סיפורה של סאמפאל
מרשת הדייגים לאקווריום ובחזרה לחופשי
סאמפאל היא דולפינה שהסתבכה ב-2009 ברשת דייגים לחופי דרום קוריאה, כפי שקורה לדולפינים רבים הנפגעים כ"שלל-לוואי" של תעשיית הדיג המסחרית. אך בניגוד לדולפינים רבים אחרים, סאמפאל נותרה בחיים גם לאחר שנלכדה, ובמקום לשחררה חזרה לחופשי, הדייגים החליטו למכור אותה (באופן לא חוקי) לאקווריום תיירותי, בו היא הוחזקה במיכל סגור ואולפה לבצע תרגילים לשעשוע המבקרים על-מנת לקבל את מזונה.
ההחזקה של סאמפאל בשבי עוררה מחאה בקרב פעילים להגנת בעלי-חיים בדרום קוריאה, שהצליחה לסחוף אחריה את הציבור הרחב. לאחר כארבע שנים מאז נפלה סאמפאל בשבי, קבע בית המשפט הגבוה בדרום קוריאה שיש לשחררה חזרה לטבע. עם זאת, בשלב זה החלו להעלות ספקות האם לאחר ארבע שנים של החזקה בשבי, תהיה סאמפאל כשירה להסתגל שוב לחיים בטבע, או שכישורי ההישרדות הטבעיים שלה נפגמו ללא תקנה.
בזמן שהדיונים בשאלה כיצד לשקם את סאמפאל ולהרגיל אותה מחדש לחיים בטבע התארכו, החליטה הדולפינה לא לחכות לעזרה האנושית המתעכבת. היא הצליחה להידחק בכוחות עצמה דרך חור קטן שנקרע בגדר מתקן ההסגר בו נכלאה בעת השיקום, ונמלטה חזרה לים הפתוח (התנהגות מאוד לא אופיינית לדולפינים, שלרוב נמנעים משחייה דרך חללים דחוקים וצרים). צוות השיקום דאג בתחילה ליכולתה של סאמפאל להשתלב מחדש בסביבה הטבעית, אך חששות אלו הופרכו עד מהרה, כאשר היא נמצאה בריאה ושלמה בחברת להקה של כ-50 דולפינים. ככל הנראה, זוהי אותה להקה אליה השתייכה לפני שנידוגה מהים והועברה לחיי שבי.
קיימות עדויות רבות לגבי היכולות השכליות, הרגשיות והחברתיות המפותחות של דולפינים. במיסיסיפי, למשל, הצליחה הדולפינה קלי "להרוויח" יותר דגים מידיהם של בני האדם שהחזיקו בה בשבי על ידי כך שפיתחה תחבולה מעניינת. הדולפינים שאיתה במכון למחקר יונקים ימיים הורגלו לנקות את הבריכה ולקבל פרס בצורת דג על כל פסולת שהם מביאים לאדם האחראי. קלי מצאה חתיכת נייר והחביאה אותה מתחת לסלע בקרקעית הבריכה. מהנייר היא הייתה קורעת חתיכה ונותנת אותה לשובה שלה שעמד מחוץ לבריכה. היא קיבלה דג, ירדה לקרקעית שוב, לקחה חתיכה נוספת ועלתה לקבל עוד דג...
מאוחר יותר היא שיפרה את הטקטיקה שלה כשהגישה לאדם שחף מת. הציפור הגדולה הקנתה לקלי מספר רב של דגים, ואז עלה במוחה של קלי הרעיון "לדוג" שחפים בעזרת פיתיון של דג אחד אותו היא קיבלה ולא אכלה. כך הרוויחה קלי דגים רבים במחיר דג אחד, בו השתמשה כדי לפתות שחפים לרדת למים. את הטקטיקה הזו למד ממנה גם הצאצא שלה, והוא לימד את שאר בני גילו לפעול בצורה זו.
ההיכרות עם דולפינים בתנאי שבי מאפשרת לנו להתפעל מהאינטליגנציה שהם מגלים, דבר המערער על ההנחות הקדומות שלנו לגבי היותנו המין האינטליגנטי היחיד על-פני כדור הארץ. אבל דווקא תנאי שבי אלו הם המונעים מדולפינים לבטא באופן מלא את הפוטנציאל שלהם – קשה להעריך את גודל הנזק שנגרם לדולפינים ויצורים ימיים אחרים כתוצאה משלילת החירות שלהם, בכך שהיא מונעת מהם לספק את יצר הסקרנות הטבעי שלהם, את היכולת לקיים חיי חברה נורמליים עם בני מינם, ואת האפשרות לבטא את התנהגותם הטבעית. יש אירוניה בכך שדווקא הסקרנות של בני-אדם לגבי חייהם של הדולפינים וההתפעלות מהם היא זו שמובילה לשבייתם ולמניעת חיים חופשיים וטבעיים מהם. סיפורה של סאמפאל מעניק תקווה לשינוי היחס כלפי דולפינים, ולעתיד בו הם אינם מוחזקים עוד בשבי. צעד חשוב בכיוון זה עשתה לאחרונה מדינת ענק אחרת בדרום אסיה - הודו, כשאסרה על ניצול דולפינים (למטרות בידור או לכל מטרה אחרת) והכירה בהם כ"ישויות (פרסונות) לא אנושיות". אפשר לקוות שהכרה זו תתפשט ותתרחב לכל בעלי החיים המרגישים, המהווים גם הם "ישויות לא אנושיות".
China Despain, "Amazing Dolphin Escapes Captivity, Rejoins Pod", 24.6.2013, Ecorazzi. Anuschka de Rohan, "Deep Thinkers", The Guardian, 3.7.2013. הודו הכריזה על דולפינים כעל אנשים שהם לא בני אדם הודו אוסרת על שימוש בדולפינים למטרות בידור: "הם יצורים תבוניים"