השמדת האפרוחים הזכרים - תקווה לשינוי?
השמדת אפרוחים: אכזריות בינלאומית
בתעשיות הביצים ברוב חלקי העולם וגם בישראל, נהוג להשמיד את האפרוחים הזכרים במדגרה, לרוב עוד ביום בו יצאו לאוויר העולם. האפרוחים שזה עתה בקעו מהביצה מושלכים על גבי סרט נע, ועובדי המדגרה מפרידים בין הנקבות לזכרים. הזכרים, שאין באפשרותם להטיל ביצים ושאינם מתאימים לתעשיית ה"עוף" מפני שגופם לא עוות גנטית על מנת שיוכל "לייצר" בשר במהירות לא טבעית - מושלכים למותם. עד לפני כמה שנים היה נהוג, כדי לחסוך זמן ומאמץ, פשוט לערום את האפרוחים אחד על השני בתוך שקית ולהשאיר אותם למות מרעב או מחנק; אבל הביקורת הציבורית על האכזריות שבהפקרתם לגסיסה איטית הובילה בחלק ממדינות המערב, ובכללן ישראל, לחיוב שיטות "הומניות" יותר (או, לפחות, מהירות יותר): השלכת האפרוחים למגרסה, שבדומה לבלנדר, חותכת אותם ואמורה להביא למותם במהירות; מעיכתם בין שני תופים מסתובבים; חנק בגז; ועוד. גם מכונות הגריסה, כפי שנחשף בתחקיר של אנונימוס ששודר ב"מבט" ובתחקיר "תנו לחיות לחיות" ששודר ב"כלבוטק", הינן אכזריות כשלעצמן ואף אינן מצליחות להרוג במהירות את כל האפרוחים המושלכים אליהן, שחלקם מופקרים לאחר מכן לגסוס מפצעיהם בין חבריהם המתים.
גרמניה: הממשלה פועלת להפסקת הרג הזכרים
גרמניה, המדינה הגדולה והעשירה באיחוד האירופי, היתה המדינה הראשונה שניסתה למצוא פיתרון שימנע את הצורך של תעשיות הביצים להשמיד את האפרוחים (כ-45 מיליון אפרוחים בשנה בגרמניה לבדה). בעקבות לחץ ארוך שנים של ארגונים להגנת בעלי חיים, פנתה בשנת 2008 לשכת שר החקלאות הגרמני למעבדת מחקר באוניברסיטת לייפציג, בבקשה שייפתחו שיטה לזיהוי מין האפרוח לפני בקיעתו, המצאה שעשויה לאפשר לתעשיית הביצים להימנע מבעוד מועד מהולדתם של אפרוחים זכרים. המשרד הקציב לצורך המחקר כ- 2 מיליון יורו. ב-2014, לאחר שש שנות מחקר, נמצא פטנט בדמותו של מכשיר הפולט קרן לייזר, שיוצרת חור מיקרוסקופי בביצים, ומצליחה לזהות, על-פי הרכב החלבון, אם מדובר בעובר זכרי או נקבי. ב-2015 הכריז משרד החקלאות הגרמני שהוא מתכוון לאמץ את השיטה ולהחיל אותה על התעשייה במהלך 2016, כך שב-2017 לא תתקיים יותר השמדת אפרוחים במדינה, גם על-פי חוק. כלי תקשורת ברחבי העולם מיהרו לפרסם את התוצאות הללו בשמחה.
תחילתו של קשר ישראלי
לאחר הפרסום אודות ההתפתחות הגרמנית, פנתה אל מעבדת המחקר בלייפציג ענת רפואה, פעילה ותיקה לזכויות בעלי חיים הפועלת כיום בתנועת "צדק לכל". רפואה מספרת: "במעבדה סיפרו לי שתהליך הזיהוי שהם פיתחו מצריך כרגע בדיקה של כל ביצה בנפרד, בתהליך האורך כ-12 שניות לביצה. תעשיית הביצים הגרמנית טענה שזהו פרק זמן ארוך מדי שיגרום לעליה של 10% במחיר של כל ביצה, ולכן השיטה עדיין אינה ישימה כלכלית. המעבדה ביקשה וקיבלה ממשרד החקלאות הגרמני מיליון יורו נוספים כדי להצליח לקצר את השיטה ל-3-4 שניות, במטרה לסיים את השיפור עד סוף 2015 כך שיספיקו לעמוד בלוח הזמנים המתוכנן".
ד"ר אבי פרל, המדען הראשי של משרד החקלאות, מספר שבשנים האחרונות סיפר לו שר החקלאות הגרמני כריסטיאן שמידט, בביקוריו בישראל, על הקושי שבו נתקלת מדינתם במציאת הפיתרון הטכנולוגי והכלכלי לבעיה, והביע רצון בשיתוף פעולה עם ישראל במציאת הפיתרון.
ראש הממשלה מתערב
באוגוסט האחרון אירעה התפתחות בנושא בישראל, מכיוון לא צפוי: במסגרת דיוני התקציב בממשלה, בישיבה אודות "חוק ההסדרים", נידונה בין השאר הרפורמה שמתכנן שר האוצר, משה כחלון, בתעשיית העופות לבשר, שאם תאושר תביא להולדתם של כעשרים מיליון אפרוחים שאין ביקוש לבשרם. בשבועות שקדמו לישיבה, אנונימוס ופעילים נוספים לזכויות בעלי חיים ניסו להביא לביטול הרפורמה. זאת בשל הסבל הרב והמיותר שייגרם לאפרוחים שייוולדו ושחלקם, כנהוג בתעשייה, יושמדו בימיהם הראשונים על רקע סיווגם כ"פגומים". באותה ישיבה סיפר ראש הממשלה בנימין נתניהו שנושא השמדת האפרוחים קרוב ללבו וללב רעייתו, וכפי שדווח ב"כלכליסט", ביקש להוסיף סעיף לפרוטוקול הישיבה, ובו נכתב כי יש "להנחות את מנכ"ל משרדו אלי גרונר לבחון יחד עם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו דרכים לצמצום השמדת אפרוחים ולקידום מחקר שיביא מלכתחילה לצמצום מספר האפרוחים ממין זכר", כך שהצורך בהשמדתם יפחת.
חשוב לציין, שמציאת פיתרון שכזה יוכל להיות מיושם בתעשיית הביצים, אך אינו רלוונטי לתעשיית בשר העוף שנידונה בישיבה, אשר במסגרתה מגודלים גם זכרים וגם נקבות, והשמדת אפרוחים בימיהם הראשונים נעשית לרוב על רקע סיווגם כ"חלשים", וללא קשר למינם.
התפתחות נוספת בעלילה: הטכנולוגיה הישראלית
ד"ר פרל מספר שההנחיה של נתניהו הובילה ליצירת קשר בינו ובין חברה טכנולוגית ישראלית (שבשלב זה מבקשת לא לפרסם את שמה), שלרוב אינה עוסקת בחקלאות. חברה זו ביצעה ניסויים מוצלחים בשיטה המתבססת על גלי אור שחודרים לביצים בימים הראשונים לאחר הטלתן, עוד לפני שמתחיל להתפתח בהם אפרוח חי, ומבלי לחורר אותן או לפגוע בהן. אותם גלי אור מזהים את מין העובר על-פי הרכב החלבון ועל פי סימני ריח הייחודים לכל מין, ומסמנים אותו על גבי הביצה. בניגוד לשיטה שפותחה בגרמניה, שיטה זו מאפשרת בדיקה של משטחי ביצים גדולים, ללא הצורך לבדוק כל ביצה בנפרד. בשיחה עם משרד החקלאות הגרמני, עודכן פרל לאחרונה כי מעבר לבעיית חירור הביצים, ההכרח של טכנולוגיית קרני הלייזר שפותחה שם לבדוק כל ביצה בנפרד - ללא קשר למשך הזמן הנדרש לכך - הוא זה שמכשיל את ההיתכנות הכלכלית של השימוש בה בקנה מידה מסחרי. לפיכך, אומר פרל, בגרמניה חוששים כי האיסור על השמדת האפרוחים שנקבע לתחילת 2017 יידחה, וישמחו לעשות שימוש בטכנולוגיה של החברה הישראלית.
אור ירוק ממשרד החקלאות
פרל קבע פגישה עם נציגי החברה, וזו התקיימה בשבוע שעבר (ב-18.10). במקביל, ולפני שידעה בעצמה על ההתפתחויות האחרונות, ביקשה ענת רפואה להיפגש עם פרל והוזמנה להצטרף לאותה הפגישה, שנכחו בה, בנוסף לנציגי החברה, גם חוקרים ממכון וולקני העורך מחקרים עבור משרד החקלאות.
רפואה מספרת:
מתחילים בניסויים, ללא תאריך סיום
בעקבות הפגישה במשרדו של המדען הראשי של משרד החקלאות, התקבלה הסכמה עקרונית על תחילת שיתוף פעולה בין חוקרים מהמשרד לבין החברה. בניסויים שיימשכו מספר חודשים, ייבדקו בין השאר הדיוק והמהירות של הטכנולוגיה בזיהוי המין ולאחר מכן יבדקו ההשלכות הכלכליות בהטמעה של השיטה בתוך המדגרות. אף גורם במשרד החקלאות שאיתו יצרנו קשר לצורך הכנת כתבה זו לא היה מוכן להתחייב בשלב זה ללוח זמנים מדוייק ותאריך סיום להשלמת המהלכים הללו.
בינתיים, ענת רפואה קישרה בין נציגי החברה הישראלית והנהלת Humene Society of the United States (הארגון האמריקאי הגדול ביותר לרווחת בעלי חיים). הארגון ינסה כעת לקדם את הטמעת הטכנולוגיה הזו ע"י משרד החקלאות של ארצות הברית, יצרנית הביצים הגדולה בעולם.
לא רק מטעמים "הומניים"
פרל מדגיש שהפסקת השמדת האפרוחים תועיל מאוד לתעשיית הביצים, בשל הירידה בהוצאות החימום והאחסון של הביצים בזמן ההדגרה, הפסקת השימוש במכונות הגריסה והחיסכון בעובדים המעורבים בתהליך המיון וההרג. רווח נוסף יגיע ממכירת רכיבי הביצים הזכריות לתעשיות שונות כגון תעשיית הדגים למאכל, שתשתמש בעוברי האפרוחים הזכרים כתוספי מזון הניתנים לדגים הכלואים בה, ולמפעלי כימיקלים. הוא מאמין שהטכנולוגיה תוכל להיות מיושמת גם בענפים אחרים בחקלאות, וכבר עכשיו הוא מתכנן יום עיון משותף לנציגי החברה ולחוקרים מהתחום.
אז מה יהיה?
בשלב זה לא ניתן עדיין לדעת מתי יפסיקו להשמיד – ו"לייצר" בכלל - אפרוחים זכרים בתעשיית הביצים, העולמית או הישראלית. מעודד לראות שתאגידי ענק, ממשלות ברחבי העולם ואפילו ראש ממשלת ישראל מבקשים להפסיק את ההרג הסיטוני הזה, שמתקיים מדי יום במדגרות. אין ספק שהדחיפה של כל אלה למציאת פתרון טכנולוגי לבעיה מהווה מקור לאופטימיות עבור האפרוחים. עם זאת, חשוב לזכור שמשרד החקלאות עדיין לא הבטיח שיעגן את הפסקת השמדת האפרוחים כאיסור בתקנות. למעשה, המשרד מסרב כבר שנים לאשר תקנות כלשהן אפילו בנוגע לאופן השמדת האפרוחים, גם 13 שנים לאחר שאישרה אותן הכנסת.
אכזריות גבוהה, הוצאות נמוכות
אם וכאשר תופסק השמדת האפרוחים, מצבה הכלכלי של תעשיית הביצים עשוי להשתפר בשל החיסכון בעלויות הייצור, ובשל הרווחים שיתקבלו ממכירת ביצי העוברים הזכרים לתעשיות אחרות. זאת, בזמן שהתעשייה תמשיך לנהוג באפרוחות הנקבות באלימות קיצונית, החל מקיטום המקור שלהן ללא הרדמה ביום היוולדן, דרך כליאתן בכלובים צפופים שאינם מאפשרים להן אפילו לעמוד זקוף או לפרוש כנפיים וכלה בבעיות בריאותיות קשות שגורם להן העיוות הגנטי להטלה מוגברת (פי עשרה מקצב הטלתן הטבעי), בהרעבה שיטתית ובחישמול למוות בגיל צעיר (אך במצב גופני נורא). היקף הביקוש לביצים (כולל אלה המכונות "ביצי חופש") הוא שימשיך להכתיב את היקפי הפגיעות הקשות הללו. הדרך הטובה ביותר להביא להפסקתן תמשיך להיות החרמת ביצים. למרבה השמחה, זה קל מתמיד.
* תודה לענת רפואה ולד"ר אבי פרל על תרומתם למידע המופיע בכתבה
