זכויות בעלי-חיים, גרסת 1892

זהו הטיעון המרכזי של הנרי סולט (1939-1851) לטובת זכויות בעלי-חיים. תפיסתנו לגבי היחס הראוי לבני-אדם היא המודל שלפיו יש לקבוע את היחס הראוי ליצורים ממינים אחרים. רגישותם הגופנית והנפשית של בעלי-חיים דומה לזו של בני-אדם ולכן יש לשקול את היחס לבעלי-החיים בכלים דומים.

סולט והספר

השנה היא 1892, המקום הוא אנגליה, ההשראה מקורה במהפכה הצרפתית ובביטול העבדות, והכותב הוא חוקר ספרות צמחוני, פציפיסט וסוציאליסט, מחברם של קרוב לארבעים ספרים, רובם בנושאי זכויות אדם וזכויות בעלי-חיים. סולט לא היה מפורסם בזמנו אך השפיע רבות על מהטמה גנדי, על ג'ורג' ברנרד שו ועל אישים בולטים אחרים. "זכויות בעלי-חיים כשהן נשקלות ביחס לקדמה חברתית", כפי שנקרא הספר בשמו המלא, הקדים את זמנו; בשנת 1975 הודה מחבר רב-המכר "שחרור בעלי-החיים", פיטר סינגר, שסולט היה מקור ההשראה העיקרי שלו. הספר נותר רלוונטי ביותר גם כיום.

דגש פילוסופי

במרכזו של "זכויות בעלי-חיים" עומד דיון פילוסופי קריא וקולח בעניין מעמדם המוסרי של בעלי-חיים. סולט מתבל את ספרו בציטוטים מתקופות שונות, ובעזרתם הוא מתפלמס עם תירוצים רווחים, וביניהם: הצגת החיות כאוטומטים חסרי תחושה, הצדקת הפגיעה בחיות בטענה שזהו מעשה טבעי, הטענה המיתממת שהחיות נהנות מתנאים נהדרים, הצגת הפגיעה כמעשה הכרחי, תירוצים דתיים – על כל אלה ועל אחרים עונה סולט בסבלנות ובאופן משכנע ביותר.

מ"בהמות משא" ל"חיות מחמד"

הספר מחולק ברובו לפרקים המתמקדים בביקורת על סוגי פגיעה שונים בחיות, כגון: כפיות-הטובה כלפי בהמות המנוצלות לעבודה; הברבריות של ציד לשם שעשוע במעמדות הגבוהים – לאחר שתופעות דומות כבר נאסרו בחוק במעמדות הנמוכים; תפיסת חיות בר והחזקתן בכלובים בבתים ובגני חיות; ויוויסקציה (ניסויים בבעלי-חיים). רוב טענותיו של סולט הן ניסוח רהוט של השקפות שהפכו ברבות השנים למקובלות בתנועה לשחרור בעלי-חיים. כדאי להזכיר גם הבחנה שעדיין לא השתרשה:

יש לזכור שהדברים הללו נכתבו בעולם שאימוצן של חיות אמנם היה פחות מפותח בו, אך גם המסחר ב"חיות מחמד", על כל הפגיעות הקשות הכרוכות בו, היה מצומצם הרבה יותר.

צמחונות

הקורא/ת כיום עשוי/ה להתאכזב מעט מאיפוקו של סולט בעניין צמחונות. למעשה, דרישתו לצמחונות ברורה, וההססנות בניסוח היא ביטוי לתקופה שהצמחונות הייתה בה נדירה יותר:

עור

דבריו של סולט על עור נכתבו עשורים רבים לפני הופעתם של מוצרים סינתטיים זולים, ובכל זאת, לדבריו, "באמת אין חומר מן החי שאי-אפשר בלעדיו, שאין למצוא לו תחליף מממלכת הצומח או המינרלים, בשעה שיש דרישה מספקת." הצמחונות אפוא אפשרית גם כשנדמה שהיא לא קלה:

שיפור וקדמה

סולט היה משוכנע, שהחברה האנושית נמצאת בתהליך של קדמה. שיפור היחס לבעלי-חיים הוא השלב הבא לאחר חקיקת חוקי הגנה על ילדים וביטול העבדות. אופטימיות זו, שנראית כיום תמימה מדי, אופיינית לעידן שלפני מלחמות העולם. אף על-פי כן, כדאי להזכיר שכמה מן הזוועות שמתאר סולט הפכו לנחלת העבר: השמדת אוכלוסיות ציפורים כדי לקשט כובעים בנוצותיהן כבר אינה זכורה כיום, אף על-פי שבימי סולט זרמו הגופות במיליונים רבים אל הכובענים. גם ניצול סוסים, חמורים ופרים לעבודה נעלם ברובו, עם הופעת כלי הרכב הממונעים.

תצלום מ-1865, הממחיש את העומס הרב על סוסים נושאי-עגלות. ניצול סוסים לעבודה נעלם ברובו בעקבות השימוש בכלי רכב ממונעים. 

תיעוש וניכור

סולט, שלא גיבה את עבודתו הפילוסופית בתחקירים דקדקניים, לא הבחין בתופעה החשובה ביותר בתחום ניצולם של בעלי-חיים, שהחלה עוד לפני זמנו: תיעוש המשק החקלאי. הוא מוקיע שחיטה וסירוס אך אינו מזכיר כליאה צפופה, שתגיע לממדים קטסטרופליים עוד בימי חייו. ללא הבחנה בניצני התיעוש המאיימים נותר ב"זכויות בעלי-חיים" חיסרון משמעותי מאוד: הוא כלל אינו מבקר צריכת חלב, ביצים וצמר. למרות זאת, מפתיע עד כמה היטיב סולט לזהות בעיה מרכזית בעידן המתועש; בדבריו על השחיטה, הוא כותב:

מכאן נובע הקושי של הצרכנים להכיר באחריותם "למעשי הרצח היומיומיים," כפי שכותב סולט בעניין תעשיית הנוצות (עמ' 88): "קשה ביותר להביא למקומה תחושה ראויה של אשמת-דמים לאדם הנכון." 

הובלת בקר וכבשים, איור מ-1872. הביקורת של סולט על תעשיית הבשר נכתבה תוך התעלמות מתיעוש החקלאות בתקופתו. מאז, החמירה מגמה זו באופן ניכר. 

חינוך וחוק

תהליך הקִדמה מותנה, לפי סולט, בחינוך ובחקיקה. החינוך חייב להקדים את החקיקה, כי אפשר להגדיר כפשע בחוק רק את אותם מעשים "שכבר הוקעו על-ידי הרגשות הטובים יותר של האומה," אלא אם החקיקה מפגרת אחר הרגשות. סולט מזכיר שלושה תחומים בוערים הדורשים חקיקה: הובלה ימית של בעלי-חיים, שחיטה בתנאים ירודים וויוויסקציה. בשני התחומים הראשונים הוא מציע שיפורים ופיקוח, לעומת הוויוויסקציה שאותה הוא מציע לאסור כליל. זוהי עדות למיעוט הניסויים בבעלי-חיים בתקופתו – עדיין היה מקום לתקוות גדולות. אילו היה סולט חי כיום, הוא היה ודאי שמח לראות עד כמה התפשטו רעיונותיו בציבור, אולם יותר מכך היה נחרד לגלות עד כמה גדל היקף הניצול של בעלי-החיים.

ספרו של הנרי סולט מוצע לרכישה במחירים נמוכים מאוד בחנויות הספרים באינטרנט. המדובר במהדורה משנת 1980, הכוללת הקדמה מאת פיטר סינגר, ביבליוגרפיה ייחודית ומצוינת מאת הנרי סולט עם הערותיו על ספרים בנושא זכויות בעלי-חיים, וביבליוגרפיה עדכנית ל-1980 מאת צ'רלס מגל.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 99, 23.5.2003.