זכויות בעלי-חיים בפולין

מסורת תחת איום

פולין היא הגדולה שבמצטרפות החדשות לאיחוד האירופי. יש בה כ-38.6 מיליון תושבים, ושטחה קרוב בגודלו לשטחה של גרמניה. רווחתם של בעלי-חיים בפולין נובעת בעיקר ממה שמכונה במערב ה"נחשלות" של החקלאות הפולנית. 19% מכוח העבודה בפולין עוסק בחקלאות, ויש בה יותר איכרים מאשר בגרמניה, בצרפת ובבריטניה יחד. כשני מיליון משקים קיימים במדינה, ולמעלה מחצי תוצרתם נועדה לצריכה עצמית. האיכרים מטפלים אפוא בחיות מעטות בלבד לאורך תקופה ממושכת, ללא מגבלות של מקום וכוח עבודה. ערכה הכלכלי היחסי של כל אחת מהחיות גבוה מאוד בהשוואה לערכן בחקלאות התעשייתית – ולאור זאת יש לחקלאים מניע לטפל בהן באופן סביר.

עם הצטרפות פולין לאיחוד האירופי יתדרדר במהירות מצב החיות במדינה. האיחוד מסבסד את התיעוש ומעוניין להיפטר במהירות מהחקלאות ה"בזבזנית". השפעת התיעוש תהיה מהירה וקיצונית בהשוואה לניסיונות לממש את חוק רווחת בעלי-החיים. ממילא אכיפה מתקדמת של החוק ב"מערב" לאו דווקא מתקדמת יותר מאשר ב"מזרח". למשל, פולין מצטיינת בהגנה על אוכלוסיית הזאבים ששרדה בה – בהשוואה לגרמניה ה"מתקדמת", וציידים גרמנים הם שהורגים את רוב הזאבים שחצו את הגבול. גם במקרה זה התיעוש ישים קץ ליתרון הפולני: החקלאות ה"מתקדמת" תחסל את בתי הגידול של חיות הבר.

בין סטאלין לכנסייה הקתולית

לפי מפתח הארגונים הבינלאומי World Animal Net, בפולין פועלים 44 ארגונים הקשורים בהגנה על בעלי-חיים, מתוכם 7 ארגונים מובהקים לזכויות בעלי-חיים. ארגונים אלה עוסקים, בין השאר, במאבק למען חיות בחקלאות ובקידום צמחונות וטבעונות. באתרי האינטרנט הפולניים יש נוכחות ניכרת לחזית לשחרור החיות (העוסקת בפעולה ישירה, לעיתים בניגוד לחוק) וקיים אפילו ארגון שנקרא "החזית לשחרור העכברים הלבנים".

ככל הנראה, התוצאות בשטח מרשימות פחות מרשימת הארגונים. לא מצאנו חומר על פעילות לזכויות בעלי-חיים בפולין בעבר, אולם העוינות הקשה כלפי צמחונות מעידה על מסורת בלתי סובלנית ביותר. לפי סקר מ-1995, שיעור הצמחונים בפולין עומד על 0.2% מן האוכלוסייה בלבד! במאמר מ-1996 הבהירו שתי מלומדות פולניות את מקורות העוינות לצמחונות: ראשית כול, לכנסייה הקתולית (שהשפעתה עדיין ניכרת ביותר בפולין) מסורת ארוכה של התנגדות להתאגדויות של צמחונים, כמעט כאילו מדובר בכופרים – אולי בגלל קישור הצמחונות לדתות מזרחיות. לאחר מלחמת העולם השנייה נוספה לכך חשדנות מטעם המשטר, שראה בצמחונות סוג של חתרנות אסורה. אפילו המילה "צמחונות" נאסרה לביטוי בתקשורת. הצמחונים נותרו מבודדים ומאוימים.

רפורמה איטית

הצמחונות החלה לקבל לגיטימציה בשנות השבעים. אגודת צמחונים נוסדה ב-1978, הכנסייה התירה לקיים אירועי "צום" עם ימי התנזרות ממוצרים מן החי, ו"המוסד הלאומי למזון ולתזונה" פרסם הצהרה שתפריט צמחוני "בטוח למבוגרים". אולם נכון ל-1996, המילה "צמחונות" קשורה עדיין בתודעה הציבורית ל"אקצנטריות" ול"חתרנות". בבתי-ספר, בצבא, בבתי-חולים ובבתי-סוהר אין כל אפשרות לבחור בתפריט צמחוני. הצמחונים המעטים במדינה עורכים פעולות הסברה נמרצות ומדווחים על שינוי הדרגתי.

החוק המתקדם

הממסד הפולני מפתיע בחוק רווחת בעלי-חיים מתקדם, מפורט ומקצועי שהתקבל ב-1997. בין הצהרות החוק הכלליות בולטת – בהשוואה לחוק הישראלי – הזכות לחיים: "הרג בלתי מוצדק או בלתי הומני של חיות והתעללות בהן אסורים". הנה כמה נקודות מעניינות במיוחד בחוק:

• אסור לנטוש חיות, ובעיקר כלבים וחתולים;
• אסור לבצע בחיות מבדקים של מוצרי היגיינה וקוסמטיקה, אם המבדקים גורמים סבל ויש להם חלופות ידועות (אומנם לאחרונה דווח שסעיף זה נמצא תחת איום של ביטול);
• אסור לתת לחיות הורמוני גדילה (גם על סעיף זה דווח שהוא תחת איום);
• אסור לפטם אווזים וברווזים "למטרת ניוון שומני של הכבד שלהם";
• אסור לייבא חיות ומוצרים מן החי אם הגידול או הייצור נערכו בשיטות המהוות בפולין הפרה של החוק (השלכה אחת של סעיף זה – שאומנם אינה מצוינת במפורש – היא איסור על ייבוא כבד אווז!);
• למטרות בידור (קרקסים וכו') מותר להשתמש רק בחיות שנולדו בשבי ואסור לאלצן לבצע פעולות הגורמות כאב או נוגדות את טבען.

תחומים בולטים אחרים בחוק הם איסור מפורט על הפגיעה בחיות עובדות, ופיקוח על הניסויים בחיות, המזכיר את המנגנון הישראלי: החוק ממנה ועדת אתיקה לאומית אשר ממנה ועדות אתיקה מקומיות במוסדות, אולם הוועדה למחקר מדעי שולטת במינויים וככל הנראה מבטיחה בכך שהניסויים יאושרו בקלות (בפולין – שלא כמו בישראל – הוועדות נקראות "ועדות אתיקה", אך אין בחוק רמז לכך שעליהן לעסוק בשיקולים אתיים). הפירוט לגבי תנאי החזקת חיות בחקלאות מצומצם להפליא – בהשוואה לתחומים אחרים. קיים איסור כללי על החזקת חיות בתנאים הגורמים פציעה וסבל, ואסור להשתמש בשיטות גידול אכזריות. אילו היו איסורים אלה מתקבלים כלשונם, הם היו מונעים את תיעוש החקלאות. אולם בהיעדר פירוט אין לאיסורים משמעות ניכרת. העונש העיקרי על הפרת החוק הוא שנת מאסר או קנס. כמה מן העונשים עשויים להתבטא בתרומת עבודה או בתרומה כספית לארגונים להגנה על בעלי-חיים.

הובלה: חוק מול מציאות

חוק רווחת בעלי-החיים הפולני כולל פירוט רב ומדויק של תנאי ההובלה – לפחות בכל הנוגע ליונקים. לדברי החוק, בין השאר:

• אין לקשור את החיות באופן המקשה עליהן לשכב;
• הרצפה צריכה להיות בנויה כך שתאפשר לחיות אחיזה נוחה;
• בהובלות ארוכות חובה לספק לחיות מים, מזון ומנוחה;
• במשלוח לחו"ל או מחו"ל יש לשלוח את החיות בדרך הקצרה ביותר;
• אסור להוביל חיות מתות או חיות שאינן מסוגלות להמשיך במסע.

בפועל, כל האיסורים הללו מופרים באופן בוטה ויומיומי. פולין היא יצואנית החיות הגדולה ביותר באירופה. היא שולחת קרוב ל-700,000 עגלים בשנה וכ-30,000 סוסים, בעיקר לדרום אירופה. ארגון Viva! הבריטי, שפתח לפני כשלוש שנים סניף בפולין, מדווח שבמהלך תקופה זו ירד מספר הסוסים המיוצאים ב-70,000 לשנה, בזכות הלחץ הציבורי. אולם בתנאי ההובלה עצמם אין שיפור. תחקירי ארגונים שונים מצאו עבירות על כל הסעיפים שלעיל (התחקירים נערכו בעיקר על סוסים):

• מובילים נוהגים לקשור חיות בצווארן בחבל קצר המונע מהן לשכב.
• הרצפה חלקלקה, והשתן המצטבר מגביר את החלקלקות. לחיות אין ברירה אלא להיאבק במשך כל המסע על העמידה. כשהן מחליקות – הן נפצעות ונרמסות, לעתים למוות.
• לעיתים קרובות לא מספקים לחיות מים, מזון ומנוחה, גם במסעות האורכים 90 שעות. בקרב הלקוחות האיטלקיים קיימת אמונה ששתייה בנסיעה משפיעה לרעה על איכות בשר הסוסים – ולכן הנהגים נמנעים מלספק לסוסים מים.
• המסלול המקובל לאיטליה אינו ישר אלא עוקף את אוסטריה ממזרח, כי במזרח אירופה, בניגוד לאוסטריה, אין כל פיקוח וטרינרי.
• חיות רבות מובלות כשהן גוססות, וגם לאחר מותן הן נותרות ברכב.

לסיכום, פולין מאפשרת בקלות פגיעות מחרידות בחיות ואינה אוכפת את החוק המתקדם שלה. אולם בעיית אכיפה דומה קיימת ברבות מן המדינות הוותיקות באיחוד האירופי. במקרה הפולני, האסון הקרוב הוא אובדן החקלאות המסורתית ולאו דווקא היעדר מסורת של הגנה על חיות.

עוד על פולין: השתלטות תאגיד החזירים סמית'פילד על כפרי פולין

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 154, 11.6.2004.