ארצות-הברית 2012

כלובי הריון לחזירות

מזה כמה עשורים, נוהגים בתעשיית החזירים ברחבי העולם להחזיק חזירות במשך כל תקופת הריונן בכלובים כה קטנים עד שאינן יכולות אפילו להסתובב בתוכם. באיחוד האירופי, כלובים אלה אסורים לשימוש החל מ-1.1.2013, אולם בארצות-הברית אין אפשרות לחוקק חוק פדרלי כזה. המהלך החשוב הראשון בתחום זה נעשה בשנת 2002, כשאזרחי פלורידה אישרו במשאל-עם איסור הדרגתי על השימוש בכלובי הריון. מאז קבעו עוד 8 מדינות איסורים הדרגתיים כאלה. רוד איילנד היא האחרונה מבין המדינות שחוקקו חוק כזה, ביוני 2012, אולם מאחר שאין שם שימוש בכלובי הריון לחזירות, עיקר חשיבותו של החוק החדש היא הצהרתית.

חזירות בכלובי הריון של חברת-בת של סמית'פילד, 2010. (צילום: HSUS) 

במקביל להתפתחויות בתחום החקיקה, החלה התעשייה להיכנע ללחץ ציבורי ישיר ולקבוע תוכניות משלה להפסקה הדרגתית של השימוש בכלובי הריון. בינואר 2007 הכריזו חברת בשר החזיר הגדולה בעולם, סמית'פילד, וחברת בשר החזיר הגדולה בקנדה, מייפל ליף, שיפסיקו תוך עשור את השימוש בכלובי הריון (סמית'פילד חזרה בה מאוחר יותר, אך בדצמבר 2011 התחייבה מחדש להצהרה זו). כיום מחויבות סמית'פילד וחברות-ענק אחרות, הורמל וקראגיל, להפסיק כל שימוש בכלובי הריון עד שנת 2017. קארגיל כבר העבירה מחצית מהחזירות שלה לממשק ללא כלובי הריון. שלוש החברות האלה שוחטות למעלה משליש מהחזירים בארצות-הברית, אלא שההתחייבות שלהן לאו דווקא חלה על כולם. סמית'פילד שחטה לפני מספר שנים 27 מיליון חזירים בשנה, מתוכם 15 מיליון בלבד גדלו במתקניה, והיא במגמה מהירה של הקטנת היקף הבעלות על משקים עם חזירות. התחייבות סמית'פילד והורמל חלה רק על החזירות שמנוצלות לרבייה במתקנים שבבעלותן.

בשנת 2012 התפשט במהירות הביטול הוולונטרי של כלובי הריון, תחת לחצי הארגון הענק לרווחת בעלי-חיים, HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית"). מעבר למשא-ומתן עם החברות, שפרטיו אינם נחשפים, HSUS השתמש גם בחקירות סמויות במשקי חזירים; שתי חקירות כאלה נחשפו במהלך השנה, ואחת מהן הביאה למעצר של תשעה עובדים של חברה המספקת חזירים לטייסון פודס (החברה השנייה בגודלה בעולם לבשר יונקים ועופות). HSUS הגיש גם שתי תביעות נגד תעשיית החזירים בתחומים הקשורים בעקיפין לרווחת בעלי-חיים, וערך מסע הסברה על גבי אוטובוסים בוושינגטון הבירה ובדה מוין, בירת איווה (מדינה שבה הורגים כ-30 מיליון חזירים בשנה).

צילום ענק של חזירות בכלובי הריון והכיתוב "האם היית רוצה לבלות את שארית חייך במקום שגודלו כגודל מושב אוטובוס?" מתוך קמפיין HSUS. 

את המגמה החדשה בישרה חברת מקדונלד'ס, שהיא הלקוחה הגדולה ביותר של סמית'פילד. בפברואר בישרה מקדונלד'ס על תוכנית לבחון הפסקת רכישת בשר חזיר מספקים המשתמשים בכלובי הריון, ובמאי הודיעה שעד שנת 2022 תהיה כל האספקה שלה מחברות שאינן משתמשות בכלובי הריון. למקדונלד'ס הצטרפו עד מהרה חברות אחרות, וביניהן כמה מחברות המזון הגדולות בעולם – וונדי'ס, ברגר קינג, סודקסו, קראפט, קרוגר, סייפוויי ורבות אחרות. בסוף דצמבר סיכם HSUS כי מעל 50 חברות מזון גדולות, המחזיקות יחד למעלה מ-100,000 חנויות, התחייבו להפסיק לקנות בשר חזיר מחברות המשתמשות בכלובי הריון. חלק מהחברות התחייבו להשלים את התהליך כמו סמית'פילד, עד שנת 2017, וחברות רבות יותר יישרו קו עם מקדונלד'ס, לשנת 2022.

HSUS אינו מבהיר כמה מתעשיית החזיר האמריקנית כבר התחייבה לשינוי, אך אין ספק שהרפורמות הוולונטריות בחברות-הענק מהירות הרבה יותר מכל מהלך ריאלי של חקיקה. יש להעיר, שהחלופה לכלובי הריון לא מפורטת בדרך-כלל. כשפורסם פירוט בנושא, מדובר כליאת החזירות במכלאות קבוצתיות המאפשרות תנועה ניכרת, עם מצע קש – תנאי שבי קשים לכל דבר, אך עדיין שיפור עצום בהשוואה לכלובי הריון.

כלובים בתעשיית הביצים

ביולי 2011 חתם HSUS על הסכם עם התאחדות יצרני הביצים האמריקנית, ובו התחייבו לקדם יחד חקיקה פדרלית שתאסור על השימוש בכלובי סוללה ותקבע סטנדרט כליאה גרוע פחות מהסטנדרט המינימלי באיחוד האירופי, לאחר "תקופת מעבר" ממושכת, 18-15 שנים. החקיקה נועדה להבטיח גם סימון ביצים לפי שיטות הכליאה. ב-23 בינואר 2012 הגיש קורט שריידר לבית-הנבחרים האמריקני את הצעת החוק "תיקוני 2012 לחוק הפיקוח על מוצרי ביצים" וההצעה נקברה. היא הוגשה מחדש לסנאט ב-24 במאי על-ידי דיאן פיינסטין, וגם הצעה זו נקברה. היו אלה ועדות החקלאות של בית הנבחרים ושל הסנאט שקברו את הצעות החוק.

מעבר לפרויקט החקיקה הכושל, אירעו השנה שתי התפתחויות חשובות בתעשיית הביצים: באפריל התחייבה חברת ברגר קינג להפסיק תוך חמש שנים את רכישת הביצים שמקורן בכלובים בכלל, עבור קרוב ל-8,200 המסעדות של הרשת בארצות-הברית. באוגוסט התחייבה רשת הסופרמרקטים האריס טיטר (כ-200 חנויות) שהיא תציע בעתיד למכירה רק ביצים שמקורן אינו בכלובים (כיום 17% מהביצים ברשת אינן מכלובים). זוהי רשת החנויות הרגילה הראשונה בארצות-הברית שמתחייבת לכך.

תרנגולות בכלוב סוללה (צילום: HSUS) 

גדיעת זנב בפרות

גדיעת זנב פרות נהוגה בתעשיית החלב כאמצעי להקל על החליבה ולשפר את רמת ניקיון העטין ברפתות המטונפות. הגדיעה נערכת ללא הרדמה, על-ידי כריכת גומי בחוזקה על הזנב קרוב למדי לבסיסו, או בחיתוך מהיר. הגדיעה מקובלת במחצית לפחות מתעשיית החלב האמריקנית, ויתכן שהיא נפוצה הרבה יותר.

לאחר שבתחילת 2010 נכנס לתוקף חוק האוסר על גדיעת זנבות ללא הרדמה בקליפורניה (1.7 מיליון פרות מתוך 9 מיליון בארצות-הברית) ואוהיו קבעה איסור כזה שייכנס לתוקף ב-2018, ביוני 2012 חוקקה רוד איילנד איסור על גדיעת זנבות פרות ללא הרדמה, שנכנס לתוקף מיידית.

גדיעת זנב, מתוך חקירה סמויה של MFA בניו יורק, 2010 

בעלי המשחטה ישלמו

בינואר 2008 פרסם HSUS חקירה סמויה במשחטת הולמארק/ווסטלנד שבקליפורניה. החקירה, שחשפה התעללות קשה בפרות שקרסו בניסיון להביאן בכוח לשחיטה, עוררה סערה ציבורית שלא הייתה כדוגמתה, פחות עקב האכזריות ויותר בגלל החשש מספגת המוח (פרות שקרסו חולות לעתים במחלת "הפרה המשוגעת").

התגובה לחשיפה כללה סילוק בשר בקר מהמדפים בכמות הגדולה ביותר בהיסטוריה, מהלך שעלה למשלמי המסים 150 מיליון דולר. HSUS גייס את משרד המשפטים כדי לתבוע את בעלי המשחטה על הונאת הממשלה בדיווחים שמסרו על "טיפול הומאני בחיות" כנדרש בחוק. בנובמבר 2012 הסתיים חלק מהמהלך המשפטי בהסדר, המחייב את בעלי המשחטה ממשפחת הולמארק לשלם תוך חמש שנים כ-317,000 דולר – רוב הונם האישי. מדובר במהלך משפטי המערב חוקים מתחומים שונים, ובסופו משלמים מנהלי המשחטה מחיר אישי משמעותי – בניגוד למגמה של ענישת עובדים זוטרים בעקבות חשיפת מקרי התעללות. ההליכים המשפטיים נגד נאשמים אחרים עדיין בעיצומם.

נהג מלגזה דוחף פרה באמצעות להבי המלגזה. הוא לה מצליח להכניס את הלהבים מתחת לגופה אלא מפיל אותה, מגלגל אותה וממשיך לנגוח בה באמצעות הלהבים. 

שחיטת סוסים

בספטמבר הפכה ניו ג'רזי למדינה השישית בארצות-הברית האוסרת שחיטת סוסים. החוק החדש אוסר גם מכירת מוצרים שהופקו מהם למאכל אדם, הובלת סוסים חיים לשחיטה והובלת בשרם. החוק הוא חלק ממאבק מתמשך: ב-2005 הפסיק הקונגרס את המימון לפיקוח על שחיטת סוסים, מהלך שהביא להפסקת שחיטתם בארצות-הברית (המשחטה האחרונה נסגרה ב-2007). אולם בשנה שעברה הושמט סעיף זה מחוק תקציב החקלאות, וכך נפתחה מחדש האפשרות החוקית לשחוט סוסים בארצות-הברית; באמצע השנה אף נמסר על מיקום צפוי לפתיחת משחטה חדשה.

הצעת חוק פדרלית שנועדה לאסור שחיטת סוסים וייצוא סוסים לשחיטה תלויה ועומדת. בינתיים, בהיעדר חוק כזה, נשלחים מדי שנה מעל 100,000 סוסים במסעות קשים ביותר מארצות-הברית לשחיטה בקנדה ובמקסיקו. באוקטובר הפסיקה קנדה לקבל סוסים לשחיטה, יום לאחר שהאיחוד האירופי (שוק מרכזי לייצוא בשר הסוסים) התלונן על כך שאין תיעוד לתרופות שניתנו לסוסים האמריקניים (ולכן יש חשש לבריאותם של אוכלי בשר הסוסים).

סוסים במכלאה לפני השחיטה (צילום: Kathy Milani, HSUS) 

פיטום עופות מים

בתחילת יולי 2012 נכנס לתוקף החוק האוסר ייצור ומכירה של כבד שומני בקליפורניה. עם כניסת החוק לתוקף, נסגר המשק היחיד בקליפורניה לפיטום ברווזים. זהו אחד משלושת המשקים היחידים מסוג זה בארצות-הברית.

קליפורניה הייתה השוק הגדול ביותר בארצות-הברית למכירת הכבד של עופות שפוטמו בכפייה. החוק נחקק ב-2004, וכמאה מסעדות הפסיקו להגיש כבד שומני לפני כניסתו לתוקף. רוב האחרות (400-340 מסעדות) הפסיקו להגישו בתחילת יולי, אך באחדות מהן התחכמו; למשל, "נתנו" כבד שומני במקום למכור אותו. נראה שבתקופה הסמוכה לאיסור החוק לא נאכף, אך בתחילת ינואר דווח שיש מגמת אכיפה. בנובמבר, הגיש PETA תביעה נגד מסעדה עבריינית אחת.

לקראת כניסתו של החוק לתוקף ומול מאמצי תעשיית הכבד השומני, הבהירו ראשי בית המחוקקים הקליפורני שהאיסור ייכנס לתוקף כמתוכנן. בתחילת יולי פנו נציגי התעשייה לבית-המשפט בלוס אנג'לס בטענה שאיסור המכירה מנוגד לחוקה. בקשתם לבטל את איסור המכירה עד לתום הדיון בעניין נדחתה, אולם פסק-הדין בתביעה לא ניתן עדיין.

ברווזים מפוטמים בחוות סומונה בקליפורניה, ב-2011, כשנה לפני שהאיסור על פיטום נכנס לתוקף 

התפתחויות נוספות

• קליפורניה אסרה על ציד דובים ושונרים בעזרת כלבים.
  
• אוהיו הפכה למדינה ה-44 שמגבילה בעלות על חיות בר מסוכנות בתור חיות מחמד.
  
• אילינוי אסרה סחר בסנפירי כרישים, והצטרפה בכך לקליפורניה, הוואי, אורגון וושינגטון.
  
• איידהו הפכה למדינה ה-48 שמגדירה כמה צורות התאכזרות לחיות בתור עוון פלילי (felony).
  
• מינסוטה אסרה מכירת חיות מ"מקלטים" למעבדות (הדבר עדיין מותר בכמה מדינות).
  
• משרד החקלאות האמריקני הגיש כתבי אישום נגד שני גופים העוסקים בניסויים בבעלי-חיים: מתקן הניסויים בחיות "סנטה קרוז ביוטכנולוגיה" הואשם בלמעלה מ-20 הפרות של חוק רווחת בעלי-החיים, ובכלל זה הימנעות מבחינת חלופות לניסויים מכאיבים, והימנעות ממזעור כאב ומצוקה במהלך הניסויים. הנאשם השני הוא חברה לסחר בכלבים ובחתולים עבור ניסויים, שהפרה את החוק האוסר סחר בחיות מ"מקור אקראי" (שעלול להתבסס בפועל על חטיפת "חיות מחמד").
  
• פרקליט המדינה הגיש כתב אישום ראשון לפי "חוק איסור על סרטי ריסוק חיות" הפדרלי מ-2010. החוק אוסר יצירה והפצה של סרטים המציגים עינוי חיות. התביעה הוגשה נגד שני אנשים שיצרו שמונה סרטים כאלה, במהלכם עינו והרגו כלבלבים, תרנגולות וחתלתולים.
  
• באוהיו התקבל חוק המחייב רישוי ובדיקה שנתית בכל מתקן שמוכר מדי שנה לפחות 60 כלבים או שיש בו תשע המלטות. מי שהורשע בהתאכזרות לחיות, לא יוכל לקבל רישיון כזה במשך 20 שנה. באוהיו פועלים 174 מרביעי כלבים ברישיון, ולפחות אלף נוספים שיצטרכו מעתה לעמוד בדרישות הרישוי.
  
• בנובמבר אימצה העיר השנייה בגודלה בארצות-הברית, לוס אנג'לס, מדיניות של "שני צמחוני" – המדובר בהמהלך הצהרתי, ללא תקציב ותכנית, שבו מאיצה מועצת העיר בתושבים לאמץ יום בשבוע של תזונה צמחית.
  
• לוס אנג'לס חוקקה איסור על מכירת כלבים, חתולים וארנבונים ממשקים וממרביעים אחרים – מעתה מותר לחנויות לסחור רק בחיות ממקלטים או בחיות חסרות בית.