבת

ביוני 2002 מסרה ועדה של משרד החקלאות המלצות לשיפור תנאי ההחזקה של "עגלי חלב". לאחר עיכובים רבים, ביוני 2005, הגיש משרד החקלאות טיוטת תקנות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. הוועדה סירבה לאשר את הטיוטה, שכללה עיכוב של למעלה מעשור בכניסת חלק מהתקנות לתוקף. משרד החקלאות התחייב להגיש תוך חודש תקנות עם "תקופת מעבר" מקוצרת, אולם למעלה מחמישה חודשים חלפו מבלי שהגיש לוועדה את הגרסה המתוקנת. לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת, קיימה אנונימוס לחץ ציבורי נגד הסחבת: נערך מסע מחאה ארצי  , שבמסגרתו עברו פעילים מעיר לעיר והפגינו נגד עינוי העגלים; הושקה עצומה בנושא, שעליה חתמו כ-8,000 אנשים; נערכה חקירה במשקי "עגלי חלב", ובה תועדו התנאים הקשים שם והוצגו באמצעי התקשורת (כולל חדשות ערוץ 2); ונערכו פגישות עם מספר חברי כנסת. המאבק הממוקד נשא פרי, וב-15.11.2005 נערך דיון נוסף בנושא "עגלי חלב" בוועדת החינוך והתרבות, שבו הוגשה הגרסה המתוקנת. גרסה זו התקבלה עם מספר שיפורים.

נציגי החקלאים מלעיטים בשקרים

הרכב חברי ועדת החינוך בדיון היה זהה להרכב הקודם, בדיון שנערך ביוני 2005: משולם נהרי (ש"ס), יוסי שריד (יחד) ויו"ר הוועדה, אברהם פורז (שינוי). בניגוד לדיון הקודם בנושא, הפעם הייתה נוכחות ניכרת של חקלאים: הם חילקו תמונות להמחשת התנאים הטובים כביכול, וסיפרו שרווחת העגלים מאוד חשובה להם. הם אף הפגינו חדשנות לשונית כשקבעו ש"עגל חלב" נקרא כך כי נותנים לו לשתות חלב כמה שהוא רוצה, בניגוד לעגלים רגילים (ולא משום שמונעים ממנו מזון מוצק, כפי שחשבנו!). מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ', דיבר בשבח בידוד עגלים ברפת החלב בכלל, כשטען כי תמותת העגלים בחודשיים הראשונים לחייהם ירדה באופן דרמטי לאחר שהעבירו אותם לבידוד. נציגי החקלאים ומשרד החקלאות "שכחו" להסביר, שמטרת הבידוד ומניעת המזון המוצק היא ייצור בשר רך ואנמי. לבסוף התקבלה טיוטת התקנות, הקובעת תקופת מעבר בת שלוש וחצי שנים עד להכנסת השיפורים הכרוכים בהחלפת מתקני הכליאה והאוורור. נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים דרשו לצמצם תקופה זו, ואילו החקלאים דרשו להאריכה לשש שנים. זאת למרות טענתם, שהמתקנים שברשותם כבר משופרים יותר מדרישת התקנות! חברי הוועדה, נהרי, שריד ופורז, הגיעו לדיון שהם מצוידים במידע אמין ולא שעו אחר המניפולציות. שלושתם הפגינו ביקורתיות רבה נגד התעשייה, וח"כ נהרי (בתמונה), שהתנגד לתקנות משום שגם במסגרתן נגרם צער בעלי-חיים, אף הצהיר שהרב עובדיה יוסף יוציא בקרוב פסק הלכה נגד "עגלי חלב".

שיפור בתנאי הכליאה

השיפור החשוב ביותר ב"תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב), התשס"ה – 2005" הוא בתנאי הכליאה. התקנות החדשות אוסרות לכלוא בבידוד עגלים מעל גיל חודשיים. כלומר, רוב חייהם של העגלים, הנשחטים בגיל חמישה חודשים, לא יהיו בתנאי בידוד, אלא הם ייכלאו בקבוצות של ארבעה עגלים לפחות, כשהתקנות מגדירות שטח מינימלי שיש להקציב לכל עגל. עו"ד יוסי וולפסון, שהשתתף בדיון, הזכיר שחלק ניכר מהעגלים בתעשיית "עגלי חלב" מובלים מחו"ל בקבוצות; בעקבות זאת התקבל תיקון, שעגלים מיובאים לא יבודדו גם בחודשיים הראשונים. מעבר לכך, מותר לכלוא בבידוד עגלים עד גיל חודשיים (הדבר נעשה בכל תעשיית הבקר) אולם חובה לאפשר קשר ראייה בין העגלים; כמו כן, גודל תאי הבידוד חייב לאפשר לכל עגל לשכב, להיעמד וללקק את עצמו ללא קושי – אורך התא יהיה כפול לפחות מאורך העגל, ורוחבו לא יפחת מגובה שכמות העגל. מהתבוננות בתמונה, שצילמו פעילי אנונימוס במשק ליכט במושב בצרה, קל להיווכח בשינוי המשמעותי שקובעות התקנות בהשוואה לתנאי הכליאה הנוכחיים: אורך התא הוא כאורך העגל, הוא אינו יכול לראות עגלים אחרים או לבוא איתם במגע ואין לו די מקום ללקק את עצמו.

התזונה: רף מינימלי לאנמיה

גורם משמעותי בסבלם של "עגלי החלב" הוא התזונה הלקויה. כדי לפתח יכולת עיכול נורמלית, הם זקוקים למזון סיבי מוצק, אך מקבלים רק תחליף חלב, ללא סיבים. כמו בעלי-חיים אחרים, הם זקוקים לברזל, המסייע להובלת חמצן בדם. אולם כדי להשאיר את בשרם בהיר ורך, החקלאים מונעים מהם ברזל. העגלים מנסים ללקק ברגים ואת הפרשותיהם בניסיון נואש להשיג ברזל, והם מתקשים לנשום. התקנות קובעות שיעורי מינימום של תערובת מזון מוצקה, שיש לספק לעגלים, וכן רמות מינימום של המוגלובין בדם. משרד החקלאות קבע רמת המוגלובין, שמתחת לה אין ספק שהעגל יסבול ממחלות, בתור הממוצע הרצוי, במקום לאסור שההמוגלובין בדמו של כל עגל ועגל יגיע לרמה זו. זאת בניגוד להמלצת ועדת הרווחה הישראלית, אך בדומה לתקן שנקבע באיחוד האירופי. ח"כ נהרי הראה בחישוב פשוט, שקביעת שיעור המוגלובין מינימלי ממוצע לכל הקבוצה, מתירה שעגלים רבים יסבלו מאנמיה קשה (כשעגלים בריאים יותר "מאזנים" אותם לכלל ממוצע "סביר"). למרות דבריו, ההצעה לאסור באופן מוחלט להגיע לרמת ההמוגלובין המסוכנת, לא התקבלה. יש לציין, שבניגוד לשינוי במתקני הכליאה, אשר ניתן בקלות יחסית להתחקות אחריו, הוראות הנוגעות למזון ולרמות המוגלובין מחייבות אינספור ביקורים במשק ומדידות, ולכן ממילא קשה ביותר לאכוף אותן.

עגל שותה את המזון-המשקה היחיד שניתן לו – תחליף חלב. משק ליכט במושב בצרה, פברואר 2001 

שתייה ללא הגבלה

בנוסף להגבלות התזונה, החקלאים מונעים מהעגלים גם מים. כדברי מפגינה שנתנה לעגלים מים בהפגנת אנונימוס במשק "עגלי חלב": "הם היו כל-כך צמאים, שהם לא חיכו שנמזוג להם את המים מהבקבוקים לדליים שלהם, הם פשוט התנפלו על הבקבוק והתחילו לינוק ממנו בשאיבות אדירות. בסוף עברנו למלא ישירות את הדליים." לאור זאת, אחד מסעיפי התקנות החשובים ביותר הוא ההנחיה לספק לעגלים מים ללא הגבלה (למעט שעה לפני ארוחה ושעתיים אחריה). יש לציין, שבעקבות פניית אנונימוס נכנסה לתוקפה עוד באוגוסט 2005 הוראה לספק לעגלים מים ללא הגבלה, אולם בסיור שערך צוות העמותה במשק "עגלי חלב" בספטמבר, נמצא שההוראה לא נאכפת ואנונימוס הגישה תלונה לרשויות.

מתוך הפגנת אנונימוס במשק ליכט, מושב בצרה, ספטמבר 2003 

התקנות: התקן האירופי פלוס

בנוסף להוראות שנסקרו לעיל, קובעות התקנות גם תנאי אוורור ותאורה במשקים, ותקנים למצע שעליו דורכים העגלים – למניעת החלקה וחדירת גפיים בין טפחות ותוספת ריפוד סופג למניעת הצטברות נוזלים בתאים מבודדים. העונש על הפרת התקנות הוא קנס או שישה חודשי מאסר. לאור כל האמור לעיל, קל להיווכח שהתקנות כוללות שיפורים ממשיים. הן מבוססות על התקן האירופי בתחום ואף כוללות מספר שיפורים יחסית לתקן זה – שטח התא המינימלי גדול יותר לפי התקנות הישראליות, וההנחיה לספק מים ללא הגבלה אינה מופיעה בתקן האירופי. המאמץ הממוקד של אנונימוס לאיסור על שורה של פרקטיקות חריגות באכזריותן נשא אפוא פרי. אולם גם לאחר השיפורים, אין ספק שעדיין מדובר בתעשייה הגורמת סבל רב לעגלים ושוללת מהם זכויות בסיסיות, כמו כל תעשייה אחרת המבוססת על בעלי-חיים.