ארצות-הברית 2010: בעלי-חיים בחוק ובמשפט

חוק, משפט וחקלאות  חיות בר, כלבים וסוסים 

תנופת החקיקה להגנה על בעלי-חיים בארצות-הברית ממשיכה. אמנם, הארגון המוביל בקידום החקיקה, HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית") מציין ירידה מ-121 חוקים חדשים שנחקקו אשתקד ל-93 חוקים שנחקקו בשנת 2010, אולם עדיין מדובר במגמה חיובית. כרגיל, התמונה המלאה כוללת גם הדיפת עשרות יוזמות לחקיקה שנועדה להתיר ניצול בעלי-חיים, וניסיונות להרשיע עבריינים המנהלים עסקים על חשבון חיות, שבתי-המשפט סלחניים ביותר כלפיהם.

חוק, משפט וחקלאות

מכירת ביצים בקליפורניה

בנובמבר 2008 חוקקו אזרחי קליפורניה באמצעות משאל-עם חוק, האוסר לכלוא תרנגולות בתנאים שבהם אינן יכולות לעמוד, למתוח את אבריהן במלואם, לשכב ולפרוש את כנפיהן מבלי לגעת זו בזו או בדפנות מתקן הכליאה. באופן מעשי, החוק אוסר אפוא על השימוש בכלובים בתעשיית הביצים. בעקבות זאת עלה החשש, שלולי הכלובים יועברו למדינות סמוכות שבהן אין חוק דומה, ומספר התרנגולות הכלואות בכלובים לא יקטן. עשרות ארגונים התגייסו לפתרון בעיה זו, באמצעות חקיקה שהובילו חבר האסיפה של קליפורניה (אחד מהגופים המחוקקים) ג'יירד הפמן (בתמונה, מימין) ומנהיג הרוב בסנאט, דין פלורז.

ב-6.7.2010 חתם מושל קליפורניה על חוק האוסר מכירת ביצים שלמות, אלא אם הוטלו בתנאים הנדרשים לפי החוק מ-2008. החוק, שייכנס לתוקף בראשית שנת 2015, אינו חל על ביצים הנמכרות כשהן מעובדות במוצר אחר. מדובר באיסור על ייבוא ביצים שלמות שהוטלו בכלובי סוללה מחוץ לקליפורניה – 20-10% מכלל הביצים שנצרכות במדינה המאוכלסת ביותר בארצות-הברית. החוק הקליפורני יביא אפוא להפחתת השימוש בכלובים במדינות המייצאות ביצים לקליפורניה.

לול סוללות בקליפורניה, 2008. (מתוך חקירה סמויה של Mercy for Animals) 

האיסור על מכירת ביצים שמקורן בכלובים מהווה תקדים עולמי; במדינות אירופיות רבות יש ירידה ניכרת במכירת הביצים מכלובים (בשווייץ הופסקה מכירתן כליל) אך הבסיס לכך הוא וולונטרי בעיקרו, בתגובה לאיסור על השימוש בכלובים בשטח המדינה.

דין וויאט ושחיטת יונקים

"החוק לשיטות שחיטה הומאניות" הוא חוק אמריקאי ותיק להגנה על בעלי-חיים, והעובדה שהוא לא נאכף למרות נוכחות מתמדת של מפקחי משרד החקלאות במשחטות, נחשפה שוב ושוב בעבר. שיפור אפשרי ברמת הפיקוח קשור ביוזמתו האישית של ד"ר דין וויאט (בתמונה), וטרינר שעבר כמפקח מטעם משרד החקלאות במשך 18 שנים ונפטר מסרטן המוח ימים מעטים לפני שמשרד החקלאות פרסם שינוי במדיניות הפיקוח.

במהלך עבודתו במשחטת חזירים באוקלהומה בשנים 2008-2007, ראה וויאט עובדים מכים חזירים, דורכים עליהם ושוחטים אותם בהכרה. הוא ביקש לעצור את השחיטה כנדרש בחוק, אולם הממונים עליו קברו את המלצותיו, ועקב תלונותיו אף העבירו אותו למשחטה בוורמונט. במשחטה זו, Bushway Packing, ראה וויאט עובדים המכים קשה וגוררים עגלים שאינם מסוגלים ללכת (עגלים קורסים) בניסיון להביאם לשחיטה, ופושטים עור של עגלים בהכרה. גם כאן מנעו ממנו הממונים עליו במשרד החקלאות לסגור את המשחטה כנדרש בחוק. וויאט פנה ל-HSUS, שערך במשחטה חקירה סמויה. תוצאות החקירה פורסמו ב-30.10.2009, ומיד סגר משרד החקלאות את המשחטה. שני עובדים הועמדו לדין, וב-18.11.2010 פורסמו גזרי-הדין. העובד קריסטופר גואטה נדון במסגרת עסקת טיעון ל-30 ימי מאסר הכוללים עבודה מחוץ לכלא תחת פיקוח. על אחד מבעלי המשחטה, פרנק פרטה, נגזרו 120 שעות של עבודות שירות וקנס בסך 2,000 דולר. על שני הנאשמים נאסר לעבוד בעתיד עם חיות.

ערימת עגלים במשחטת Bushway Packing, סתיו 2009. (מתוך חקירה סמויה של HSUS). 

העונשים שנגזרו על גואטה ופרטה צנועים, אך זהו אחד המקרים הראשונים בארצות-הברית של ענישת מתעללים במסגרת עבודתם במשחטה. במרץ 2010 נפתחה המשחטה מחדש תחת שם אחר ובבעלות שניים מהבעלים הקודמים, שאחד מהם היה ללא ספק עד יומיומי להתעללות ב-Bushway Packing.

שינוי במדיניות הפיקוח

שיתוף הפעולה בין וויאט ל-HSUS הביא לשימוע בנושא בוועדה של הקונגרס, בראשותו של דניס קוסיניץ' הטבעוני. העדות של וויאט על ליקויי מערך הפיקוח גובתה בחקירה ובדו"ח של משרד הבקרה הממשלתי. במקביל ללחץ מתוך הקונגרס, נשלחו לשר החקלאות רבבות בקשות מהציבור לטפל בפיקוח על השחיטה. ב-23.10.2010 הבטיח "שירות בטיחות המזון והפיקוח" (FSIS) שבמשרד החקלאות על שורה של צעדים חדשים לשיפור הפיקוח:

• FSIS ימנה נציב קבילות הציבור, שיתמקד בבעיות של טיפול בחיות ויגן על מודיעים ועל אנשים אחרים שמוסרים מידע על המצב במשחטות.
  
• גיבוש המדיניות בעניין שחיטת חיות שקרסו, תיפתח לתגובות הציבור. כיום, אסור לשחוט עבור מאכל אדם פרות ופרים בוגרים שקרסו; עגלים וחיות אחרות שקרסו, נגררים ומוכים כדי להביאם לשחיטה רווחית, ללא איסור ספציפי על כך.
  
• FSIS גיבש הליכים שיבהירו לצוותי הפיקוח שהם מחויבים לפסול למאכל אדם כל פר או פרה בוגרים שקרסו (כלומר, הרג מהיר במקום גסיסה ממושכת והתעללות בניסיון לגרום להם לקום). הוראה זו נקבעה בבירור על-ידי משרד החקלאות כבר במרץ 2009, אך לא נאכפה בעקביות, וחלק מהמפקחים המשיכו להשהות את הרג החיה הקורסת.
  
• FSIS ישפר את הליכי הטיפול בתלונות מפקחים על בעיות ביחס לחיות במשחטות.
  
• FSIS יפעיל שיטות אימון חדשות למפקחים בתחום הטיפול בחיות.
  
• בנוסף לכך, בנובמבר ביטל FSIS החלטה קודמת שלו, שהתירה לכרוך חבל סביב רגלי חיות לפני ההימום – נוהג שהביא לתלייתן בהכרה.
  

הסכם באוהיו

בשנת 2009, במאבק מול הלובי של תעשיות בעלי-החיים הענקיות במדינה, נכשל HSUS בניסיון להעביר רפורמה לרווחת בעלי-חיים באוהיו. HSUS ו-OHF ("תושבי אוהיו למען משקים הומאניים") פנו לקדם הצעת חוק לרווחת בעלי-חיים, שנועדה לעמוד למשאל-עם בנובמבר. ביום שבו תכנן OHF להעביר למזכיר המדינה חצי מיליון חתימות תושבים התומכים בהצעת החוק, הושג הסכם בין הארגונים לבין ראשי החקלאות במדינה, בחסות מושל אוהיו, טד סטריקלנד (בתמונה). ההסכם נחתם בתמורה להקפאת הצעת החוק (ובמידה שלא יכובד, החתימות שכבר נאספו ישמשו לחידוש הצעת החוק בבחירות הבאות). ההסכם כולל:

• איסור על השימוש בתאי בידוד לעגלים, החל מ-2017;
  
• איסור על שימוש בכלובי הריון חדשים לחזירות החל מסוף 2010; הפסקת השימוש בכלובי הריון קיימים תוך 15 שנים;
  
• מורטיוריום על מתן רישיונות להכנסת כלובי סוללה חדשים לשימוש בתעשיית הביצים;
  
• חובה להשתמש בשיטות המתה "הומאניות" לחיות חולות ופצועות במשקים;
  
• איסור להוביל לשחיטה פרות שקרסו (נושא זה כבר טופל לכאורה במדיניות הפדרלית);
  
• החמרת הענישה על עריכת קרבות תרנגולים, לפי דרגת felony;
  
• חקיקה נגד משקי כלבים;
  
• וחקיקה נגד רכישת "חיות אקזוטיות מסוכנות" בתור "חיות מחמד".
  

המדובר אפוא בהסכם שמבטיח למתן כמה מן הפגיעות הבולטות ביותר בבעלי-חיים, במחיר של תקופות מעבר ממושכות ועבודת חקיקה שעדיין לא נעשתה.

ביצים ומחלות

תעשיית הביצים האמריקאית ספגה ב-2010 מהלומה שבהשפעותיה ודאי נבחין בשנים הבאות. התפרצויות סלמונלה שזוהו החל מאפריל ב-10 מדינות, הביאו עד אמצע יולי ל-2,000 מקרי מחלה מאובחנים. מינהל המזון והתרופות (FDA) פרסם הערכה שעל כל חולה שאובחן יש 38 מקרים לא מדווחים, ובשנה רגילה חולים 142,000 אמריקאים במחלות שמקורן בצריכת ביצים.

בעקבות המחלות, סולקו חצי מיליארד ביצים ממדפי החנויות (recall) – המבצע הגדול מסוגו בתולדות ארצות-הברית. מקור הביצים הוא שתי חברות ענק מאיווה. FDA ערך חקירה בלולים החשודים ואישר את מה שכבר ידוע לכל מי שעוסק בהגנה על חיות – בין השאר בעקבות חקירות סמויות של HSUS בראשית השנה בלולים באיווה – הלולים מזוהמים מאוד והתנאים אכזריים מאוד.

חשיפה תקשורתית לסיכון הבריאותי לצרכנים ולאכזריות כלפי התרנגולות, בעקבות זיהום הסלמונלה הגדול. (מתוך הפגנת Mercy for Animals) 

לולים וזיהום סביבתי

האכזריות הבוטה שבפיטום עופות מים לא הצליחה עד כה להביא לסילוקה מניו יורק של חברת הענק לפיטום ברווזים, Hudson Valley Foie Gras. אולם במאי 2010 הצליח HSUS לגרום למפטמים נזק כלכלי דרך תביעה סביבתית בעניין זיהום מקורות מים. על החברה נגזר לשלם 50,000 דולר עבור ניקיון, ועוד 25,000 דולר ליום בכל מקרה של הפרה עתידית. אמנם התשלום בפועל קטן ביחס לזיהום שגרמה החברה במשך שנים, אך פסק-הדין מערער על החסינות המשפטית שממנה נהנו תעשיות בעלי-החיים בארצות-הברית.

גם תעשיית הביצים נתונה תחת מתקפה משפטית סביבתית. ב-2008 תבע HSUS בשיתוף עם מספר אזרחים חברת ענק קליפורנית לייצור ביצים, Olivera Egg Ranch. התביעה מתייחסת ללול ובו 700,000 תרנגולות, הפולט מדי יום 60 טונות זבל. ב-2009 הורה בית-המשפט לחברת הביצים לשלם כ-143,000 דולר לאחר שהשמידה ראיות לזיהום אוויר. לאחר מאבק משפטי שאיים לקבור את התביעה, אישר בית-המשפט באוגוסט 2010 שהליכי התביעה ימשיכו. המשפט עדיין לא התקיים.

חיות בר, כלבים וסוסים

חיות בר וחוקים מקומיים

כמו בעבר, כך גם רוב החוקים שנחקקו בעניין בעלי-חיים בארצות-הברית בשנת 2010 הם חוקי מדינה, המגבילים פגיעה בחיות בר וב"חיות מחמד" בהיקף קטן יחסית. עם זאת, לעתים קרובות החוק המקומי מהווה חלק ממאמץ להגביל פגיעות דומות בכל רחבי ארצות-הברית. למשל, ב-1 ביולי נכנס לתוקף בפלורידה איסור חדש להחזיק, להרביע, למכור או לייבא נחשי חנק מ-5 מינים ולטאות ממין כוח הנילוס. במקביל לכך, מתגבש איסור פדרלי על ייבוא וסחר של 9 מיני נחשי חנק בין מדינות ארצות-הברית. החוק נועד להגן על בני-אדם, להגן על מינים מקומיים שנטרפים על-ידי נחשים שנמלטו, ולהגן על הנחשים עצמם, אשר מיליון מהם יובאו לארצות-הברית ב-30 השנים האחרונות. דוגמה אחרת היא חוק שהתקבל בספטמבר בפנסילבניה, המצרף מדינה זו לרשת שכבר מונה 35 מדינות, שבהן אסור לאדם לצוד אם רישיון הציד שלו נשלל במדינה אחרת. חוק זה נועד למגר את התופעה של עברייני ציד מורשעים, הממשיכים לצוד במדינות אחרות.

מעט חוקים להגנה על חיות בר התקבלו ברמה הפדרלית. באפריל התקבל תיקון לחוק הקיים להגנת ציפורים נודדות, אשר עד כה איפשר להטיל על העבריינים קנסות צנועים בלבד. התיקון מתיר לתובעים הפדרליים לתבוע עונשים מחמירים יותר על הרג מכוון של ציפורים מוגנות. מאות מיני ציפורים מוגנים לפי חוק זה, אך הארגון HSUS מציין שהחוק צפוי לסייע בעיקר בהרתעת מגדלי תרנגולים לקרבות, שנוהגים להרוג עופות דורסים כדי להגן על התרנגולים. החלטה נוספת ברמה הפדרלית התקבלה באוקטובר, בעקבות עתירה שהגישו מספר ארגונים: הממשל החליט להרחיב את השטח המוגן של האובלנה הצפון-אטלנטית ממזרח לחופי ארצות-הברית. רק כ-400 לוויתנים ממין זה חיים כיום, ומדי שנה בקירוב נהרגת נקבה בהתנגשות עם כלי שיט מחוץ לאזור המוגן הקטן שהוקצה למין. החוק, שמונע פעילויות אגרסיביות כגון קידוח ושיט מסחרי, ודאי יועיל לחיות רבות נוספות בשטחים המוגנים.

אובלנה צפון-אטלנטית (צילום: NOAA) 

סימון מוצרי פרווה

ההבדל בין פרווה אמיתית לבין חיקויים איכותיים אינו ניכר לעין הצרכן, אינו מתבטא במחיר וזיהויו מחייב בדיקת מעבדה. בשנים האחרונות בדק HSUS מוצרי פרווה מרשתות אופנה גדולות ומצא עשרות מקרים של סימון ופרסום מוצרים באופן כוזב ומטעה. מוצרים כאלה מצא הארגון במהלך 2010 ובתחילת 2011 בחנויות בגדים בניו יורק – שם נחקק כבר ב-2007 חוק המחייב סימון של כל המוצרים הכוללים פרווה אמיתית.

מעיל הכולל חלקים מפרוות שועל דביבון, עם תווית המבטיחה כי המעיל עשוי כולו מפוליאסטר (צילום: HSUS) 

השקר הבולט בתחום זה הוא סימון פרווה אמיתית של שועל דביבון (טורף ממשפחת הכלביים, קורבן נפוץ של התעשייה הסינית) בתור "פרווה מלאכותית" (faux fur). בנובמבר 2008 הגיש HSUS תביעה בגין פרסום כוזב והטעיית צרכנים נגד מספר חברות גדולות. עד ראשית 2010 הגיעו כמה מהן להסדר עם HSUS, הכולל התחייבות לסמן באופן קפדני את מוצרי הפרווה שהן מוכרות. הן גם התחייבו לתמוך בחקיקה שמחייבת סימון ראוי של מוצרי פרווה. על אחת החברות, שלא הגיעה להסדר עם HSUS, נגזר להפסיק את הסימון הכוזב ולשלם פיצויים.

לצד הסימון הכוזב, נפוצה גם הימנעות מסימון מוצרי פרווה, בעיקר במוצרים שעשויים פרווה רק בחלקם (כגון מעיל עם צווארון פרווה). עד לאחרונה, התיר החוק הפדרלי להימנע מסימון מוצרים המכילים פרווה אם מחירם אינו עולה על 150 דולר. להערכת "נציבות המסחר הפדרלית", אחד משמונה מוצרי פרווה שנמכרו בארצות-הברית לא חייב סימון. בהתאם למחיר הנמוך של פרוות, מוצר כזה עשוי להכיל פרווה של 3 שועלי דביבון, 9 צ'ינצ'ילות או 30 ארנבונים.

המאמץ לסתום את הפרצה בחוק נעשה בחלקו בכל מדינה בנפרד; ב-2010 כמעט עבר חוק כזה בקליפורניה, אולם המושל שוורצנגר – שהוחלף בינתיים בג'רי בראון – הטיל וטו על החוק (וקבר איתו שלושה חוקים נוספים לטובת בעלי-חיים). בינתיים הוגשה הצעות חוק בעניין בקונגרס, וב-18 בדצמבר חתם הנשיא אובמה על "חוק אמת בסימון פרווה" שסוגר את הפרצה בחוק בכל ארצות-הברית. חוק זה, שייכנס לתוקף 90 יום ממועד חתימתו, מחייב לסמן את כל מוצרי הפרווה תוך ציון מין החיה. העונש המרבי לפי החוק הוא קנס בסך 5,000 דולר ושנת מאסר. החוק אמור לאפשר לצרכנים האמריקאים לבחור באופן מושכל להימנע מקניית כל מוצר פרווה שהוא.

הגנה על כרישים

כריתת סנפירים (finning) היא פרקטיקת דיג נפוצה: הדייגים לוכדים כרישים, קוצצים את סנפיריהם וזורקים את הכרישים בחזרה למים. הכריש הפצוע מת לאחר מכן מדימום, מחנק או מטריפה. מעריכים ש-73 מיליוני כרישים בשנה נהרגים על-ידי דייגים, רובם עבור סנפיריהם, המשמשים למרק. כריתת הסנפיר על הסיפון והשלכת הכריש למים מאפשרת לחסוך מקום בספינות הדיג ולהרוג כך המוני כרישים בגיחת דיג אחת. בשנת 2000 נחקק בארצות-הברית חוק האוסר כריתת סנפירים, אולם מאחר שהחוק לא אסר הובלת סנפירים, יכלו ספינות המובילות סנפירים לשתף פעולה עם דייגים עבריינים מבלי לעבור על החוק. בשנת 2008 הותקנה תקנה הסוגרת פרצה זו בחוק, אך רק עבור החופים המזרחיים של ארצות-הברית.

מפקח פדרלי סופר סנפירי כרישים שהוחרמו (צילום: 2007, NOAA) 

באוקיינוס השקט, לעומת זאת, המשיכה כריתת הסנפירים ללא הפרעה, כשהוואי משמשת כמרכז של סחר בסנפירים עבור השוק באסיה. אולם ביוני נחקק בהוואי חוק חדש, שנכנס לתוקף ב-1 ביולי, והוא אוסר מכירה, החזקה והפצה של סנפירי כרישים ומוצרים מסנפירי כרישים. החוק אוסר גם להעביר סנפירי כרישים דרך הוואי, ולכן יש לו חשיבות בינלאומית רבה.

בדצמבר עבר חוק פדרלי להגנת הכרישים, שנחתם על-ידי הנשיא ב-4.1.2011. "חוק שימור הכרישים" אינו אוסר הרג כרישים, אך הוא מחייב דייגים להעלות ליבשה כרישים רק כאשר סנפיריהם מחוברים לגופם. הוראה זו נחשבת כדרך יעילה למנוע כריתת סנפירים, והחוק צפוי אפוא להפחית באופן משמעותי את הפגיעה בהם.

משקי כלבים

הרבעת "חיות מחמד", ובעיקר כלבים, היא תחום חקלאי בארצות-הברית (puppy mills). כמו בתחומים חקלאיים אחרים, הקורבנות סובלים מצפיפות קיצונית, מהזנחה, מהיעדר פעילות ומטיפולים אלימים. לפי עדויות וטרינרים שפרסם HSUS, כלבים ממשקים כאלה סבלו מהזנחה כה קיצונית, עד שהיו ביניהם כלבים שבקושי יכלו לעמוד בגלל הלכלוך שדבק בפרוותם, וכלבים שציפורניהם גדלו לתוך כף הרגל – לאחר שהוחזקו בכלובי רשת ללא אפשרות לשחוק את הציפורניים. בדצמבר, המיתו הרשויות בקנזס 1,200 כלבים במשק מקומי לאחר שמכר גורים חולי כלבלבת לחנויות בוואיומינג. המחלה משגשגת בהיעדר חיסון ובתנאים סניטריים נמוכים, שתוארו במפורט בדו"ח משרד החקלאות על המשק הנדון.

כלבות במשק טיפוסי (צילום: HSUS) 

לאחר תנופת חקיקה בעניין משקי כלבים בשנים 2008 ו-2009, ב-2010 נחקקו חוקים כאלה גם בשלוש המדינות שבהן מרביעים יותר כלבים מאשר בכל שאר מדינות ארצות-הברית: מיזורי, איווה ואוקלהומה. חשוב במיוחד הוא החוק שנחקק במשאל-עם במיזורי, שם פועלים כ-3,000 משקי כלבים, ה"מייצרים" כמיליון גורים בשנה. החוק, שייכנס לתוקף בנובמבר 2011, מחייב לספק לכלבים במתקנים גדולים אוכל, מים, חלל מספיק, טיפול וטרינרי, פעילות סדירה ומנוחה סבירה בין מחזורי רבייה. כמו כן, אסור למרביע להחזיק יותר מ-50 כלבות רבייה. מבצע קידום החקיקה כלל היערכות של יותר מ-200 ארגוני הצלה, שמוכנים לקלוט כלבים שייפלטו מהמערכת המסחרית ולהפנותם לאימוץ.

HSUS הגיש ב-2010 למעלה מ-10 תביעות נגד מפעילי משקי כלבים. חשיבות מיוחדת יש לאישור שנתן בית-משפט פדרלי באריזונה, להמשיך בתביעת החברה הגדולה ביותר בארצות-הברית שמשווקת כלבים ממשקים, Petland. המשפט צפוי להיערך בקרוב. אולם גזרי-הדין שניתנו למרביעי כלבים אינם מרתיעים, לעתים. בספטמבר גזר בית-משפט בניו יורק קנס בסך 500 דולר בלבד על מרביע שחנק למוות 93 כלבים באמצעות פליטת גז מאגזוז. עונש משמעותי יותר נגזר בטנסי על מרביעת כלבים, קרוב לשנתיים לאחר שהוחרמו 747 חיות מוזנחות מהמשק שלה. היא נדונה לחמש שנות עבודות שירות, חמש שנים נוספות תחת פיקוח, ואיסור להחזיק חיות ולהתרועע עם סוחרי חיות במשך כל חייה.

תצוגות סוסים

משרד המפקח הכללי (OIG, רשות האכיפה בתוך משרד החקלאות האמריקני) פרסם ב-28 באוקטובר דו"ח על מצב האכיפה של החוק לרווחת הסוסים בתצוגות סוסים. במשך שנים, העניק משרד החקלאות רישיונות לתעשיית הסוסים לשכור מפקחים, שאמורים לשמור על רווחת הסוסים. לפי הדו"ח, מפקחים אלה מצויים בניגוד אינטרסים ברור. הם ממעטים לפסול סוסים לתצוגה (ולגרום בכך נזק כלכלי למעסיקיהם). דיווחים על העברות מוגשים באופן הפוטר את האחראים מעונש. כאשר עובד משרד החקלאות צופה במפקחים, מספר העבירות שהם רושמים עולה פלאים, אולם וטרינרים מטעם המשרד נכחו רק ב-6% מהתצוגות שנערכו בין 2005 ל-2008. עובדי המשרד נתונים תחת איומים בניסיון למנוע מהם לבדוק סוסים, והם נאלצים להגיע לעבודה בליווי אנשי ביטחון חמושים או שוטרים. עצם הפגיעה בסוסים אינה מעוררת התנגדות בתעשייה. פציעת רגליהם הקדמיות (soring) כדי לגרום לסוסים ללכת ביציבה שמקובלת בתצוגות, היא נוהג מקובל מזה עשרות שנים.

סוסים בתצוגה: תנוחת הרגליים נגרמה לסוסים על-ידי פציעה מכוונת (צילום: HSUS) 

המלצת OIG היא לבטל את את תוכנית הפיקוח העצמי מטעם התעשייה. הגוף הרלוונטי במשרד החקלאות הסכים להמלצה, והוא ייקח תפקיד ישיר יותר בפיקוח, תוך התחייבות להעניש יותר על הפרות החוק. פרטי הנוהל החדש עדיין לא נקבעו.

סרטי התעללות

צילומי נשים המתעללות בחיות קטנות עד מוות (crush films) הם ענף מסחרי בארצות-הברית, שלקוחותיו שואבים מסרטים אלה סיפוק מיני. החוק האמריקאי סיפק חסות חלקית להתעללות, לאחר שביולי 2008 פסק בית-משפט שאיסור על סרטי התעללות עלול לפגוע בחופש הביטוי. הניסיון של HSUS לגייס את בית-המשפט העליון נגד סרטי ההתעללות נכשל באפריל 2010, כשהשופטים קבעו שאיסור מיוחד על צילומים כאלה מיותר בזכות החוקים הקיימים נגד התעללות. בקונגרס ראו בחומרה גישה זו ואת העלייה בתפוצת סרטי התעללות שבאה בעקבות החלטות בתי-המשפט. ב-9.12.2010 חתם הנשיא אובמה על חוק האוסר יצירה והפצה של סרטים וצילומים שבהם נראים מעשים מכוונים של ריסוק חיות ושיטות הרג אחרות לשם בידור צופים. החוק, שנכנס לתוקף מיידית, חל על סרטים שנועדו לסחר בין מדינות.