ארצות-הברית 2004: בעלי-חיים בחוק ובמשפט

תוכן הסקירה:
חקיקה ופסקי-דין עקרוניים בעניין חיות בר והשמדתן 
חקיקה בעניין שיסוי חיות זו בזו 
חוק, משפט ונהלים בעניין ניצול חיות בחקלאות 

חקיקה ופסקי-דין עקרוניים בעניין חיות בר והשמדתן

ציד בארצות-הברית

צפיפות האוכלוסייה האנושית בארצות-הברית נמוכה למדי (עשירית מהצפיפות בישראל) ויש בה שפע יחסי של חיות בר, אשר מושמדות בקצב מהיר על-ידי הרס בתי גידול וציד. המאבקים המשפטיים הבולטים מתרחשים סביב סוגיית הציד. לפי הדיווחים המגיעים לרשויות, מאה מיליון חיות ניצודות בשנה בארצות-הברית; מכיוון שחלק ניכר מההרג אינו מדווח, המספרים הממשיים גדולים הרבה יותר. מספר הציידים מצטמצם בהדרגה, אך עדיין מדובר ב-14 מיליון איש, הרואים בהרג בילוי והמשקיעים בכך כ-22 מיליארד דולר בשנה. כוח כלכלי זה בא לידי ביטוי במערכות החוק והמשפט.

צבי ים

בחקיקה הפדרלית (של כלל ארצות-הברית) לשנת 2004 יש רק הישג משמעותי אחד. למרבה האירוניה, ההישג חל על מדיניות ארצות-הברית במדינות אחרות בלבד. ההישג הוא חוק שימור צבי הים, שנחתם על-ידי הנשיא ב-2.7.2004. החוק מקציב כסף למימון פרויקטים לשימור צבי ים ואתרי הקינון שלהם בארצות זרות.

ציפורים נודדות

ב-1 בדצמבר העביר הקונגרס הצעות חוק רבות בחבילה אחת (The 2005 Omnibus Spending Bill). החבילה היא תרגיל אנטי-דמוקרטי מטעם קומץ מחוקקים בשירות בעלי הכוח, ומטרתה היא למנוע דיון ציבורי ותיקונים בהצעות. כך התקבל תיקון ל"חוק אמנת ציפורים נודדות" (שנחקק ב-1918) אשר מסיר את הגנת החוק מעל 94 מיני ציפורים החולפים בארצות-הברית, וביניהם חסידות, שקנאים, עגורים, ברבורים, קרדינלים (בתמונה) וזהבנים. החוק החדש מכריז עליהם כ"לא מקומיים" בטענה שהם הוכנסו לאזור על-ידי בני-אדם. החוק מתיר לרשויות להשמידם בהמוניהם. תיקון זה לחוק מהווה הפרה של ארבע אמנות בינלאומיות להגנה על ציפורים, שעליהן חתומה ארצות-הברית; האמנות אינן מבחינות בין ציפורים "מקומיות" ל"לא מקומיות".

סוסי בר

ב-1 בדצמבר התקבל גם תיקון לחוק ההגנה על סוסי בר (שנחקק ב-1971) אשר מתיר לרשויות "למכור ללא הגבלה... לכל המרבה במחיר... כל סוס או חמור שגילו מעל 10 שנים", מבין החיות ש"הוצעו לאימוץ ללא הצלחה לפחות שלוש פעמים". את דרישת ההצעה לאימוץ קל לפברק, וממילא המשרד לניהול קרקעות, האחראי על הסוסים מטעם הממשלה, מתעלם זה שנים מן החוק, אשר קבע 303 אזורים מוגנים לסוסים ולחמורים. בחסות המשרד נשבים סוסים וחמורים רבים מהטבע ומועברים ל"מקלטים" כדי לפנות מקום למרעה ולשאיבת נפט. התיקון החדש מבטל את האיסור לשלוח את הסוסים והחמורים שמקורם בטבע למשחטות. שלוש משחטות סוסים פועלות בארצות-הברית והן שוחטות בעיקר "סוסי עבודה" ושולחות את בשרם למאכל אדם בחו"ל. בפברואר 2003 החל בבית-הנבחרים מהלך לאיסור על שחיטת סוסים למאכל אדם, אולם מאז אפריל 2004 לא חלה התקדמות בחקיקה. בתחילת המאה העשרים חיו בארצות-הברית כשני מיליון סוסים חופשיים. כיום מעריכים את מספרם ב-32,000 בלבד.

דובים שחורים

האמריקנים מתירים שוב ושוב את דמם של דובים שחורים – מין הדוב הנפוץ בצפון אמריקה. דובים ליד ישובים נוברים בפחי זבל ולפעמים פוגעים ברכוש, אולם הם פוחדים מבני-אדם. יש דרכים רבות להרחיקם – חינוך הציבור להימנע מהשארת מזון זמין, סגירת אשפה במכלים אטומים, הפחדת דובים שהתרגלו להיכנס לישובים ועוד. ציד הדובים נועד אפוא לרצות את תאוות הציידים להרוג חיות גדולות. מעריכים ש-40,000 דובים שחורים ניצודים בצפון אמריקה בשנה באופן חוקי, ומספר הקורבנות למעשה כפול מכך. 27 מדינות מתירות ציד דובים.

• בשנת 2003 נערך בניו-ג'רזי ציד דובים שחורים לראשונה מזה 33 שנים. הציידים הרגו יותר מ-300 דובים. גם ב-2004 תוכנן ציד ברחבי המדינה, ב-6 בדצמבר. היוזמה באה ממועצת הדיג והציד, מול התנגדות ציבורית שכללה גיוס 100,000 דולר לטיפול לא קטלני ב"בעיות דובים". בית-המשפט העליון של ניו- ג'רזי מנע את הציד ברגע האחרון, וקבע שלנציב המשרד להגנת הסביבה (אשר נאבק לטובת הדובים) יש זכות הכרעה גבוהה יותר מזו של מועצת הדיג והציד.
• במרילנד, שם חיים כ-300 עד 400 דובים שחורים, דחה באוקטובר בית-המשפט את עתירות הארגונים לעצור את ציד הדובים הראשון מאז 1956, למרות סקרים שהראו כי 73% מתושבי המדינה מתנגדים להרג. המשרד למשאבים סביבתיים של מרילנד דחה באפריל את הצעת HSUS ו-The Fund for Animals, שגייסו 75,000 דולר לחינוך הציבור לפתור בעיות עם דובים ולפיצוי חקלאים שניזוקו מדובים – נזקים הנאמדים ב-10,000 עד 40,000 דולר בלבד. הציד החל ב-25 באוקטובר ונועד להימשך כשבועיים, עם "מכסה" של 30 דובים. ביום הראשון נורו למוות יותר מ-20 דובים, ולמחרת הפסיק המשרד למשאבים סביבתיים את הציד בגלל לחץ ציבורי.
• במדינת וושינגטון דחה בית-המשפט עתירות שביקשו לבטל חוקים המגבילים ציד דובים, ציד בעזרת כלבים עם משדרי רדיו, שימוש ברעלים מסוימים להרג חיות בר ושימוש ללא הבחנה במלכודות רגל. החוקים התקבלו ב-1996 וב-2000, ומאז מנסים הציידים לבטלם.
• באלסקה נכשלה הצעה לאסור ציד דובים במלכודות.
• במיין נכשלה הצעה לאסור ציד דובים בעזרת פיתיונות, מלכודות וכלבים. כ-3,500 דובים ניצודים מדי שנה במיין, כמעט כולם בשיטות שביקשה ההצעה לאסור.

תורים (מישיגן)

במישיגן קידמו המחוקקים הצעה של ארגוני ציידים ויצרני נשק, אשר מבטלת את ההגנה על התורית האמריקנית (mourning doves) שנקבעה בחוק ב-1905. למרות ההתנגדות הציבורית ולמרות התחייבותה של מושלת מישיגן ערב הבחירות להטיל וטו על הצעה זו, ההצעה נחתמה על-ידיה ונהפכה לחוק ב-18 ביוני. התוריות הוגדרו מחדש כ"עופות ציד", ומאות אלפים מהן צפויים למות מרובי ציידים, בעיקר בתור שעשוע ואימון קליעה; רבות מהתורייות נפצעות ונותרות לדמם למוות, וסקרים מראים ש-30% מהן כלל לא נאספים בידי הציידים.

ברכיות (פלורידה)

נציבות הדגים וחיות הבר בפלורידה החלה להפיץ ביולי רישיונות להרוג ברכיות (מין ברווז). כל רישיון מתיר להרוג עד 12,000 ברכיות בשנה. לכאורה, הרישיונות נועדו לעצור את ההכלאות המתרחשות בין ברווזים מבויתים לברווזי בר. בפועל, הציידים הם הגורם לא רק למתן הרישיונות אלא גם להכלאות: בפלורידה נוהגים לשחרר עופות מבויתים רבים במאגרי מים טבעיים כדי שציידים יוכלו לירות בהם. ברווזים שנמלטו מתרבים עם ברווזי הבר.

זאבים (אלסקה)

בתחילת 2004 נורו למוות מהאוויר 147 זאבים באלסקה. הציידים מתישים את הזאבים במרדף ממטוס קל ואז יורים בהם. חלק מהזאבים נותרים לגסוס מפצעיהם; וחלק מהקורבנות הם גורים. הרשויות באלסקה אישרו הרג מהאוויר של 900 זאבים בחורף זה – בניגוד לקולות הבוחרים באלסקה, שהצביעו ב-1996 וב-2000 לטובת איסור על ירי מהאוויר. בנוסף לכך הורגים זאבים בירי מהקרקע ובמלכודות, ובשנת 2005 צפויים להיטבח 2,500 זאבים – שליש מאוכלוסיית אלסקה. אישורי הציד ניתנו לאחר שציידים מתלוננים (ללא בסיס עובדתי) שהזאבים טורפים יותר מדי גורי איילים ולא נותר לאנשים מה לצוד.

פומות (אריזונה)

עתירה מטעם ארגונים אזרחיים הצליחה לאחרונה לעצור הרג פומות בדרום-מזרח אריזונה. בשנת 2002 פעלו שירות הדגים וחיות הבר ושירות היערות של ארצות-הברית שלא כחוק, כשסייעו למשרד הציד והדיג של אריזונה בפרויקט של הרג פומות כ"מחקר" על השפעת ההרג על כבשי בר. המשרד החליט אז להרוג 36 פומות – 3/4 מהאוכלוסייה בפארק הלאומי המקומי – כדי "לבחון את השפעת הפומות על הירידה במספר הכבשים" כשבפועל נרשמה עלייה במספרם; זאת בעקבות מימון של 150,000 דולר מטעם ציידי כבשי הבר.

יוזמות ציד שנהדפו

• בית-המשפט הפדרלי בקליפורניה דחה באוקטובר ניסיון של תעשייני פרווה לבטל חוק מ-1998, שנועד להגן על חיות ממלכודות אכזריות (מלכודת רגל ומלכודת התופסת את הגוף) ומהרעלת סודיום ציאניד.
• באוגוסט הצליחו ארגונים (באמצעות בית-המשפט המחוזי בסן פרנסיסקו) לחסום את ניסיון משרד המסחר של ארצות-הברית לאפשר סימון אריזות של דגי טונה תוויות "dolphin safe", אשר אינן מבטיחות בפועל שהרשתות לא הרגו דולפינים.
• בית-המשפט לעתירות בארצות-הברית סירב באופן סופי לשנות את ההוראה האוסרת על שבט המקה לצוד לווייתנים ליד חופי מדינת וושינגטון.
• במונטנה נכשלה הצעה להפוך ציד, דיג ולכידה לזכות חוקתית.

חקיקה בעניין שיסוי חיות זו בזו

החקיקה בעניין שיסוי חיות זו בזו מצומצמת יותר מהחקיקה העוסקת בחיות בר, אך בתחום זה ניתנו פסקי-דין רבים; בניגוד לתחום חיות הבר, כאן כמעט כל הפעילות המשפטית היא לטובת החיות.

שיסוי – טיפול פדרלי

בשנים האחרונות החמירה ממשלת ארצות-הברית את החקיקה נגד שיסוי חיות זו בזו. בשנת 2002 התקבל איסור לסחור בחיות המנוצלות לקרבות, אולם הוא איבד מכוחו בתהליך החקיקה, כשהעונש המרבי נקבע ל-15,000 דולר קנס ושנת מאסר אחת בלבד. ב-2003 הוגשה הצעה לתיקון החוק, שכוללת איסור על מסחר בציוד המשמש לקרבות וכן איסור על המסחר בחיות עצמן, והגדלת חומרת העבירות למעמד פשע (felony) הנושא עד שנתיים מאסר. ההצעה החדשה עדיין תלויה ועומדת, אך היא כבר זכתה לתמיכת המשטרה, תעשייני העופות לבשר וביצים (החוששים ממגפות כתוצאה מהמסחר) וממשל בוש: במאי הצהירה שרת החקלאות, אן נמן, על תמיכת הממשל בהצעה. המאבק בשיסוי חיות זכה השנה גם לדחיפה תקציבית: ביולי אישר בית-הנבחרים הקצבת 1.2 מיליון דולר לאכיפת החוק נגד קרבות בעלי-חיים – לעומת 800,000 דולר אשתקד; ובדצמבר אושרה שוב עלייה במימון המאבק.

התעללות סדיסטית ושיסוי

רוב העבירות נגד חיות, שמגיעות לבתי-המשפט, הן מקרי התעללות על-ידי אדם פרטי. האתר המשפטי pet-abuse.com מונה כ-150 הרשעות בהתעללות בשנת 2004. העונש הטיפוסי הוא קנס בסך כמה מאות דולרים, לעיתים עם מספר ימים או שבועות בכלא; במקרים נדירים העונש משמעותי יותר, למשל: שנתיים וחצי מאסר לאדם מאינדיאנה שירה בגור כלבים. אך גם בתחום זה העונש הבולט של השנה עוסק בשיסוי: גבר בן 23 מדאלאס, טקסס, שיסה שני כלבי פיט בול בכלבו של השכן, צולם בווידיאו בשעת מעשה – ונידון לעשר שנות מאסר ו-14,000 דולר קנס. העונש המרבי על התעללות הוא שנתיים מאסר, אולם בית-המשפט הגדיר את הכלבים בתור "נשק קטלני" וכך התאפשר עונש חמור יותר.

קרבות תרנגולים – המאבק המשפטי אוקלהומה

קרבות תרנגולים מושכים תשומת-לב ציבורית רבה בהשוואה למקרי התעללות פרטיים כי מדובר באירועים מסחריים, מרובי משתתפים וקשורים בעבריינות נוספת. סביב קרבות התרנגולים מתחוללים מאבקים משפטיים סוערים, והבולט שבהם התרחש באוקלהומה, שם התקבל בנובמבר 2002 חוק האוסר לקיים קרבות תרנגולים. עורכי הקרבות מיהרו להגיש עשרות תביעות בבתי-משפט מחוזיים במדינה, בטענה שהאיסור מנוגד לחוקת אוקלהומה. השופטים בכ-25 מחוזות במדינה שיתפו פעולה עם התובעים ודחו את יישום החוק. ב-30.3.2004 פסק פה-אחד בית-המשפט העליון של אוקלהומה שהאיסור, הנושא עונש מרבי של 10 שנות מאסר ו-25,000 דולר קנס על עבירות של קרבות תרנגולים – הוא חוקי. תומכי הקרבות ביקשו דיון חוזר – ונדחו; הם פנו לבית-המשפט העליון של ארצות-הברית – ונדחו; והם ניסו להעביר באוקלהומה חוק, שיעקר את החוק הקיים מתוכנו – והפסידו בסנאט.

באפריל ניסו העבריינים דרך מקורית לעקוף את החוק, על-ידי עריכת קרבות על אדמה השייכת, לדבריהם, לשבט Kiowa, שברשותו אוטונומיה משפטית מסוימת על אדמתו. מנהיגי השבט הוציאו הודעה לעיתונות, המביעה הסתייגות מקרבות תרנגולים ומבהירה שכל ניסיון לקשרם בעתיד לתחום הקרבות יטופל משפטית. כשאמור היה להיערך קרב "לניסיון" הגיעו שוטרים ומנעו זאת. באפריל גם הוגש כתב האישום הראשון באוקלהומה נגד עורכי קרבות תרנגולים, ובחודשים הבאים נעצרו עבריינים נוספים, אולם העונש המחמיר ביותר שקיבלו היה שנתיים מאסר על תנאי וארבעים שעות עבודות שירות. עם זאת, לדברי אחד התובעים המחוזיים, אימת החוק המחמיר עשתה את שלה, והפעילות בתחום פחתה מאוד.

קרבות תרנגולים – המעצר בדרום קרוליינה

ביולי נעצר צ'ארלס שארפ, נציב החקלאות של מדינת דרום קרוליינה (משרה המקבילה למעמד של שר החקלאות) בחשד שלקח לפחות 20,000 דולר מארגון העוסק בקרבות תרנגולים כדי להגן על זירת הקרבות מפני החוק, האוסר לערוך קרבות כאלה. שארפ הואשם בהלבנת כספים ובסחיטה, שהעונש המרבי עליהם הוא 20 שנות מאסר וחצי מיליון דולר קנס, וכן במתן עדות שקר, והעונש המרבי על כך הוא 5 שנות מאסר ו-250 אלף דולר קנס. מעצרו של שארפ, שבינתיים הושעה מתפקידו כנציב, הוא תוצאה של חקירת סוכנויות ממשלתיות, בעקבות חשדו של השריף המחוזי ששארפ שיקר לו לגבי אופי הפעילות במתקן שבו נערכו קרבות תרנגולים. בנובמבר נסגר המתקן, ויותר ממאה איש הואשמו בהשתתפות בקרבות תרנגולים. עם שארפ נעצר גם סוכן משטרה, באשמה ששיקר לחוקרים וסיפק לעורכי הקרבות מידע על החקירה.

קרבות כלבים

שיסוי כלבים זה בזה (קרבות כלבים) אסור בכל מדינות ארצות-הברית, אולם מעריכים ש-40,000 איש עדיין עוסקים בכך. רבים מהכלבים מתים מפציעות ומזיהומים. אתר pet-abuse.com מציין כ-70 מקרי מעצר הקשורים בקרבות כלבים בשנת 2004, מתוכם ארבעה שהגיעו לידי הרשעה. במקרים רבים מוחרמים עשרות כלבים, ולעיתים קרובות הורגות אותם הרשויות בטענה שהם פצועים או שלא ימצאו אנשים מאמצים. שני מעצרים המוניים נערכו השנה בג'ורג'יה:

• בינואר נעצרו 123 אנשים נעצרו בזירת קרבות כלבים. בזירה היה דם רב, כלב מת וכלבה גוססת.
• באפריל עצרו הרשויות בג'ורגי'ה 236 אנשים שהשתתפו בקרבות כלבים ותרנגולים. רובם נקנסו ב-700 דולר.
• אחד מגזרי-הדין המחמירים ביותר בתולדות ארצות-הברית על התעללות בבעלי-חיים ניתן בנובמבר לדייויד טאנט מדרום קרוליינה: 30 שנות מאסר. טאנט היה ידוע כאחד מהמרביעים הגדולים בעולם של כלבים לקרבות. בפשיטה שנערכה באפריל נמצאו ברשותו ציוד לקרבות ו-41 כלבי פיט בול; טאנט הודה ב-41 מקרי הפרת החוק.

שיסוי כלבים בחזירים

"רודיאו כלבים-חזירים" התקיים בעשר מדינות לפחות בארצות-הברית. החזירים הם זכרים שנחטפו מהטבע וניביהם נקצצו. החזיר מוכנס לזירה בכוח, שם משסים בו כלב פיט בול שפוצע את החזיר (ולעיתים נפצע קשה בעצמו) עד שהוא מכריע את החזיר לקרקע בנשיכה. את לסתותיו המהודקות של הכלב משחררים באמצעות מקל, לעיתים תוך כדי בעיטות ושוק חשמלי לחזיר המנסה להשתחרר. לאחר מכן שופכים חומץ על פצעי החזיר, ויש גם אירועים שבהם נותנים לילדים לרדוף אחר חזירים כלואים שלסתותיהם קשורות. אירועים אלה כמעט שלא טופלו על-ידי הרשויות, עד שרשת הטלוויזיה NBC שידרה בפברואר חשיפה של אירוע שיסוי. השידור חולל מהפכה:

• בעקבות השידור סגר השריף של מחוז קלארק, אלבמה, רודיאו של שיסוי כלבים בחזירים, ועצר את היזם באשמת התאכזרות.
• באוגוסט עבר בלואיזינה חוק ראשון מסוגו בארצות-הברית, האוסר במפורש לקיים "קרבות כלבים-חזירים".
• באלבמה הורשע בבספטמבר אדם בעריכת קרבות כלבים-חזירים ונידון ל-30 יום בכלא – הרשעה תקדימית בתחום זה באלבמה. כבר למוחרת נסגר באופן וולונטרי אתר אינטרנט שקידם שיסוי כלבים בחזירים.
• בדצמבר ערכו הרשויות פשיטה על מתקני שיסוי כלבים בחזירים באריזונה, אלבמה, דרום קרוליינה וג'ורג'יה. הרשויות סגרו את מתקן קרבות הכלבים-חזירים הגדול ארצות-הברית, החרימו מאות חיות ועצרו כמה מהמארגנים. רבות מהחיות שנתפסו סבלו מצלקות ומפציעות קשות. חזירים נמצאו עם רגליים שבורות ועם אוזניים שבקושי נותרו מחוברות לראש. כל הכלבים היו בשרשראות או במכלאות בתנאים קשים.

חוק, משפט ונהלים בעניין ניצול חיות בחקלאות

לגבי ניצול החיות בתעשיות הגדולות – בחקלאות וכן במדע – ההתפתחויות בחוק ובמשפט מצומצמות יותר מאשר בשני התחומים הקודמים, וחלק ניכר מהשינויים נערך ברמת נהלים שמפיץ משרד החקלאות.

פיטום עופות מים (קליפורניה)

ההישג הגדול לשנת 2004 בחקיקה החקלאית בארצות-הברית הוא האיסור על פיטום בכפייה של עופות במדינת קליפורניה, שם קיימת תעשיית פיטום ברווזים. החוק שהתקבל בספטמבר כולל לא רק איסור על הפיטום עצמו אלא גם על מכירת כבד עופות שפוטמו בכפייה – ובכך הוא תקדימי בעולם כולו. עם זאת, הצעת החוק המקורית דרשה פעולה מיידית, וממשל שוורצנגר החליש אותה כתנאי לקבלתה: החוק ייכנס לתוקף רק ביולי 2012, ועד אז זכתה חברת הפיטום בחסינות מפני תביעות על התאכזרות לבעלי-חיים. הצעות חוק נגד פיטום עופות מים הוגשו גם במסצ'וסטס ובניו-יורק – המדינה שבה מתבצע הרוב הגדול של פיטום עופות המים בארצות-הברית.

חיות קורסות: רקע

בדצמבר 2003 זוהתה מחלת ספגת המוח ("פרה משוגעת") בשרידי פרה במדינת וושינגטון. כבר בסוף החודש אסר משרד החקלאות האמריקני לשחוט עבור מאכל אדם פרות קורסות – פרות שאינן מסוגלות לעמוד על רגליהן בגלל פציעה או מחלה (תופעה נפוצה בתעשיית החלב). משמעות האיסור היא שפרות שהתמוטטו יישחטו קרוב יותר למקום הקריסה בלי שיגררו אותן למשחטה; נוסף לכך, החקלאים עשויים לטרוח לטפל בפרות טוב יותר מלכתחילה כי לא ניתן עוד להפיק מהן רווחים לאחר שקרסו.

חיות קורסות: הגנה יחסית

בינואר 2004 פרסם משרד החקלאות נוסח סופי של נהלים זמניים האוסרים להשתמש בבקר קורס למאכל אדם. המשרד הוצף בתגובות התומכות באיסור ומבקשות להרחיבו לחיות קורסות ממינים אחרים – ללא תוצאות. ביולי פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי נוהל נוסף, המגביל את השימוש בשרידי בקר בייצור מוצרי קוסמטיקה, תוספי בריאות ותהליכים מסוימים בייצור מזון. האיסור חל, בין השאר, על השימוש בכל חלקי גופן של פרות קורסות, בחלקים מגוף של בקר שלא נבדקו למחלה ובמעיים של בקר בכלל. נהלים אלה לא קיבלו תוקף של חוק, אם כי הצעת "חוק הגנת חיות קורסות" עדיין תלויה ועומדת – ודורשת שבעלי-חיים קורסים (ממינים שונים) לא יישחטו למאכל אדם ויומתו תוך גרימת סבל מעטה ככל האפשר. במדינת וושינגטון התקבל סופית בחודש מרץ חוק האוסר להוביל או לקבל חיות קורסות ממינים שונים – במשחטות, במפטמות ובשווקים. החוק גם מחייב להרוג חיות אלה תוך גרימת סבל מזערי.

חיות קורסות: ניסיונות לבטל ההגנה

מול יוזמות ההגנה פעל הלובי החקלאי במרץ לביטול הנהלים הזמניים. בתחילת אפריל הוגשה הצעת "חוק הגנת הצרכן והיצרן" – שם מטעה במתכוון. לכאורה, ההצעה אינה דורשת ביטול של הנהלים הקיימים אלא רק שהאיסור לא יחול על חיות שאינן מסוגלות ללכת בגלל עייפות, עקה (stress), שיתוק עצבי, שומן, שברים, נקעים ומתיחות. בכך מנסים מנסחי ההצעה להטעות, כאילו ביקשו להגביל את האיסור לפרות שלקו בספגת המוח בלבד; אולם בפועל רק מעטות מבין הפרות הקורסות נבדקות לספגת המוח, ותוצאות הבדיקה אינן מיידיות; כאשר פרה קורסת, אין דרך לדעת מדוע היא התמוטטה. למעשה, אותן פרות בקנדה ובארצות-הברית שבשלב מסוים אובחנה בהן ספגת המוח, סבלו מפציעות בעקבות המלטה, מדלקת ריאות ומרגל שבורה. בקיצור, לכל צורך מעשי, הצעת חוק זו, אם תתקבל, תחזיר את הפרות שקרסו למסלולי הייסורים האיטיים בדרך לשחיטה רגילה. הצעת החוק עדיין תלויה ועומדת.

רעלים במשקים

• הצעת חוק פדרלית שנותרה עדיין תלויה ועומדת (ללא התקדמות מאז יולי 2003) מבקשת לתקן את החוק הפדרלי בעניין מזון, תרופות ומוצרי קוסמטיקה, במטרה להגביל את השימוש באנטיביוטיקה למטרות רפואיות בלבד; כיום נהוג שימוש נרחב באנטיביוטיקה כתוסף מזון לבעלי-חיים, הגורם להם לגדול מהר יותר.
• בשנת 2002 נוסדה "תוכנית אורגנית לאומית", המכוננת סטנדרט למזון אורגני – וסופגת מהלומות מטעם תעשייני החקלאות הגדולים, המבקשים נתח מתעשייה זו, שערכה 11 מיליארד דולר. השינוי הראשון שהתקבל הוא אישור התווית "בשר אורגני" לגופותיהם של עופות שגודלו כל חייהם במבנה ללא גישה לחצר. באפריל 2004 אישר משרד החקלאות שימוש באנטיביוטיקה ובהורמונים במשקים של בעלי-חיים שהמוצרים שהופקו מגופם יקבלו תווית "אורגני"; אושר גם שימוש בשרידי דגים להזנת חיות "אורגניות". בעקבות מחאת צרכנים, יצרנים של מזון אורגני וחברי קונגרס – ביטלה שרת החקלאות החלטות אלה כבר בחודש מאי.
• החלטה הרסנית נוספת שנפלה היא מתן פטור למשקים תעשיתיים מחובת הדיווח לרשויות על שחרור כימיקלים רעילים לסביבה. החלטה זה הייתה קרובה לעבור בדצמבר, במסגרת חבילה של הצעות חוק שאושרו יחד, אולם היא נדחתה בעקבות המחאה הציבורית.

נהלים לתעשיית הביצים

בספטמבר פרסם מנהל המזון והתרופות נהלים חדשים עבור תעשיית הביצים. למרבה האכזבה, אין בנהלים התייחסות להשרה כפויה – שיטה שנועדה לעורר בתרנגולות הטלה מוגברת, בעקבות הלם שנגרם לגופן על-ידי הרעבה האורכת עד שבועיים. השרה כפויה נהוגה ברוב תעשיית הביצים בארצות-הברית. הנהלים החדשים מתייחסים לבעיית הסלמונלה – מחלה זיהומית נפוצה כתוצאה מאכילת ביצים. מנהל המזון והתרופות דורש מעתה הקפדה בניקיון ובחיטוי של לולים ובהשמדת המכרסמים באזור הלול – ומתעלם מהעובדה שעופות שנחלשו כתוצאה מהרעבה רגישים יותר לסלמונלה.

חולדות, עכברים ועופות

ביוני 2004 פרסם משרד החקלאות טיוטה לתיקון החוקים המתייחסים לעכברים, לחולדות ולעופות. חוק רווחת בעלי-החיים אינו חל על חיות מקבוצות אלה – אם החיות הורבעו למטרות מחקר. בגרסת החוק הקודמת, עופות לא זכו להגנה כלשהי. החידוש הוא בהגנה על עופות שאינם מנוצלים למחקר או לחקלאות (שם, כמובן, נערך עיקר הניצול שלהם). לפי נוסח החוק החדש יקבלו הגנה מסוימת עופות, עכברים וחולדות המנוצלים לתצוגה (כגון גני חיות), כ"חיות מחמד" וכדומה.

חקלאות, מדע – והמשפט

חוק רווחת בעלי-החיים האמריקני מתעלם במפורש מ"חיות משק", אולם מדי פעם מגיעים לבתי-המשפט מקרי התעללות במשקים – בתנאי שאלה הם משקים משפחתיים קטנים.

• העונש החמור ביותר הוטל השנה על איש מפנסילבניה, שהורשע במאי ב-15 עבירות של התאכזרות לחיות והזנחתן – סוסים, עיזים, חזירים, ברווז ותרנגול. העונש: קנס על סך יותר מ-8,000 דולר.
• שלושה אנשים מקליפורניה הואשמו בעבירות התעללות, לאחר שפקחים מצאו בחודש מרץ בשטחו של אחד מהם כמאה חיות מתות – בקר, סוסים, עזים וחזירים, ומאות חיות נוספות על סף מוות מרעב. העונש המרבי על עבירות אלה הוא 9 שנות מאסר לאיש. אולם התביעה נגד אחת מהשלושה בוטלה, ושני האחרים – בעל המשק והעובד האחראי מטעמו – קיבלו עונשי מאסר על תנאי.
• בפנסילבניה הורשעה אישה בהתאכזרות לחיות, לאחר שבפברואר נמצאו במשק שלה 29 פרות הולשטיין (הגזע המנוצל לייצור חלב) מתות וגוססות, לאחר שהורעבו. האישה הודתה ב-29 עבירות, שהעונש המרבי על כל אחת מהן הוא 90 יום בכלא ו-750 דולר קנס. גזר-הדין יינתן לאחר שתעבור בדיקה פסיכיאטרית.
• באוגוסט הגיש משרד החקלאות תלונה נדירה נגד אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנציסקו. בתביעה מצוינות 60 עבירות על חוק רווחת בעלי-החיים בשנים 2003-2001: הזנחת קופים בטיפול היומיומי ובעקבות ניתוחים, כשלים במנגנון הפיקוח, ועוד. אוניברסיטה זו כבר נתבעה בעבר בנושא דומה ואף נקנסה – באלפיים דולר בלבד.
• נסיים במשפט המוזר של השנה, שנערך באינדיאנה נגד זוג שנכנס למשק חזירים מתועש שבבעלות עסקן חשוב בתעשיית החזירים של אינדיאנה ובמנהל החקלאי של המדינה. הגבר הואשם כי נכנס למשק וצילם שם, והאישה הואשמה על שחיכתה לו במכונית. למרות בהלת ה"טרוריזם" שמנסים תעשייני החקלאות לנצל למטרותיהם, השופט גזר על בני-הזוג קנס בסך... דולר אחד.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 187-187, 28.1.2005-14.1.2003.