באוגוסט 2010 ביקרו שלושה מתנדבים מצוות החקירות והתיעוד של אנונימוס במדגרת אפרוחים לתעשיית הבשר במרכז הארץ. בכתבה זו נחשוף לראשונה תמונות ורשמים מהביקור, השופכים אור על מצוקות אופייניות ליום הראשון בחיי כ-200 מיליון אפרוחים הבוקעים מדי שנה בישראל במדגרות תעשיית ה"פטמים". מסע על סרט נע בן ארבע תחנות.
חגי כהן
נקודת המבט שלא נלקחה בחשבון
על הסרט הנע קשה לעמוד ובלתי-אפשרי לנוח. כך מתחיל כל שניצל את חייו – כאפרוח מפוחד, מובל על סרט נע הנמתח ממגשי הבקיעה ועד למסוע הקופה בסופרמרקט.
ר': "אני לא יודעת למה, אבל המדגרה בנויה ככה שהאפרוחים עוברים באינספור מסלולים ומסועים ברחבי אולם ענק, נזרקים ממסילה למסילה, נופלים מלמעלה למטה ועולים בחזרה – במסועים מסוימים המהירות גבוהה עד כדי כך שקשה להבחין בהם בבירור והם נראים כמו נהר של פלומה צהובה – נורים מתוך 'תותח אפרוחים' שאורז אותם בארגזים בקצב אחיד, או מוסעים במעגל שוב ושוב על מסוע טבעתי. זה נראה כאילו מישהו התבקש לתכנן מסלול מכשולים מרושע שלא יאפשר לאפרוחים לעמוד יציבים אפילו רגע בשעות הראשונות לחייהם."
מנקודת מבטו של האפרוח שזה עתה בקע ומחפש את חיקה החמים והמוגן של האם, המדגרה היא מסע מסויט ברכבת שדים אמיתית, שבו אין אפילו רגע אחד שבו ניתן להירגע או לנוח. האפרוחים המפוחדים מוסעים במהירות גבוהה על גבי מסילות, מושלכים ומתגלגלים מאחת לאחרת מגובה רב, מטפסים זה על גבי זה, נתפסים בכנף ומועפים באוויר בקשת, נחבטים במתכת ומחליקים לתוך לוע משפך המוביל אל שרשרת מסועים נוספת. כולם מחליקים ומועדים, ומשקיעים מאמצים גדולים בשמירה על יציבות, עד המכשול הבא. מבנה גופם המעוות הופך משימה זו לקשה במיוחד, בעיקר בשל החזה המוגדל, המקשה על עמידה יציבה אפילו כאשר אין מכשולים כלשהם.
חלק מהאפרוחים נפגעים עד שאינם מצליחים לעמוד על רגליהם, והם מוטלים על גבם או בטנם. אחרים מדדים ונופלים. אלה כמו אלה אינם שווים את ההשקעה שבפיטומם בלול, והם מושלכים לגסוס לאיטם בארגזים, אשר מפונים למכולות אשפה לאחר שהם מתמלאים. על מים ואוכל אין מה לדבר עד שיגיעו השורדים ללול וזאת שעות רבות לאחר שייארזו ויובלו אליו בצפיפות אדירה, דחוסים זה על גבי זה בכל מגש, מגשים על מגשים.
תחנה ראשונה בסרט הנע: הפרדה מהקליפות
א': "באולם הראשון מפרידים את האפרוחים מקליפות הביצים שמהן בקעו. העובדים מרימים את האפרוחים, עשרה ויותר בבת-אחת, לחוצים גוף אל גוף, ומשליכים אותם מגובה של מטר בערך לארגז שמונח על הרצפה. יש שם צחנה נוראית של ביצים סרוחות, שכנראה עולה מהמים שנשטפים ממגשי הבקיעה."
אפרוחים נופלים על מסוע וזה על גבי זה
תחנה שנייה: סילוק האפרוחים ה"פגומים"
בעשורים האחרונים הפך האפרוח, לרוע מזלו, לרכיב הזול ביותר בלול. הכל יקר הרבה יותר ממנו, ולכן חשוב יותר: המבנה, הקרקע, החשמל, המזון והתרופות. מסיבה זו הורגים בישראל מדי שנה 4 מיליון אפרוחים זכרים מזן ה"מטילות", אשר אין הצדקה כלכלית להשקיע בגידולם לבשר בהשוואה לאפרוח מזן "פטם", שעוות גנטית לגדול במהירות רווחית בהרבה. מטעם זהה מעדיפה תעשיית בשר העוף לסלק כל אפרוח שעלול לבזבז מזון ותרופות יקרים מבלי להניב בשר בקצב הנדרש. מיליוני אפרוחים מושמדים אפוא מדי שנה גם במדגרות תעשיית הבשר, וללא כל ניסיון לנקוט לפחות באמצעים להרג מהיר יותר ומייסר פחות של האפרוחים.
י': "המיון מתבצע בזמן שהאפרוחים מוסעים על מסוע. ה'סלקטור' מפיל את רובם בתנועות נפנוף או בחישה בידיים. כמעט כולם נופלים מעצם ההתנגשות ביד או באפרוחים אחרים שנפלו. 'סלקטורית' אחת הסבירה לנו שהמטרה היא לראות מי לא מצליח לקום מספיק מהר אחרי שהיא מפילה אותו, או סובל מפגיעות או דימומים גלויים. כשהיא מוצאת אחד כזה (או שנדמה לה שמצאה אחד כזה, שהרי היא מקדישה לכל העניין שבריר שנייה) היא משליכה אותו לארגז של אפרוחים "פגומים" שמונח על הרצפה. שאלתי את ה'סלקטורית' מה עושים עם האפרוחים הללו. היא שתקה. אחרי דקה אמרה פתאום: 'אין מה לעשות איתם'."
אפרוחים פגועים נגררים על המסוע לפני שיושלכו לארגזי ה"פגומים"
ר': "זריקת אפרוח צולע מגובה מטר (ויותר) היא אכזרית כשלעצמה, אבל מהירות העבודה מחייבת אותה להעיף אותו גם מבלי להסתכל עליו באותו זמן או לכוון. חלק נוחתים מחוץ לארגז וצולעים ברחבי המדגרה, מחפשים חום. חלקם נרמסים. כולם מסיימים בסוף במכל האשפה."
א': "האפרוחים הפגומים שהועפו מחוץ לארגזים מנסים למצוא משהו חם להתכרבל בו, נראה שמאוד קר להם. אפרוח אחד מצא איזה טריינינג ישן שהיה זרוק שם וניסה להתנמנם בתוכו. ראינו גם כמה אפרוחים שטיפסו (או הועפו) על שולי המסועים ונפלו לרצפה, וגם הם נותרים מאחור. הכי עצוב היה לראות צמדי אפרוחים פגועים שמצאו אחד את השני על הרצפה וניסו להתכרבל יחד."
תחנה שלישית: מיון בין זכרים ונקבות ב"קרוסלה"
י': "עובד המדגרה הסביר לנו שמכיוון שאפרוחים זכרים גדלים יותר מהר מנקבות יש לולנים שמבקשים במיוחד רק זכרים. בלילה שבו הגענו הכינו את האפרוחים להזמנה כזאת, כך שהמסלול שעברו האפרוחים היה ממושך במיוחד, כי הוא כלל את 'הקרוסלה'."
ר': "ה'קרוסלה' היא למעשה מסוע טבעתי גדול המקיף שני משפכי מתכת ענקיים שממוקמים זה מעל זה, ומובילים למסועים שונים – אחד לנקבות והשני לזכרים. מסביב למסוע עבדו שמונה ממיינים שהרימו באקראי אפרוחים מהמסוע, וכעבור פחות משנייה העיפו אותם בקשת באוויר למשפך הפנימי או החיצוני. אחד מהם הסביר לי שהם מזהים את מין האפרוח לפי נוצות הכנף. בשבריר שנייה פורשים העובדים את הכנף, ואחר כך משתמשים באחיזה בכנף גם בשביל להעיף את האפרוח לאחד המשפכים, בקשת באוויר, לפעמים עם תאוצה סיבובית, ופעמים רבות לקצה השני של המשפך."
י': "בכל רגע נתון מעיפים העובדים כמה אפרוחים בקשת אל תוך המשפכים. חלק מהם מועפים ונחבטים בדופן המשפך הפנימי לפני שהם נופלים אל המשפך החיצוני. כולם מתגלגלים, נחבטים ומנסים למצוא אחיזה יציבה. חלקם מצליחים לכמה רגעים, עד שאפרוח נוסף מחליק ומתנגש בהם, והם נסחפים למטה."
העובדים
א': "כבר הייתי במקומות שמתעללים בהמון חיות, אבל האווירה במדגרה הזאת הייתה מדכאת ומפחידה במיוחד. עם חלק מהעובדים הצלחנו לדבר מעט, אבל רובם נמנעו לחלוטין מכל תקשורת. הם נראו אפאתיים... כבויים, ולא דיברו בכלל. לקח לי זמן לתפוס שהם בכלל לא מדברים אפילו אחד עם השני. הרגשתי שזו עבודה שנוטלת מהם כל רגש. זה בוודאי נובע גם ממהירות העבודה שהופכת אותם לברגים בסרט הנע של המדגרה, אבל מעבר לכך הרגשתי שהיחס הזה לעשרות אלפי בעלי חיים כאל חומר גלם דומם גורם להם להתנהג כמו מכונות."
המעבר ממסוע למסוע כרוך תמיד בנפילות מפחידות, מכאיבות ומסוכנות. מספרת ר': "הם עולים על מסוע, ולא יכולים לראות שהוא לפתע מסתיים ומתחתם נפערת תהום קטנה, במושגים של אפרוח. פתאום נשמטת להם הקרקע מתחת לרגליים, הם נופלים מגובה 40 סמ' ויותר, מנסים לנפנף בכנפיים הקטנטנות שלהם, ופשוט משלשלים מפחד."
תחנה רביעית: אריזה
י': "באיזשהו שלב, אחרי המיון, האפרוחים הבריאים 'נארזים' בארגזים לפי דירוג ה'איכות' שלהם: סוג א', סוג ב'... הם מובלים במסוע הכי מהיר שהיה שם למעין מכונה ש'יורה' אותם בקצב, עד שחצי ארגז מתמלא. האפרוחים נראים המומים ומנסים להתייצב למרות זרם האפרוחים שנוחת על ראשם, ומטפסים זה מעל זה כדי להיעמד ולנשום. לאחר כמה שניות הארגז נדחף אוטומטית הצידה וממשיך להתמלא באפרוחים, וכמובן שהתזוזה הפתאומית מעיפה שוב את כולם."
אפרוח שהצליח לחמוק מהמסוע (מימין), אך נשמט אליו חזרה כעבור דקה (משמאל)
ר': "אחר כך הארגזים עמוסי האפרוחים נערמים אחד על גבי השני לערימות גבוהות מאוד. ניכר בבירור שבשלב זה האפרוחים כבר מתקשים לנשום, מתנשפים, ונלחמים על המקום ליד הדפנות כדי לזכות באוויר, ואולי גם בהצצה החוצה. מדי כמה רגעים צצים פרצופים חדשים ונדחקים מבעד לפתח הנשיאה בצד הארגז, עד שאחרים מטפסים עליהם ודוחקים אותם למטה. במקרים מסוימים שרבוב הראש כדי לנשום מתגלה כקטלני, כנראה בגלל אפרוחים שנערמו על פתח האוויר עד שחנקו את האפרוח שהוציא את ראשו, שהיה עכשיו שמוט ברפיון."
ערימות הארגזים הגבוהות ממתינות למובילים שיעמיסו אותן למשאיות, אשר בתנאים קשים של צפיפות ומחנק יטלטלו את האפרוחים הצמאים אל הלול שבו ייכלאו עד שיובלו באלימות לשחיטה.
ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק להפסקה מדורגת של המשלוחים החיים שהגיש ח"כ מיקי זוהר. זהו צעד ענקי בדרך לעצירת ההתעללות ההמונית והמיותרת הזו >>
>>>
תיעוד ראשון מסוגו מבטן ספינות משלוחים חיים מאוסטרליה למזרח התיכון מכה גלים ברחבי העולם. הפשעים שתעשיית המשלוחים החיים הכחישה שוב ושוב נחשפים לאור השמש. שידורם הוא האות לתחילת הספירה לאחור לעצירתם >>
>>>
חוקרת סמויה חדרה למדגרת תרנגולי ההודו הגדולה בישראל ותיעדה את הרגעים הראשונים (ולעתים האחרונים) בחייהם של 8 מיליון אפרוחים ש"מייצרת" המדגרה מדי שנה
>>>
מה עומד מאחורי החזות התמימה של המתקן החקלאי?. מתקן חקלאי חדש ואכזרי בעל שם ומראה תמים הוצג לאחרונה בתכנית בידור בתור אטרקציה משעשעת וחמודה מחיי הכפר. העיוורון - או האדישות - של הקהל הצוהל מחרידים כמעט כמו המתקן עצמו ומה שנועד לאפשר
>>>