מותחים איברים במישיגן

שינוי אטי בארצות-הברית

ארצות-הברית היא מוקד הניצול התעשייתי של בעלי-חיים בעולם. התעשיות האמריקאיות לא רק גדולות במיוחד, אלא הן גם פטורות מפיקוחו של חוק להגנה על בעלי-חיים; הפטור נקבע במפורש בחוק רווחת בעלי-החיים הפדרלי, שאינו חל על "חיות משק". בשנת 2002 נבקע סדק ראשון בחומת החסינות המשפטית של התעשיות החקלאיות, כשפלורידה קבעה במשאל-עם איסור להחזיק חזירות בכלובי הריון (תא מסורג הגדול מעט מגוף החזירה ובו היא כלואה במשך כל חודשי הריונה) בתעשיית החזירים הקטנה במדינתם. מאז התקבלו חוקים המגבילים שיטות אכזריות במיוחד לכליאת חיות בחקלאות בשבע מדינות. החוק הבולט ביותר התקבל בנובמבר 2008 בקליפורניה, גם כן במשאל-עם: איסור משולב על החזקת חזירות בכלובי הריון, על בידוד/קשירת עגלים ועל כליאת תרנגולות בכלובי סוללה. הארגון המוביל את מהלך החקיקה הוא HSUS. שותפיו הם Farm Sanctuary וארגוני מדינה מקומיים.

חזירות בכלובי הריון (צילום: Farm Sanctuary) 

מיין

בשנת 2009 קידם HSUS חקיקה נגד שיטות כליאה אכזריות במיוחד בשלוש מדינות: מיין, מישיגן ואוהיו. התקדים במדינות אחרות, ובעיקר הניצחון המובהק של HSUS בקליפורניה, אותת לתעשיות החקלאיות במדינות אלה שלא כדאי להסתכן במשאל-עם – עדיף לנהל עם HSUS משא-ומתן ולהגיע לפשרה. HSUS מעדיף פשרות כאלה כי חקיקה דרך משאל-עם היא הליך יקר מאוד ולכן נדיר; דרך משא-ומתן, לעומת זאת, ניתן לקדם חקיקה במספר מדינות במקביל.

מיין הייתה המדינה הראשונה השנה שנענתה ליוזמות החקיקה. המהלך כולו עבר בשקט תקשורתי מוזר, כאילו הגבלות מוסריות על החקלאות הפכו לעניין שבשגרה בארצות-הברית. הסנאטור הדמוקרטי ויו"ר ועדת החקלאות, השימור והיערנות של הסנאט, ג'ון נאטינג, הגיש את הצעת החוק LD 1021, הקוראת לאסור במיין כליאת חזירות בתאי הריון ובידוד/קשירת עגלים החל מ-1.1.2011. ההצעה עברה פה-אחד בוועדה של נאטינג בסוף חודש מרץ, ולאחר מכן עברה פה-אחד בשני הבתים של הפרלמנט במיין. ב-13.5.2009 חתם מושל מיין על החוק. בכך הצטרפה מיין לקולורדו ולאורגון, שחוקקו חוקי הגנה על חזירות ועל עגלים בהליך חקיקה רגיל. שאר המדינות שחוקקו חוקים כאלה – אריזונה, קליפורניה ופלורידה, נזקקו למשאל-עם.

"עגלי חלב" קשורים בשרשרת סביב הצוואר, בתאים פתוחים למחצה (צילום: Farm Sanctuary) 

מישיגן: התעשיות מתעוררות

במהלך השנה ביקש HSUS להיפגש עם נציגי הארגונים החקלאיים של מדינה גדולה יותר ממיין – מישיגן. במישיגן כ-10 מיליון תושבים ותעשיות בעלי-חיים גדולות: בתעשיית הביצים יש למעלה מ-10 מיליון תרנגולות, בתעשיית החזירים מוחזקות לרבייה כ-100,000 חזירות, ותעשיית "עגל חלב" היא מהגדולות בארצות-הברית (הנתונים המספריים לא התפרסמו). HSUS, בסיוע Farm Sanctuary והארגון המקומי המוביל (אף שהתמחותו היא כלבים וחתולים) Michigan Humane Society, תכנן להעביר חוק הדומה לזה שהתקבל בקליפורניה, להגבלת שיטות הכליאה בשלוש התעשיות.

בתעשיות החקלאיות ניסו מבעוד מועד לסכל את המהלך. חודשים לפני פניית HSUS החלו מנהיגי התעשיות בגיבוש יוזמה משלהם, ובראשית הקיץ הגישו אנשיהם בבית-הנבחרים שתי הצעות חוק, שנועדו להעניק לתעשיות שליטה מלאה על כל מה שקשור ב"רווחת בעלי-חיים". הצעה 5127 ביקשה לקבוע ש"תוכניות הבטחת האיכות" של תעשיות בעלי-החיים יהוו בסיס לשיטות הטיפול המותרות בחיות; במילים אחרות, ההצעה נועדה לקבע בחוק את השיטות החקלאיות המקובלות ולהוסיף להן כותרת יפה. הצעה 5128 נועדה למנות סמכות מקצועית שתקבע כיצד יש לטפל בחיות – וגם כאן דובר על גוף בשליטה מלאה של התעשיות. הניסיון ליצור בהצעות אלה מראית-עין של עניין ברווחת החיות הגיע לשיאו הקומי בהוראה שבעלי המשקים יממנו מכיסם ביקורים של גורם עצמאי לבדיקת עמידתם בסטנדרטים שנקבעו בחוק... אחת לחמש שנים!

תרנגולות בכלובי סוללה. (צילום: Farm Sanctuary) 

משא-ומתן במישיגן

כמובן, הארגונים בראשות HSUS התנגדו להצעות שהגישו התעשיות, ובעקבות מהלך שלא נחשף, ההצעות הוקפאו בבית-הנבחרים. כעת נאלצו ראשי התעשיות לשבת עם HSUS סביב שולחן הדיונים, בחסות פוליטיקאים. דניס דיאנג, נשיא "התאחדות יצרני בשר החזיר של מישיגן" (MPPA) פרסם מאוחר יותר מכתב פתוח, הממוען ל"יצרני בשר החזיר של מישיגן", ובו הוא מסביר ש-HSUS הודיע על כוונתו להגיש למשאל-עם (בבחירות שייערכו בנובמבר 2009) הצעת חוק לאיסור על שיטות כליאה אכזריות במיוחד, ושבכוונתו להתחיל באיסוף החתימות הנדרשות להגשת הצעת החוק בעונת הפוטבול במכללות, אז ניתן לאסוף בקלות חתימות רבות. דיאנג מסביר, שנערכו מספר סקרי דעת-קהל, וכולם הראו ש-HSUS יצליח להעביר את החוק במשאל-עם. הנוסח האפולוגטי של דיאנג ממחיש את כוחה של הקואליציה להגנה על בעלי-חיים:



את המשא-ומתן ניהל HSUS עם נציגי MPPA וארגון של לולנים, וההסכם שהושג – בתמורה לכך ש-HSUS לא יגיש הצעת חוק למשאל-עם – התקבל גם על דעת ארגונים חקלאיים אחרים. ההסכם הפך לגרסאות חדשות של הצעה 5127. בין 16 בספטמבר ל-1 באוקטובר, עברו ההצעות שלושה שלבים: אישור בבית הנבחרים (ברוב 20-87), אישור בסנאט (0-37) ולבסוף, עקב הבדלים בין גרסאות ההצעה, אישור בית-הנבחרים של גרסת הסנאט (22-86). ב-12.10.2009 קיבלה הצעה 5127 תוקף של חוק עם חתימת המושלת, ג'ניפר גראנהולם. מישיגן הפכה למדינה השביעית בארצות-הברית שאסרה כלובי הריון לחזירות, החמישית שאסרה תאי בידוד לעגלים והשנייה שאסרה כלובי סוללה לתרנגולות.

החוק במישיגן

החוק שהתקבל הוא תוספת לחוק חקלאי ותיק. סעיף 2 הוא הסעיף העיקרי בתוספת:



סעיף ההגדרות בחוק קובע במפורש שהוא מכסה חזירות, עגלים המגודלים עבור בשר "עגל חלב" ותרנגולות "מטילות" (בתעשיית הביצים). כמו בקליפורניה, גם כאן לא נקבע איזה סוג של כלובים נאסר לשימוש אלא הוגדרו תנאי מינימום לכליאה, אשר בפועל אינם יכולים להתקיים בכלובים המקובלים בשלוש התעשיות.

סעיף 3 לחוק החדש קובע סייגים – מקרים שבהם לא חל האיסור להחזיק חיות בתנאי הצפיפות הנ"ל: במחקר מדעי או חקלאי; בבדיקות ובטיפולים רפואיים על-ידי וטרינר מוסמך; בהובלה; בתצוגות ובמופעים; בשחיטה; ובמקרה של חזירות הרות – במשך 7 ימים לפני מועד ההמלטה המשוער.

עוד קובע החוק, שהפרתו תיחשב כעבירה אזרחית, ולמשרד החקלאות ולתובע הכללי, וכן לבתי-המשפט, יש סמכות להוציא צווים זמניים או קבועים נגד העבריינים.

לבסוף, ההוראות בעניין עגלים ייכנסו לתוקף ב-1.10.2012, ואילו ההוראות בעניין תרנגולות וחזירות ייכנסו לתוקף תוך עשר שנים.

פשרות במישיגן

נציגי החקלאים הסכימו לפשרות רבות, המתמקדות לא בשינוי ההתנהגות של החקלאים – שהוא שינוי זול – אלא בהחלפת ציוד יקר ובהגדלת השטח המוקצב לכל חיה. בתמורה, החקלאים זכו ב"תקופת מעבר" ממושכת במיוחד – עשור לעומת שש שנים בקליפורניה. בנוסף לכך, HSUS שאף להכליל את העבירות לפי חוק זה בתחום הפלילי, ונאלץ להסתפק באמצעי אכיפה משפטיים מוגבלים יותר. יתכן, שבמשאל-עם היה HSUS מצליח להעביר חוק אפקטיבי יותר עם תחולה רחבה יותר.

התפתחויות באוהיו

לעומת המשא-ומתן המוצלח במישיגן, ניסיון החקיקה של HSUS באוהיו לא עלה יפה, בינתיים. המדובר במדינה מעט יותר מאוכלסת ממישיגן, עם תעשיות בעלי-חיים גדולות יותר במידה ניכרת: 27 מיליון תרנגולות בתעשיית הביצים, 170,000 חזירות המנוצלות לרבייה ואחת התעשיות הגדולות של "עגלי חלב" (שוב, ללא נתונים מספריים). כמו במישיגן, גם התעשיות החקלאיות באוהיו הגיבו לעניין מצד HSUS בניסיון בהול לחוקק חוק שיבלום את יוזמת ההגנה על החיות. המחוקקים באוהיו נענו במהירות מעוררת תהיות – תוך יומיים התקבלה בוועדות הפרלמנט ובשני בתי הפרלנט החלטה להעלות למשאל-עם בנובמבר הצעה מטעם התעשייה. לפי ההצעה, הנקראת "נושא 2", תוקם מועצה שתקבל סמכות בלעדית להחליט כל החלטה תחיקתית בעניין הטיפול בחיות. מבין 13 חברי המועצה, רק אחד יהיה נציג של "אגודה הומאנית" ושניים "נציגי צרכנים"; שאר הנציגים מזוהים עם התעשיות החקלאיות. המדובר אפוא בהצעה שנועדה למנוע כל חקיקה משמעותית לרווחת בעלי-חיים.

"נושא 2" מעורר לא רק את התנגדותם של ארגונים להגנה על בעלי-חיים, ארגונים סביבתיים וארגוני חקלאות אורגנית, אלא גם את התנגדות החקלאים הקטנים באוהיו, שמזהים ב"נושא 2" ניסיון של התעשיות החקלאיות הגדולות להשתלט על עסקיהם. הקמפיין נמצא בעיצומו לקראת ההצבעה ב-3 בנובמבר.

מתוך הקמפיין נגד "נושא 2" באוהיו של קבוצת ארגוני חקלאים וצרכנים 

עדכון: נחתם הסכם באוהיו

ב-30.6.2010 דיווח ארגון ההגנה על חיות הגדול בעולם, HSUS, על הסכם שנערך בחסות מושל אוהיו, טד סטריקלנד, בין ראשי החקלאות במדינה לבין HSUS ו-OHF ("תושבי אוהיו למען משקים הומאניים"). בשנת 2009, במאבק מול הלובי של תעשיות בעלי-החיים הענקיות במדינה, נכשל HSUS בניסיון להעביר רפורמה לרווחת בעלי-חיים באוהיו. HSUS ו-OHF פנו לקדם הצעת חוק לרווחת בעלי-חיים, שנועדה לעמוד למשאל-עם בבחירות הקרובות. ביום שבו תכנן OHF להעביר למזכיר המדינה חצי מיליון חתימות תושבים התומכים בהצעת החוק, הושג ההסכם החדש בתמורה להקפאת הצעת החוק (במידה שההסכם לא יכובד, החתימות שכבר נאספו ישמשו לחידוש הצעת החוק בבחירות הבאות). ההסכם כולל: איסור על השימוש בתאי בידוד לעגלים, החל מ-2017; איסור על שימוש בכלובי הריון חדשים לחזירות החל מסוף 2010; הפסקת השימוש בכלובי הריון קיימים תוך 15 שנים; מורטיוריום על מתן רישיונות להכנסת כלובי סוללה חדשים לשימוש בתעשיית הביצים; חובה להשתמש בשיטות המתה "הומאניות" לחיות חולות ופצועות במשקים; איסור להוביל פרות שקרסו לשחיטה (למאכל אדם); החמרת הענישה על עריכת קרבות תרנגולים, לפי דרגת felony; חקיקה נגד משקי כלבים; וחקיקה נגד רכישת "חיות אקזוטיות מסוכנות" בתור "חיות מחמד".