תקנות דיג 2005

פתיון דיג עם שני קרסים המיועד להראות כמו דג 

הגבלות על הדיג

בנובמבר 2005 התקבלו בוועדת הכלכלה של הכנסת מספר תיקונים לתקנות הדיג, שמקורן בפקודת הדיג מתקופת המנדט הבריטי, ב-1937. מרבית ההגבלות החדשות נועדו למנוע נזקים ארוכי טווח של דיג מרובה, ובעיקר הכחדת מיני דגים, וכן לצמצם את הפגיעה שגורם הדיג לשוניות האלמוגים במפרץ אילת. חיים אנג'וני, מנהל אגף הדיג וחקלאות המים במשרד החקלאות, הסביר בדיון שנערך בוועדת הכלכלה:



אף על-פי שהתקנות אינן קשורות בחוק צער בעלי-חיים ומניעת התעללות בדגים אינה אחת ממטרותיהן, למספר הוראות מתוכן עשויה להיות השפעה על הסבל הנגרם לדגים במהלך דיג.

פגיעה משולשת

בתקנות החדשות נקבע:



הקרס* מרובה העוקצים הנפוץ הוא בעל שלושה עוקצים, ומכאן כינויו 'משולשת' (בתקנות הומצא המונח 'מרובת עוקצים' כדי למנוע עקיפת החוק על-ידי הוספת עוקץ או שניים נוספים). מילון פורום דיג בתפוז מסביר, שקרס זה משמש כדי "לשפד" דגים באמצעות "זריקת המשולשת למרחק קצר יחסית, ומשיכתה בתנועה חזקה." עוד מוסבר, ש"שימוש במשולשות גדולות לצורך 'חטיפת' דגים מהים [...] גורם נזקים ומומים לדגים רבים." בעל חנות לציוד דיג בטבריה שמח להסביר לגולשי ynet תיירות כיצד יש לדוג דגים בכינרת ב"עונת העוגנים", אשר במהלכה הדגים שלפני ההשרצה ממעטים לזוז ונמנעים ממזון:

קרסים משולשים עם מרכיבים המיועדים למשוך את תשומת-לבם של הקורבנות ולגרותם לנשוך בקרס. כל תמונות הקרסים בדף זה לקוחות מפרסומות לציוד דיג. 

קרס משולש – פגיעה חריגה?!

בהודעה לעיתונות מטעם משרד החקלאות, מוצג בפירוט ובגאווה האיסור על דיג באמצעות קרס משולש "בשל הפציעה לה גורמת שיטה זו לדגים (ולבני-אדם) והפצת מחלות בטבע ושינויים נוספים." אפילו יעקב פדידה, נציג הדייגים מטבריה, הדגיש בוועדת הכלכלה את ההומאניות שבאיסור:



ברור מתיאורים אלה כי מדובר בשיטת דיג אכזרית, אולם האם נעיצת קרס בשפתי הדג, אזור עשיר במיוחד בעצבים, היא אכזרית פחות? על עוצמת הפגיעה של קרסים מעיד סיפורו של דייג מחדרה (ידיעות אחרונות, 10.2.2006), שנפצע באפו לאחר שהשליך קרס למים. קרסים רבים כאלה נתלשים מחוטי החכות ופוצעים דגים, צבים ועופות מים, והם מגיעים גם לגופן של חיות ביבשה. ומעבר לכך, האם דיג מסחרי באמצעות רשתות אינו גורם פציעות, תלישות קשקשים ואיבוד זימים המביאים ל"הפצת מחלות בטבע"?

שקנאים חומים המורגלים בחברת בני-אדם מתאספים סביב ניתוח מאולתר הנערך בשקנאי, אשר קרס דיג נתפס בפיו. צולם באתר דיג בפלורידה על-ידי Peter Proulx. 

אכזרי הוא מה שלא מביא כסף

גם ח"כ דוד טל תהה בדיון בוועדת הכלכלה, מהו ההבדל המהותי בין הקרס רב-העוקצים וקרסים אחרים:



מהתשובות שניתנו לו, בעיקר מטעם נציגי הדייגים, עולה כי המוטיבציה העיקרית לאיסור על שיטה זו היא חוסר הכלכליות שלה: היא ננקטת על-ידי חובבי דיג למטרות "ספורט", ופוגעת בדגים שאותם רוצים לדוג הדייגים המקצועיים. חובבי הדיג, בניגוד לדייגים המקצועיים, לא גיבשו לובי משפיע בכנסת ולכן נחשף תחביבם לביקורת.

שפמנון, ככל הנראה עדיין חי ובהכרה, לאחר שנתפס על-ידי דייג חובב. הקרס השמאלי לכד את הקורבן, והקרס הימני הענק שימש למשיכתו לסירה. 

היתר לשימוש באבנים ושלשלאות

סעיף טכני קצר במסגרת התיקון לתקנות הדיג, קובע:



משמעות הסעיף היא היתר לפגיעה בדגים, שהוכנס בשקט תחת מסווה כללי של תקנות, המגבילות פגיעה בדגים. סעיף זה מבטל את התקנה הקובעת:



אנג'וני נימק בקצרה, מבלי שהתפתח דיון בנושא, ש"כיוון שבכינרת אי-אפשר לדוג בלא הרעשים, אנחנו לא רוצים לפגוע בדייגים, ולכן אנחנו מחריגים את ההוראות האלה מהכינרת." אולם אם רק הרעשים נחוצים, מדוע להתיר שימוש באבנים, בתיל ובשלשלאות? נוסח הדברים אף מרמז, שככל הנראה משרד החקלאות לא טרח עד היום לאכוף את האיסור, ובמובן זה הסעיף החדש משמעו השלמה רשמית עם עבריינות ותיקה, באמצעות הכנסתה אל החוק. שיטת דיג מסוימת, לעומת זאת, נאסרה בכינרת: דיג באמצעות רשתות זריקה ("שבכאת טרח"), המושלכות מעל להקות דגים, ומשקולות עופרת מושכות את הרשת למטה ומסבכות בה את הדגים. אולם שיטה זו ממילא אינה נהוגה בכינרת למטרות מסחריות.

דג שקרס ננעץ בפיו. מתוך אתר דיג, המציג קרס מסוג זה, שהוא מעוגל יותר מקרסים רגילים, בתור מכשיר פחות אגרסיבי משום שהוא נוטה להיתפס בפה ולא לשסע את הקרביים. 

דיג תת-מימי

במסגרת התיקון החדש לפקודת הדיג, הוטלו הגבלות רבות על דיג במפרץ אילת. הצבת מלכודות במים, ודיג באמצעות חכות ורשתות מסוגים מסוימים בחוף, מותנים בקבלת אישורים מיוחדים. אחת מההגבלות החדשות, שעוררו מחלוקת בוועדת הכלכלה, היא הרחבת איסור הקיים בכינרת – האיסור על הדיג באמצעות רובה תת-מימי – גם למפרץ אילת ("אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו"). שוב התברר, כי יותר משיש כאן הגנה על דגי השונית הניצודים, ניצבת כאן האפשרות הנוחה להגביל פעילות חובבנית בהיקף קטן, שאינה מגובה בלובי פוליטי. זאת תוך הימנעות מהגבלות משמעותיות על רובו המכריע של הדיג, המבוצע למטרות מסחריות. מפי אנג'וני זה נשמע כך:



מוסיף אנג'וני:



קשה לזהות "הגינות" בירי באמצעות רובה על דג, החמוש בסך-הכל בזנב ובקשקשים, אך זוהי ודאי "הגינות" בהשוואה לדיג מסחרי, שכולל רשתות-ענק הגורפות בתי-גידול וקהילות בעלי-חיים ימיות שלמות.

ההגיון הכלכלי נגד דגים

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אמנון כהן, היה מודאג שמא ההגבלות על הדיג יקטינו את מספר הדגים בשוק ובכך יגרמו להעלאת מחירם. אנג'וני השיב, שהתקנות מיועדות דווקא להגדיל את מספר הדגים הנידוגים, משום שההגבלות מונעות פגיעה ב"עתודות הדיג" על-ידי איסורים על דיג דגים חסרי ערך כלכלי, שנתפסים באופן לא מסחרי. ניכר כאן פרדוקס המוכר מחוקים רבים בעולם, המגבילים ציד של מינים נכחדים כדי לאפשר לאוכלוסייה להתאושש, במטרה לחזור ולטבוח בה. בנוסף לכך, הגבלות מסוימות מייצרות פגיעות מסוג חדש או מגדילות את תפוצתן של פגיעות קיימות. כך, למשל, הסביר בוועדת הכלכלה דייג ממפרץ אילת, שדווקא ההגבלות על גודל ה"עין" ברשתות הדיג, שנועדו לאפשר לדגיגים חסרי ערך מסחרי לחמוק, גורמת לכך שדגים נתפסים ברשת בזימיהם (וכך כנראה נפצעים מבלי שיעלו ברשת).

אכיפה

השלכותיו של האיסור המבטיח ביותר בתיקון לפקודת הדיג, השולל באופן גורף דיג בקרס מרובה עוקצים, תלויות במידת הרצינות של אכיפתו. נראה שכוונות משרד החקלאות רציניות; לפי הודעה לעיתונות מטעם המשרד (7.2.2006):



עם זאת, בחנויות דיג מקוונות, למשל, הקרס האסור ממשיך להימכר בגלוי. כדאי אפוא לפנות אל מנהל אגף הדיג וחקלאות המים, לברכו על מבצע האכיפה הראשון, ולבקש ממנו לפעול לסילוק הקרס המשולש מרשימת הציוד הנמכר בארץ, בהתאם לתקנות החדשות.
כתובת המנהל: חיים אנג'וני (אגף הדיג וחקלאות המים במשרד החקלאות), דרך המכבים, ראשל"צ, ת.ד. 30, בית דגן 50200. פקס: 03-9485411 דואל: chaima@netvision.net.il

*במסמכי הכנסת מופיעה המילה "קרס" בלשון נקבה, ואילו במילונים היא מופיעה בלשון זכר. לכן בציטוטים בכתבה, ובהם בלבד, היא מובאת בלשון נקבה.