מהפכה בקליפורניה

בכתבה זו: החוק: על עגלים, חזירות ותרנגולות  | הקמפיין: איך עושים מהפכה 

מתוך אתר Yes! on Prop 2 

החוק: על עגלים, חזירות ותרנגולות

ארץ ללא חוק (כמעט)

ב-4.11.2008 הצביעו אזרחי קליפורניה ברוב משכנע (63.2%) בעד "הצעה 2", היא חוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק". החוק, שייכנס לתוקף בראשית שנת 2015, מסמן את ראשיתה של תקופה חדשה בארצות-הברית. "חוק רווחת בעלי-החיים" הפדרלי פוסח במפורש על "חיות משק", ואפילו "החוק לשיטות שחיטה הומאניות", שנועד מלכתחילה להגן על חיות המנוצלות בחקלאות, מתעלם בפועל מרובן המכריע – העופות. החקיקה האמריקאית ביחס ל"חיות משק" מאובנת עד כדי כך, שחברות חקלאיות וחברות לממכר מזון מן החי נכנעו ללחץ ישיר שהפעילו עליהם ארגונים להגנה על חיות, והחלו בראשית העשור האחרון לקבוע תוכניות להפחתת סבלן של החיות – ללא התערבות המחוקק.

הדרך העיקרית שמציעה הדמוקרטיה האמריקאית להתמודדות עם שליטתו של הלובי החקלאי בבתי המחוקקים היא משאל-עם ישיר, הנערך כחלק מהבחירות. ההצעות במשאל-העם התקבלו להצבעה בבחירות לאחר שנאספו מבעוד מועד חתימות תמיכה של אזרחים במספר מספיק. כך, שלושה מתוך ששת האיסורים על שיטות חקלאיות מסוימות, שהתקבלו במדינות ארצות-הברית בשנים האחרונות, מבוססים על משאל-עם. במהלך תקופה זו קברו המחוקקים בקליפורניה מספר הצעות חוק לרווחת בעלי-חיים בחקלאות. לכן פנו ארגוני ההגנה על בעלי-חיים לחקיקה באמצעות משאל-עם.

עיקרי החוק: שלוש התעשיות

החוק החדש מהווה תוספת לקוד הבריאות והבטיחות. מטרת התוספת, כפי שהיא מנוסחת בלשון החוק, היא "לאסור כליאה אכזרית של חיות משק באופן שאינו מאפשר להן להסתובב בחופשיות, לשכב, לעמוד ולמתוח את אבריהן באופן מלא." אם כן, מטרת החוק איננה להעניש בדיעבד עבריינים שהתאכזרו לחיות באופן חריג – הגישה המקובלת יותר בחוקי הגנה על חיות – אלא למנוע מראש שימוש בשיטות הכליאה המקובלות בתעשיות שלמות. אלה הם הסעיפים החשובים ביותר בחוק:

עגלים

בארצות-הברית מגדלים למעלה מ-700,000 עגלים בשנה כדי לשווק את בשרם כ"עגל חלב". רובם הגדול של "עגלי החלב" הם זכרים שנולדו לפרות בתעשיית החלב. בתעשייה כולאים אותם מיום לידתם ועד לגיל 18-16 שבועות בתא הגדול מעט מגודל גופם. שלא כמו בתעשייה הישראלית, התא האמריקאי פתוח בדרך-כלל בחלקו האחורי, והעגל קשור בצווארו בשרשרת קצרה שמונעת ממנו להסתובב. השימוש בשיטות אלה נאסר באירופה החל משנת 2007, ובישראל נקבע איסור שייכנס לתוקף מלא באמצע שנת 2009. בארצות-הברית נקבע איסור דומה באריזונה (החל מסוף שנת 2012), אך מלבד זאת התעשייה מקדימה את המחוקקים: לאחר ששני "יצרני" בשר העגל הגדולים ביותר התחייבו לבטל בהדרגה את תאי הבידוד לעגלים, החליטה פה-אחד הנהלת "התאחדות עגל החלב האמריקאית" (AVA) לבטל את השימוש בתאי בידוד עד סוף שנת 2017. החוק הקליפורני מקדים אפוא בשלוש שנים את ההחלטה הוולונטרית של התעשייה.

עגלים בתאי בידוד (Farm Sanctuary) 

חזירות

כ-6 מיליון חזירות מוחזקות בארצות-הברית למטרת רבייה (כלומר, כדי לספק גורים שיפוטמו ויישחטו בגיל צעיר עבור בשרם). בקליפורניה יש כ-20,000 חזירות. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי, כמעט 80% מהחזירות בארצות-הברית מוחזקות בכלובי הריון במשך קרוב לארבעת חודשי ההריון. הכלוב מעט יותר גדול מגוף החזירה, והיא אינה יכולה להסתובב בו. באיחוד האירופי נקבע איסור (משנת 2013 ואילך) על החזקת חזירות בתנאים אלה החל מהשבוע הרביעי להריונן. בישראל, משרד החקלאות מעכב את התקנת התקנות לתעשייה זו. בארצות-הברית נחקקו איסורים על השימוש בכלובי הריון בפלורידה, באריזונה ובאורגון. איסור הדרגתי על השימוש בכלובי הריון נקבע גם על-ידי גופים מובילים בתעשייה: Smithfield Foods (חברת בשר החזיר הגדולה בעולם), Maple Leaf (החברה הקנדית הגדולה ביותר) ומועצת יצרני בשר החזיר של קולורדו. החוק הקליפורני מקדים בשנתיים את הרפורמה של סמית'פילד.

חזירות בכלובי הריון (Farm Sanctuary) 

תרנגולות

בתעשיית הביצים האמריקאית יש כ-280 מיליון תרנגולות, מתוכן כ-95% כלואות בכלובי סוללה. קרוב ל-19 מיליון תרנגולות מוחזקות בתעשייה הקליפורנית. "התאחדות יצרני הביצים" (UEP) האמריקאית טוענת שהשטח הממוצע שמוקצב לתרנגולת בכלוב הוא 555-432 סמ"ר. זהו שטח קטן יותר משטחו של דף נייר רגיל (גיליון A4) ועדיין מדובר בהערכה נדיבה במיוחד (הארגון PETA טוען שבתעשייה נהוג להקצות 300 סמ"ר לתרנגולת, כלומר הן עומדות זו על זו בכלוב). האיחוד האירופי אסר על השימוש בכלובי סוללה, בתהליך שנכנס לתוקף בהדרגה ויושלם בשנת 2012. אולם האיחוד אינו מגביל את השימוש בכלובים קצת יותר גדולים ("כלובים מועשרים"); רק בשווייץ, בגרמניה ובאוסטריה נקבע איסור על השימוש בכלובים, והם כמעט נעלמו גם משבדיה. בחוקים של מדינות ארצות-הברית ובתעשייה האמריקאית לא נקבעו איסורים כאלה, מלבד איסורים במסגרת מדיניות רכישת הביצים של חברות לא גדולות לממכר מזון, והגבלות צנועות על גודל הכלוב, שדורשות החברות מקדונלד'ס וברגר קינג מספקי הביצים שלהן.

על רקע זה, הרפורמה בתעשיית הביצים היא החלק המהפכני ביותר בחוק החדש בקליפורניה. לא זו בלבד שמדובר בתקדים בארצות-הברית, אלא גם מדובר בחוק מתקדם יותר מהחוק האירופי! בעוד שהרפורמה באיחוד האירופי מקציבה לכל תרנגולות שטח של כ-27.4x27.4 סנטימטרים בלבד, החוק הקליפורני דורש שהתרנגולת תוכל למתוח את כנפיה מבלי לגעת בסורגים. מאחר שמוטת הכנפיים של תרנגולת היא כ-75 ס"מ, החוק הקליפורני ודאי הופך את השימוש בכלובים לבלתי מעשי מבחינה כלכלית, לעומת החוק האירופי, שאינו מבטל את השימוש בהם.

תרנגולות בכלוב סוללה בקליפורניה (East Bay Animal Advocates) 

חריגות

החוק החדש חל על משקים חקלאיים בפעילותם הסדירה, ולא חל על כליאה בתנאים הבאים: מחקר מדעי או חקלאי; בדיקה או טיפול למטרות וטרינריות; הובלה; תצוגות בעלי-חיים בירידים וכדומה; במהלך שחיטה; ובכל הנוגע לחזירות הרות – גם במהלך השבוע שלפני תאריך ההמלטה המשוער.

אכיפה

העבירה על החוק נחשבת כעוון (misdemeanor), והעונש המרבי עליה הוא קנס בסך 1,000 דולר, מאסר עד 180 יום, או שניהם יחד.

הערכה

החוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק" מצטרף לחוק הקליפורני נגד פיטום אווזים ולחוק הקליפורני (שנחתם ב-25.7.2008) נגד סחר בבקר ובחזירים שקרסו ואינם מסוגלים ללכת. חוקים אלה מציבים את קליפורניה בראש העניין ברווחת בעלי-חיים בארצות-הברית. אולם למרות יתרונות מסוימים של החוק החדש על פני החוק האירופי, קליפורניה איננה אירופה. החקיקה באירופה אינה מושתתת על יוזמות מבודדות, אלא היא מהווה תהליך רציף, שיטתי וממוסד לחלוטין, המגובה במחקר מדעי-טכנולוגי-כלכלי מתמיד שמנהלים מוסדות האיחוד. לעומת הניסיון האירופי למתן את כלל ההיבטים הבעייתיים של תעשיות בעלי-החיים, ההתמקדות הקליפורנית במרחב הכליאה בלבד, מהווה עדיין יוזמה מבודדת. בחוק הקליפורני אין, למשל, התייחסות לצורך של תרנגולות להטיל במסתור, לעמוד על ענפים או להתפלש בחול. יתירה מזאת, מכיוון שלשון החוק אינה קובעת את מספר התרנגולות (או משקל התרנגולות) המותר לכליאה ביחידת שטח, יתכן שהלולנים ימצאו דרך חוקית להחזיקן בצפיפות עצומה במבנים סגורים ללא כלובים. עם זאת, החוק החדש הוא ראשיתה של מהפכה בארצות-הברית. לא זו בלבד שזהו החוק הראשון שמעניק הגנה לעופות, אלא הוא גם מתייחס בו-זמנית לבעיה עקרונית אחת המשותפת לשלוש תעשיות בעלי-חיים.

באנר מתוך הקמפיין לקידום הצעת החוק 

מקליפורניה כדאי להביט בחזרה בישראל. כאן כמעט כל התרנגולות כלואות בכלובי סוללה, בעידוד הממשלה. אולם אם בקליפורניה אפשר לבצע שינוי יסודי בתעשייה, הגדולה כמעט פי שלושה מהתעשייה הישראלית, ודאי שהדבר אפשרי גם כאן.

הקמפיין: איך עושים מהפכה

האתגר

חוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק" ("הצעה 2") קובע תקדים בארצות-הברית: התייחסות ישירה לעופות, והשפעה על יותר חיות מכל חוק אמריקאי אחר לרווחת בעלי-חיים. בפני הארגונים להגנה על בעלי-חיים עמד יריב ענק: קליפורניה היא המדינה החקלאית הגדולה בארצות-הברית, ותעשיית הביצים שלה היא החמישית בגודלה, בשווי 330 מיליון דולר בשנה. בנוסף לכך, כל תעשיית הביצים האמריקאית התייצבה מאחורי התעשייה המקומית. הרפורמות שמפרט החוק עולות כסף, עובדה המכוננת את הטיעון החזק ביותר של מתנגדי החוק: עם התייקרות "ייצור" הביצים (וכן בשר החזירים ובשר העגלים) בקליפורניה, התעשייה הקליפורנית לא תוכל לעמוד בתחרות עם התעשיות במדינות סמוכות; התעשייה המקומית תחוסל, האבטלה תגאה – ולחיות זה לא יועיל כלל כי ימשיכו לכלוא אותן במדינות אחרות בכלובים הסטנדרטיים. היו מי שהשתכנעו; אך הטיעונים של תומכי הצעת החוק היו משכנעים יותר.

מדינה אחת בכל פעם

הצעה 2 קודמה על-ידי התארגנות בשם Californians for Humane Farms. את ההתארגנות הוביל ארגון לאומי – HSUS (החברה ההומאנית של ארצות-הברית), שכבר מילא בשנים האחרונות תפקיד מרכזי בקבלתם של חוקים חקלאיים דרך משאלי-עם:

• איסור על כלובי הריון לחזירות בפלורידה (2002);
  
• איסור על כלובים אלה ותאי בידוד לעגלים באריזונה (2006);
  
• איסור על שתי הפרקטיקות בקולורדו (מאי 2008; אמנם מדובר בחוק רגיל, אולם הוא התקבל תחת איום של HSUS לקדם משאל-עם בנושא).
  

HSUS, לעתים קרובות בשיתוף עם Farm Sanctuary וארגונים מקומיים, מקדם משאלי-עם וחקיקה רגילה בתוך המדינות השונות. עם 10.3 מיליון חברים, מהם כמיליון קליפורנים, התקציב השנתי של HSUS עומד על 127 מיליון דולר. המדובר אפוא בכוח משמעותי, המאפשר מימון חיוני לפרסום בטלוויזיה ובאינטרנט, למשל, והפעלת אלפי מתנדבים – חלקם מכל רחבי ארצות-הברית.

וויין פאסלי (Wayne Pacelle), נשיא ומנכ"ל HSUS. עם דיבור נעים ורהוט ומראה של כוכב הוליוודי, פאסלי הוא "הנשק הסודי" של HSUS, הן מול התקשורת והן בעבודה מול מוסדות השלטון. התמונה (מאת Michael Kelley) לקוחה מכתבה ענקית בניו יורק טיימס לטובת הצעה 2, מ-29.10.2008. 

כרסום בתעשיית הביצים

בסקירת החוק הזכרנו את הרפורמות שקבעו בארצות-הברית חברות לגידול ולמכירת בשר עגלים ו"התאחדות עגל החלב האמריקאית", וכן את הרפורמות של חברת בשר החזיר Smithfield Foods ומועצת יצרני בשר החזיר של קולורדו. גם בתעשיית הביצים נרשמו לאחרונה הצלחות. חברות רבות לממכר מזון השתכנעו להחליף את השימוש בביצים מכלובי סוללה בביצים "חלופיות" (כלומר, מתרנגולות שמוחזקות בלולים ללא כלובים – הן במבנים סגורים והן במבנים עם גישה לחצר). HSUS החל בקמפיין נגד ביצים מכלובים בשנת 2005. אחת מן התוצאות היא התחייבות של חברות גדולות ברחבי ארצות-הברית להפסיק לחלוטין לשווק ביצים מכלובי סוללה:

• 275 חנויות של מספר רשתות לממכר מזון טבעי.
  
• חברת Ben & Jerry's.
  
• Trader Joe's (כ-300 סופרמרקטים) מקליפורניה הפסיק למכור ביצים מכלובים תחת מותג הבית.
  
• Compass Group, שירות אספקת הארוחות הגדול בעולם (8,000 לקוחות – חברות, מוסדות וכו') החליף את כל הביצים השלמות שהוא משווק.
  
• Guckenheimer מקליפורניה, שירות אספקת ארוחות (שני מיליון ארוחות ביום).
  
• 139 מסעדות מרשתות שונות.
  
• עד מרץ 2008, כמעט 350 אוניברסיטאות ומכללות קבעו מדיניות לביטול או להפחתה משמעותית של השימוש בביצים מכלובים.
  

בנוסף לשינויים גורפים אלה, כמה חברות ענק התחייבו להגדלת שיעור הביצים החלופיות מבין הביצים שהן מוכרות:

• Safeway (כ-1,743 סופרמרקטים) התחייב להכפיל את שיעור הביצים החלופיות עד ל-6%.
  
• ברגר קינג (כ-7,500 מסעדות בארצות-הברית) התחייב לעלות ל-5%.
  
• Hardee's and Carl's Jr (למעלה מ-1,000 מסעדות) התחייבו להגיע ל-2%.
  
• Denny's מקליפורניה (למעלה מ-1,000 מסעדות) התחייב להתחיל להשתמש בביצים חלופיות.
  

התחייבויות אלה כבר השפיעו על חייהן של מיליוני תרנגולות. את התמונה המרשימה חותמות החלטות שהתקבלו בעשר ערים ברחבי ארצות-הברית. המועצות המקומיות בערים אלה קיבלו, לרוב פה-אחד, הצהרות גינוי חריפות נגד השימוש בכלובי סוללה. ארבע מהערים נמצאות בקליפורניה: מערב הוליווד, ברקלי, סנטה קרוז וסן פרנציסקו.

אם כן, ללא הפגנות אגרסיביות בסגנון PETA, דרך משא-ומתן שקט עם החברות וגיוס הציבור לכתיבת מכתבים, הצליח HSUS תוך כשלוש שנים וחצי להפוך את הביצים החלופיות לנוכחות כלכלית משמעותית, שהיוותה רקע לחקיקה בקליפורניה. הדרישה בקליפורניה לביצים חלופיות היא כעת כ-5%, אם כי ככל הנראה רק 90% מהתעשייה המקומית משתמשת בכלובי סוללה (הפער באחוזים מתמלא בביצים מיובאות מכלובים).

מפרות לתרנגולות

קליפורניה מובילה את ארצות-הברית בחקיקה להגנה על בקר מפני התעללות במשחטות. ב-1995 נחקק בקליפורניה חוק ראשון בנושא. ההתעללות בפרות שהתמוטטו שבה לכותרות בכל ארצות-הברית בעקבות גילוי ספגת המוח ("הפרה המשוגעת") בסוף שנת 2003, והביאה לקביעת הגבלות להתעללות. החוק המתקדם ביותר בארצות-הברית נגד התעללות בחיות שהתמוטטו, התקבל בקליפורניה ב-22.7.2008. זאת בעקבות חקירה סמויה של HSUS במשחטה בקליפורניה, שם נחשפה התעללות בפרות. החשיפה עוררה סערה ציבורית והשמדת בשר בהיקף חסר תקדים מחשש מפני אכילת פרות חולות. מדובר אפוא בנושא שונה מזה שטופל בהצעה 2, אולם אזרחי קליפורניה הבינו את הקשר: החקלאות התעשייתית מתעללת בחיות.

מתוך תשדיר בחירות: פאסלי מזכיר את חשיפת ההתעללות בפרות במשחטת Hallmark/Westland כדי להמחיש מה רע בחקלאות התעשייתית – וגם שכדאי לסמוך על HSUS. 

החשיפה נעשתה בסוף ינואר 2008. כדי שהצעה 2 תתקבל למשאל-עם, היה צורך בחתימות של 650,000 אזרחים. בחודשים הראשונים לקמפיין, איסוף החתימות התנהל בעצלתיים; לאחר החשיפה, אנשים עמדו בתור בדוכני ההחתמה. הצעה 2 הוגשה עם כ-800,000 חתימות.

מתוך תשדיר בחירות: מנהלת הקמפיין "כן! להצעה 2" והכלכלנית הראשית של HSUS, ג'ניפר פירינג, ממחישה את הקשר בין טיפול טוב בכלבים ובחתולים בבית לבין הצעה 2 

התגייסות

קמפיין "כן! להצעה 2" הסתמך במידה משמעותית על 4,000 מתנדבים באינטרנט, ובפרט ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, כדי לאסוף חתימות ותרומות וכדי לסייע לאנשים בבניית קמפיין פרטי קטן משלהם. מתנדבים חילקו עלונים ברחובות, ו-25,000 איש תרמו לקמפיין, רובם סכומים קטנים. אולם הקואליציה הקליפורנית הייתה חייבת לגייס גם גופים גדולים. ואמנם, רשימת התומכים המוצהרים בהצעה 2 נראית אינסופית. היא כוללת ארגוני צרכנים כגון פדרציית הצרכנים של אמריקה, סמכויות וטרינריות כגון התאחדות הרופאים הווטרינרים של קליפורניה, ארגונים סביבתיים כגון Sierra Club, סמכויות דתיות כגון מועצת הכנסיות של קליפורניה, ואפילו המפלגה הדמוקרטית של קליפורניה התגייסה כתומכת מוצהרת. לרשימה נוספו מאות שחקנים, שפים, רופאים, מדענים, אנשי עסקים ועוד. עשרות ארגונים חברתיים, 30 עיתונים ואפילו 100 חקלאים הצטרפו לתומכים המוצהרים.

מתוך תשדיר בחירות: גיוס ידוענים לתמיכה בהצעה 2 (בתמונה: GZA, כוכב להקת ההיפ-הופ וו-טאנג קלאן) 

מתקפה משפטית

קמפיין "לא להצעה 2" מומן על-ידי תעשיות בעלי-החיים, ובעיקר תעשיית הביצים, מכל רחבי ארצות-הברית. הקמפיין הנגדי, "כן! להצעה 2", כולל פירוט של עבירות שביצעו 19 מהתורמים הגדולים לקמפיין ההתנגדות: זיהום סביבתי, התאכזרות לחיות, זיהום מזון, הונאת צרכנים ועוד. HSUS השתמש בהפללת התעשייה כחלק מהקמפיין, והגיש במהלכו, ובעיקר לקראת הבחירות, למעלה מתריסר תביעות נגד מתנגדיו – בעיקר באשמות זיהום, התעללות והונאה. התביעה שקיבלה חשיפה רבה במיוחד הוגשה נגד משרד החקלאות האמריקאי ו"ועד הביצים האמריקאי", לאחר שהמשרד אישר לוועד להוציא 3 מיליון דולר מכספי משלם המסים על הקמפיין נגד הצעה 2. בית-המשפט הסכים שהוצאה זו אינה חוקית. גם מתנגדי ההצעה ניסו להגיש תביעות משלהם, אבל המסר של HSUS עבר לקראת יוזמות החקיקה הבאות: ניסיונות ההתנגדות יעלו לתעשייה הרבה מאוד כסף.

מתוך תשדיר בחירות: ד"ר קייט הארלי, המכהנת כפרופ' בביה"ס לרפואה וטרינרית, היא אחת מכ-500 וטרינרים בקליפורניה שהצטרפו לקידום הצעה 2 

בתקשורת

קמפיין "כן! להצעה 2" הדגיש את יתרונות ההצעה: צמצום ההתעללות בחיות (מובילי הקמפיין לא העמידו פנים שסילוק הכלובים יעניק לחיות חיים טובים אלא הדגישו שזהו צעד אלמנטרי בלבד); הגברת בטיחות הביצים והבשר למי שאוכלים אותם; שיפור מעמדם של משקים משפחתיים קטנים; ושיפור איכות המים והאוויר באזור המשקים. ההסברה הרבתה לעסוק בקשר שבין אהבת "חיות מחמד" ליחס הוגן ל"חיות משק", ואחד מגיבורי התשדירים הוא חזרזיר מצויר המשחרר חיות.

מתוך תשדיר בחירות: פאסלי מתגונן ומסביר שהחוק יעלה את מחיר הביצים בתוספת זניחה; בתשדיר זה ובאחרים מרבה פאסלי גם לתקוף את תעשיית הביצים על הונאות, זיהום הסביבה ועוד. 

הקמפיין התקשורתי כלל רגעים בולטים, כגון: תוכנית של אופרה ווינפרי על הצעה 2, אירוע גיוס כספים (מיליון דולר) שערכה הקומיקאית אלן דג'נרס, מאמר מערכת נלהב בניו יורק טיימס ותשדירי תעמולה בטלוויזיה (בתשלום). אולם המאבק התקשורתי היה קשה. שלושת העיתונים הגדולים בקליפורניה התנגדו להצעה 2 והרבו לפרסם כתבות על הנזק הכלכלי שיגרום החוק לחקלאים, העלייה צפויה במחירי הביצים, הסכנה הבריאותית הטמונה בביצים שהוטלו מחוץ לכלוב – בנוסף לכזבים פרועים על חייהן הטובים של התרנגולות בכלובים. הנושא האחרון לא היווה אתגר משמעותי לתומכי הצעה 2, אבל הנושאים האחרים דרשו התפלמסות בעזרת מחקרים, כגון סקר נרחב באיחוד האירופי, שמצא כי שכיחות חיידקי הסלמונלה גדולה עד פי 25(!) בביצים מכלובי סוללה; וניתוח כלכלי של מומחה לעופות, שהעריך כי שינוי הלולים לפי החוק יעלה את מחיר ה"ייצור" של ביצה בסנט אחד בלבד (HSUS גם תבע את אוניברסיטת קליפורניה על מניפולציה בנתוני המחקר הכלכלי ששימש את מתנגדי הצעה 2).
בתמונה: אלן דג'נרס (משמאל) וזוגתה פורשיה דה רוסי מארחות אירוע התרמה להצעה 2.

האתגר הגדול ביותר של תומכי ההצעה היה לשכנע שהחוק יגרום לשיפור בתעשיות הביצים, החזירים והעגלים בקליפורניה – ולא לחיסול התעשיות המקומיות והחלפתן בייבוא ממדינות שאין בהן חוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק". תחזית קודרת זו תימנע רק אם המדינות הסמוכות יחקקו חוקים דומים לאלה שבקליפורניה, ואם במקביל לכך הדרישה לביצים חלופיות תעלה במהירות בשנים הקרובות. אלה הם האתגרים העומדים בפני תומכי הצעה 2. למרבה האירוניה, כיום, לאחר קבלת החוק, מימוש אתגרים אלה הוא גם האינטרס של החקלאים הקליפורנים שהתנגדו להצעת החוק.