ארצות-הברית 2011

תרנגולות וכלובים

ההישג הגדול ביותר לטובת בעלי-חיים באמריקה בשנת 2011 הוא ההסכם שנחתם בין HSUS לבין התאחדות יצרני הביצים (UEP) האמריקנית. ההסכם נועד לקדם חקיקה פדרלית, שתבטל תוך 18-15 שנים את השימוש בכלובי סוללה בכל ארצות-הברית. בדומה לחוק האירופי שנכנס לתוקף ב-2012, כך גם ההסכם הנ"ל לא נועד לבטל את השימוש בכלובים, אלא להגדיל את השטח המזערי לתרנגולת ולהוסיף לכלוב אבזרים אלמנטריים. לפי הצעות החוק שתגובש, השטח המוקצב לכל תרנגולת יהיה מעט גדול יותר מהנדרש באירופה; בנוסף לכך, משווקי הביצים יחויבו לציין על קרטוני הביצים את שיטת כליאה, כדי לאפשר לצרכנים לבחור בביצים מלולים נטולי כלובים. ההסכם כולל גם חידוש חשוב בהשוואה לאירופה: איסור על מכירת ביצים שהוטלו בתנאים שאינם עומדים בתנאי החוק. שני הארגונים צופים שהצעת החוק תוגש בקרוב.

כלוב מושבה מאובזר: עדיין צפוף ביותר, אבל פחות גרוע במידה משמעותית מכלוב סוללה, ועומד בסטנדרט החדש שעליו הסכימה התאחדות יצרני הביצים. (מתוך שידור חי מכלובי מושבה מאובזרים של חברת J. S. West) 

חזירות וכלובים

בינואר 2007 התחייבה חברת סמית'פילד להפסיק את השימוש בכלובי הריון (תאי הריון) לחזירות תוך עשור. חברת-הבת של סמית'פילד, מרפי-בראון, היא החברה הגדולה בעולם ל"ייצור" בשר חזיר: היא מחזיקה 880,000 חזירות לרבייה (15.2% מהחזירות לרבייה בכל ארצות-הברית לפי נתוני אפריל 2011).

ביוני 2009 הודיעה סמית'פילד שהיא נסוגה מהחלטתה. המדובר לא רק בהפרת התחייבות של סמית'פילד, אלא גם של מקדונלד'ס – שסמית'פילד היא ספקית בשר החזיק העיקרית שלה; מקדונלד'ס התחייבה כבר ב-2001 לקדם רפורמה בשיטת הכליאה של החזירות אצל הספקים שלה, ולא מימשה את התחייבותה.

על רקע פרסומי סמית'פילד, שלפיהם החזירות במתקני החברה חיות בתנאים אידיאליים ושמספקים להן את כל צרכיהן, פרסם HSUS בסוף שנת 2010 תוצאות של חקירה סמויה במתקן גדול של סמית'פילד, שחשפה כי החזירות בכלוביהן הזעירים בקושי יכולות לזוז והן לוקות בהתנהגויות סטריאוטיפיות כגון נשיכת סורגי הכלובים. בחלק מהמקרים נפגע פיהן מנשיכת המתכת עד כדי כך, שדם כיסה את קדמת הכלוב. חזירות רבות סבלו, ללא טיפול רפואי, מפצעים שנגרמו מבליטות בכלוב ומפצעי לחץ פתוחים. בתחילת נובמבר 2011 הגיש HSUS תלונה בסוכנות פדרלית (SEC) נגד הפרסום הכוזב של סמית'פילד; תוך ימים אחדים הודיעה החברה על חזרה לתוכנית המקורית – הפסקת השימוש בכלובי הריון עד 2017.

איסור על כליאת חזירות בכלובי הריון קיים ב-8 מדינות אירופה, ואיסור כולל באיחוד האירופי ייכנס לתוקף בתחילת 2013. גם 7 מדינות בארצות-הברית קבעו איסור הדרגתי כזה, ו-HSUS מציין 12 חברות אמריקניות גדולות שהפחיתו או ביטלו את השימוש בכלובי הריון.

חזירות בכלובי הריון של סמית'פילד, מתוך חקירה סמויה של HSUS בסוף 2010 

הסכם באוהיו

ב-29.9.2011 נכנסו לתוקף "סטנדרטים לטיפול בחיות משק" – תולדה של ההסכם שנחתם ביוני שעבר בין ארגוני הגנה על בעלי-חיים לבין נציגי התעשיות החקלאיות. ה"סטנדרטים" הם מסמך מחייב מטעם המדינה, שעיקרו הוראות רבות לטיפול סביר בחיות, שעולה בקנה אחד עם מטרות חקלאיות, כגון: אספקה של מזון ומים, מצע נקי, טיפול בחיות פגועות וכדומה. עם זאת, כמה מן ההוראות מהוות רפורמה משמעותית בשיטות החקלאיות הנהוגות:

• איסור על החזקת עגלים בתאי בידוד החל מ-2018;
  
• איסור על כליאת חזירות בכלובי הריון החל מ-2026 ואיסור מיידי על בניית כלובים חדשים כאלה;
  
• איסור על חיתוך זנב (למטרות לא רפואיות) בפרות תעשיית החלב החל מ-2018;
  
• איסור מיידי על בניית לולי סוללות חדשים לתרנגולות (אולם מותר להרחיב לולים קיימים; השטח המוקצה לתרנגולות בכלובים צריך להגיע למינימום המאכזב של 432 סמ"ר לתרנגולת בכלובים חדשים, ותוך 5 שנים בכל הכלובים);
  
• איסור מיידי להוביל עופות בצפיפות שאינה מאפשרת להם לנוח בו-זמנית מבלי לעמוד זה על גבי זה;
  
• הגנות מינימליות על חיות בעת סירוס, הובלה, התמוטטות ועוד.
  

הפרת ה"סטנדרטים" נושאת קנסות בסך 1,000-500 דולר במקרים שנחשבים קלים, ו-10,000-1,000 דולר בהפרות משמעותיות – כאשר מדובר בהתעללות מכוונת או בהזנחה מתמשכת.

שחיטת סוסים

האמריקנים אינם צורכים בשר סוסים, אך הם שולחים סוסים לשחיטה עבור אוכלי בשר בחו"ל. מדי שנה מאז שנת 2005, הקונגרס אינו מתיר למשרד החקלאות לפקח על שחיטת סוסים בארצות-הברית, ומונע בכך שחיטת סוסים שם (השחיטה מותרת תחת פיקוח בלבד). ב-2011 לא התקבל איסור כזה, והאפשרות לשחוט סוסים בארצות-הברית נפתחה מחדש, אם כי לא מומשה.

במקביל להתפתחות מדאיגה זו, שיפר משרד החקלאות את מצבם של הסוסים שנשלחים לשחיטה במקסיקו ובקנדה. עד כה, איפשרה פרצה בחוק להוביל סוסים בקרונות או במשאיות שיש בהם שתי קומות נמוכות, שתוכננו במקור עבור בקר וצאן. הסוסים נאלצו לעבור מסעות ממושכים בתנוחה לא טבעית, ללא יכולת לאזן את עצמם כראוי, ומשרד החקלאות תיעד פציעות מזעזעות בראש, בצוואר, בגב וברגליים של סוסים שהובלו כך. בספטמבר 2011 נסגרה הפרצה בחוק, ובכך נמנע חלק מסבלם של הסוסים בימים האחרונים לחייהם.

חידושים נוספים, בתחומים שבהם שרר קיפאון מזה כמה עשורים, הם: יוזמה של משרד החקלאות לחזק את האכיפה נגד הנוהג לפצוע את רגלי הסוסים כדי לגרום להם להרים רגליים לגובה בתצוגות תחרותיות; ותוספת תקציב שאישר הקונגרס למשרד החקלאות עבור אכיפת החוק להגנה על סוסים.

סוסים מובלים לשחיטה במקסיקו, מתוך חקירה של HSUS בשנת 2007 

ניסויים בחיות

ייצור התכשיר נגד קמטים, בוטוקס, כרוך במבדקי רעילות שבמהלכם הורגים את החיות בחנק. לפי נתוני HSUS, חברת התרופות אלרגן, יצרנית בוטוקס, הורגת רבבות חיות בשנה במבדקים כאלה באיחוד האירופי לבדו (על המצב בארצות-הברית לא התפרסמו נתונים). HSUS, בשיתוף עם חברת ההשקעות Calvert, גיבשה בשנים האחרונות החלטות של בעלי מניות באלרגן, הדורשים מהנהלת החברה שקיפות בעניין מאמציה להחליף את מבדקי הרעילות הקיימים במבדקים ללא חיות. ביוני 2011 הכריזה הנהלת החברה כי קיבלה אישור ממינהל המזון והתרופות האמריקני לבצע את מבדקי הרעילות בשיטה שאינה כוללת ניצול חיות. בעקבות קבלת האישור, צפוי היקף המבדקים בחיות שעורכת החברה עבור בוטוקס להצטמצם ב-95% תוך שלוש שנים.

מוקדם יותר השנה, נבלמה תוכנית להעביר 187 שימפנזים ממתקן בניו מקסיקו למעבדה בטקסס, עבור ניסויים פולשניים. תחת לחצי ארגונים להגנה על חיות, המוסדות הלאומיים לבריאות (NIH) מנעו את ההעברה וייסדו פאנל של מומחים במטרה לקבוע עד כמה נחוץ השימוש בשימפנזים במחקר. בדצמבר, קבע הפאנל שניסויים בשימפנזים הם "בלתי נחוצים בעיקרם", ו-NIH הודיעו שלא ייערכו ניסויים חדשים בשימפנזים. מחצית מהניסויים הנוכחיים בשימפנזים צפויים להיפסק בהדרגה.

באוקטובר הכריז צבא ארצות-הברית, בעקבות לחץ ציבורי, שהשימוש בקופים חיים באימוני לוחמה כימית יוחלף בשיטות שאינן כוללות חיות.

גורי שימפנזים במעבדה בארצות-הברית, מתוך חקירה סמויה של HSUS, פברואר 2009 

חיות בר

ב-4.1.2011 חתם הנשיא אובמה על "חוק שימור הכרישים". החוק אינו אוסר הרג כרישים, אלא אוסר להעלות ליבשה סנפירים שנכרתו מגוף הכרישים בים. דייגי כרישים ייאלצו להעלות ליבשה כרישים שלמים במקום לזרוק למים את הכרישים לאחר כריתת סנפיריהם. הובלת הכרישים ליבשה מחייבת את הדייגים לערוך הרבה יותר מסעות דיג והופכת אפוא את דיג הכרישים לפחות משתלם כלכלית. בהמשך השנה, קבעו מספר מדינות איסור על סחר בסנפירי כריש: גואם (באוקיינוס השקט), מדינת וושינגטון, אורגון, קליפורניה וכן טורונטו.

במרץ נכנס לתוקף "חוק האמת בסימון פרווה," הסוגר את הפרצה בחוק הפדרלי, שאיפשרה להימנע מסימון מוצרים שיש בהם חלקי פרווה קטנים יחסית. החוק החדש מחייב לסמן את כל מוצרי הפרווה תוך ציון מין החיה. הסימון יאפשר לצרכנים המעוניינים לקנות מוצרים המכילים פרווה מלאכותית להימנע מלקנות בשוגג פרווה אמיתית.

במהלך השנה התחולל בארצות-הברית מאבק תחיקתי בעניין ציד במכלאות. המדובר בתופעה נפוצה של גידול חיות בר "אקזוטיות" בשבי כדי שציידים יירו בהן, תמורת תשלום, בתוך השטח המגודר. ב-9 מדינות הוגשו הצעות חוק שנועדו להרחיב את הציד במכלאות. כל ההצעות הובסו, ובעקבות חקירה סמויה של HSUS במתקני ציד כאלה, הקונגרס דן כיום בהצעת חוק פדרלית שנועדה להגביל את הציד במכלאות.

במקביל לכך, הוחמרו החוקים נגד ציד בלתי חוקי ב-5 מדינות. חלק משמעותי מעבודת האכיפה נערך על-ידי הצעת פרסים כספיים למי שימסור מידע שיביא להרשעת הצייד העבריין. המממן העיקרי של הפרסים הוא HSUS, לעתים כתוספת למימון רשותי.