"בשר זה רצח" מעל דוכן הכנסת
חבר הכנסת ישראל גורי על אכילת חזירים וחיות אחרות
חבר הכנסת גורי: צמחוני פעיל
ישראל גורי (1893-1965), יליד רוסיה, החל את פעילותו הציבורית בארגון "צעירי ציון" בקישינייב. כשעלה לארץ ישראל, המשיך לפעול בארגוני עובדים ציוניים, וכיהן כחבר מועצה בעיר תל-אביב במשך 21 שנים, רובן לפני קום מדינת ישראל. הוא היה ממייסדי מפא"י, מפלגת השלטון בעשורים הראשונים למדינה (בה נחשב לסמכות מוסרית). הוא היה חבר בכנסת הראשונה עד הכנסת החמישית וכיהן כיו"ר הקבוע של ועדת הכספים. בנו הוא משורר דור תש"ח וחתן פרס ישראל, חיים גורי. ישראל גורי היה צמחוני מטעמי מוסר וחבר פעיל ורב-השפעה במועצת "תנועת הצמחונים והטבעונים".
"חוק החזיר"
בשנת 1962 התקבל בכנסת, לאחר מאבק שניהלו הסיעות הדתיות, "חוק איסור גידול חזיר". האיסור המרכזי בחוק קובע: "לא יגדל אדם חזירים, לא יחזיקם ולא ינחרם [ישחט אותם]". החוק אינו חל ביישובים ערבים-נוצריים מסוימים, בגני-חיות ציבוריים ובמוסדות מדע ומחקר (כיום, התווית "מוסד מחקר" משמשת ככיסוי למפעל בשר בקיבוץ להב). על ח"כ גורי הופעלו לחצים כבדים להצביע לאישור החוק. אולם גורי סירב, משום שראה בהצבעה נגד משקי החזירים אישור לפשע שעליו אין איש מדבר - הגידול וההרג ההמוניים של חיות "כשרות". אנו מביאים קטעים מנאום שנשא במסגרת הדיונים על החוק. על רקע המאבקים האחרונים על היתר מכירת בשר חזירים - מאבקים המתעלמים כליל מהקורבנות - שבים דבריו של גורי והופכים להיות אקטואליים. למרבה הצער, לא קמו עדיין חברי כנסת נוספים בעלי חזון מוסרי ואומץ כמו ישראל גורי.
"לא אדבר בעד החוק ולא נגדו.
"[...] ייתכן כי דבריי ייראו יוצאי-דופן וכבלתי שייכים לעניין, אולם הנני משוכנע כי יש לדבריי קשר הדוק לנושא. אני רואה אכילת בשר של כל בעל-חיים שהוא, כחטא מוסרי, והנני בא לייצג כאן השקפה של חלק קטן מאוד של אזרחי המדינה. באולם זה זוהי השקפתו של אחד כנגד 119; מחוץ לאולם זה, היחס מניח עוד פחות את הדעת, מנקודת השקפתי אני.
"[...] באחד מחלקי הטיפול בנושא זה ביקשו ממני כמה מחברי-הכנסת לחתום על הצעת חוק האוסר גידול חזיר ומכירת בשר חזיר במדינת ישראל. סירבתי לחתום מטעמים מובנים מאליהם. גישתי אל הנושא אינה גישה פוליטית ולא גישה של איש דתי, איש חופשי או איש המחר - במשמעות המקובלת המלווה את השימוש בהגדרות אלו - כי אם באה לרמוז על הגישה של איש העתיד, אולי העתיד הרחוק, ואולי אף הרחוק מאוד.
"אם העולם לא יחזור לתוהו ובוהו בכוחה של פצצת המימן או פצצה אחרת אשר כוחה של פצצת המימן יהיה כאין וכאפס לעומתה, הרי אני רואה באופק הרחוק דמותו של איש העתיד במלוא המשמעות של המושג 'אדם'. במידה ומדובר בעקרונות מוסריים ורוחניים, הרי הם קשורים במושג 'אדם' ולא באיש כאישיות משפטית בלבד.
"כל המתיר דמו של בעלי-חיים שלא כדי להתגונן בפני חיה טורפת, אלא כדי ליהנות מבשרם של בעלי-חיים שאינם פוגעים לרעה במישהו, וכל אשמתם היא רק שאלה שהכוח בידם רוצים לספק תאוותם לאכילת בשר - מניין יהיה לו הכוח המוסרי להתקומם כנגד רצח אדם כשהוא מתיר דמם של בעלי-חיים אחרים? יש קשר-גומלין בין רצח לרצח, והם יונקים משורש אחד.
"קיים איזה ליקוי חושים אצל מיליונים רבים של בני-אדם שאפשר לראותם כבני-אדם טובים, הגונים ומוסריים לפי המושגים המקובלים. אנשים אלה אינם מסוגלים למעשי אלימות ולעולם לא ירימו יד על מי שנברא בצלמם. אך הם שותפים בעקיפין למעשי רצח והם יוצרים לעצמם אליבי: אילולא אלה הרוצים ליהנות ולספק תאוותם באכילת בשר, לא היה צורך לאמן ידיהם של בעלי מקצוע לרצח בהמות. אולם הם לעולם לא יוכלו לחפות על השותפות שלהם ברצח בעלי-חיים. יתר על כן, חלקם בשותפות זו הוא חלק-הארי. [...]
"דבריי באים לרמוז על גישה של איש העתיד. לצערי איני יכול לומר כי כל אלה המתנזרים מאכילת בשר מודרכים על-ידי רגש מוסרי בלבד, או על-ידי הכרה מוסרית בלבד, שזוהי הדרגה העליונה בספירה המוסרית. אף אלה אשר הרגש הזה פועם בלבם או שההכרה המוסרית מדריכה את מעשיהם, אינם שלמים. על אחת כמה וכמה אלה שהגיעו להתנזרות מאכילת בשר מטעמים שאין להם ולא כלום עם הגישה המוסרית, אך אינני מזלזל אף בהישג זה. הלומד תורה שלא לשמה מתעלה לדרגה של לימוד תורה לשמה, ואף אלה שהמניע הראשון שהניע אותם לצמחונות ולהתנזרות מאכילת בשר לא היה מוסרי, או מוסרי בלבם, עתידים להגיע לדרגה מוסרית גבוהה יותר.
"מזווית הראייה שלי הייתי יכול להיות יותר בעד החוק מאשר נגדו. קצת פחות חזירים - לא יזיק. אמנם אינני בטוח לחלוטין באומרי זאת.
"חוששני, כי מספר החזירים שיירדו למחתרת יתמעט. לעומת זאת תרבה העבריינות, ואזרחי המדינה אשר עד עתה חטאו רק בשניים - בחטא המוסרי של אכילת בשר ובחטא של אכילת בשר חזיר מנקודת-מבטם של אנשים דתיים - יאכלו בעתיד בשר חזיר מהשוק השחור ויחטאו בשלושה: יאכלו בשר, יאכלו בשר חזיר ויעברו על חוקי המדינה.
"[...] עם זאת אינני בא להתנגד לחוק, כי מזווית-הראייה שלי הריני רואה שורש הרעה במישור אחר ואין אני בא לבכות על השערות כשמורידים את הראש.
"חברי הכנסת, מנקדת ראותי אני, הנני מתרגש מעט מאוד מן הטענה שנשמעה בוויכוח, כי בקבלת חוק זה יש משום כפייה על מצפונו של האדם החופשי. יש מילים מקודשות שאסור להשתמש בהן באורח שגרתי, ויש לנהוג זהירות בשימוש במילים אלו. המילים מצפון וחופש הן מילים כה יקרות, שאינני יודע כיצד מגיעים לצירוף המשונה הזה: כפייה מצפונית, שלילת חופש, כשהמדובר על רצח בהמות, אכילת בשר או אכילת בשר חזיר. בשם אלוהים, אל תגלגלו את הערכים היקרים האלה - מצפון וחופש - לדיר החזירים!
"הרשו לי לומר לחברי-הכנסת הדתיים ולציבור הדתי: [...] אילו השקעתם את הלהט הנפשי שאתם משקיעים במלחמה זו במלחמה נגד עצם הפשע של רצח בעלי-חיים שאינם פוגעים בנו לרעה, הייתם מעלים את קרן הדת ואת קרן המוסר של הדת היהודית לרמה גבוהה מאוד. [...]
"מכאן, מהמקום הזה, מהרי ירושלים, הרימו מחדש קולכם: לא תרצח! ואני יודע כי אפשר להערים פסוקים למכביר ומראי מקומות, ולהוכיח כי דמן של בהמות מותר. ואולם כל הפסוקים ומראי המקומות אינם שקולים כנגד הדיבר החרות באותיות אש בלב העם הזה, והמהדהד באוזנינו מאז היות אדם ועד סוף הדורות: 'לא תרצח!'"