עזים וכבשים בתעשיית החלב
כאילו לא מזיק
לחלב צאן יש תדמית של מוצר בלתי מזיק באופן יחסי, המגיע מחיות הנהנות מתנאי חיים טבעיים ומגוף בריא, ללא התיעוש המאפיין את משק חלב הבקר. אולם במציאות, תחלואי התעשייה חדרו גם לעומקו של משק חלב הצאן. סיור במשק צאן במושב נחלים מגלה מעט מעולמן של הכבשים והעזים שמוחזקות בתור מכונות לייצור חלב. לא מדובר בדיר רע במיוחד או בחשיפה של התאכזרות מיוחדת. מדובר דווקא במקום ש"מנוהל היטב". אולם התמונות מגלות מהי משמעות התיעוש של יצורים חיים, אפילו במקום כזה, אפילו דרך שעתיים אקראיות של תיעוד.
מעבר לגדר, החיים בזבל
המחלבה בנחלים היא קומפלקס של מכלאות, שבכל אחת מהן כלואות חיות לפי מיון: מכלאה לכבשים, מכלאה לעזים, מכלאה מעורבת, מכלאה לגורים שהופרדו מאמותיהם וכן מעט גורים בין הכבשים והעזים. העזים חיות על אדמה בוצית, והכבשים חיות על מצע של קש על גבי האדמה. באוויר עומד ריח חזק של אמוניה.
צוות אנונימוס מתאר את ההתקרבות למכלאת העזים: "הן מיד ברחו מאתנו, אבל נשארנו במקום, ולאחר זמן-מה הן התקרבו לגדר."
לעיסת הגדר
הצוות מתאר: "היו עזים אשר ליקקו את הגדר, ולמראית-עין נראה היה שהם מחפשים משהו, נמצאים באי-שקט." ליקוק הגדר וניסיונות לעיסה שלה נראו באופן בולט גם בקרב הכבשים. קשה לדעת מהי הסיבה להתנהגות זו ללא עיון מעמיק יותר. בדרך-כלל, היא מזוהה בחיות שבויות כביטוי של שעמום עמוק ומצוקות נפשיות אחרות, מחסור בחומרים ללעיסה או חסר תזונתי מסוים. במקרים מסוימים מדובר בניסיון נואש לפרוץ את הסורגים.
גסיסה
חיות מבויתות רגישות למחלות ולסיבוכי לידה הרבה יותר מקרובותיהן הטבעיות. בשבי הן מוגנות מטורפים, אך האם הן מקבלות טיפול הולם? הצוות מתאר:
לידה
הצוות מתאר כבשה הכורעת ללדת עם סיוע אגרסיבי. חקלאים נוהגים להציג את הסיוע בלידה בתור אות לטיפול טוב. אולם למעשה, הצורך של כבשים בסיוע הוא תולדה של ברירה מלאכותית הרסנית, שגרמה לעיוותים בגוף הכבשה; כבשים בטבע אינן זקוקות לסיוע בלידה.
מכות
לא מפתיע לגלות, שהכוח שיש בידי הפועלים הופך לאלימות, המתרחשת כעניין אגבי לחלוטין:
הכניסה לחליבה
חליבת צאן מתחילה בהפעלת כוח. צוות אנונימוס מתאר:
במתקן החליבה
החליבה עצמה כרוכה בהגבלת תנועה קיצונית וממושכת:
"הפועלים עומדים בחלק הקדמי של אזור החליבה ובכל פעם חולבים כמה חיות. כשהם מסיימים, הם מסובבים את הקרוסלה כדי להביא לפניהם עוד כמה חיות שלא עברו חליבה. כך, עד להשלמת חליבת כל החיות על הקרוסלה. משך החליבה הוא כ-45 דקות. אחרי כל קבוצת חיות שנחלבת, הפועלים עוברים לקבוצה אחרת שכבר מחכה בצפיפות באזור שמיועד לכך. לעתים החיות מחכות במתחם ההמתנה לחליבה את כל זמן החליבה של ה"נגלה" שבפנים, ולעתים פחות מכך. מדבריהם הבנו שחולבים את החיות פעמיים ביום, כלומר כל חיה מבלה בקרוסלה כשעה וחצי ביום, ועוד זמן מסוים באזור ההמתנה הצפוף."
העטינים
לבסוף, התרשמויות מהאיבר שהפך ל"יחידת ייצור" של חלב:
צוות אנונימוס מסכם את האווירה בתעשייה הנידחת-יחסית של גבינות צאן וחלב צאן: