הקלה לתרנגולות בארצות-הברית

ההסכם

ב-7.7.2011 יצאו שני גופים אמריקאים ענקיים, HSUS ו-UEP, בהכרזה משותפת על רפורמה צפויה בתעשיית הביצים האמריקאית. HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית") הוא ארגון ההגנה על בעלי-חיים הגדול בעולם, עם כ-12 מיליון חברים רשומים. UEP ("התאחדות יצרני הביצים") מייצג את רובה הגדול* של תעשיית הביצים בארצות-הברית, המחזיקה כ-280 מיליון תרנגולות. שני הארגונים ניסחו יחד הצעות לשינוי בתעשיית הביצים האמריקאית, ברוח השינויים שנקבעו ב-1999 בתעשייה האירופית לפי חוק של האיחוד האירופי. HSUS ו-UEP יפעלו יחד לקידום הצעתם כחוק פדרלי בארצות-הברית.

אם יתקבל, צפוי החוק החדש להביא לביטולן המיידי של כמה פרקטיקות פוגעניות, ולהפסקת השימוש בכלובי סוללה תוך 18-15 שנים. המדובר אפוא בשינוי אטי מאוד, שלא יביא להפסקת הפגיעה בתרנגולות אלא רק למיתון בעוצמת הפגיעה. עם זאת, זהו שינוי היסטורי, בארץ אשר בה עד לפני כעשור לא השפיעו על תעשיות בעלי-החיים שום שיקולים מלבד השיקול הכלכלי.

כלוב סוללה טיפוסי בארצות-הברית: ללא אפשרות למתוח כנפיים או אפילו לעמוד בקומה זקופה. (צילום: HSUS) 

קמפיין HSUS: המשווקים

ההסכם שנחתם ב-7 ביולי הוא שיאו של קמפיין נגד כלובי סוללה שפתח HSUS בינואר 2005, במקביל למינוי כמה מראשי ארגון שמתמחה במאבק במשקים תעשייתיים, COK ("חמלה במקום הרג") לתפקידי מפתח ב-HSUS. באותה שנה החל HSUS לדווח על הצלחותיו הבולטות בשכנוע רשתות מרכולים ומסעדות להחליף את הביצים שבהן הן משתמשות – מביצים שהוטלו בכלובי סוללה לביצים שהוטלו בלולים נטולי כלובים. חברות בינלאומיות ערכו מעבר כזה במהירות בשלוחותיהן האירופיות, אולם הישגים נרשמו גם בתוך ארצות-הברית.

במאי 2005, הרשתות האמריקאיות הראשונות שהסכימו לבצע את המעבר לביצים מלולים נטולי כלובים הן רשתות של חנויות טבע, Whole Foods ו-Wild Oats. כשנה וחצי לאחר מכן הכריזה רשת עולמית, בן אנד ג'ריס, על מעבר הדרגתי לביצים מלולים ללא כלובים. בינתיים, המעבר כמעט הושלם. החל משנת 2010, מתבססת גם חברת המיונז הלמנ'ס רק על ביצים כאלה באחד ממוצריה הבולטים. שתי חברות-הענק שייכות לחברת-אם, יוניליוור, שהודיעה לאחרונה על תוכנית להעביר את עשרות המותגים שבבעלותה לביצים מלולים נטולי כלובים. כמה חברות-ענק אחרות התחייבו אף הן לשינוי מהיר: בפברואר 2010 הכריזה רשת המרכולים הגדולה בארצות-הברית, וול-מארט, שכל הביצים שהיא משווקת במותג הבית שלה מגיעות מלולים נטולי כלובים; ובינואר 2011 הכריזה חברת ברילה, השולטת ברבע משוק הפסטה האמריקאי, שתחליף במהלך השנה 45% מהביצים שבהן היא משתמשת.

שינוי וולונטרי נפוץ יותר הוא התחייבות של חברות להחליף אחוזים אחדים מכלל הביצים שבהן הן משתמשות מדי שנה, תוך עלייה הדרגתית. במרץ 2007, הייתה ברגר קינג (כ-8,000 סניפים בארצות-הברית לבדה) אחת מחברות-הענק הראשונות שהציגו התחייבות כזו. התחייבות דומה הושגה במשך השנים הבאות מוונדי'ס (כ-5,900 סניפים), Compass Group (החברה הגדולה בעולם לאספקת שירותי מזון), רשת המרכולים Safeway, רשת Denny's (כ-1,600 סניפים), רשת Sonic (כ-3,500 סניפים), רשת סאבוויי (כ-24,000 סניפים) ויצרני המזון Kraft Foods ו-General Mills. אלה הן ההצלחות הבולטות ביותר בקמפיין, שבמהלכו התחייבו לעבור לביצים מלולים נטולי כלובים מאות חברות, ובכלל זה יצרני מזון, משווקים, מזנונים מקומיים, חברות תחבורה ועוד.

מעט מהעבודה של HSUS (מול רשתות ההמבורגר ברגר קינג ו-Wendy's, ומול Safeway) נערכה במקביל לקמפיין רווחת בעלי-חיים של ארגון-הענק PETA (אנשים למען יחס הומאני לבעלי-חיים). PETA קיים מאות הפגנות ונקט פרסום אגרסיבי נגד חברות אלה. עבודת HSUS, לעומת זאת, השיגה תוצאות מקיפות יותר על בסיס הידברות מאחורי הקלעים. HSUS לא חושף את שיטותיו, מלבד שיטה ששירתה היטב את PETA לפניו, בתחילת שנות ה-2000: הארגון ניסח הצעה לרפורמה במדיניות בנוגע לרווחת בעלי-חיים בכל חברה שפנה אליה, וייעד את ההצעה לבעלי המניות (כדי להגיש הצעה כזו, יש לרכוש מבעוד מועד מניות של החברה). במקרים רבים, HSUS מדווח בקצרה שעצם האיום בהגשת ההצעה לבעלי המניות, הספיק כדי לשכנע את הנהלת החברה להכריז על שינוי במדיניותה.

קמפיין HSUS: החקיקה

לאחר שנים אחדות של עבודה מול יצרני מזון ומשווקיו, פתח HSUS בקמפיין חקיקה, שהתמקד במדינות מעטות בתוך ארצות-הברית, בשיתוף עם ארגונים מקומיים. המאמץ הגדול ביותר נערך לקראת משאל-עם בקליפורניה. בנובמבר 2008 הצביעו אזרחי קליפורניה ברוב גדול לטובת "החוק למניעת התאכזרות לחיות משק," הכולל איסור על החזקת תרנגולות באופן שמונע מהן למתוח את מלוא הכנפיים מבלי לגעת זו בזו או בדפנות מתקן הכליאה. משמעות החוק, שייכנס לתוקף בשנת 2015, היא איסור לא רק על השימוש בכלובי סוללה, אלא גם על כלובים מאובזרים, שהשימוש בהם לא נאסר ברוב מדינות אירופה.** ביולי 2010 חיזקה קליפורניה את החוק כשהעבירה (בהליך חקיקה רגיל) חוק האוסר שיווק ביצים שלמות שאינן עומדות בדרישות החוק הקודם.

הצלחתו של משאל-העם בקליפורניה הפכה את הקואליציה שבין HSUS לבין ארגונים מקומיים לכוח שתעשיית הביצים (ותעשיות חקלאיות אחרות) מעדיפות לשתף איתו פעולה כדי לחסוך בהוצאות וכדי לסחוט מ-HSUS פשרות בהשוואה לחוק שעשוי להתקבל במשאל-עם. באוקטובר 2009, לאחר משא-ומתן בין HSUS לבין נציגי החקלאים במישיגן, התקבל שם חוק דומה לחוק הקליפורני, והוא ייכנס לתוקף ב-2019. גם באוהיו נערך מאבק לחקיקת חוק דומה, תוך משא-ומתן עם התעשייה ובתיווך הממשל במדינה. ההסכם שנחתם ביוני 2010 בין הארגונים לבין התעשייה והממשל, קובע מורטוריום על בניית כלובי סוללה חדשים באוהיו – מהלך שצפוי להביא להפסקה אטית של השימוש בהם.

כותרת מסמך משותף שפרסמו HSUS ו-UEP: הקשר בין שני הארגונים החל במאבק חזיתי; ההידברות נערכה מאחורי הקלעים עד לפשרה משני הצדדים וושיתוף-פעולה ביניהם. 

לקראת ההסכם הגדול

לפי HSUS, תעשיות הביצים בקליפורניה, במישיגן ובאוהיו מחזיקות יחד כ-56 מיליון תרנגולות. כלומר, החקיקה כבר מערערת על השימוש העתידי בכלובים ב-20% מתעשיית הביצים בארצות-הברית. HSUS תכנן משאלי-עם על תעשיית הביצים בבחירות הקרובות באורגון ובוושינגטון, והשעה מהלכים אלה לרגל השגת ההסכם.

HSUS ו-UEP מדווחים במסמך משותף, ש-210 מיליון תרנגולות בארצות-הברית מוחזקות בשטח כ-432 סמ"ר לתרנגולת (מעט יותר ממרצפת סטנדרטית) ועוד 50 מיליון תרנגולות מוחזקות ב-310 סמ"ר לתרנגולת בלבד. הארגון לא סיכם איזה נתח מתוך כלל התעשייה עבר מאז שנת 2005 מלולי כלובים ללולים נטולי כלובים, אך ככל הנראה מדובר באחוזים אחדים, דהיינו מגמה שכבר כעת נושאת משמעות כלכלית. כ-8% מהתעשייה האמריקאית אינה משתמשת כיום בכלובי סוללה.

ההסכם

HSUS ו-UEP אינם מגלים כיצד התגבש ההסכם ביניהם. המדובר בהסכם על עקרונות, ששני הארגונים יפעלו יחד לקדמם בקונגרס כחוק פדרלי. אלה הם עיקרי ההסכם:

• תופסק בניית כלובי סוללה חדשים החל מסוף שנת 2011;
  
• כלובי הסוללה הקיימים יוחלפו בהדרגה, בהשקעה מטעם התעשייה בערך 4 מיליארד דולר, במשך 18-15 שנים;
  
• מערכת שתהיה מותרת לשימוש היא "כלובי מושבה מאובזרים" שמספקים לכל תרנגולת מרחב כמעט כפול מזה הנהוג כיום – 929-800 סמ"ר לתרנגולת; בדרך-כלל מדובר בכלובים גדולים לתרנגולות רבות – 3.7x1.2 מטרים בקירוב;
  
• הכלובים החדשים יאובזרו באופן שיאפשר לתרנגולות לבצע התנהגויות טבעיות חשובות, כגון מוטות לעמידה, תיבות קינון, ומשטחים לגירוד הטפרים;
  
• כל אריזות הביצים יסומנו כדי ליידע את הצרכנים לגבי שיטת הכליאה, כגון: "ביצים מתרנגולות בכלובים," ביצים מתרנגולות ללא כלובים," או "ביצים מתרנגולות במרעה חופשי;"
  
• תיאסר מיידית השרה כפויה באמצעות הרעבה והצמאה – שיטה מקובלת לבצע מניפולציות במחזור ההטלה על-ידי הרעבה, העלולה להימשך עד שבועיים;
  
• ייקבעו מיידית, באישור ארגון הרפואה הווטרינרית האמריקאי, שיטות מחייבות להמתת תרנגולות "בסוף דרכן" (כלומר שהחזקתן אינה רווחית עוד);
  
• ייאסרו מיידית רמות מסוימות (שלא הוגדרו) של אמוניה בלול;
  
• תיאסר מכירת ביצים ומוצרים העשויים מביצים בכל רחבי ארצות-הברית אם הביצים אינן עומדות בכל הדרישות הנ"ל.
  

כפי שמציין HSUS, מדובר בהסכם מהפכני משום שהחוק המתוכנן יהיה החוק האמריקאי הראשון שמספק הגנה כלשהי לחיות בתוך משק תעשייתי; זה יהיה החוק הפדרלי הראשון מזה 30 שנה להגנה על חיות המנוצלות במשקים בכלל; והחקיקה הפדרלית הראשונה להגנה על עופות. אם ההסכם אכן יתורגם לחוק, הוא מהפכני גם בכך שארצות-הברית, שמפגרת בלמעלה משנות דור אחר אירופה בכל הנוגע לחקיקה להגנה על בעלי-חיים, תקדים את האיחוד האירופי במספר נקודות. השטח המוקצה לכל תרנגולת, לפי ההסכם, גדול יותר מהשטח בכלובים המאובזרים שמותר כיום לבנות באירופה; הדגש על "כלובי מושבה," שמאפשרים לתרנגולות תנועה משופרת בהשוואה לכלובים המאובזרים המותרים באירופה, אינו קיים בחוק האירופי (אך ודאי נשען על הניסיון שנרכש שם); והאיסור על מכירת ביצים ומוצרי ביצים שאינם עומדים בתנאי החוק אינו קיים באירופה.

כותרת מסמך משותף שפרסמו HSUS ו-UEP: הקשר בין שני הארגונים החל במאבק חזיתי; ההידברות נערכה מאחורי הקלעים עד לפשרה משני הצדדים וושיתוף-פעולה ביניהם. 

השלכות בישראל

ההסכם בין HSUS לבין UEP נרקם במקביל לניסיונות של משרד החקלאות בישראל לבנות מחדש את תעשיית הביצים המקומית על בסיס כלובי סוללה. ההתייחסות מרחיקת-הלכת ביותר של המשרד למצוקתן של התרנגולות הייתה, עד כה, נכונות לחייב את הלולנים לעבור תוך כעשר שנים לכלובים מאובזרים עם 750 סמ"ר לתרנגולת. התעשייה האמריקאית, למרות היקפה העצום ועל אף שרבים ממתקניה תעשייתיים יותר מהמקובל בישראל, הסכימה בצעד וולונטרי על צעדים משמעותיים יותר.

ההסכם האמריקאי יכול אפוא לתת דחיפה להתקנת תקנות משמעותיות להגנה על תרנגולות בארץ. אולם הוא אינו יכול להוות מודל לחיקוי. בארצות-הברית מדובר בצעד וולונטרי במימון התעשייה, ואילו הרפורמה שיזם משרד החקלאות כרוכה במימון ציבורי נרחב לפי החלטת הממשלה. לכן מן הראוי שעקרונות הרפורמה בישראל יתייחסו לרווחת התרנגולות ביתר רצינות מרפורמה וולונטרית. הימנעות מצריכת ביצים היא כמובן התרומה האישית החשובה ביותר להגנה על התרנגולות, אולם מאחר שמימון תעשיית הביצים נכפה על כולנו, אפשר וראוי שכספנו לא ישמש כלל למימון כלובים, לא מאובזרים ומאובזרים כאחד.

*במסמך המשותף של UEP נכתב שהארגון מייצג 80% מתעשיית הביצים בארצות-הברית. באתר הארגון נכתב שהוא מייצג 95% מהתעשייה.
**בכלובים המאובזרים שמותרים לשימוש באיחוד האירופי אמורים להיות לתרנגולות מרחב תנועה ואביזרים שיאפשרו להן התנהגות טבעית יותר, אך בפועל מדובר בכלובים זעירים ובציוד דל עד כדי כך שהתרנגולות מתקשות להשתמש בו. עם זאת, הנטייה הגוברת באירופה היא לעבור ללולים נטולי כלובים ולא לכלובים מאובזרים.