בית המשפט העליון: להחמיר את הענישה על פגיעה בבעלי-חיים
דרבן מצוי. צילום: Mike Souza
ענישה מקלה מדי של עבירות על חוק הגנת חיות הבר נחשבת אחד הגורמים המקשים על אכיפתו היעילה: כך, למשל, בכתבה שפורסמה ב-ynet ב-2010, שעסקה ביוזמה להגדיל את הקנסות המקסימליים שניתן לגזור על עבירות על החוק, צוטט גל אריאלי, מנהל אגף חקירות ומודיעין ברשות הטבע והגנים, הטוען כי הבעיה העיקרית באכיפת החוק אינה בכך שהעונשים הקבועים בחוק נמוכים מדי, אלא בכך שבתי-המשפט בוחרים לגזור עונשים נמוכים ביחס לאלו שמאפשר החוק. אריאלי צוטט גם בסיקור התקשורתי על פסיקה זו, ואמר שהנכונות להחמיר את הענישה בתחום היא ציון דרך חשוב במאבק בפגיעה בחיות בר.
מילים כדרבנות
שופט בית המשפט העליון שדחה בערעור, סלים ג'ובראן, הדגיש בפסיקתו את חובתם של בתי-המשפט להחמיר יותר בטיפול בעבירות של פגיעה בבעלי-חיים, כשהוא מזכיר לא רק ציד בלתי-חוקי, אלא גם תעשיות ממוסדות הפוגעות בבעלי-חיים. על-אף שבדבריו הוא מחלק את בעלי-החיים ל"חיות בר" ו"חיות בית", כשבולטות בהיעדרן "חיות המשק" – דווקא אלו הנתונות ביותר לפגיעה בידי האדם – בהמשך דבריו הוא מזכיר גם את ההתעללות בבעלי-חיים בתעשיות המזון, כמו גם בניסויים:"יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים. נדמה כי דווקא בעידן הנוכחי, עידן השפע הטכנולוגי, חשופים בעלי החיים לאלימות חריפה מבעבר. חדשות לבקרים אנו שומעים על ניסויים מעוררי פלצות הנעשים בחיות תמימות לצרכים מסחריים, על תנאי גידול ואחזקה אכזריים של בעלי חיים בתעשיית המזון, ועל צמצום מרחב המחיה הטבעי של בעלי חיים מוגנים המנסים לשרוד בטבע... חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי".
http://anonymous.org.il/joubran