תוכנית הרווחה האירופית

החקיקה האירופית: סקירה כללית

האיחוד האירופי הוא הגוף המדיני המוביל בעולם בקידום ההגנה על בעלי-חיים. החוק הראשון להגבלת הפגיעה בבעלי-חיים בקהילה אירופית נחקק ב-1974. מאז חוקקו מוסדות הקהילה האירופית שורה של חוקים (דירקטיבות) להגבלת הפגיעה בחיות בשחיטה ובהובלה, וחוקים ספציפיים להגבלת הפגיעה בתרנגולות בתעשיית הביצים (איסור הדרגתי על השימוש בכלובי סוללה), בחזירות וב"עגלי חלב" (איסור על כליאה במתקנים דמויי-צינוק). ב-1998 נחקק חוק כללי, המחייב למנוע מחיות רעב וצמא, אי-נוחות, פחד ומצוקה, פציעה ומחלה, וכן לאפשר להן לבטא התנהגויות טבעיות. החוקים לא נועדו למנוע ניצול חיות אלא להגביל את הפגיעה בהן בתנאי ניצול. מנגנוני האכיפה שלהם בעייתיים, הן ברמת העבריינים הפרטיים והן ברמה של מדינות שלמות. הדירקטיבות האירופיות מחייבות את המדינות החברות באיחוד לחוקק חוקים לרווחת בעלי-חיים ולאכוף אותם, ולאיחוד יש מוסד (המשרד למזון ולווטרינריה, FVO) האמור לפקח שהמדינות יפעלו לפי הדירקטיבות. זהו מנגנון מסורבל שהצלחתו מוגבלת, אולם עדיין מדובר במערכת הגבלות מפורטת, המשפיעה על חיי מאות מיליוני חיות. יתרה מזאת, החקיקה נמצאת בתהליך מתמיד של התרחבות והעמקה, ומגמה זו ממשיכה בעקביות למרות הרחבת האיחוד במאי 2004 ב-10 מדינות, שאינן מצטיינות בהגנה על בעלי-חיים. יש לציין, שבנוסף לחקיקה הספציפית לרווחת בעלי-חיים, הנחיות לטיפול בחיות נכנסו בשנת 2003 למדיניות החקלאית המשותפת (CAP), ואלה מספקות תמריצים כלכליים לחקלאים לעמוד בדרישות החקיקה ואף לספק לחיות תנאים פחות גרועים. הגבלת הפגיעה בבעלי-חיים נלקחת בחשבון גם בחקיקה הסביבתית, בהתייחס ללכידת חיות בר ולהחזקתן, ולמסחר בחיות בר.

תוכנית החומש

ב-23.1.2006 התקבלה בנציבות האירופית "תוכנית הפעולה של הקהילה האירופית להגנה על חיות ולרווחתן 2010-2006". תוכנית חומש זו כוללת לוח-זמנים לביצוע משימות. המדובר במשימות לא יישום מעשי ישיר, בדרך-כלל, כגון הגשת דו"חות והמלצות לנציבות האירופית ולפרלמנט האירופי. אלה הם צעדים ראשונים של חקיקה במוסדות האיחוד האירופי, אם כי הגשת המלצות במועד מסוים אינה מבטיחה שהן יתקבלו, ואם יתקבלו – מתי. אלה הם הנושאים העיקריים שכוללת התוכנית:

בעלי-חיים בכלל

מתוכנן עדכון לתנאי המינימום הנדרשים להגבלת הפגיעה בבעלי-חיים באופן כללי, בהתאם לידע מדעי חדש ואילוצים חברתיים-כלכליים. מובטחת הגשת דו"ח על יישום דרישות הדירקטיבה הכללית לרווחת בעלי-חיים במדינות האיחוד, והשלמת הצעה מעודכנת לביצוע ביקורות במשקים (2006).

נושאים חקלאיים חדשים

התוכנית מבטיחה "לשקול את הצורך" ביצירת הנחיות בעניין תעשיות בעלי-חיים שאינן מוגבלות כיום בחקיקה ספציפית, כגון תעשיית החלב ותרנגולי הודו (2006).

תרנגולים בתעשיית הבשר

יוגש דו"ח בעניין האפשרות לקבוע סימון חובה לכל מוצרי בשר עוף, בהתאם לסטנדרטים של רווחת בעלי-חיים (2008). התוכנית מבטיחה דו"ח נוסף, על השפעת גורמים תורשתיים על הפגיעה ברווחת תרנגולי-בית בתעשיית הבשר (2010). יש להעיר, שבמאי 2005 קיבלה הנציבות טיוטה להצעת חוק להגבלת הפגיעה בתרנגולים, ללא התייחסות לפגיעות – הקשות מאוד – שנובעות מברירה מלאכותית.

(תמונה: Vegan Outreach) 

נושאים חקלאיים ישנים

יוגשו דו"חות על מצב שלוש קבוצות בעלי-החיים, שכבר יש חקיקה להגנה עליהן. הדו"חות עשויים לשמש רקע לעדכון החוקים הקיימים. הדו"חות: שיטות שונות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים (2006); עגלים (2008); חזירים (2009).

שחיטה

מובטחת הצעה לשיפור החקיקה בעניין שחיטת חיות, ובכלל זה השמדת חיות במסגרת המאבק במחלות (2007).

הובלת יונקים

תגובש הצעה למעקב באמצעות לוויין אחר משאיות הובלה, ולפיתוח היבטים נוספים של המעקב אחר מצב החיות בהובלה (2007).

פרווה

תוגש הצעה "להתחשב בעניין הציבורי" בכל הנוגע למסחר במוצרים המכילים פרווה של חתולים וכלבים (2006). הנוסח נשמע לא מבטיח, אך מדובר בשיפור בהשוואה להתחמקות מהנושא בשנים קודמות.

ציד

התוכנית מבטיחה להגדיר סטנדרטים ללכידה "הומאנית" של חיות בר, במטרה לאמץ אותם באיחוד האירופי בין 2009 ל-2014.

ניסויים

מובטחת פעילות להגבלת הפגיעה בחיות בניסויים ויישום רעיון "3 ה-R": החלפת ניסויים בחיות בשיטות אחרות, הפחתת הניסויים בחיות ומזעור ("עידון") הפגיעה בהן בניסוי. זאת בהתאם ל"הצהרת 3 ה-R", שאומצה בבריסל ב-7.11.2005. שיתוף-הפעולה בין הנציבות האירופית לתעשיות המבצעות ניסויים בחיות יוסדר בשנת 2006, במקביל לעבודת הכנה להקמת מעבדה אירופית מרכזית למחקר ברווחת בעלי-חיים ולאישור חלופות לניסויים בבעלי-חיים. תוכניות נוספות: יוגש דו"ח על התפתחות החלופות לניסויים בחיות בתחום הקוסמטיקה (2006); ויגובשו הצעות לעדכון הנחיות האיחוד בעניין החזקת חיות במעבדות והטיפול בהן בניסויים עצמם (2007).

מידע לצרכנים

האיחוד יקבע אמות-מידה לרווחת בעלי-חיים, וידרג לפיהן שיטות חקלאיות שונות, מהשיטות הגרועות ביותר ועד לאלה הנחשבות כטובות ביותר לפי הסטנדרט. על בסיס הסטנדרט, יסומנו כל המוצרים מן החי בתוויות באופן שיטתי, וכך יוכלו הצרכנים, במידה שהם מעוניינים בכך, לבחור במוצרים הכרוכים בפגיעה מוגבלת בחיות, לפי מידע נגיש ואמין. בשלבים הראשונים של התוכנית, ייערכו סקרים רבים בקרב צרכנים כדי לברר עד כמה המידע מגיע אליהם. סקר נרחב בנושא זה נערך בשנת 2005, ומתוכנן סקר נוסף ב-2006. תוקם מערכת הפצת מידע בעניין רווחת בעלי-חיים לציבור הרחב, ובמיוחד לילדים (2007), ותושלם חקיקה שתפקידה לוודא את אמיתות ההצהרות המופיעות על מוצרים ומבטיחות שהמוצר נוצר בתנאים טובים יותר מהנדרש בחוק, כגון תרנגולות במרעה חופשי (2010). החקיקה תמנע את המצב, שהמשווקים מסמנים באופן כוזב מוצרים כ"מוצרי רווחה" כדי למשוך קהל מסוים.

רשויות/תעשייה/צרכנים

התוכנית מבטיחה למסד מעורבות הדדית והחלפת מידע בין אנשים המטפלים בחיות לבין הצרכנים בכל הנוגע לרווחת בעלי-חיים. בתחילה יושלם "תכנון להקמה אפשרית" של מוסד להחלפת מידע בין ערכאות שונות בנושא הגנת בעלי-חיים (2006); ובהמשך תושלם הקמת מאגר מידע בנושאים הקשורים לחקיקה האירופית לרווחת בעלי-חיים, לשימוש הרשויות, התעשייה והצרכנים (2010).

הזירה הבינלאומית

התוכנית מבטיחה לתמוך בהגברת המודעות לרווחת בעלי-חיים ולהרחבת ההסכמה בנושא מחוץ לגבולות האיחוד האירופי. הנציבות האירופית כבר עובדת עם מועצת אירופה (המונה 45 מדינות) ועם מוסדות האו"ם – בניסיון להרחיב את כללי ההגנה על חיות מעבר לתחומי האיחוד האירופי. לפי התוכנית, הקהילה האירופית תעבוד עם מדינות חיצוניות בניסיון לפתח בהן מדיניות רווחת בעלי-חיים כחלק מהסכמי מסחר (הדבר כבר נעשה בהסכמים עם קנדה וצ'ילה, למשל). במקביל לכך, תלחץ הקהילה האירופית על ארגון הסחר העולמי (WTO) לאמץ את העניין ברווחת בעלי-חיים בתור "עניין לא-מסחרי" במסחר החקלאי, שיאפשר לקבוע חובת סימון מוצרים חקלאיים במסחר הבינלאומי לפי סטנדרט של רווחת בעלי-חיים. עוד מובטח לארגן תוכניות הכשרה לרשויות האחראיות על אכיפת חוקי רווחת בעלי-החיים, כולל מדינות חיצוניות, ובמיוחד מדינות המועמדות להצטרף לאיחוד (2007). פעילויות דומות ושליחת יועצים למדינות חיצוניות נערכות כבר כיום.

(תמונה: Vegan Outreach) 

מה חסר?

התאחדות הארגונים להגנה על בעלי-חיים, Eurogroup, מקדמת בברכה את תוכנית החומש, אך מוצאת בה חסרונות רבים, וביניהם:

• חסרה חקיקה בעניין רווחת דגים;
  
• חסרה חקיקה מפורשת, הדורשת שתוכניות הרבעה יהיו מחויבות להגבלת הפגיעה בבעלי-החיים באמצעות הברירה המלאכותית (הנושא מופיע באופן לא מחייב לגבי תרנגולים);
  
• התוכנית מתעלמת מהבטחת הנציב קיפריאנו לבחון מחדש את החוק בעניין הובלת יונקים, המתיר כיום מסעות ממושכים מאוד;
  
• אין בתוכנית צעדים לשיפור מספק של אמצעי האכיפה.