שפעת העופות בישראל, אביב 2006

בכתבה זו: 4 ימים למגפה  | 11 יום למגפה  | 18 יום למגפה  | 25 יום למגפה  | סוף המגפה 

תרנגולת מציצה מלול סוללה באסיה (World News Network). סוכנויות הידיעות בעולם מרבות לפרסם עם ידיעות על המגפה תצלומי דיוקן מרהיבים של עופות, לצד תצלומים של השמדה בחנק ובשריפה. 

סקירת עיתונות בתום ארבעה ימים למגפה

מגפה

ביום ג', 14.3.2006, החלו עשרות תרנגולי הודו לפרכס בפתאומיות ולהתמוטט בלול המונה 14,000 עופות בקיבוץ עין-השלושה שבנגב המערבי. ביום ה' כבר דווח על מות 8,000 תרנגולי הודו בלול, והידיעה בדבר שפעת העופות מזן H5N1 בישראל הגיעה לתקשורת. למחרת נמסר על מות עופות מהנגיף גם בקיבוץ הסמוך חולית ובקיבוץ נחשון שליד לטרון, ועל מוות המוני של תרנגולי הודו גם במושב שדה-משה שליד קריית גת. יש סתירה בין דיווחים שונים על מספרי תרנגולי ההודו המתים. לפי חדשות 10 (17.3.2006), כ-12,000 תרנגולים מתו בסך-הכל, מתוכם 9,000 בחולית.

השמדה

ב-17 במרץ נמסר בעיתונות, שהרשויות הורו על השמדת מאות אלפי עופות באזור עין-השלושה, חולית ונחשון. מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ', הודיע כי החלה חפירת בורות לקבורת העופות ליד היישובים הנגועים. ההשמדה תחל ב-19 במרץ, באמצעות הזרמת רעל למי-השתייה בלולים, "על-פי אישורים של חוק צער בעלי-חיים", לדברי ד"ר שמעון פוקמונסקי, הרופא הווטרינרי הראשי לעופות במשרד החקלאות. לא צוין באיזה רעל מדובר. העופות יושמדו ברדיוס של שלושה ק"מ מהיישובים. הסגר על הובלת עופות מוגבל ל-10 ק"מ מהישובים.

חיסון לעומת הרג

ב-16 במרץ דווח בוואלה!, ששר החקלאות, זאב בוים, אמר כי בישראל יש כ-4 מיליון חיסונים ללהקות של עופות נגד התפרצות הנגיף הקטלני של שפעת העופות. לדבריו, "אם יסתבר שהמחלה באמת פרצה אז אנחנו נפעיל את החיסונים." למחרת הודיע משרד החקלאות, שיטיס מהולנד 4 מיליון חיסונים נוספים. מדוע לא השתמשו בחיסונים קודם לכן? הסיבה היא שאננות או מחשבה לטווח קצר. בכתבה המעניינת ביותר שפורסמה בעיתונות בנושא שפעת העופות, "מדיניות החיסולים" (nrg מעריב, 17.3.2006), מדווחים שכבר לפני שנה קבעו מומחי האו"ם שחיסון הוא השיטה המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית למאבק במגפה. על פני הדברים ההשמדה מונעת התפשטות של המחלה, אולם בפועל הנגיף התפשט בקרב עופות בר ברחבי העולם (לרוב הם עמידים בפניו) ולכן השמדת עופות בלולים אינה מכחידה את הנגיף. נוסף לכך, תחת האיום של השמדה מלאה של ה"נכס", לולנים רבים בעולם, ובעיקר במשקים לא תעשייתיים, העדיפו להסתכן במות חלק מהעופות ולא לדווח לרשויות על תמותת עופות חריגה. התוצאה היא המגפה העולמית המתחוללת כיום.

חיסון תרנגולי בית בלול מתועש קטן, וייטנאם (Wellesley College) 

פחות חיים אומללים

מעבר להשמדה הצפויה למאות אלפי עופות – זמן קצר לפני שהיו הורגים אותם ממילא – ולגסיסה המייסרת מהמחלה עצמה, המגפה עשויה להיטיב עם עופות בכך שתמנע את בקיעתם במדגרות לחיי סבל בלולים תעשייתיים. לפי דיווחו של אלי שמעוני (ynet), "במקרה של התפרצות מחלת שפעת העופות בישראל, 40% מהחברות הפועלות בענף העופות יעמדו בפני סכנת סגירה." הסיבה העיקרית לשינוי זה היא ירידה בצריכת בשר וביצים. ברשתות השיווק רשמו כבר ביום פרסום דבר המגפה בישראל ירידה בולטת ברכישת מוצרי עוף, ובעיקר בשר הודו. למחרת הורתה הנציבות האירופית על הפסקת ייבוא עופות וביצים מישראל, והרשויות בארץ החליטו להפסיק את ייצוא מוצרי בשר העופות גם לארצות-הברית.

סקירת עיתונות בתום 11 יום למגפה

התפשטות

מאז איתור נגיף השפעת הקטלני H5N1 ב-14.3.2006 זוהה הנגיף בנקודות שונות בנגב המערבי, בחבל לכיש, בפרוזדור ירושלים ולאחרונה (23.3) גם בבקעת הירדן. בדיקה שבוצעה ב-22.3.2006 בעופות מתים מלולים ברצועת עזה זיהתה את הנגיף גם שם; ב-24.3 הכריז שר הבריאות הירדני על איתור הנגיף יום קודם לכן בעופות במחוז עג'לון בירדן.

היקף השמדה

סך כל העופות שהושמדו בישראל עומד על 1.2 מיליון בקירוב. עד 23.3 הסתיימה ההשמדה ביישובים עין השלושה, נירים, כיסופים, חולית, סופה, נחשון והראל, ולמחרת נועדה להסתיים גם ביישובים שדה משה, ניר עוז, עמיעוז וגת.

שיטות ההשמדה

בלולים הנגועים מתו אלפי עופות מהנגיף עצמו. מדווח יובל אזולאי (הארץ, 20.3):

מוסיפים מיכל גרינברג, אסף אוני ועמירם כהן (הארץ, 20.3):

צילומי הטלוויזיה והעיתונות מגלים מדי פעם איסוף תרנגולי הודו מתים בין תרנגולים חיים, תפיסת מספר תרנגולות חיות בכל יד, הכנסת עוף חי לשק, ובדיווח מהרשות הפלסטינית נראתה השלכת אפרוחים חיים לקבר אחים. מעבר לכך, נחשף הרעל שבו השתמשו השירותים הווטרינריים. ענת ברשקובסקי ציטטה את שלום בוארון ממושב עמיעוז (ynet 22.3):

זרחן אורגני גורם מוות בייסורים קשים, וממילא הרעלה דרך מי השתייה אינה מאפשרת שליטה במינון הגורם מוות מהיר גם באמצעות רעלים אחרים. בוואלה! מצטטים מדברי תמרה מור מעמותת אהב"ה (23.3):

לול רבייה של תרנגולים בתעשיית הבשר, נגוע בשפעת עופות מזן קטלני, בשלבים הראשונים להופעת סימנים קליניים: חוסר תנועה, מחסור בחמצן, הצטברות נוזלים בכרבולת ובדלדלים (FAO). 

הסיבות להתפשטות הנגיף

למרות הבהלה שזרעו אמצעי התקשורת בעניין ציפורים חופשיות ובפרט ציפורים נודדות, נראה שאיש אינו מאמין שזהו המקור להתפשטות הנגיף בישראל. ב-18.3 נמסר (מיטל יסעור בית-אור, ynet) שבמשרד החקלאות הורו על חיטויה של משחטה בקריית מלאכי, ששימשה כמה לולים בשלושה מארבעת מוקדי המחלה. אמנון רגולר ועמירם כהן (הארץ, 23.3) מדווחים:

מיכל גרינברג (הארץ, 21.3) מדגישה שפיזור המקרים אינו מתאים לצירי נדידת הציפורים, ומצטטת את אנדרז אטינגר ממרכז השל:

לפי nrg מעריב (23.3), לשר החקלאות, זאב בוים, יש השערה כיצד הגיע הנגיף לישראל:

שרת החוץ, ציפי לבני, פנתה לבנק העולמי בבקשה להעניק תמריצים כלכליים לחקלאים הפלסטינים, כדי שאלה ישמידו את העופות הנגועים בנגיף.

ליקויים במנגנון ההשמדה

בימים הראשונים התבצעה ההשמדה באיטיות. לפי מיכל גרינברג, אסף אוני ועמירם כהן (הארץ, 20.3):

נמסר על עיכוב של ההרג המתוכנן; בשירותים הווטרינריים הסבירו זאת בכך, שלא היו ערוכים לטפל בהתפרצות המחלה במספר מוקדים. הם פנו לסיוע משרד הביטחון, ופרסמו מכרז לשכירת פועלים תמורת 2,000 ₪ ליום עבודה. נוסף על עיכובים אלה תועדו עיכובים בקבורה, וכתוצאה מכך נמשכו חיות שונות לגופות שהופקרו ואכלו מהן. אנפיות בקר ועורבים הנוברים בערימות הגופות הונצחו בעיתונות. ב-21.3 כבר הודה שר החקלאות בדיון שנערך בוועדת הכלכלה, ש"הייתה טעות בטיפול בפגרים".

כולנו משלמים

ב-23.3 נמסר, שהממשלה תפצה את הלולנים ב-15 מיליוני שקלים. חצי מערך הפיצויים ישולם מיד ללולנים שהעופות בלוליהם הושמדו, והשאר בהתאם לנזקים כספיים עקיפים, לכל הגורמים בתעשייה. הלולנים, בתמיכת עמיר פרץ, שלום שמחון וישראל כץ, דרשו מממלא מקום ראש-הממשלה להכריז על שפעת העופות כעל אסון טבע. בתגובה, שלחה אנונימוס מכתב לממלא מקום ראש הממשלה ולשרי האוצר, החקלאות ואיכות הסביבה. קטעים מהמכתב צוטטו בכלי התקשורת. מתוך המכתב:

סקירת עיתונות בתום 18 יום למגפה

בראשית השבוע האחרון הודיע שר החקלאות, זאב בוים, ששפעת העופות מוגרה מישראל, לאחר השמדת 414 אלף עופות נגועים ו-886 אלף עופות בריאים שהושמדו ביישובים הנמצאים עד 3 ק"מ ממוקד הפגיעה (עמירם כהן, הארץ, 27.3.2006). עד מהרה התגלתה הפזיזות שבהכרזת השר. מיטל יסעור בית-אור (ynet) מסרה שב-29.3 הוטל סגר בקיבוץ מעלה החמישה שבאזור ירושלים, בעקבות גילוי הנגיף. במקום נערכו להרוג את 30,000 העופות שבלול, ואת כל "עופות החצר" ברדיוס של שלושה קילומטרים ממוקד המחלה. ב-31.3 דיווחה ענת ברשקובסקי (ynet) כי יום קודם לכן נרשמה תמותה חריגה של תרנגולי הודו בקיבוץ כרם שלום, הסמוך לקיבוץ חולית שבדרום, שם התגלה הנגיף לפני כשבועיים. במקום צפויה השמדת 22,000 תרנגולי הודו. זהו המוקד התשיעי בארץ שהנגיף התגלה בו.

שפעת העופות ממשיכה להתפשט גם בשטחים. ליאור גרינבאום‏ (גלובס) דיווח ב-26.3 ש"הפלשתינים מסרבים להשמיד עופות נגועים... דורשים פיצוי לפני ההשמדה". גרינבאום מוסר שבשטחים מגדלים 7 מיליון עופות, מהם 2.5 מיליון בעזה, והשאר בגדה; "עד כה נקטו הפלשתינים צעדים שונים, כמו הטלת סגרים וטרינריים והשמדת 48 אלף עופות חשודים." עמירם כהן (הארץ, 27.3) מסר כי לפי מתאם פעולות החקלאות עם הרשות הפלשתינית, "מתגברת הערכה שהמחלה התפשטה כבר בכל הרצועה"; וישראל העבירה לרשות רעל להשמדת העופות.

בעיתונות הופיעו דיווחים על המחיר שהממשלה משלמת ללולנים – מכיסנו. לדברי עמירם כהן (הארץ, 27.3), משרד החקלאות לא יכיר בשפעת העופות כ"אסון טבע", ו"החקלאים שנזקיהם נאמדים בעשרות מיליוני שקלים יקבלו כבר השבוע פיצוי על 50% מההוצאה על גידול עופות". כתבי הארץ מדווחים במקביל לכך על מכה כלכלית למנצלי העופות (26.3): "בסוף השבוע הודיעה הנהלת המשחטה כי תפטר 140 עובדים, לאחר שהעבודה בה הופסקה בגלל השמדת העופות ביישובים ששיווקו לה עופות."

השיטות האלימות למאבק במגפה גובות קורבנות נוספים. לפי נורית פלתר (ידיעות אחרונות) 26.3:

סקירת עיתונות בתום 25 יום למגפה

דיווח וואלה! מ-1.4.2006 הוא האחרון שמתאר השמדה: 20,000 תרנגולי הודו בקיבוץ כרם שלום. בדיון שכונס בלשכת ראש הממשלה ב-3.4 נמסר (ענת ברשקובסקי ורוני סופר, ynet) ש"פחות משני אחוזים מכלל ענף העופות בישראל נפגעו במהלך התפרצות שפעת העופות בארץ, לעומת נזקים של עשרות אחוזים במדינות שונות באירופה." עוד נמסר שלא חלה ירידה באספקת העופות ובצריכתם בישראל. מוסיף אמנון רגולר (הארץ, 5.4): "כחצי מיליון עופות נחשפו לשפעת העופות ברצועת עזה, וכ-150 אלף מהם כבר הושמדו."

לפי ברשקובסקי וסופר, דו"ח שנכתב עבור המועצה האזורית אשכול קובע שההשתלטות על המגפה עוכבה במספר ימים בגלל קשיי ארגון: בעיות בתיאום ובהעברת מידע וציוד, וכן בעיות בחיטוי: "פתאום נזכרנו שצריך לעשות חיטוי ושטיפה. נאלצנו במקום לקבוע נוהל, יחד עם משרד החקלאות." יובל אזולאי מדווח (הארץ, 4.4), שחיטוי הלולים כבר החל בחלק מהיישובים שבהם התגלה הנגיף בחבל אשכול ובמטה יהודה, ואמור להתחיל תוך יומיים מהדיווח גם באזור לכיש ובמושב בקעות. במושב שדה משה נמסר, ש"רק 45 יום לאחר החיטוי הסופי, אפשר יהיה להתחיל לדבר על אכלוסם [של הלולים] במחזור חדש של תרנגולי הודו." עוד נמסר, שמשרד החקלאות מנע מלולן "לבצע לבד את פעולות החיטוי". גורם וטרינרי המעורב בתהליכי החיטוי והטיפול בלולים, מסר לאזולאי: ""חלק מהלולים עדיין נגועים. הנגיף נמצא שם, וההשתהות בהתחלת עבודות החיטוי אינה ברורה ובטח לא מבטיחה בלימה מוחלטת של התפשטות המחלה."

לפי דיווח וואלה! (1.4), "משרד החקלאות חושד כי עיתונאים שהגיעו למוקד שפעת העופות בדרום, נשאו איתם את הנגיף ליישובים אחרים." כלומר, לכאורה העיתונאים הקדימו לבקר ביישובים הנכונים לפני פרוץ המגפה שם. משמעות ה"חשד": חסימת הגישה לתקשורת למוקדי המגפה, "כדי למנוע מהם להפיץ את המחלה".

שפעת העופות: סוף ההסגר

משרד החקלאות מסיר בהדרגה את ההסגר מהיישובים שבהם התגלתה שפעת העופות, 30 יום לאחר שחוטאו המשקים. ב-22.5.2006 תותר הכנסת עופות ליישוב בקעות, ושאר היישובים הנגועים יקבלו היתרים עד 8 ביוני. בלולים ייכלאו מחדש עופות. בעיתונות לא נמסר על הפקת לקחים מהתפרצות המגפה, שיתרמו למניעת התפרצויות בעתיד.

פורסם לראשונה בזכויות בעלי-חיים השבוע 256-246, 26.5.2006-17.3.2006.