שפעת העופות בישראל, אביב 2006
סיקור המגפה בעיתונות הישראלית
נגיף שפעת העופות פוגע קשה בתרנגולים הכלואים בלולים צפופים ומזוהמים, שבהם מתפשט הנגיף במהירות. העופות בלולים מתים בהמוניהם מהנגיף כי הם פגיעים הרבה יותר מעופות בר, כתוצאה מברירה מלאכותית הרסנית. בכתבה זו נבחן כיצד השתקפו בתקשורת הישראלית המגפה, הסיבות לפריצתה והשמדת העופות.
בכתבה זו: 4 ימים למגיפה | 11 יום למגיפה | 18 יום למגיפה | 25 יום למגיפה | סוף המגיפה
מוסיפים מיכל גרינברג, אסף אוני ועמירם כהן (הארץ, 20.3):
צילומי הטלוויזיה והעיתונות מגלים מדי פעם איסוף תרנגולי הודו מתים בין תרנגולים חיים, תפיסת מספר תרנגולות חיות בכל יד, הכנסת עוף חי לשק, ובדיווח מהרשות הפלסטינית נראתה השלכת אפרוחים חיים לקבר אחים. מעבר לכך, נחשף הרעל שבו השתמשו השירותים הווטרינריים. ענת ברשקובסקי ציטטה את שלום בוארון ממושב עמיעוז (ynet 22.3):
זרחן אורגני גורם מוות בייסורים קשים, וממילא הרעלה דרך מי השתייה אינה מאפשרת שליטה במינון הגורם מוות מהיר גם באמצעות רעלים אחרים. בוואלה! מצטטים מדברי תמרה מור מעמותת אהב"ה (23.3):
מיכל גרינברג (הארץ, 21.3) מדגישה שפיזור המקרים אינו מתאים לצירי נדידת הציפורים, ומצטטת את אנדרז אטינגר ממרכז השל:
לפי nrg מעריב (23.3), לשר החקלאות, זאב בוים, יש השערה כיצד הגיע הנגיף לישראל:
שרת החוץ, ציפי לבני, פנתה לבנק העולמי בבקשה להעניק תמריצים כלכליים לחקלאים הפלסטינים, כדי שאלה ישמידו את העופות הנגועים בנגיף.
נמסר על עיכוב של ההרג המתוכנן; בשירותים הווטרינריים הסבירו זאת בכך, שלא היו ערוכים לטפל בהתפרצות המחלה במספר מוקדים. הם פנו לסיוע משרד הביטחון, ופרסמו מכרז לשכירת פועלים תמורת 2,000 ₪ ליום עבודה. בנוסף על עיכובים אלה, תועדו עיכובים בקבורה, שמשכו חיות שונות לאכול מן הגופות שהופקרו. אנפיות בקר ועורבים הנוברים בערימות הגופות, הונצחו בעיתונות. ב-21.3 כבר הודה שר החקלאות בדיון שנערך בוועדת הכלכלה, ש"הייתה טעות בטיפול בפגרים".
בראשית השבוע האחרון, הודיע שר החקלאות, זאב בוים, ששפעת העופות מוגרה מישראל, לאחר השמדת 414 אלף עופות נגועים ו-886 אלף עופות בריאים שהושמדו ביישובים הנמצאים עד 3 ק"מ ממוקד הפגיעה (עמירם כהן, הארץ, 27.3.2006). עד מהרה התגלתה הפזיזות שבהכרזת השר. מיטל יסעור בית-אור (ynet) מסרה, שב-29.3 הוטל סגר בקיבוץ מעלה החמישה שבאזור ירושלים, בעקבות גילוי הנגיף. במקום נערכו להרוג את 30,000 העופות שבלול, ואת כל "עופות החצר" ברדיוס של שלושה קילומטרים ממוקד המחלה. ב-31.3 דיווחה ענת ברשקובסקי (ynet) כי יום קודם לכן נרשמה תמותה חריגה של תרנגולי הודו בקיבוץ כרם שלום, הסמוך לקיבוץ חולית שבדרום, שם התגלה הנגיף לפני כשבועיים. במקום צפויה השמדת 22,000 תרנגולי הודו. זהו המוקד התשיעי בארץ שבו התגלה הנגיף.
שפעת העופות ממשיכה להתפשט גם בשטחים. ליאור גרינבאום (גלובס) דיווח ב-26.3, ש"הפלשתינים מסרבים להשמיד עופות נגועים... דורשים פיצוי לפני ההשמדה". גרינבאום מוסר, שבשטחים מגדלים 7 מיליון עופות, מהם 2.5 מיליון בעזה, והשאר בגדה; "עד כה נקטו הפלשתינים צעדים שונים, כמו הטלת סגרים וטרינריים והשמדת 48 אלף עופות חשודים." עמירם כהן (הארץ, 27.3) מסר כי לפי מתאם פעולות החקלאות עם הרשות הפלשתינית, "מתגברת הערכה שהמחלה התפשטה כבר בכל הרצועה"; וישראל העבירה לרשות רעל להשמדת העופות.
בעיתונות הופיעו דיווחים על המחיר שהממשלה משלמת ללולנים – מכיסנו. לדברי עמירם כהן (הארץ, 27.3), משרד החקלאות לא יכיר בשפעת העופות כ"אסון טבע", ו"החקלאים שנזקיהם נאמדים בעשרות מיליוני שקלים יקבלו כבר השבוע פיצוי על 50% מההוצאה על גידול עופות". כתבי הארץ מדווחים במקביל לכך על מכה כלכלית למנצלי העופות (26.3): "בסוף השבוע הודיעה הנהלת המשחטה כי תפטר 140 עובדים, לאחר שהעבודה בה הופסקה בגלל השמדת העופות ביישובים ששיווקו לה עופות."
השיטות האלימות למאבק במגיפה גובות קורבנות נוספים. לפי נורית פלתר (ידיעות אחרונות) 26.3:
דיווח וואלה! מ-1.4.2006 הוא האחרון שמתאר השמדה: 20,000 תרנגולי הודו בקיבוץ כרם שלום. בדיון שכונס בלשכת ראש הממשלה ב-3.4 נמסר (ענת ברשקובסקי ורוני סופר, ynet) ש"פחות משני אחוזים מכלל ענף העופות בישראל נפגעו במהלך התפרצות שפעת העופות בארץ, לעומת נזקים של עשרות אחוזים במדינות שונות באירופה." עוד נמסר, שלא חלה ירידה באספקת העופות ובצריכתם בישראל. מוסיף אמנון רגולר (הארץ, 5.4): "כחצי מיליון עופות נחשפו לשפעת העופות ברצועת עזה, וכ-150 אלף מהם כבר הושמדו."
לפי ברשקובסקי וסופר, דו"ח שנכתב עבור המועצה האזורית אשכול קובע, שההשתלטות על המגיפה עוכבה במספר ימים בגלל קשיי ארגון: בעיות בתיאום ובהעברת מידע וציוד, וכן בעיות בחיטוי: "פתאום נזכרנו שצריך לעשות חיטוי ושטיפה. נאלצנו במקום לקבוע נוהל, יחד עם משרד החקלאות." יובל אזולאי מדווח (הארץ, 4.4), שחיטוי הלולים כבר החל בחלק מהיישובים שבהם התגלה הנגיף בחבל אשכול ובמטה יהודה, ואמור להתחיל תוך יומיים מהדיווח גם באזור לכיש ובמושב בקעות. במושב שדה משה נמסר, ש"רק 45 יום לאחר החיטוי הסופי, אפשר יהיה להתחיל לדבר על אכלוסם [של הלולים] במחזור חדש של תרנגולי הודו." עוד נמסר, שמשרד החקלאות מנע מלולן "לבצע לבד את פעולות החיטוי". גורם וטרינרי המעורב בתהליכי החיטוי והטיפול בלולים, מסר לאזולאי: ""חלק מהלולים עדיין נגועים. הנגיף נמצא שם, וההשתהות בהתחלת עבודות החיטוי אינה ברורה ובטח לא מבטיחה בלימה מוחלטת של התפשטות המחלה."
לפי דיווח וואלה! (1.4), "משרד החקלאות חושד כי עיתונאים שהגיעו למוקד שפעת העופות בדרום, נשאו איתם את הנגיף ליישובים אחרים." כלומר, לכאורה העיתונאים הקדימו לבקר ביישובים הנכונים לפני פרוץ המגיפה שם. משמעות ה"חשד": חסימת הגישה לתקשורת למוקדי המגיפה, "כדי למנוע מהם להפיץ את המחלה".
משרד החקלאות מסיר בהדרגה את ההסגר מהיישובים שבהם התגלתה שפעת העופות, 30 יום לאחר שחוטאו המשקים. ב-22.5.2006 תותר הכנסת עופות ליישוב בקעות, ושאר היישובים הנגועים יקבלו היתרים עד 8 ביוני. בלולים ייכלאו מחדש עופות. בעיתונות לא נמסר על הפקת לקחים מהתפרצות המגיפה, שיתרמו למניעת התפרצויות בעתיד.
תרנגולת מציצה מלול סוללה באסיה (World News Network). סוכנויות הידיעות בעולם מרבות לפרסם עם ידיעות על המגפה תצלומי דיוקן מרהיבים של עופות, לצד תצלומים של השמדה בחנק ובשריפה.
סקירת עיתונות בתום ארבעה ימים למגיפה
מגיפה
ביום ג', 14.3.2006, החלו עשרות תרנגולי הודו לפרכס בפתאומיות ולהתמוטט בלול המונה 14,000 עופות בקיבוץ עין-השלושה שבנגב המערבי. ביום ה' כבר דווח על מות 8,000 תרנגולי הודו בלול, והידיעה בדבר שפעת העופות מזן H5N1 בישראל, הגיעה לתקשורת. למחרת נמסר על מות עופות מהנגיף גם בקיבוץ הסמוך חולית ובקיבוץ נחשון שליד לטרון, ועל מוות המוני של תרנגולי הודו גם במושב שדה-משה שליד קריית גת. יש סתירה בין דיווחים שונים על מספרי תרנגולי ההודו המתים. לפי חדשות 10 (17.3.2006), כ-12,000 תרנגולים מתו בסך-הכל, מתוכם 9,000 בחולית.השמדה
ב-17 במרץ נמסר בעיתונות, שהרשויות הורו על השמדת מאות אלפי עופות באזור עין-השלושה, חולית ונחשון. מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ', הודיע כי החלה חפירת בורות לקבורת העופות בסמוך ליישובים הנגועים. ההשמדה תחל ב-19 במרץ, באמצעות הזרמת רעל למי-השתייה בלולים, "על-פי אישורים של חוק צער בעלי-חיים", לדברי ד"ר שמעון פוקמונסקי, הרופא הווטרינרי הראשי לעופות במשרד החקלאות. לא צוין באיזה רעל מדובר. העופות יושמדו ברדיוס של שלושה ק"מ מהיישובים. הסגר על הובלת עופות מוגבל ל-10 ק"מ מהישובים.חיסון לעומת הרג
ב-16 במרץ דווח בוואלה!, ששר החקלאות, זאב בוים, אמר כי בישראל יש כ-4 מיליון חיסונים ללהקות של עופות נגד התפרצות הנגיף הקטלני של שפעת העופות. לדבריו, "אם יסתבר שהמחלה באמת פרצה אז אנחנו נפעיל את החיסונים." למחרת הודיע משרד החקלאות, שיטיס מהולנד 4 מיליון חיסונים נוספים. מדוע לא השתמשו בחיסונים קודם לכן? הסיבה היא שאננות או מחשבה לטווח קצר. בכתבה המעניינת ביותר שפורסמה בעיתונות בנושא שפעת העופות, "מדיניות החיסולים" (nrg מעריב, 17.3.2006), מדווחים שמומחי האו"ם קבעו כבר לפני שנה, שחיסון הוא דווקא השיטת המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית למאבק במגפה. על פני הדברים, ההשמדה מונעת התפשטות של המחלה, אולם בפועל, הנגיף התפשט בקרב עופות בר ברחבי העולם (לרוב הם עמידים בפניו) ולכן השמדת עופות בלולים אינה מכחידה את הנגיף. בנוסף לכך, תחת האיום של השמדה מלאה של ה"נכס", לולנים רבים בעולם, ובעיקר במשקים לא מתועשים, העדיפו להסתכן במות חלק מהעופות ולא לדווח לרשויות על תמותת עופות חריגה. התוצאה היא המגיפה העולמית המתחוללת כיום.
חיסון תרנגולי בית בלול מתועש קטן, וייטנאם (Wellesley College)
פחות חיים אומללים
מעבר להשמדה הצפויה למאות אלפי עופות – זמן קצר לפני שהיו הורגים אותם ממילא – ולגסיסה המיוסרת מהמחלה עצמה, המגפה עשויה להיטיב עם עופות בכך שתמנע את בקיעתם במדגרות לחיי סבל בלולים מתועשים. לפי דיווחו של אלי שמעוני (ynet), "במקרה של התפרצות מחלת שפעת העופות בישראל, 40% מהחברות הפועלות בענף העופות יעמדו בפני סכנת סגירה." הסיבה העיקרית לשינוי זה היא ירידה בצריכת בשר וביצים. ברשתות השיווק רשמו כבר ביום פרסום דבר המגפה בישראל ירידה בולטת ברכישת מוצרי עוף, ובעיקר בשר הודו. למחרת הורתה הנציבות האירופית על הפסקת ייבוא עופות וביצים מישראל, והרשויות בארץ החליטו להפסיק את ייצוא מוצרי בשר העופות גם לארצות-הברית.סקירת עיתונות בתום 11 יום למגיפה
התפשטות
מאז איתור נגיף השפעת הקטלני H5N1 ב-14.3.2006, הוא זוהה בנקודות שונות בנגב המערבי, בחבל לכיש, בפרוזדור ירושלים ולאחרונה (23.3) גם בבקעת הירדן. בדיקה שבוצעה ב-22.3.2006 בעופות מתים מלולים ברצועת עזה, זיהתה את הנגיף גם שם; ב-24.3 הכריז שר הבריאות הירדני על איתור הנגיף יום קודם לכן בעופות במחוז עג'לון בירדן.היקף השמדה
סך כל העופות שהושמדו בישראל עומד על 1.2 מיליון בקירוב. עד 23.3 הסתיימה ההשמדה ביישובים עין השלושה, נירים, כיסופים, חולית, סופה, נחשון והראל, ולמחרת נועדה להסתיים גם ביישובים שדה משה, ניר עוז, עמיעוז וגת.שיטות ההשמדה
בלולים הנגועים מתו אלפי עופות מהנגיף עצמו. מדווח יובל אזולאי (הארץ, 20.3):"את תרנגולי ההודו של הלולן נועם תמיר [בשדה משה] לא היה צורך להרעיל. 48 שעות אחרי שהתפרצה המחלה, מתו רוב התרנגולים בלול שמאחורי ביתו, מהנגיף שתקף אותם. כ-7,000 תרנגולי הודו מתו, וקרסו זה ליד זה בלול הגדול שלו. אלה שלא מתו, ימותו בתוך שעות. הרעלתם התגלתה כלא יעילה: התרנגולים שעוד נותרו בחיים כל כך חלשים מהמחלה, עד שכלל אינם מצליחים להתקדם אל עמדות השתייה. זה התחיל ביום רביעי [15.3]. 'זו הייתה תמותה חריגה', סיפר תמיר, 'בכל היום הזה מתו כ-40 עופות. בימים שעברו מתו מדי יום יותר ויותר עופות'.
"אתמול בצהריים מת אחרון תרנגולי ההודו שלו."
"אתמול בצהריים מת אחרון תרנגולי ההודו שלו."
מוסיפים מיכל גרינברג, אסף אוני ועמירם כהן (הארץ, 20.3):
"גם תהליך המתת העופות אינו קל כפי שציפו הרשויות. 'בעין השלושה נשארו כ-4,000 עופות חיים אחרי שהזרימו את המים המורעלים ללולים – וצוות של ארבעה אנשים נאלץ לשחוט אותם ידנית במשך כל היום', מספר ד"ר חנוך יובל."
צילומי הטלוויזיה והעיתונות מגלים מדי פעם איסוף תרנגולי הודו מתים בין תרנגולים חיים, תפיסת מספר תרנגולות חיות בכל יד, הכנסת עוף חי לשק, ובדיווח מהרשות הפלסטינית נראתה השלכת אפרוחים חיים לקבר אחים. מעבר לכך, נחשף הרעל שבו השתמשו השירותים הווטרינריים. ענת ברשקובסקי ציטטה את שלום בוארון ממושב עמיעוז (ynet 22.3):
"'היום לדוגמה רק בשעה 14:00 הביאו לי את חומר ההרעלה – זרחן אורגני. ורק ב-16:00 התחלנו להרעיל את העופות. 40 אלף עופות מתו.'"
זרחן אורגני גורם מוות בייסורים קשים, וממילא הרעלה דרך מי השתייה אינה מאפשרת שליטה במינון הגורם מוות מהיר גם באמצעות רעלים אחרים. בוואלה! מצטטים מדברי תמרה מור מעמותת אהב"ה (23.3):
"'זרחן אורגני אינו רעל למטרת המתה של בעלי-חיים [...] הוא חומר הדברה, המשמש להדברת מזיקי אדמה. בכל משק חקלאי קיים חומר ההדברה הזה, אז אמרו לחקלאים פשוט לשפוך אותו למים.' [...]
"לדברי מור, הזרחן האורגני גורם לייסורים קשים במיוחד, עוויתות וכאבים, במשך כמה שעות עד המוות. היא סיפרה כי בעמותה טופלו לא מעט בעלי-חיים, ביניהם עופות, שנפגעו מאכילת חומר ההדברה, והם סבלו מהתכווצויות של כל השרירים, עוויתות, פרכוסים וכאבים חזקים. [...]
"היא הוסיפה כי מכיוון שלזרחן האורגני טעם וריח חריפים, בניגוד לרעלים הומניים יותר, יש להצמיא את העופות במשך זמן ארוך מאוד כדי שהם ישתו את הרעל. 'חלקם לא מוכנים לשתות מהרעל, ופשוט מתים מצמא', אמרה."
"לדברי מור, הזרחן האורגני גורם לייסורים קשים במיוחד, עוויתות וכאבים, במשך כמה שעות עד המוות. היא סיפרה כי בעמותה טופלו לא מעט בעלי-חיים, ביניהם עופות, שנפגעו מאכילת חומר ההדברה, והם סבלו מהתכווצויות של כל השרירים, עוויתות, פרכוסים וכאבים חזקים. [...]
"היא הוסיפה כי מכיוון שלזרחן האורגני טעם וריח חריפים, בניגוד לרעלים הומניים יותר, יש להצמיא את העופות במשך זמן ארוך מאוד כדי שהם ישתו את הרעל. 'חלקם לא מוכנים לשתות מהרעל, ופשוט מתים מצמא', אמרה."
לול רבייה של תרנגולים בתעשיית הבשר, נגוע בשפעת עופות מזן קטלני, בשלבים הראשונים שבהם ניכרים סימנים קליניים: חוסר תנועה, מחסור בחמצן, הצטברות נוזלים בכרבולת ובדלדלים (FAO).
הסיבות להתפשטות הנגיף
למרות הבהלה שזרעו אמצעי התקשורת בעניין ציפורים חופשיות ובפרט ציפורים נודדות, נראה שאיש אינו מאמין שזהו המקור להתפשטות הנגיף בישראל. ב-18.3 נמסר (מיטל יסעור בית-אור, ynet) שבמשרד החקלאות הורו על חיטויה של משחטה בקריית מלאכי, ששימשה כמה לולים בשלושה מארבעת מוקדי המחלה. אמנון רגולר ועמירם כהן (הארץ, 23.3) מדווחים:"במשרד החקלאות מתחזקת ההערכה שההדבקה נגרמה על ידי אחד מנותני השירותים לענף תרנגולי ההודו שעבר בין הלולים והפיץ את המחלה, וזאת לאור העובדה שבאף אחד מהלולים שנפגעו לא היו עופות אחרים. בנוסף, מבחינה גיאוגרפית נדבקו לולים שלא יכול להיות להם קשר אחר, שכן הם נמצאים בנגב המערבי, חבל לכיש, פרוזדור ירושלים והבקעה."
מיכל גרינברג (הארץ, 21.3) מדגישה שפיזור המקרים אינו מתאים לצירי נדידת הציפורים, ומצטטת את אנדרז אטינגר ממרכז השל:
"בתחילה היו [בישראל] 4,000 מגדלי פטם בישראל וכיום נותרו כ-800. אותם מגדלים תלויים במספר קטן של ספקי תערובות. מה שקורה מבחינת ההפצה הוא כי משאית תערובת של 'תדמיר', למשל, עוברת ממשק אחד למשנהו וכך גדלה אופציית ההדבקה באמצעותה. כולם עובדים גם עם אותן המדגרות. יש תהליך ריכוזיות הולך וגדל הנוגע לכל השלבים – האבסה, מדגרות וטיפול וטרינרי."
לפי nrg מעריב (23.3), לשר החקלאות, זאב בוים, יש השערה כיצד הגיע הנגיף לישראל:
"אנחנו חושדים כי הפלשתינים הסתירו הרבה זמן את המחלה שפרצה אצלם [...] נתנו להם הדרכה כיצד להשמיד את הלהקות הנגועות, אבל אנחנו לא מאמינים שזה יבוצע כי המגדלים אצלם לא מקבלים פיצויים."
שרת החוץ, ציפי לבני, פנתה לבנק העולמי בבקשה להעניק תמריצים כלכליים לחקלאים הפלסטינים, כדי שאלה ישמידו את העופות הנגועים בנגיף.
ליקויים במנגנון ההשמדה
בימים הראשונים התבצעה ההשמדה באיטיות. לפי מיכל גרינברג, אסף אוני ועמירם כהן (הארץ, 20.3):"השמדת העופות בארבעת מוקדי ההתפרצות מתנהלת באטיות בשל אזלת יד של משרד החקלאות [...] עד כה הושמדו רק מחצית מהעופות בחולית וכשליש מבעלי הכנף בעין השלושה. המתת העופות בנחשון החלה רק אמש – יותר מ-48 שעות אחרי גילוי הנגיף.
"אומר ינאי רגב, מנהל הלולים בחולית, 'לא היו מספיק עובדים, התאילנדים ברחו בשל אמונות טפלות ונאלצנו לחכות עד שיביאו את יריעות הפלסטיק המתאימות.'"
"אומר ינאי רגב, מנהל הלולים בחולית, 'לא היו מספיק עובדים, התאילנדים ברחו בשל אמונות טפלות ונאלצנו לחכות עד שיביאו את יריעות הפלסטיק המתאימות.'"
נמסר על עיכוב של ההרג המתוכנן; בשירותים הווטרינריים הסבירו זאת בכך, שלא היו ערוכים לטפל בהתפרצות המחלה במספר מוקדים. הם פנו לסיוע משרד הביטחון, ופרסמו מכרז לשכירת פועלים תמורת 2,000 ₪ ליום עבודה. בנוסף על עיכובים אלה, תועדו עיכובים בקבורה, שמשכו חיות שונות לאכול מן הגופות שהופקרו. אנפיות בקר ועורבים הנוברים בערימות הגופות, הונצחו בעיתונות. ב-21.3 כבר הודה שר החקלאות בדיון שנערך בוועדת הכלכלה, ש"הייתה טעות בטיפול בפגרים".
כולנו משלמים
ב-23.3 נמסר, שהממשלה תפצה את הלולנים ב-15 מיליוני שקלים. חצי מערך הפיצויים ישולם מיד ללולנים שהעופות בלוליהם הושמדו, והשאר בהתאם לנזקים כספיים עקיפים, לכל הגורמים בתעשייה. הלולנים, בתמיכת עמיר פרץ, שלום שמחון וישראל כץ, דרשו מממלא מקום ראש-הממשלה להכריז על שפעת העופות כעל אסון טבע. בתגובה, שלחה אנונימוס מכתב לממלא מקום ראש הממשלה ולשרי האוצר, החקלאות ואיכות הסביבה. קטעים מהמכתב צוטטו בכלי התקשורת. מתוך המכתב:"מגיפת שפעת העופות איננה אסון טבע. היא לא יותר מסיכון מחושב, שנוטלים הלולנים כשהם מצופפים יחד רבבות עופות בשטח זעיר, שבו גוף נוגע בגוף וכל ציפור באה במגע כפוי עם הפרשות שכנותיה. הלולנים מודעים היטב גם לסיכון, שבניצול עופות בעלי מערכת חיסונית עלובה ביותר, תוצאה של ברירה מלאכותיות לתכונות רווחיות. בתנאים אלה, שפעת העופות, כמו מגיפות אחרות ומוות המוני כתוצאה מחולשת השלד, הלב והריאות, היא חלק משגרת הלול המתועש ואסון ידוע מראש. ולראיה, עופות בר כמעט שאינם נפגעים מהנגיף. אין כל סיבה שהלולנים, שמרוויחים הון תועפות לכיסם הפרטי מכליאת תרנגולים בתת-תנאים המסייעים להפצת המחלה, ישלחו את ידם לכיס הציבורי כדי לסבסד את חידוש ההתעללות, שממנה ימשיכו לגרוף מיליונים. וללא ספק אין כל הצדקה, שמאות אלפי צמחונים יתרמו בעל כורחם למימון עסקים פסולים אלה.
"תעשיית העופות אינה ראויה לסבסוד. מחירם הזול של מוצרי הלול אינו משקף את המחיר האמיתי שהם גובים לא רק מהעופות, אלא גם מהסביבה שהם מזהמים באופן קשה ומבריאותו של ציבור הצרכנים עצמו. כצמחונים, אנו יודעים זאת היטב – אנו בריאים ורזים יותר משאר האוכלוסייה, ורבים מן המצטרפים אלינו בגיל מבוגר, עשו זאת בהוראת רופא, לאחר שהצטברו בגופם הנזקים מצריכת עודף מוצרים מן החי. צריכה עודפת של מוצרי תעשיית העופות, בדומה לעישון טבק, היא אחד מגורמי המחלות המרכזיים בעולם המערבי. לכן, לא זו בלבד שאין לסבסד תעשייה זו, אלא יש להטיל מס על מוצריה, למימון הטיפול בפגיעה שהם גורמים לבריאות הציבור."
"תעשיית העופות אינה ראויה לסבסוד. מחירם הזול של מוצרי הלול אינו משקף את המחיר האמיתי שהם גובים לא רק מהעופות, אלא גם מהסביבה שהם מזהמים באופן קשה ומבריאותו של ציבור הצרכנים עצמו. כצמחונים, אנו יודעים זאת היטב – אנו בריאים ורזים יותר משאר האוכלוסייה, ורבים מן המצטרפים אלינו בגיל מבוגר, עשו זאת בהוראת רופא, לאחר שהצטברו בגופם הנזקים מצריכת עודף מוצרים מן החי. צריכה עודפת של מוצרי תעשיית העופות, בדומה לעישון טבק, היא אחד מגורמי המחלות המרכזיים בעולם המערבי. לכן, לא זו בלבד שאין לסבסד תעשייה זו, אלא יש להטיל מס על מוצריה, למימון הטיפול בפגיעה שהם גורמים לבריאות הציבור."
סקירת עיתונות בתום 18 יום למגיפה
בראשית השבוע האחרון, הודיע שר החקלאות, זאב בוים, ששפעת העופות מוגרה מישראל, לאחר השמדת 414 אלף עופות נגועים ו-886 אלף עופות בריאים שהושמדו ביישובים הנמצאים עד 3 ק"מ ממוקד הפגיעה (עמירם כהן, הארץ, 27.3.2006). עד מהרה התגלתה הפזיזות שבהכרזת השר. מיטל יסעור בית-אור (ynet) מסרה, שב-29.3 הוטל סגר בקיבוץ מעלה החמישה שבאזור ירושלים, בעקבות גילוי הנגיף. במקום נערכו להרוג את 30,000 העופות שבלול, ואת כל "עופות החצר" ברדיוס של שלושה קילומטרים ממוקד המחלה. ב-31.3 דיווחה ענת ברשקובסקי (ynet) כי יום קודם לכן נרשמה תמותה חריגה של תרנגולי הודו בקיבוץ כרם שלום, הסמוך לקיבוץ חולית שבדרום, שם התגלה הנגיף לפני כשבועיים. במקום צפויה השמדת 22,000 תרנגולי הודו. זהו המוקד התשיעי בארץ שבו התגלה הנגיף.שפעת העופות ממשיכה להתפשט גם בשטחים. ליאור גרינבאום (גלובס) דיווח ב-26.3, ש"הפלשתינים מסרבים להשמיד עופות נגועים... דורשים פיצוי לפני ההשמדה". גרינבאום מוסר, שבשטחים מגדלים 7 מיליון עופות, מהם 2.5 מיליון בעזה, והשאר בגדה; "עד כה נקטו הפלשתינים צעדים שונים, כמו הטלת סגרים וטרינריים והשמדת 48 אלף עופות חשודים." עמירם כהן (הארץ, 27.3) מסר כי לפי מתאם פעולות החקלאות עם הרשות הפלשתינית, "מתגברת הערכה שהמחלה התפשטה כבר בכל הרצועה"; וישראל העבירה לרשות רעל להשמדת העופות.
בעיתונות הופיעו דיווחים על המחיר שהממשלה משלמת ללולנים – מכיסנו. לדברי עמירם כהן (הארץ, 27.3), משרד החקלאות לא יכיר בשפעת העופות כ"אסון טבע", ו"החקלאים שנזקיהם נאמדים בעשרות מיליוני שקלים יקבלו כבר השבוע פיצוי על 50% מההוצאה על גידול עופות". כתבי הארץ מדווחים במקביל לכך על מכה כלכלית למנצלי העופות (26.3): "בסוף השבוע הודיעה הנהלת המשחטה כי תפטר 140 עובדים, לאחר שהעבודה בה הופסקה בגלל השמדת העופות ביישובים ששיווקו לה עופות."
השיטות האלימות למאבק במגיפה גובות קורבנות נוספים. לפי נורית פלתר (ידיעות אחרונות) 26.3:
"למשרד החקלאות הגיעו בשבוע האחרון דיווחים רבים על השמדת עופות בפינות החי בגני הילדים ובקיבוצים בשל פאניקה של הורים ושל מפעילי פינות החי.
"בעקבות הדיווחים ביקשו במשרד החקלאות להדגיש כי אין צורך לוותר על גידול העופות בבית וגם לא על החזקתם בפינות החי.
"אנשי המשרד אמרו כי כל עוד העוף אינו מראה סימני מחלה ואינו נמצא בטווח של שלושה קילומטרים ממוקד גילוי המחלה, אין צורך להמיתו."
"בעקבות הדיווחים ביקשו במשרד החקלאות להדגיש כי אין צורך לוותר על גידול העופות בבית וגם לא על החזקתם בפינות החי.
"אנשי המשרד אמרו כי כל עוד העוף אינו מראה סימני מחלה ואינו נמצא בטווח של שלושה קילומטרים ממוקד גילוי המחלה, אין צורך להמיתו."
סקירת עיתונות בתום 25 יום למגיפה
דיווח וואלה! מ-1.4.2006 הוא האחרון שמתאר השמדה: 20,000 תרנגולי הודו בקיבוץ כרם שלום. בדיון שכונס בלשכת ראש הממשלה ב-3.4 נמסר (ענת ברשקובסקי ורוני סופר, ynet) ש"פחות משני אחוזים מכלל ענף העופות בישראל נפגעו במהלך התפרצות שפעת העופות בארץ, לעומת נזקים של עשרות אחוזים במדינות שונות באירופה." עוד נמסר, שלא חלה ירידה באספקת העופות ובצריכתם בישראל. מוסיף אמנון רגולר (הארץ, 5.4): "כחצי מיליון עופות נחשפו לשפעת העופות ברצועת עזה, וכ-150 אלף מהם כבר הושמדו."
לפי ברשקובסקי וסופר, דו"ח שנכתב עבור המועצה האזורית אשכול קובע, שההשתלטות על המגיפה עוכבה במספר ימים בגלל קשיי ארגון: בעיות בתיאום ובהעברת מידע וציוד, וכן בעיות בחיטוי: "פתאום נזכרנו שצריך לעשות חיטוי ושטיפה. נאלצנו במקום לקבוע נוהל, יחד עם משרד החקלאות." יובל אזולאי מדווח (הארץ, 4.4), שחיטוי הלולים כבר החל בחלק מהיישובים שבהם התגלה הנגיף בחבל אשכול ובמטה יהודה, ואמור להתחיל תוך יומיים מהדיווח גם באזור לכיש ובמושב בקעות. במושב שדה משה נמסר, ש"רק 45 יום לאחר החיטוי הסופי, אפשר יהיה להתחיל לדבר על אכלוסם [של הלולים] במחזור חדש של תרנגולי הודו." עוד נמסר, שמשרד החקלאות מנע מלולן "לבצע לבד את פעולות החיטוי". גורם וטרינרי המעורב בתהליכי החיטוי והטיפול בלולים, מסר לאזולאי: ""חלק מהלולים עדיין נגועים. הנגיף נמצא שם, וההשתהות בהתחלת עבודות החיטוי אינה ברורה ובטח לא מבטיחה בלימה מוחלטת של התפשטות המחלה."
לפי דיווח וואלה! (1.4), "משרד החקלאות חושד כי עיתונאים שהגיעו למוקד שפעת העופות בדרום, נשאו איתם את הנגיף ליישובים אחרים." כלומר, לכאורה העיתונאים הקדימו לבקר ביישובים הנכונים לפני פרוץ המגיפה שם. משמעות ה"חשד": חסימת הגישה לתקשורת למוקדי המגיפה, "כדי למנוע מהם להפיץ את המחלה".
שפעת העופות: סוף ההסגר
משרד החקלאות מסיר בהדרגה את ההסגר מהיישובים שבהם התגלתה שפעת העופות, 30 יום לאחר שחוטאו המשקים. ב-22.5.2006 תותר הכנסת עופות ליישוב בקעות, ושאר היישובים הנגועים יקבלו היתרים עד 8 ביוני. בלולים ייכלאו מחדש עופות. בעיתונות לא נמסר על הפקת לקחים מהתפרצות המגיפה, שיתרמו למניעת התפרצויות בעתיד.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art169.html
מקורות
מקורות ל"סקירת עיתונות בתום ארבעה ימים למגיפה"
"שר החקלאות: בישראל יש כ-4 מיליון חיסונים ללהקות של עופות", וואלה!, 16.3.2006.מיטל יסעור בית-אור וענת ברשקובסקי, "חשש: שפעת העופות התגלתה בישראל", ynet (ידיעות אחרונות), 16.3.2006.
אורי בינדר, נורית רובין ומשה פריאל, "חשש כבד: שפעת העופות הגיעה לישראל", nrg מעריב, 16.3.2006.
ירון דרוקמן, "ארגוני זכויות בעלי החיים: הפסיקו לאכול בשר", ynet (ידיעות אחרונות), 17.3.2006.
נורית רובין ומשה פריאל, "חשש כבד ששפעת העופות התפשטה למושב ליד קריית-גת", nrg מעריב, 17.3.2006.
אלי שמעוני, "40% מהחברות בענף העופות עלולות להיסגר" ynet (ידיעות אחרונות), 17.3.2006.
"מדיניות החיסולים", nrg מעריב, 17.3.2006.
"עין השלושה: העופות המתים התגלו ביום שלישי", הארץ, 17.3.2006.
אסף אוני, עמירם כהן ומיכל גרינברג, "מוקד חדש של שפעת העופות: מושב שדה משה ליד קרית גת; חשש: 3 תושבי הדרום נדבקו", הארץ, 17.3.2006.
מירב שריג, "העופות יושמדו ברעל", חדשות 10 (וואלה!), 17.3.2006.
תגובות בתקשורת בנושא "סקירת עיתונות בתום 11 יום למגיפה"
כלי התקשורת פרסמו מספר כתבות, המבררות מהם מקורות שפעת העופות, תוך ערנות מוסרית, סביבתית וחברתית. הנה הכתבות המומלצות:"שפעת העופות - מעשה ידי האדם?", nrg מעריב, 19.3.2006.
עמית יולזרי, "מי יאכל את מי?", nrg מעריב, 19.3.2006.
נמרוד הלפרן, "המחיר הגבוה של העוף הזול", הארץ (דה מרקר), 20.3.2006, עמ' 4.
מיכל גרינברג, "מומחים: קשר בין תיעוש ענף העופות להפצת המחלות", הארץ, 21.3.2006.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
שי משולם, "פתאום אכפת לכם מהלול המזוהם", ynet (ידיעות אחרונות), 21.3.2006.
הדר פרבר, "אנונימוס: לא לסבסד את הלולים שנפגעו משפעת העופות", Nfc, 22.3.2006.
בועז וכטל, "שפעת העופות – אסון טבע?", nrg מעריב, 23.3.2006.
דדי שי, "הסיפור האמיתי", נענע (אקטואליה), 20.3.2006
מקורות נוספים
מיטל יסעור בית-אור, "משחטה בקריית מלאכי נחשדה כמוקד ההדבקה", ynet (ידיעות אחרונות), 18.3.2006.
עמירם כהן , "עשרות אלפי עופות הושמדו באמצעות רעל", הארץ, 19.3.2006.
יובל אזולאי, "לפני ההמתה, הלולן אוכל חביתה ומתקשה להיפרד", הארץ, 20.3.2006.
מיכל גרינברג, אסף אוני, עמירם כהן, "טענות: מש' החקלאות לא פעל כראוי", הארץ, 20.3.2006.
משה פריאל ונורית רובין, "השמדת העופות מתרחבת למרכז", nrg מעריב, 19.3.2006.
דניאל חג'בי ומירב סריג, "הממשלה לא תכריז על השפעת כאסון טבע", חדשות 10, 20.3.2006.
"השר בוים: טעינו באופן הטיפול בפגרי העופות", וואלה!, 21.3.2006.
ענת ברשקובסקי, "שפעת העופות: 'זה יום הכיפורים של הרשויות'," ynet (ידיעות אחרונות), 22.3.2006.
מירב סריג /ארנון רגולר ועמירם כהן, "שפעת העופות התפשטה גם לבקעת הירדן," חדשות 10 / הארץ, 23.3.2006.
חיים ביאור, "דרושים עובדים להשמדת עופות ב-2,000 שקל ליום", הארץ, 23.3.2006.
"העופות הנגועים מומתים ביסורים קשים", וואלה!, 23.3.2006.
עמירם כהן, "המגדלים יקבלו בתוך שבוע פיצוי בשיעור 50%", הארץ, 23.3.2006.
ענת ברשקובסקי, "בוים: מחצית הפיצוי ללולנים - בשבוע הבא", ynet (ידיעות אחרונות), 23.3.2006.
אורי בינדר, "שר החקלאות זאב בוים: מקור שפעת העופות - ברשות הפלשתינית", nrg מעריב, 23.3.2006.
עמירם כהן, יובל אזולאי וג'קי חורי, "ישראל תסייע לרשות בטיפול בשפעת העופות", הארץ, 23.3.2006.
יואב שטרן, מיכל גרינברג, יובל אזולאי ונדב שרגאי, "שפעת העופות הגיעה גם לירדן", הארץ, 24.3.2006.
רועי נחמיאס, "ירדן: כוננות עליונה בעקבות שפעת העופות", ynet (ידיעות אחרונות), 24.3.2006.
אבי פוגל, "חשש: שפעת העופות גם בצפון", nrg מעריב, 24.3.2006.
"כמעט הסתיימה המתת העופות", וואלה!, 24.3.2006.
מקורות ל"סקירת עיתונות בתום 18 יום למגיפה"
ענת ברשקובסקי, "נגיף שפעת העופות התגלה בכרם שלום", ynet (ידיעות אחרונות),31.3.2006.מיטל יסעור בית-אור, "במעלה החמישה נערכים להמתת העופות", ynet (ידיעות אחרונות), 29.3.2006.
עמירם כהן, "משרד החקלאות לא יכיר בשפעת העופות כאסון טבע", הארץ, 27.3.2006.
ליאור גרינבאום, "הפלשתינים מסרבים להשמיד עופות נגועים - ועלולים להפוך למוקד להפצת שפעת העופות", גלובס, 26.3.2006.
עמירם כהן, ג'קי חורי , מיכל גרינברג וארנון רגולר, "גם אחרי ההשמדה - נערכים לחזרת שפעת העופות לנגב", הארץ, 26.3.2006.
נורית פלתר, "אין להשמיד עופות ביתיים", ידיעות אחרונות, 26.03.2005, עמ' 11.
כתבות ביקורתיות מומלצות:
דן תמיר, "המגיפה משגשגת בלול סגור", הארץ, 29.3.2006, עמ' ב2.לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
דרור פויר, "להרוג תוכי ולנוח", גלובס, 24.3.2006.
תגובות: גלובס האצל 53, ת.ד. 5126 ראשל"צ 75106 , פקס: 03-9525971 או 03-9517419
שיר פרידמן, "שפעת העופות – הרצחת וגם ירשת?", mcity (מקומון מודיעין), 25.3.2006.
מקורות ל"סקירת עיתונות בתום 25 יום למגיפה"
ארנון רגולר, "150 אלף עופות הושמדו ברצועת עזה", הארץ (וואלה!), 5.4.2006.יובל אזולאי, "הלולים ריקים אך לחקלאים אסור לאכלסם מחדש", הארץ, 4.4.2006, עמ' א7.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
ענת ברשקובסקי ורוני סופר, "דו"ח על שפעת העופות: 'לא נערכנו, הפסדנו זמן'", ynet (ידיעות אחרונות), 3.4.2006
הדר פרבר, "מבקר המדינה לתנו לחיות לחיות: הנושא בטיפול", Nfc ,2.4.2006.
"העיתונאים הפיצו את שפעת העופות", וואלה!, 1.4.2006.
כתבות בנושא "שפעת העופות: סוף ההסגר"
"שובן של הקוריצות", nrg מעריב, 22.5.2006.ענת ברשקובסקי, "לולני הדרום מחכים לפיצויים: "אין קול ואין עונה כבר חודשיים", ynet (ידיעות אחרונות), 22.5.2006.
"מחר תחל הסרת הסגר מהלולים שנפגעו משפעת העופות", וואלה!, 21.5.2006.
